כך מנציחה המל"ג את מעמדם הנחות של הסגל הזוטר במכללות

מאת |

לפני כשנתיים החליטה המועצה להשכלה גבוהה להסדיר את תנאי ההעסקה של הסגל הזוטר במכללות הציבוריות. אלא שבמקום לתת להם מעמד ומשכורת דומים לאלה של עמיתי הוראה באוניברסיטאות, הוחלט להמציא מעמד חדש שלמעשה הופך אותם לעניים יותר ומשמר את ההיררכיה בין המכללות לאוניברסיטאות

כותבת אורחת: תמר הגר

כתבתו של מתן חודורוב בערוץ עשר, שהציגה את ההעסקה הפוגענית במכללות והתחילה שיח חשוב, הציגה רק חלק מהסיפור. אני רוצה להציג היבט נוסף של הסיפור כדי להבהיר מול מה אנו עומדים, ולהדגיש שאין בהכרח להטיל את כל האשמה על הנהלת המכללות הציבוריות, אלא גם על המועצה להשכלה גבוהה (מל״ג), ועל המבנה ההיררכי של מערכת ההשכלה הגבוהה הציבורית בישראל, שיש לשנותה מהיסוד. למען גילוי נאות אציין שאני מרצה בתקן במכללה ציבורית ולפיכך אינני נמנית על הסגל הזוטר. העובדה שמעמדי מובטח יותר מאפשרת לי לכתוב את הפוסט הזה. אני חוששת שמעטים המרצים במעמד של סגל זוטר במכללות, והנמצאים תחת איום תמידי של פיטורין, שיעזו להביע בקורת על המערכת שמפרנסת אותם.

ההיררכיה המוסדית בהשכלה הגבוהה בישראל איננה סוד. למרות ששכר הלימוד במכללות הציבוריות זהה לשכר הלימוד באוניברסיטאות, מרצים בתקן במכללות הציבוריות לא נהנים מאותם תנאים להם זוכים מרצים בתקן באוניברסיטאות. הם מלמדים יותר שעות עבור אותו שכר, ולא זוכים במרבית ההטבות הנלוות למי שמשרתו/משרתה באוניברסיטה, כגון, חבילת קליטה, קרן לקשרי מדע הדרוש למחקר, ומגוון תוספת שכר בגין הנחיית סטודנטים, השתתפות בוועדות, פרסום מאמרים, וכיוצא בזה. כל זה בא לידי ביטוי גם בכמות הנמוכה מאוד של מרצים במכללות הזוכים במענקים מקרנות ישראליות, וקרנות בכלל.

> אדם שמפלגתו מובילה בחקיקה אנטי דמוקרטית לא יכול לשמש כשר חינוך

מרצים במכללת יפו בגיבוי מרצים מן החוץ מוחים נגד תנאי העסקתם בכניסה למוסד, ה-19 במאי, 2014. (יותם רונן/אקטיבסטילס)

מרצים במכללת יפו בגיבוי מרצים מן החוץ מוחים נגד תנאי העסקתם בכניסה למוסד, ה-19 במאי, 2014. (יותם רונן/אקטיבסטילס)

עד להסכם השכר ב-2008 שהסדיר את מעמד הסגל הזוטר באוניברסיטאות, מרצים שהועסקו במעמד מורים מן החוץ הועסקו שמונה חודשים בשנה, ונדרשו לפנות לביטוח הלאומי לבקש דמי אבטלה בכל פגרת קיץ. ההסכם האחרון הבטיח לאותם המרצים, שמשרת ההוראה העיקרית שלהם היא במוסד, מעמד של עמית הוראה שבין היתר היקנה רציפות העסקה של 12 חודשים תוך צבירת ותק, ונתן למרצים אלה ביטחון תעסוקתי מסוים. אמנם, עדיין קשה מאוד במשרת עמית הוראה לקדם מחקר שיבטיח את הזכייה בתקן הנכסף, אבל החיים נסבלים יותר.

פתרון גרוע מהבעיה

במכללות הציבוריות, עד לפני כשנתיים, המשיכו מרבית חברי הסגל הזוטר לעבוד במעמד של מורים מהחוץ, וקבלו שכר במשך שבעה עד שמונה חודשים, למרות שבפועל תמיד עבדו יותר (מבחנים צריך לכתוב ולבדוק, סילבוסים צריכים להיכתב, וכיוצא בזה). כפי שהדגים  חודורוב בכתבתו, זוהי במידה רבה העסקה לא חוקית. מעמד המרצה מן החוץ נועד לאפשר העסקה של מומחים שיוכלו לתרום ממומחיותם להעשרת ההכשרה האקדמית שניתנת במכללה, ונועד עבור מי שמשרתו/ה העיקרית היא במקום אחר. העובדה שבמשך השנים המעמד התמסד כדרך העסקה מקובלת עבור דוקטורנטים ובעלי דוקטורט ללא תקן במוסד אקדמי היא יותר ממקוממת.

אי לכך, לפני כשנתיים, הוחלט במל״ג להסדיר גם את תנאי ההעסקה של הסגל הזוטר במכללות הציבוריות. אלא שבמקום לתת להם מעמד ומשכורת דומים לאלה של עמיתי הוראה באוניברסיטאות, הוחלט להמציא מעמד חדש שכינויו – סגל עמית. המשכורת של סגל עמית נמוכה בהרבה מזו של עמית הוראה, וכך הפך התיקון למנגנון נוסף המשמר את ההיררכיה המוסדית בין שתי מערכות ההשכלה הציבוריות.

אבל הבעיה חמורה עוד יותר. מרצים מן החוץ במכללות הציבוריות שרצו לעבור למעמד של סגל עמית נתקלו בתופעה מוזרה. היות שכמורים מן החוץ לא צברו ותק, והמשכורת ההתחלתית של סגל עמית נמוכה מא9ד, הם מצאו שבמעבר מסטטוס מורה מן החוץ לסגל עמית חלקם איבדו בין 7,000 ל-10,000 ש"ח משכרם השנתי. כלומר במקום לשפר את מעמדם התעסוקתי הם נעשו עניים יותר. למעשה השכר של סגל עמית משתווה לזה של המורה מהחוץ על אותה משרה רק לאחר שבע שנות ותק. כלומר שאלה שבחרו במעמד של סגל עמית בשביל הרצף התעסוקתי הרוויחו פחות ממה שהרוויחו במשך שבע שנים.

אני מכירה אנשים שעברו למעמד של  סגל עמית ואחרי כמה חודשים התחרטו מסיבות כלכליות וחזרו להיות מורים מהחוץ. אני גם מכירה אנשים שפשוט העדיפו את מעמד המורה מן החוץ על פני מעמד של סגל עמית גם כששיטת ההעסקה זו הוצעה להם על ידי ההנהלה. אני גם מניחה שבהרבה מכללות לא מציעים לעובדים את האפשרות הזאת בשל מודעות לבעיה. למרות שאין לי ספק שיש מוסדות שבהם לא מציעים את האפשרות הזאת כי לא רוצים להתחייב לעובדים כפי שעולה מהכתבה של חודורוב.

יש לציין שחברי סגל זוטר, הן במכללות והן באוניברסיטאות, הינם בעיקר בוגרי אוניברסיטאות עם תארים מתקדמים, הנמצאים בשלבים המוקדמים בקריירה האקדמית שלהם. ראוי היה שדווקא עבור אוכלוסייה זו, דור העתיד של ההשכלה הגבוה, מל״ג היו נמנעים מנקיטת יחס של איפה ואיפה בהתאם למוסד שבו אנשים אלה צוברים ניסיון וכלים להמשך הפיתוח האקדמי שלהם. ההשלכות של הסכם זה הן שעדיף לחברי סגל צעירים להישאר במעמד מורה מהחוץ, חסר ותק, ולקוות שכנגד כל הסיכויים יצליחו לעשות מחקר ולפרסם. אך המחיר האישי והמקצועי הוא עצום. אנשים צריכים תנאים נורמליים כדי לעבוד ולהצליח במערכת האקדמית, ומערכת ההשכלה הגבוהה צריכה לספק את התנאים האופטימליים לעשייה אקדמית, כולל הוראה, כדי שההשכלה הגבוהה תהיה איכותית.

בעולם מתוקן, הנהלות המכללות הציבוריות היו מסרבות להסדר המעליב הזה שבמסגרתו מנציחים את נחיתותן. התפתחות זו מדגישה שלא רק חברי הסגל בתקן נתפסים כסוג ב', אלא גם הסגל הזוטר בעקבותיו הוא סגל זוטר סוג ב' אפילו ג', אם לדייק. ומה זה אומר לגבי הסטודנטים להם מבטיחים את השמיים?

תמר הגר היא מרצה בכירה בחוג לחינוך במכללה האקדמית תל חי. דיאלוג יהודי ערבי, חינוך בקורתי, רב תרבותיות ואקטיביזם הם בין נושאי ההוראה, המחקר והכתיבה שלה.

> כשאזרחים מלשינים על שמאלנים, והמשטרה מגיעה לבדוק

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

זהו הערוץ הכללי של "שיחה מקומית", מקומם של מאמרי האורחות והאורחים שלנו, של יוזמות קבוצתיות באתר, לייב בלוגינג בארועים מיוחדים, הודעות מערכת ועוד.

נשמח לקבל הצעות לכתבות ומאמרים, תמונות וסרטונים. אפשר לקרוא את מדיניות הפרסום שלנו בעמוד האודות, ולשלוח לנו מיילים לכאן: info@mekomit.co.il

כתבות ומאמרים המתפרסמים בערוץ מייצגים את כותביהם בלבד, ולא את דעות חברות וחברי "שיחה מקומית" או את דעות העורכים.

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf