למה בחברה הערבית מתנגדים להגברת הנוכחות המשטרתית?

המשרד לביטחון פנים מקדם הקמת תחנות חדשות בערים ובכפרים וגיוס שוטרים ערבים. אבל בציבור שהתרגל שמתייחסים אליו כאל איום ביטחוני, ושהסבל שלו מהפשיעה פחות חשוב למשטרה, לא פלא שהמהלך נתקל בחשדנות

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותב אורח: סוהיל חסנין

בתקופה האחרונה מדברים על הפעלת מנהלת חדשה במשטרה שתהיה אחראית על האזרחים הערבים. זהו רעיון ישן, אך התכנית התגלתה בתחילת השנה. מטרת התכנית היא הקמת מנהלת מרכזית, שבראשה יעמוד "ערבי-מוסלמי המכיר היטב את בעיות המגזר הערבי, ולכן הוא נבחר לתפקיד הרגיש", כפי שדווח באתר nrg. תפקיד המנהלת יהיה, לפי הפרסומים, טיפול בבעיה של הנשק הבלתי חוקי, תאונות הדרכים ותרבות הנהיגה, הבנייה בלתי חוקית, הירי בחתונות ועוד תחומים. לדברי השר לבטחון פנים, גלעד ארדן, "התכנית תוביל לשיפור משמעותי באיכות חייהם של ערביי ישראל ולצמצום הפשע והאלימות ברחבי הארץ".

הגישה הזאת אינה חדשה וניתן לסכם אותה בכך שאותו מינוי של מוסלמי לראשותה יעודד מאות מוסלמים להתגייס למשטרה. במסגרת היוזמה החדשה אומנו עשרות מועמדות ומועמדים, יוקמו תחנות חדשות בסחנין, איכסאל, מר'אר, כפר כנא, טמרה, מג'ד אל-כרום, ג'סר א-זרקא, ובאקה אל-ע'רבייה. זאת בנוסף לחיזוקן של התחנות הקיימות בנצרת, שפרעם, אום אל-פחם, כפר קאסם, טייבה, טירה ועוד. ובל נשכח את התחנה שתקרא "תחנת עכו הכפרים". מה ההיגיון של הקמת התחנה הספיציפית הזאת? על מה מרמז השם?

במספרים, יהיו 829 שוטרים חדשים בתחנות החדשות ושיגיעו לתגבר את הישנות, 448 שוטרים ביחידות המרכזיות ו-73 שוטרים שייקחו על עצמם תפקידי מטה. התקציב המתוכנן הוא 810 מיליון שקלים לשנה הראשונה ו- 572 מיליון שקלים בשנה לאחר מכן.

> הצנזורה נחשפת: כאלפיים ידיעות צונזרו בשלמותן בשש השנים האחרונות

שוטרי יס"מ חמושים בכניסה לכפר כנא בזמן הפגנות לאחר ששוטרים ירו למוות בתושב הכפר שניסה לתקוף אותם ואז ברח, 2014 (הדס פרוש / פלאש90)

שוטרי יס"מ חמושים בכניסה לכפר כנא בזמן הפגנות לאחר ששוטרים ירו למוות בתושב הכפר שניסה לתקוף אותם ואז ברח, 2014 (הדס פרוש / פלאש90)

השאלה העיקרית שעולה ביחס למנהלת החדשה היא למה יש כלפיה התנגדות בקרב האזרחים הפלסטינים במדינה. את התשובה אפשר להתחיל למצוא אם נכנסים לפרטי התכנית, שמהם ניתן להבין שמבחינת מנסחיה, האזרחים הערבים עדיין נתפסים כאיום בטחוני שצריך "לטפל" בו בצורה ייחודית ונפרדת.

חשוב מאוד לדעת שמנקודת מבטם של האזרחים הערבים, המשטרה נכשלה כשלון נחרץ בהתמודדותה עד כה עם האלימות והפשע שמתרחשים בערים והכפרים הערביים. ישנה ירידה משמעותית בתחושת הבטחון האישי, אחוז נמוך מאוד של פענוח פשעים, מאות ואפילו אלפי עבירות תנועה בשנה, רמה גבוהה של אלימות שוטרים נגד אזרחים ערבים, תחושה של אכיפת חוק סלקטיבית, במיוחד בתחום הבנייה ללא רשיונות והמסים, וכל אלה לצד מעצרים רבים במיוחד מסיבות "בטחוניות" ובשל "הפרות סדר".

לפי הנתונים שנחשפו לאחרונה, 60% מכלל 295,654 העצורים במהלך השנים 2011-2015 הם "לא יהודים". נתון זה משקף את נקודת המבט הגזענית שנטועה עמוק במשטרה ובשוטרים, שחושבים שכל ערבי הוא מפר סדר. למה אפשר לצפות נוכח נתונים אלה? האם הקמתה של מנהלת חדשה, שכוללת עשרות תחנות חדשות וגיוס של מאוד ערבים מוסלמים, תוביל לשינוי כלשהו, או שרק תוסיף דלק למדורה?

בעיה בדרגים הגבוהים ביותר

יש כמה נקודות שחשוב להביא בחשבון כדי להבין את מעמד המשטרה בחברה הפלסטינית בארץ. מאז הקמת המדינה, נראה שמינוי שוטרים לעיסוק בחברה הערבית מונע בעיקר מהרציונל של הסכסוך הערבי-ציוני, ולכן הם מעניקים חשיבות מאוד גדולה לסוגיות של בטחון וסדר. שיטור רגיל (מלחמה באלימות ופשע) היה ונשאר בתחתית סולם העדיפויות של המשטרה בצלו של המצב הבטחוני הרעוע.

בין השנים 1948-1966, שנות המשטר הצבאי על האזרחים הערבים, הוקמה מערכת בטחון הפנים, שכוללת את המשטרה והשב"כ. יש שני אלמנטים ייחודיים שמאפיינים את המערכת הזאת: ריכוזיות ופוליטיזציה. כלומר, התפקיד הראשי של המשטרה הוא פוליטי והוא תלוי במה שקורה בסכסוך הלאומי, הוא נובע מהתפתחויות פוליטיות או ביטחוניות ואינו ניטרלי באכיפת החוק. ברור שבקונטקסט הזה, כל החלטה שקשורה ב"שיטור" או "מיליטריזציה" של החברה הערבית (תחנות חדשות, כוח עבודה, שינויים ארגוניים) מתבסס על שיקולים פוליטיים, ואין צל של ספק שהחלטות אלה מובילות ליחס שונה לחלוטין כלפי האזרחים הערבים מאשר כלפי האזרחים היהודים.

> אני אוהב את מירי רגב

המפכ"ל, רוני אלשיך, וח"כ עאידה תומא-סלימאן (יונתן סינדל / פלאש90)

המפכ"ל, רוני אלשיך, וח"כ עאידה תומא-סלימאן (יונתן סינדל / פלאש90)

כאשר אזרחים ערבים נתפסים כחלק מהסכסוך הלאומי הרחב, וכמי שצריך לשלוט בהם בהקשר הזה, ברור שנוצר פער בין תפיסתם של הערבים עצמם את מצבם ואת צרכיהם לבין התפיסה של ראשי מערכת "ביטחון הפנים". לפי ההיגיון של אלה האחרונים יש גבול דק מאוד בין מעשה פוליטי למעשה פושע אצל ערבים, והגבול הזה לא פעם מטושטש. כך עצם הפוליטיקה הערבית, ולכן הזהות ועצם הקיום הערבי, הופכים מקור ל"סכנה ביטחונית", מה שמצריך ניתוב של כוח עבודה, משאבים, תקציבים וכו' בהתאם.

יש לפיכך סתירה ברורה ובולטת בין ההתחייבות הרשמית, הדמוקרטית, להתייחס לכולם באופן שווה, לבין ההרגשה המושרשת היסטורית בממסד הישראלי שהאזרחים הערבים הם שונים, מאיימים וצריכים תשומת לב מיוחדת ונפרדת, תשומת לב שמגיעה עד הדרגים הגבוהים ביותר.

לכן, כשבאים להציע יותר שיטור ויותר תחנות, מן ההכרח להיות מודעים לשיעורים הקודמים שלמדנו ולמומחיות שצברנו לגבי הקשר בין הכוונות, המעשים והתוצאות של פעולות מערכת ביטחון הפנים, בכל הנוגע לדגם מדיניות השליטה והדיכוי. לפי דגם זה, ברור שהכוונות לא השתנו ולא הולכות להשתנות, כך לדוגמא: מדיניות המשטרה לחלק את האזרחים הערבים לקבוצות נפרדות לפי דת ניכרות גם עכשיו, שוב, במיפוי היעדים של המשטרה לגיוס השוטרים. היחס כלפי הערבים נשאר כאל מקור איום על הביטחון והסדר הכללי. המלחמה באלימות ובפשע עדיין אינה בסדר העדיפויות של המשטרה, למרות הסיסמאות וההצהרות.

התוצאות של התכנית החדשה, לפיכך, יגבירו את מספר הערבים העצורים על רקע פוליטי, כמו שמראות הסטטיסטיקות השנתיות של המשטרה וכמה מאירועי התקופה האחרונה. פתרון לבעיית הפשע יצטרך, כנראה, לחכות.

פרופ' סוהיל חסנין הוא מומחה לקרימונולוגיה ומשפט פלילי. הפוסט פורסם במקור בערבית באתר ערב48, ותורגם לעברית על ידי דימה דראוושה

> לפתוח מחדש את תיק ההריגה של אל"מ ישראל שומר

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
חבר הכנסת והמפגין הטרי בני גנץ על הבמה בהפגנת האופוזיציה (אורן זיו)

חבר הכנסת והמפגין הטרי בני גנץ על הבמה בהפגנת האופוזיציה (אורן זיו)

בני גנץ ואיימן עודה עמדו על אותה במה, והשמיים לא נפלו

במצב חירום, מול המהפכה האנטי-דמוקרטית שמתכנן נתניהו, או שאתה איתנו או שאתה נגדנו. אבל כדי לייצר "ברית יהודית-ערבית", יש צורך בהרבה יותר מהפגנה אחת. צריך לגבש שפה חדשה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf