האם מישראל תפתח המהפכה הדמוקרטית האריתראית?

שבוע אחרי העימותים בתוך הקהילה האריתראית, ראשי מפלגת האופוזיציה למשטר הדיקטטורי בארץ הסכימו להיפגש עם "שיחה מקומית". הרקע לעימותים, הם מסבירים, הוא הפיכתה של תל אביב למרכז עולמי להתנגדות למשטר. כאן הוקמה מפלגה מאוחדת. מכאן, הם מאמינים, יבוא השינוי

א א א

"המתנגדים לשלטון האריתראי מתחזקים עכשיו בגולה, הרבה מצטרפים להתנגדות, אז הדבר היחיד שנותר לשלטון לעשות זה לגרום לעימותים. המוקד הכי מאורגן של ההתנגדות לשלטון באריתריאה נמצא בישראל. לכן, אם הם יצליחו לשבור את התנועה כאן, יהיה להם קל יותר והם יוכלו להישאר בשלטון". את הדברים האלו אומר לנו בולוץ אייאסו, מזכיר "אריתראים מאוחדים לצדק", מפלגת גג שחיברה לאחרונה שורה של ארגונים אריתראים ומתיימרת לאחד את הפזורה האריתראית השברירית והמפוצלת כדי לשים סוף לדיקטטורה הדכאנית במדינה.

השבוע, בעקבות האלימות הקשה בין אריתראים ברחובות תל אביב וקרית מלאכי, שהעלתה לסדר היום בישראל את המחלוקת הפנים אריתראית, הזמינו אותנו מנהיגי הסניף המקומי של המפלגה לביקור, חשיפה ראשונית לכלי התקשורת בארץ של ההתארגנות החדשה, כדי להסביר את הרקע לאירועים.

איום על המשטר

אנחנו יורדים לקומת המרתף בבניין בדרום תל אביב. על פנינו חולפים גברים צעירים בדילוגים קלילים. למטה משתרך לו טור של אנשים שנשענים על הקיר מחוץ למשרד. בתוך החדר הקטן והצפוף, המטה של מפלגת האופוזיציה האריתראית החדשה, ממלאים מתפקדים חדשים טפסי הצטרפות למפלגה. על הקיר תלוי תרשים פעולה מפורט. על השולחן, בין מסכי המחשב, מתנופף דגלון ישראל כחול-לבן. הרבה חיוכים רציניים, אנשים נכנסים ויוצאים, באוויר יש אנרגיות של משהו חדש שנרקם.

טספאי טדסה (מימין), בולוץ אייאסו, מנהיגי "אריתראים מאוחדים לצדק", אוחזים במסמך ההחלטות מוועדת ההקמה של המפלגה. (אורן זיו / אקטיבסטילס)

טספאי דסטה (מימין), בולוץ אייאסו, מנהיגי "אריתראים מאוחדים לצדק", אוחזים במסמך ההחלטות מוועדת ההקמה של המפלגה. (אורן זיו / אקטיבסטילס)

עוד כמה מדרגות למטה, ואנחנו נכנסים לחדר רחב ידיים. המועדון של פעילי ההתארגנות. בפנים יושבות חבורות חבורות של פעילים על הספות וסביב שולחנות, מקיימים דיונים ערים. "זו לא בעיה הומניטרית אלא בעיה פוליטית, ולכן הפתרון הוא לא הומניטרי אלא פוליטי. אנחנו צריכים לארגן את העם שלנו כדי לזרוק את הממשלה הזאת. אין אפשרות אחרת", מסבירים לנו המארגנים. המאבק של הקבוצה הזאת לא מתמקד בעצירת הגירוש, או במתן זכויות לפליטים בישראל, אלא קודם כל בניסיון להפיל את הדיקטטור באריתריאה.

בולוץ אייאסו, 36, המזכיר, הוא מורה לגיאוגרפיה במקצועו. לאחר סיום התיכון היה מהמעטים שעברו את מבחני הבגרות ונבחרו, לאחר הכשרה צבאית, להישלח ללמד בבית ספר. הוא נכלא מספר פעמים לתקופות קצרות, לאחר שהביע עמדות נגד השלטון, ב-2009 החליט לעזוב, ונמלט לסודאן ומשם למצרים. "שירותי הביטחון הלאומי עוסקים רק במעקב אחרי אנשים, ובגלל זה אף אחד לא ידבר נגד השלטון בתוך אריתריאה. גם אם אתה רואה במו עיניך משהו רע שמעוללת הממשלה, אתה נשאר בשקט, במחשבה שאם זה רחוק ממני, זה בסדר", הוא מסביר מדוע עזב את המדינה. הוא הגיע לישראל דרך סיני ב-2010, וב-2015 נכלא לשנה במתקן חולות.

טספאי דסטה, גם הוא בשנות השלושים לחייו, הוא היו"ר הנבחר הטרי של המפלגה. הוא עזב את אריתריאה בשנת 2007 לאחר שנרדף בעקבות פעילותו והגיע לישראל ב-2008, ב-2014 הוכר על ידי ישראל כפליט, אחד ממבקשי המקלט האריתראים הספורים שבקשת המקלט שלהם הוכרה.

הפגנה מול שגרירות אריתריאה ברמת גן ב-2013 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

הפגנה מול שגרירות אריתריאה ברמת גן ב-2013 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

בחודש אפריל האחרון, לאחר שנים של פעילות בנפרד, החליטו חמישה ארגוני אופוזיציה אריתראים, שלהם סניפים ברחבי העולם, כמו גם בישראל, לאחד כוחות. ההכרזה הרשמית נערכה במהלך כנס בן שלושה ימים שהתקיים באולם שנשכר במיוחד באזור תל אביב. בדיונים, בהצבעות ובאירועים השונים לקחו חלק נציגים מקהילות באירופה ואמריקה, מבקשי מקלט שכבר קיבלו הכרה במדינות בהן הם מתגוררים ומחזיקים בדרכון שמאפשר להם תנועה חופשית בעולם, ונציגי הקהילה בישראל. אליהם הצטרפו אונליין נציגים מאפריקה ומקומות אחרים שלא יכלו להגיע פיזית לישראל. לאירוע לא הוזמנו קבוצות בדלניות או אנטי-מוסלמיות. את הנקודה האחרונה חשוב להבהיר כי למרות שמרבית מבקשי המקלט האריתראים שהגיעו לישראל הם בני ובנות הדת הנוצרית, רובם אורתודוכסים, באריתריאה הם מהווים רק 50-60 אחוז מהאוכלוסיה ואילו שאר האריתראים, 40-50 אחוז, הם מוסלמים סונים. "כולנו אריתראים", חשוב לשניים להדגיש.

דסטה ואייאסו מתארים את האירוע במהלכו הוקמה מפלגת "אריתראים מאוחדים לצדק" כאירוע היסטורי. לדבריהם, זה גם הרקע לאירועים האלימים לאחר מסיבת יום העצמאות של השגריר האריתראי. "ההתארגנות שלנו מהווה איום גדול על הממשלה האריתראית", אומר דסטה.

להתחבר לאנשים באריתריאה

זהו לא הניסיון הראשון להקים גוף שייאחד את האופוזיציה בפזורה האריתראית. "הבעיה שלנו, האריתראים", אומר אייאסו לגבי הקשיים שלהם עד כה להתארגן ביחד, "היא שהממשלה הפרידה בין חלקים בחברה. הם יצרו חוסר אמון בין אנשים". הפחד ממרגלים ומלשינים נותר עמוק אצל האנשים, גם לאחר שהם חיים שנים בישראל. "כשאני מדבר נגד הממשלה תוהים אם אני מדבר מעומק ליבי, אולי שאני משחק ואי אפשר לסמוך עלי. אנשים מפחדים שיעשו בעיות למשפחות שלהם, או שאם יגרשו אותם יום אחד – יכלאו או יהרגו אותם באריתריאה כי לממשלה שם אין רחמים". זו הסיבה, לדבריו, שבגללה רבים בוחרים לשתוק ולא להביע דעה פומבית נגד המשטר.

למפלגה יש סניפים כיום בין היתר בארה"ב, במדינות אירופה, אוגנדה, סודאן ואתיופיה. אבל הסניף המרכזי והמשפיע ביותר כרגע נמצא בישראל. מדינה קטנה, שבה אפילו אם ינקטו מדיניות של פיזור מבקשי המקלט, עדיין יהיה קל להגיע אחד לשני. בנוסף, מסביר אייאסו, העובדה שמבקשי מקלט במקומות אחרים מקבלים מעמד וזכויות הופכת את ההתנגדות שלהם ל"דבר משני בשבילם, למרות שהם נגד השלטון". מישראל, אריתריאה מרגישה קרובה, "אפשר להריח אותה", הוא מחייך.

"אנחנו ארגון פוליטי, עם מטרה פוליטית ברורה: לכונן ממשלה חוקתית. אין לנו מטרות אחרות. זו הבעיה היחידה של המדינה שלנו - אין פרלמנט, אין מערכת משפט ובתי משפט. רק דיקטטור. חיים תחת ממשל צבאי. כל תנועה מפוקחת על ידי הצבא כחלק ממצב חירום"

"אנחנו ארגון פוליטי, עם מטרה פוליטית ברורה: לכונן ממשלה חוקתית", מצהיר דסטה. "אין לנו מטרות אחרות. זו הבעיה היחידה של המדינה שלנו – אין פרלמנט, אין מערכת משפט ובתי משפט. רק דיקטטור. חיים תחת ממשל צבאי. כל תנועה מפוקחת על ידי הצבא כחלק ממצב חירום".

לכן, מבקשת המפלגה החדשה קודם כל לחבר בין הקבוצות השונות המפוזרות ברחבי העולם, עם הפנים בעיקר לאלו שעדיין נמצאים בתוך המדינה. "יש אנשים בתוך אריתריאה שמתנגדים לשלטון, אז המשימה שלנו היא להתחבר איתם", אומר אייאסו. בשלב ראשון מדובר בהנגשת כמה שיותר מידע לכמה שיותר אנשים במטרה להחדיר בהם את התחושה שזה אפשרי ולהניע אותם להצטרף. לאחר שיהפכו לכוח משמעותי, לנהל מערכה דיפלומטית ופוליטית. "אנחנו חיים בעידן המידע. אני חושב שבימינו לא צריך נשק, צריך מידע. אנחנו מאמינים שאם נעבוד בצורה פוליטית נכונה, ונצליח ליצור יחסים פוליטיים חזקים עם ארגונים וממשלות שונות, נוכל לנצח", הוא אומר. דסטה מספר על תוכניות להקים בשלב הראשון תחנת רדיו, שתעקוף את המעקב הממשלתי אחרי רשת האינטרנט, הנדירה גם ככה, באריתריאה.

יום עצמאות לא שמח

ביום שבת ה-2 ביוני, קצת יותר מחודש לאחר ההכרזה על הקמת "אריתראים מאוחדים לצדק", קיימה השגרירות האריתראית את חגיגת יום העצמאות ה-25 למדינה. הפעם בחר השגריר לקיים את האירוע באולם אירועים באזור גדרה, וכמה מאות מנאמני המשטר הגיעו לחגוג בשתיה וריקודים. בשנים האחרונות הפגינו מתנגדי המשטר, שלא חוגגים עצמאות לדיקטטורה, מחוץ למסיבות הללו, הפגנות שהסתיימו בעימותים וקטטות. אולם השנה, מספרים השניים, המשטרה לא אישרה את ההפגנה ומתנגדי המשטר החליטו להישאר בבית. "החלטנו לעזוב אותם", אומר דסטה. "לא רצינו שזה יהפוך לקרב. כולנו אריתראים. אנחנו אחים. ביקשנו מכל החברים אצלנו לא ללכת. והם לא הלכו". אייאסו מסביר שהם מנסים לפעול מתוך מחשבה קדימה: "אנחנו אנשים שרוצים דמוקרטיה, בעתיד נחיה ביחד עם תומכי המשטר באותה מדינה".

שוטרים עוצרים אחד מהאזרחים האריתראים שחשוד בהשתתפות במעשי האלימות ההדדיים בדרום תל אביב. (אורן זיו / אקטיבסטילס)

שוטרים עוצרים אחד מהאזרחים האריתראים שחשוד בהשתתפות במעשי האלימות ההדדיים בדרום תל אביב. (אורן זיו / אקטיבסטילס)

השניים מעריכים שבאירוע יום העצמאות נכחו כ-2,000 אריתראים. לא כולם הם באמת "תומכי משטר", לפי אייאסו ודסטה. חלק מהתומכים נשארו לחגוג עד השעות הקטנות, וכשחזרו בבוקר לתל אביב, החלו העימותים עליהם דווח בכלי התקשורת, שהסתיימו בשני פצועים קשה מצד מתנגדי המשטר שנדקרו בסכינים, עוד עשרות פצועים משני הצדדים ויותר מעשרה עצורים.

"הגיעו דיווחים על תקיפות במקלות ובסכינים", מספר אייאסו שבדיוק עמד לצאת ליום עבודה. "אנשים פשוט הותקפו ברחוב", מספר דסטה, "אנשים ניסו להגן על עצמם והיו נסערים מאוד. זה מה שראינו בנווה שאנן ובשכונת התקווה. היה לי קשה מאוד לראות את זה כי זה הזכיר לי את מה שהיה ברואנדה בין ההוטו והטוטסי. קבוצה נגד קבוצה".

אייאסו: "למרות שזה התחיל כפרובוקציה מתוכננת של תומכי המשטר, אנחנו נגד העימותים איתם, כי כשאנשים נלחמים אחד בשני באלימות – אלו חדשות טובות בשביל הדיקטטור, זה מאפשר לו להישאר בשלטון יותר זמן. מלחמת אחים לא משרתת את המטרה של להציל את המדינה שלנו. אבל אותם תומכי משטר כבר שטפו להם את המוח, והם לא מסוגלים להבין זאת".

ב"אריתראים מאוחדים לצדק", מאשימים את השלטון בהסתה נגד מתנגדי המשטר. "מסבירים לאנשים שאם הם יפגעו בנו, זה בגלל שאנחנו בוגדים. אומרים להם שאנחנו במלחמה וזה מותר", אומר דסטה. "מבטיחים להם הגנה. מבחינתנו זה נותן להם מעין רישיון להרוג. משחקים לאנשים בראש". אבל בעוד הם מטילים את האחריות לגל האלימות הנוכחי על תומכי השלטון, אייאסו מודה שלאחר התקיפות האחרונות, גם מתנגדי משטר, לא דווקא אלה החברים במפלגה, תקפו חזרה.

מיהם האנשים ש"תומכים במשטר"?

מתוך כ-35 אלף אריתראים בישראל, השניים מעריכים כי יותר מ-4,000 עומדים בקשר כלשהו עם השלטון או עם הנציגות שלו בישראל, בדרכים ומסיבות שונות. מתוכם רק מיעוט הם סוכני משטר אקטיביים. "זו השאלה שכולם שואלים", אומר דסטה כשאנחנו תוהים איך ייתכן שיש בישראל כל כך הרבה "תומכי משטר". אם המשטר כל כך טוב להם, למה הם הגיעו לכאן, לכאורה בתור פליטים ומבקשי מקלט. "אני מבין שזה מבלבל".

דסטה ואייאסו אומרים שרוב אלה המוגדרים "תומכי משטר" לא באמת תומכים בו. הם דואגים למשפחות שלהם שנותרו באריתריאה, הם חוששים לנכסים שהשאירו שם או מפחדים מה יקרה להם אם יחזרו לאריתריאה. לכן חשוב להם להפגין נאמנות. כלומר – תמיכה תחת כפייה.

הקבוצה הקטנה ביותר, המונה כמה מאות ספורות על פי דסטה ואייאסו, כוללת את אלו שבלב שלם תומכים במשטר ו"מחשיבים את עצמם כזרוע של הממשלה". ביניהם גם אנשים שעובדים יד ביד עם הממשל. הם מפוזרים בתוך הקהילה ותפקידם לרגל, לעקוב ולדווח על כל התרחשות. הם אלו שמשמרים את התחושה שהדיקטטור בעצמו תמיד יודע על כל מה שקורה. "אלו אנשים שמצמצמים את המחשבה שלהם. אני לא יודע איך להסביר את זה", אומר דסטה. הוא מכנה אותם "כוח מיוחד". מה זה אומר "כוח מיוחד" והאם משלמים לאנשים האלו? דסטה טוען ש"מבטיחים להם הבטחות. שאם משהו יקרה להם, אפילו אם הם יהרגו מישהו, יחזירו אותם לאריתריאה".

טספאי טדסה, יו"ר "אריתראים מאוחדים לצדק" במשרד בדרום תל אביב. ברקע, פעילים חדשים חותמים על טפסי הצטרפות למפלגה (אורן זיו / אקטיבסטילס)

טספאי דסטה, יו"ר "אריתראים מאוחדים לצדק" במשרד בדרום תל אביב. ברקע, פעילים חדשים חותמים על טפסי הצטרפות למפלגה (אורן זיו / אקטיבסטילס)

ועדיין, אנחנו מקשים, איך ייתכן שאלפים חוגגים עם נציגי הדיקטטור? "בדיוק בגלל זה אנחנו מפגינים מידי שנה", מסביר דסטה. "אם כל כך טוב להם באריתריאה, למה שלא יחזרו לשם?". מתנגדי משטר רבים, בכללם אייאסו ודסטה, מאמינים שעל רשויות ההגירה בישראל לטפל במי שהוא תומך משטר אמיתי ולשלוח אותו חזרה הביתה. אותם צריך לגרש. לכן הם עמלים על הכנת רשימות מסודרות של תומכי משטר בתקווה קלושה שישראל תפעל נגדם.

התמיכה הכפויה הזו לא מתבטאת רק במסיבות. ממשלת אריתריאה דורשת מכל אזרחיה הגולים לשלם מס בגובה שני אחוז משכרם. כספי המיסים האלו היו ענף כלכלי משמעותי מאוד עבור הדיקטטורה, וגם אמצעי שליטה על הנתינים הסוררים שנמלטו. רבים יודעים שאם לא ישלמו, יאונה רע לקרוביהם שנותרו במדינה. בנושא הזה חל לאחרונה שינוי. בהולנד ובשבדיה הוחלט למנוע מממשלת אריתריאה לגבות מס מהפליטים ולהגן עליהם. ההחלטה הזו השפיעה על מבקשי מקלט גם במדינות אחרות. במפלגה החדשה אומרים שלא כל מי שבוחר לשלם מס עושה זאת מרצון חופשי או בגלל שהוא תומך נלהב של המשטר. דסטה מציין גם כי יש בעיה עם אנשים שצריכים להוציא דרכון ונדרשים ללכת לשגרירות. "דורשים מהם לשלם את המס", הוא אומר. "אנחנו לא מחשיבים אותם תומכי משטר".

האירועים האלימים שהתרחשו אחרי יום העצמאות, משרתים ועוזרים, לדבריהם, לבצר את השליטה של הדיקטטורה. "הם יודעים על כל התארגנות פוליטית. הנשיא בעצמו יודע על מה שאנחנו עושים", אומר דסטה. "התפקיד שלהם הוא לדאוג שלא נוכל להתארגן בשום צורה – פוליטית, חברתית או כלכלית", הוא מסביר את ההגיון מאחורי התקיפות האחרונות.

האביב האריתראי

אז מתל אביב תתחיל המהפכה? אנחנו שואלים. אייאסו חושב שניה ועונה "כן". ב"אריתראים מאוחדים לצדק" מנסים ללמוד מהאביב הערבי. "הדור החדש הזה משתמש בטכנולוגיה, ברשתות חברתיות, בתקשורת המונים", אומר דסטה. "אנחנו מצליחים להשפיע ככה על אנשים ברחבי העולם מהקהילה שלנו, ולכן הם מרגישים שאנחנו מאיימים עליהם. באותו הזמן יש לנו אנרגיה, אנחנו אנשים צעירים, והממשלה מורכבת מאנשים מבוגרים. באריתריאה יש רק זקנים וילדים. למשל – במשפחה שלי – אמא ואבא שלי חיים באריתריאה, אבל אני, והאחים והאחיות שלי עזבנו את המדינה. ולכן הם מפחדים מאיתנו".

בולוץ אייאסו, מזכיר "אריתאים מאוחדים לצדק", (בחולצה בצבע בורדו) עם הפעילים במועדון המפלגה השבוע (אורן זיו / אקטיבסטילס)

בולוץ אייאסו, מזכיר "אריתאים מאוחדים לצדק", (בחולצה בצבע בורדו) עם הפעילים במועדון המפלגה השבוע (אורן זיו / אקטיבסטילס)

"נושא בקשת המקלט, האם נקבל מעמד פליט או לא, נגורש או לא – כל זה משני בפעילות שלנו", קובע דסטה. "כחברה, כבני אדם, אנחנו חייבים להבין מה הבעיה ולפתור אותה. והפתרון הוא לא רק זמני – האם יכירו בנו כפליטים. אנחנו מנסים למצוא פתרון לטווח רחוק. זה הפוקוס שלנו".

אבל בסופו של יום, השניים מודעים לכך שכאשר הציבור שלהם עוסק בהישרדות יומיומית, קשה להניע אותו לפעולה נגד השלטון: "אם אין לך מקום לישון ואוכל לאכול, אתה לא יכול לחשוב על המדינה שלך כי אתה במאבק לשרוד", אומר אייאסו. "במקום לעזור לנו, הממשלה כאן גורמת לנו לחשוב רק על הוויזה. במקום לחשוב על שינוי במדינה שלנו, אנחנו חושבים על הוויזה הבאה".

המפלגה החדשה היתה שמחה לקבל תמיכה של ישראלים. "היינו רוצים ללמוד כל מה שאפשר", אומרים השניים. כל עזרה תתקבל בברכה. בעיקר הם מקווים שיום אחד ממשלת ישראל תתעשת ותסייע להם להביא לדמוקרטיה במדינה שלהם. בינתיים, הם היו רוצים שיתנו להם מרחב לנשימה ולפעולה. "אנחנו מבקשים מהחברה בישראל, מהממשלה, לעזור לנו. לתת לנו פרק זמן מסוים לארגן את הקהילה שלנו, ליצור קשר עם האנשים בפנים ולעשות שינוי מהפכני. אז נוכל לחזור הביתה", אומר אייאסו.

"בחלומות שלכם, יום אחד ישראל תתמוך בכם ותבין שאתם האנשים האמיתיים שמייצגים את האריתראים?", שאלנו. "בוודאי", עונה אייאסו מיד. "אם נצבור כוח, כל מדינה תכיר בנו. זה תלוי בכוח של הארגון. אנחנו מאמינים בדיפלומטיה בדרכי שלום, בכל מדינה, גם בישראל. וישראל יכולה רק להרוויח מההתארגנות שלנו".

אין ספק שהאופטימיות המעט נאיבית שלהם מדבקת. ואייאסו מבקש להעביר מסר לסיום לחברה הישראלית: "אנחנו מבקשים מהעם בישראל שידעו שאנחנו בארגון עובדים יום ולילה, למרות כל המכשולים, כדי להביא שלום ופתרון דמוקרטי למדינה שלנו. זה יוכל לקרות בעזרת העזרה של הישראלים. אני בטוח שאם היום אריתריאה תשוחרר מהדיקטטור – מחר אנחנו הולכים הביתה. ואז כולכם תהיו מוזמנים לבוא אלינו לחופשה".

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
תג מחיר בחתימת "חוות גלעד" בשכונת עיסאוויה בירושלים המזרחית. 19 באוגוסט 2018

תג מחיר בחתימת "חוות גלעד" בשכונת עיסאוויה בירושלים המזרחית. 19 באוגוסט 2018

האם הימין הקיצוני נוקם על פיגוע דריסה שאולי לא היה?

עצים כרותים, נזק למכוניות ולרכוש וכתובות נאצה - גל של אלימות מתנחלים קיצוניים, לאחר תאונה שאירעה ליד ההתנחלות חוות גלעד ודווחה כ"פיגוע דריסה"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf