כשמנהלי המכללה הם גנרלים, התאגדות העובדים נתפסת כאויב

כבר שבועיים שהסגל המנהלי של המרכז האקדמי ברמת גן נמצא בשביתה ללא הגבלת זמן. הנזק שנגרם למקום גדול מסך הדרישות של העובדים. נראה שמבחינת קבוצת הגנרלים שמנווטים את הספינה אין מקום לכניעה או לפשרות

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותב אורח: רועי וגנר

דבר מוזר קורה במסדרונות המרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן. במהלך סכסוך עובדים עם הסגל המנהלי ההנהלה העדיפה לספוג נזקים שעולים על סך כל דרישותיהם של העובדים על פני פשרה עם העובדים. חיסול ההתארגנות, בעיני ההנהלה, הוא הערך הנעלה ביותר, וגובר על כל שיקול אחר. מה עומד מאחורי תפיסה כזו?

עילת הסכסוך העיקרית היא פערי שכר בין העובדים: הפרשים של עד עשרות אחוזים בשכרם של עובדים באותה עבודה ואותו ותק, ללא שום נימוק. אין לעובדים אופק ברור לקידום השכר ואין להם ביטחון תעסוקתי. המשא ומתן בין הצדדים מתנהל כבר כשנה, אבל ההנהלה התבצרה בעמדה שנקבעה לפני חודשים רבים, ולא מוכנה לזוז אפילו שעל.

> כך משניאה המדינה על הציבור את הדואר כדי להביא להפרטתו

שביתת הסגל המנהלי במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן. (צילום: כוח לעובדים)

שביתת הסגל המנהלי במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן. (צילום: כוח לעובדים)

הסגל המנהלי במכללה היה תמיד בתחתית סדר העדיפויות. גם בתקופות השגשוג של המכללה, העובדים – שחלקם הגדול הן עובדות – לא זכו להשוואת תנאים ולנתח מהעוגה. תמיד הבטיחו להם שהם הבאים בתור. אבל התור הזה לא הגיע.

ההנהלה הצליחה לשכנע את המרצים שבתנאי השפל הנוכחיים הם חייבים לוותר על חלק מתנאי השכר שהשיגו בתקופות השיא. כמענה לדרישות עובדי הסגל המנהלי, ששכרם לא הועלה במשך שנים ארוכות, ההנהלה הציעה פירורים בגובה פחות משני אחוז לשנה במשך ארבע שנים, שהבסיס התקציבי שלהם הוא פיטורין של עמיתיהם ועמיתותיהם לעבודה.

אבל עובדי הסגל המנהלי לא מוכנים להמתין לנצח לתורם ולקבל פירורים תמורת פיטורין. בהיעדר אופק כלכלי, ביטחון תעסוקתי והערכה מצד ההנהלה, ולאחר חודשים של משא ומתן שבו העובדים מתגמשים וההנהלה נותרת מבוצרת בעמדתה, הם החליטו לעשות מעשה. ביום ראשון לפני שבועיים, פתחו עובדי ועובדות הסגל המנהלי בשביתה כללית ללא הגבלת זמן.

על פי הדיווח של ההנהלה לוועד, הנזק שגרמה השביתה להרשמה למוסד כבר עולה על סך הדרישות של הוועד לשנים הקרובות. ובכל זאת ההנהלה, שקבלה התראה על השביתה מראש, מסרבת להתפשר. ושוב עולה השאלה: למה?

מקבלי ההחלטות במכללה פרטית הם ועד מנהל שמורכב מאישי ציבור שמתקבצים בשיטת חבר מביא חבר. במציאות הישראלית, אנשי ציבור הם בחלקם הגדול אנשי צבא, ואכן, הקולות המובילים בוועד המרכז האקדמי הם האלוף במילואים איתן בן אליהו ואלוף משנה במילואים ד"ר איציק אשכנזי. המטרה שלהם היא לנצח בכל מחיר. גם לאחר ששריינו תקציב פיתוח של 5-6 מליון שקלים בשנה, יוצאי הצבא של ההנהלה אינם מוכנה להקצות מאות אלפים בודדים בשנה לדרישות העובדות והעובדים.

כדי לשבור את ההתארגנות העדיפה ההנהלה להשקיע מאות אלפי שקלים, שהיו יכולים להיות מושקעים בפתרון הסכסוך, בשירותיו של אדם נוסף שצמח מתוך המערכת הצבאית: אילן לוין, שלאחר סיום עבודתו במערכת הצבאית הפך לממונה על השכר במשרד האוצר. לוין, בן אליהו ואשכנזי, שנהנו מתנאים מופלגים כאנשי צבא והמגזר הציבורי, עוסקים בחיסול כל אופק של שיפור תנאי העבודה במכללה.

הגנרלים והיועץ מעדיפים לחסל את הוועד ולגרום נזק למכללה מאשר להיענות לדרישות הצודקות של העובדים. ככה זה. כשהמנהלים הם גנרלים, העובדים הם אויבים, ופשרה נתפסת כחולשה.

מוזר לגלות שאפילו בתחום החינוך פז"ם ודרגות עדיין נתפסים כערובה לכישרון ניהולי. לפחות בעיה אחת ניתן לזהות במגמה זו: תפיסת העובדים ככוח אדם עלום – אסופה של טר"שים שהמו"מ מולם אינו סביר. כשציבור כזה מתקומם יש להכניעו: צריבת תודעה, דיכוי הפרות הסדר והכנעה בכל מחיר, אפילו במחיר אדמה חרוכה. פשרה איננה אופציה.

רועי וגנר הוא פעיל בכוח לעובדים, הארגון היציג של הסגל המנהלי של המרכז האקדמי ברמת גן

> בישראל עובדים יותר, לומדים יותר, והמשפחה מתרוקנת מתוכן

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
תומך ליכוד עוטה מסיכה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בזמן קמפיין הבחירות בשוק מחנה יהודה בירושלים, 7 באפריל 2019 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

תומך ליכוד עוטה מסיכה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בזמן קמפיין הבחירות בשוק מחנה יהודה בירושלים, 7 באפריל 2019 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הבריחה של טראמפ מהמזה"ת דווקא טובה לישראלים ולפלסטינים

נסיגת ארה"ב מסוריה מבישה מוסרית והיא בשורה איומה לכורדים. אך למי שרוצה לסיים את הכיבוש ולהגיע לשלום אמיתי, הסתלקותו של "המתווך ההוגן" האמריקאי יכולה לסמן סיכוי חדש

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf