שום קשר לביטחון: המעצר של ראיד סלאח הוא מעצר פוליטי

את המעצרים החוזרים והנשנים של השיח' ראיד סלאח צריך לראות בתוך ההקשר הכללי: המלחמה שמנהלת ישראל נגד הציבור הערבי, על כל פלגיו. הגיע הזמן שנפסיק לשתוק מול הרדיפה הזו

מאת:
השאירו תגובה
א א א

לפני כשנתיים ישראל הוציאה מחוץ לחוק את אחת התנועות העממיות הגדולות ביותר במדינה: התנועה האסלאמית הצפונית. בעקבות ההחלטה נסגרו בין היתר עשרות מוסדות צדקה, ארגוני נשים, גופי תקשורת, תכניות העשרה חינוכית לילדים ועוד. זה עבר כמעט ללא ביטויי מחאה מקרב הציבור היהודי בישראל.

מנהיג התנועה, השיח' ראיד סלאח, הוא אחד היעדים הנצחיים על כוונת המדינה. המעצרים שלו הפכו כבר לסוג של לא-חדשות. שוב ושוב נעצר אחד המנהיגים העממיים המרכזיים במדינה, ולאיש כמעט בציבור היהודי זה לא נראה בעייתי. למה? כי הוא חשוד בהסתה. וזה נראה לנו הגיוני, כי עובדה שהוא נעצר שוב ושוב, טאוטולוגיה הרסנית שבה ישראל מייצרת תודעה בעצם המעצרים החוזרים והנשנים שלו.

> עיתונאיות, מחנכות ורופאות מחוץ לחוק: תכירו את הנשים של התנועה האסלאמית

ישראל בונה על זה שהציבור יחשוב "טוב, אם הוא נעצר כל כך הרבה כנראה שהאיש מסוכן". בדיוק כמו שיטת המעצרים המנהליים: אם הם יושבים שנים, כנראה שהם מחבלים. וככה השיח הישראלי מתייחס לעצורים המנהליים, כאל מחבלים, למרות שלא רק שלא הורשעו בדבר אלא גם כתב אישום לא הוגש נגדם.

ציבור ערבי שלם על הכוונת של ישראל

השיטה הזו עובדת היטב: הנה אפילו בתגובות בעיתון לאנשים החושבים ניכר שהשיטה הזו עובדת היטב. אחד מציע "להעיף אותו ללוב". אחר תוהה למה לא מפעילים נגדו את החוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם. אבל מה האנשים האלה יודעים באמת על החשדות נגד סלאח? מתוך כתבות קודמות על מעצריו הרבים, כולל השמה ממושכת בבידוד, אני מעלה שהוא נחקר על האמירות "אל-אקצא בסכנה", "הכיבוש עוד יעלם", ו"חירות לאסירים הפלסטינים". אין אמירה אחת כאן שלא הייתי חותמת עליה בעצמי. מגיב אחר נחרד ש"האיש קורא להחליף את מדינת ישראל בח'ליפות אסלאמית". אבל אם אתנוקרטיה יהודית יכולה להימכר כדמוקרטיה, למה תיאוקרטיה אסלאמית לא תהיה כזו?

השורה התחתונה היא שוב אחת: הציבור הערבי בישראל, על כל פלגיו, נמצא על הכוונת הישראלית. המדינה מנהלת נגד כעשרים אחוז מאזרחיה מלחמה גלויה. זה אומר, בין היתר, שעל הרבה מאוד דברים שאנחנו, היהודים, יכולים לומר די בחופשיות (ולא שלא מנסים לשסות את החוקים האלה גם בנו, זכיתי לטעום מכך לאחרונה בעצמי), חברינו הפלסטינים ייעצרו בתוך דקות. תחזרו שוב למעצרו של אנס אבו דעאבס כדי להבין עד כמה המצב מטורף. זה שם עלינו אחריות גדולה: להמשיך ולומר בפה מלא את מה שהפריבילגיות שלנו עדיין מאפשרות.

אינני נמנית על תומכיו של השיח' סלאח. אילו התנועה האסלאמית הצפונית היתה מתמודדת בבחירות לכנסת, לא הייתי מצביעה לה. פוליטיזציה של הדת והדתה של הפוליטיקה הן תהליכים מסוכנים מאד, ומדינת ישראל עצמה מצטיינת לדאבון הלב בשתיהן. אבל לרדיפה של השיח' סלאח צריך להתנגד בכל פה, מפני שמדובר כאן ברדיפה פוליטית חד משמעית שאין לה דבר וחצי דבר עם שיקולי ביטחון אמיתיים.

במדינה שבה אנשי דת המסיתים בגלוי ובמוצהר נגד הציבור הערבי לא רק שאינם נדרשים לתת על התבטאויותיהם דין וחשבון אלא ממומנים על ידי המדינה עצמה, ואילו חירותה של משוררת צעירה נגזל כבר שנתיים והסוף עדיין לא נראה באופק בגלל סטטוס בפייסבוק, מעצרו של סלאח הוא עוד צעד ברדיפה הפוליטית של הצבור הערבי ו"ביטחוניזציה" גורפת ומכוונת שלו. התיק הביטחוני שמנסים מזה שנים לתפור למפלגת בל"ד הוא דוגמה נוספת לכך. למגמה הזו כל אדם הגון צריך להתנגד בקול רם וצלול.

> שתיקת הכבשים של מרצ על התנועה האסלאמית

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
למה לא פרסמת ביוגרפיה? (צילומים: סטפן רוהל/קרן היינריך בל, תומר נויברג/פלאש90, אקטיבסטילס)

למה לא פרסמת ביוגרפיה? (צילומים: סטפן רוהל/קרן היינריך בל, תומר נויברג/פלאש90, אקטיבסטילס)

ההיסטוריה הסודית של המאבק הפמיניסטי נגד הכיבוש

למה נשים לא כותבות ביוגרפיה? איך זה להיות "אויבת העם"? האם לאמהות יש תפקיד במאבק? בעקבות "נאילה והאינתיפאדה", יולי נובק יצאה לדבר עם זהבה גלאון, עו"ד לאה צמל והעיתונאית ענת סרגוסטי, מהנשים שעומדות עשרות שנים בחזית המאבק בכיבוש

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf