המרחק בין האג לבין סוסיא והכפרים הבלתי מוכרים בנגב

לא רק מתקפה על עזה יכולה להיחקר בהאג, גם העברה של אוכלוסיות בכפיה עלולה להיחשב כפשע מלחמה. בעוד המדיניות הישראלית לא מבחינה בין סוסיא שמעבר לקו הירוק ואם אל חיראן שבנגב, החוק הבינלאומי מספק הגנה רחבה יותר למי שנתונים תחת כיבוש

א א א

כותבת אורחת: נטע עמר-שיף

"ישראל מבצעת העברה בכפיה של בדואים", קבעה מועצת האיחוד האירופי בהחלטה הקוראת לישראל להקפיא את התוכניות להרוס את בתי הכפרים והתשתיות בסוסיא ובקהילת אבו-נוואר שבגדה המערבית. הלשון החריפה בה נקטה המועצה מכוונת במפורש להפרה חמורה של אמנת ג'נבה הרביעית בגין טרנספר כפוי. האחריות מוטלת במקרה זה על פי החוק הבינלאומי גם על המדינה אך גם כאחריות אישית בגין פשע מלחמה על אלו המבצעים או המצווים לבצע את המדיניות הלא חוקית.

נקיטת לשון כה חריפה על ידי האיחוד האירופי מעידה על כך שלא רק פעולות לחימה ישראליות ברצועת עזה יכולות להיות מושא לחקירה פלילית בינלאומית. גם למדיניות התכנון והבניה הישראלית בשטח סי בגדה המערבית צפוי עתיד דומה.

בשם עקרונות מדומים של שלטון החוק וסדר ציבורי, מעבירה ישראל בכפיה את מקום מגוריהם של תושבים פלסטינים באופן שיש בו כדי לגרום סבל ובתנאים שמקשים עליהם להמשיך לחיות. הלחץ שמפעילה התנחלות סוסיא להרס הכפר הפלסטיני בעל השם הזהה מכניס את המקרה לקטגוריה של פשעי המלחמה המובהקים יותר – הקמתן של התנחלויות בשטח הכבוש.

> מאות הפגינו בסוסיא נגד הכוונה להרוס את הכפר ולגרש את תושביו

מאות פעילים פלסטינים, ישראלים ובינלאומיים צועדים לכיוון הכפר הפלסטיני סוסיא, במחאה על כוונת ישראל להרוס את הכפר ולגרש את תושביו. דרום הר חברון, 24 ליולי 2015 (אורן זיו/אקטיבסטילס)

מאות פעילים פלסטינים, ישראלים ובינלאומיים צועדים לכיוון הכפר הפלסטיני סוסיא, במחאה על כוונת ישראל להרוס את הכפר ולגרש את תושביו. דרום הר חברון, 24 ליולי 2015 (אורן זיו/אקטיבסטילס)

מדיניות התכנון של ישראל בשטח סי אשר מותירה עשרות כפרים תלויים באוויר כשחרב ההריסה התמידית מתנופפת מעל, אינה יכולה להיבחן על פי קריטריונים של מדינה ריבונית בגדה מכיוון שישראל אינה הריבון החוקי שם, גם על פי חוקיה שלה. למרות שמדיניות דומה מופעלת גם על הבדואים בנגב, פה טמון ההבדל.

החלת המשפט הבינלאומי ההומניטרי בגדה מחייבת את המדינה לנורמות התנהגות כגון זו האוסרת טרנספר בכפיה. משפט זכויות האדם שחל בתוך ישראל ומופר תדיר כולל גם הוא איסור דומה על פינוי כפוי של אוכלוסיות ממקומותיהם, בייחוד של אוכלוסיות ילידיות.

אולם למרות ששני האיסורים לא שונים מהותית זה מזה, במקרה של שטח כבוש בסכסוך מזוין קיימים גופי אכיפה בינלאומיים, הנעדרים במקרה של הכפרים בתוך שטחי ישראל הריבונית. לכן, דווקא ניסיון ההעברה בכפיה של אוכלוסיה בשטח כבוש, מעניק, לפחות ברמת העקרון, לפלסטינים חסרי הזכויות החיים תחת משטר צבאי בגדה המערבית הגנה משפטית גדולה יחסית, למרות שאין להם מעמד אזרחי כמו לאחיהם הפלסטינים בישראל.

מאז הצטרפות מדינת פלסטין לבית הדין בהאג באפריל האחרון נפתחה האפשרות לתושבי סוסיא לטעון נגד פשעי מלחמה ולעקוף את מערכת המשפט בישראל, שאכזבה אותם, לטובת טחנות הצדק בהולנד. מה ילד יום אין איש יודע, אך ברור שהלחץ על ישראל הולך גובר. ראו התגובה הישראלית המתגוננת להמלצה של בית הדין בהאג לפתוח מחדש את תיק החקירה של ההשתלטות על המרמרה.

לכפרים הבדואים הלא מוכרים בתוך ישראל, כגון אם אל חיראן שבג"צ החליט רק לאחרונה לאשר את פינויו, אין, כך נדמה, את האופציה הבינלאומית הזו. השיח הבינלאומי המשפטי מחמיר יותר בכל הנוגע להתערבות של מדינות שלישיות בסוגיות הקשורות לילידים בתוך מדינתם. לנגד עיניו של משפט זכויות האדם במובנים רבים עומדת עדיין המדינה הריבונית בקדושתה ועצמאותה.

למרות שעקירה כפויה היא פסולה גם בתוך מדינת ישראל על פי אמנות זכויות האדם להן התחייבה ישראל, היכולת של אזרחיה הבדואים השקופים כלפי פנים, לשנע מהלך בינלאומי כלפי חוץ כמו בסוסיא מוגבלת ביותר. הדין הבינלאומי הפלילי אינו חל אלא במצבי קיצון של פשעים נגד האנושות המבוצעים, לדוגמא, כחלק מהעברה כפויה מודעת רחבה ושיטתית של אוכלוסיה.

> כשבג"ץ מאשר להרוס כפר בדואי כדי להקים במקומו ישוב ליהודים

הכפר הבדואי הבלתי מוכר אֻםּ אַל-חִירָאן (יותם רונן/אקטיבסטילס)

הכפר הבדואי הבלתי מוכר אֻםּ אַל-חִירָאן (יותם רונן/אקטיבסטילס)

לעובדה שישראל נתפשה במעבר משלב הרצון לשלב התכנון הממשי להרוס את סוסיא ולמחוק לפחות כחצי מהכפר יש מחיר והוא ההתגייסות המידית של מדינות שלישיות נגד התוכנית. במקרה הזה בזמן ובהיקף ראויים. המסר הוא ברור – לכפרים הלא מוכרים בגדה יש ריבון בדמות מדינת פלסטין. גם אם זו לא נראית בשטח, לנוכחותה ולפעולותיה המשפטיות יש משמעות מבחינת רמת ההגנה על אזרחיה המתגוררים תחת שליטה ישראלית. גם פעולות תכנון ובניה ללא שימוש בנשק וללא טרנספר המוני, נמצאות תחת עינו הפקוחה של אחד המוסדות היותר משפיעים היום בזירה הבינלאומית, למרות הביקורת המוצדקת לחלוטין בדבר המחדל הבינלאומי בהגנה על פלסטינים בכלל ובדואים בפרט.

המרחק בין הבדואים תושבי הכפרים הלא מוכרים בישראל לבין הצדק הבינלאומי לעומת זאת, נראה רחוק מתמיד, באופן המעמיד אותם בצורה פרדוקסלית מוגנים פחות לפחות מבחינת האפשרויות בזירה הבינלאומית, לעומת אחיהם תושבי הגדה המערבית.

למרות שאין בהכרח קורלציה בין החלטות בית המשפט שמאפשרות להרוס את אם אל חיראן, לדוגמא, לביצוע ממשי בפועל של ההריסות, העדר עננת האחריות האישית הפלילית על ראשיהם של יוזמי ומבצעי יוזמות טרנספר של אזרחים, כמו ביוזמת פראוור המתחדשת למשל, אינה מעודדת לזנוח תוכניות בלתי חוקיות אלו לכפרים הבדואים הבלתי מוכרים בנגב.

עם זאת, ככל שהמוטיבציה של הממשלה הנוכחית תהיה לקדם תוכניות כגון פראוור בהיקפים גדולים ואכן לעבור מהשלב הרעיוני לשלב הביצוע, תגבר אי הנוחות בקהילה הבינלאומית וצעדים חריגים יהיו חייבים להישקל גם לגבי הבדואים בנגב.

נטע עמר-שיף היא עורכת דין המתמחה בזכויות אדם והדין הבינלאומי ההומניטרי.

> איך קרה שמספר הרופאים בעראבה הוא בין הגבוהים בעולם?

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
המשוררת דארין טאטור ברגעים הראשונים מחוץ לכלא. 20 בספטמבר 2018 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

המשוררת דארין טאטור ברגעים הראשונים מחוץ לכלא. 20 בספטמבר 2018 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

המשוררת דארין טאטור שוחררה מהכלא

עם שחרורה אמרה דארין טאטור: "אלו היו שלוש שנים של סבל, אבל עכשיו אני חופשייה", והבטיחה שלא תפסיק לכתוב

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf