שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו

המשטרה והשר ארדן שוב משקרים על אירועי אום אל חיראן? מי היה מאמין

מאת |

ממה נפצע ח"כ איימן עודה באום אל חיראן? עודה טוען כי שוטרים ירו עליו כדורי ספוג. במשטרה טענו בתחילה כי נפגע מאבנים שזרקו תושבים. כעת, לאחר שפורסמו תוצאות הבדיקה שעבר במכון לרפואה משפטית טוענים במשטרה - מעולם לא אמרנו דבר כזה. זה לא השקר הראשון של המשטרה בפרשה

הפוסט נכתב בשיתוף עם מרב זונשיין

משטרת ישראל והשר העומד בראשה ממשיכים להסתבך ברשת השקרים שטוו סביב האירועים באום אל חיראן שהובילו למותם של שניים – המורה יעקוב מוסא אבו אלקיען והשוטר ארז (עמדי) לוי. והפעם: מעולם לא אמרנו שח"כ איימן עודה, שנפצע במהלך מבצע ההריסות הברוטלי בכפר, נפגע מזריקת אבנים. ובכן, אין אלא לקבוע שהמשטרה משקרת, שוב, במצח נחושה.

אתמול בערב (שני) פורסם דו"ח שחיברו מומחיות מהמכון לרפואה משפטית באבו כביר, שבדקו את ח"כ עודה יום לאחר התקרית במהלכה נפגע בראשו ובגבו. עודה ביקש להיבדק מיוזמתו, לאחר שבתקשורת פורסם שוב ושוב כי בניגוד לטענתו (ולעדויות של נוכחים במקום) כי נפגע מכדורי ספוג שחורים, הוא דווקא נפגע מאבנים שיידו תושבי הכפר במהלך "התפרעויות" של בדואים שפרצו במקום. למעשה, המשטרה בראשותו של השר ארדן טענה שעודה הוא שקרן. שהוא מסית.

המסר הזה נכתב בשלל כלי תקשורת. והמשטרה אף הגדילה לעשות וטענה כי לא נעשה שימוש בכדורי ספוג במהלך ההריסות באום אל חיראן. דוברת המשטרה אמרה באותו בוקר בראיון לגלי צה"ל כי "בניגוד לכל הפרסומים שמדברים על ירי בכדורי גומי וכאלה דברים, לא היה ולא נברא". את הטענה הזו מפריכות תמונות של כדורי ספוג שחורים שנורו לעבר תושבי הכפר כמו גם של שוטרים חמושים בשרשראות של כדורי ספג שחורים, עדותו של אדם נוסף שנפגע מכדור ספוג ועדויותיהם של תושבים ופעילים שהיו נוכחים במקום.

> נתיחת אבו אלקיען מרסקת את גרסת המשטרה. ארדן צריך ללכת הביתה

מאיפה יש למשטרה את עזות המצח לטעון שאין בידיה אמצעי לחימה כזה? שוטרים חמושים בשרשראות של כדורי ספוג שחורים בזמן ההריסות באון אל חיראן (קרן מנור/אקטיבסטילס)

מאיפה יש למשטרה את עזות המצח לטעון שאין בידיה אמצעי לחימה כזה? שוטרים חמושים בשרשראות של כדורי ספוג שחורים בזמן ההריסות באום אל חיראן (קרן מנור/אקטיבסטילס)

ב"מעריב" כתב העיתונאי אריק בנדר כי "במשטרה מציינים כי בשום שלב לא בוצע ירי בכדורי ספוג מכיוון שאין בידי המשטרה אמצעי לחימה כזה". אני מאוד מקווה שמישהו במעריב הבין לא נכון את מה שנאמר במשטרה. כי השקר הזה הוא כל כך גדול שצריך פינוקיו חדש. ספרו את זה לטלי מאייר, צלמת אקטיבסטילס שנפגעה בראשה מכדור כזה שירתה המשטרה במזרח ירושלים, או למפגינים במחאת יוצאי אתיופיה. חפשו את כל האנשים שאיבדו את חייהם או את עיניהם או נפגעו קשה כתוצאה מהשימוש בכדור הזה שעושה המשטרה.

הדו"ח שחיברו במכון לרפואה משפטית אינו חד משמעי. הוא קובע כי הפציעות של עודה נגרמו כתוצאה מחבלות קהות ישירות, שיכולות להתאים לפגיעות מקליעי ספוג, מה שמתיישב עם טענותיו של עודה. לגבי הפגיעה בראשו, שהצריכה טיפול ותפרים בבית חולים, קבע הדו"ח כי: "הפצע בראש הוא מאורך עם שפשוף ושפך דם מקביל לו – ממצא זה יכול להתיישב עם פגיעת קליע", או עם פגיעת חפץ מוארך אחר. הסיכוי שמדובר באבן כפי שטענו במשטרה – נמוך. בשורה התחתונה כתבה מחברת הדו"ח, ד"ר מאיה פורמן, כי "הממצאים בגופו של הנפגע נגרמו מחבלות קהות. לא ניתן לקבוע מסמרות באשר לתצורת החפצים הפוגעים, אך יחד עם זאת מיקום הפגיעה והתצורה יכולים להיגרם כפי שטען הנבדק".

אבל מה שמעניינת היא תגובת המשטרה שפורסמה זמן קצר לאחר פרסום דוח הבדיקה של עודה: "נציין כי בשום שלב משטרת ישראל לא ציינה את נסיבות פציעתו של ח"כ עודה", טענה דוברות המשטרה. מיד אחר כך תקף גם השר ארדן בטוויטר, טען כי "מההתחלה נאמר רשמית שלא ניתן לדעת ממה נפגע ח״כ עודה", וכמובן לא החמיץ את ההזדמנות להשתלח ביו"ר הרשימה המשותפת וכינה אותו "פורע חוק שקרן, שליבה אש ועמד בראש הפגנה אלימה".

ובכן, גם הפעם השקרן הוא ארדן. המשטרה, ככל הנראה, באמת לא הוציאה הודעה כתובה שטוענת כי עודה נפגע מאבנים שזרקו התושבים של הכפר. אבל אין ספור כתבות מצטטות את ההסבר הזה מטעם המשטרה, ועיתונאים רבים טוענים כי זה מה שנאמר להם בשיחות תדריך על ידי גורמים מהמשטרה. גם דובר המשטרה לתקשורת הזרה מיקי רוזנפלד התעקש מפורשות באוזני בלוגרית מגזין 972+ מרב זונשיין כי הפגיעות של עודה נגרמו כתוצאה מזריקת אבנים.

היום חזרנו אליו כדי לשמוע מה יש לו לומר על הפליק-פלאק שעושה דוברות המשטרה. רוזנפלד ניסה לחזור בו ולשנות מעט את גרסתו וטען כי מה שהוא אמר באותה שיחה היה שהיו במקום זריקות אבנים, וכי נושא פציעתו של עודה נבדק. אולם זה לא מה שרוזנפלד אמר באותה שיחה. באותה שיחה התבקש רוזנפלד לענות לשאלה ממה נפצע ח"כ עודה ולהתייחס לכך שבניגוד לאמירות המשטרה שעודה נפצע כתצאה מזריקת אבנים עודה טוען כי הוא נפצע מכדורי ספוג שירו עליו שוטרים. ולכך הוא ענה אז ש"אלו היו אבנים". ואכן הוסיף שהנושא נבדק. רוזנפלד בכל זאת טוען שאין הבדל בין מה שאמר אז למה שאומר היום. אבל הטונים שונים. רוזנפלד טען בתחילה שכל העניין נמצא בבדיקה, ואז שהוא עצמו פשוט לא יודע, שצריך לחכות לתוצאות של תחקיר כלשהו שיפורסם מתישהו.

לשאלה האם נורו כדורי ספוג באום אל חיראן ענה רונזפלד שהוא לא יודע. לשאלה האם למשטרת ישראל יש אמצעי כזה הוא ענה ש"בוודאי שיש", מה שעומד בניגוד למה שאמר המקור המשטרתי לכתב "מעריב".

> מאות תושבי אל-זרנוג הפגינו במחאה על הכוונה להעביר אותם בכפיה לרהט

הכדורים הכחולים לא הצליחו "לנטרל" מפגינים, אז הכניסו לשימוש כדורים כבדים פי שניים. שוטרי מג"ב חמושים בכדורי ספוג שחורים. מזרח ירושלים. 12 בנובמבר 2014. (פאיז אבו רמלה/אקטיבסטילס)

בטוח שאין למשטרה "אמצעים כאלה"? שוטרי מג"ב חמושים בכדורי ספוג שחורים. מזרח ירושלים. 12 בנובמבר 2014. (פאיז אבו רמלה/אקטיבסטילס)

עובדות אלטרנטיביות

מסכת השקרים של המשטרה בנוגע למה שאירע באום אל חיראן החלה מהרגע הראשון, ונמשכת עד היום. המידע הראשון ששחררה המשטרה לעיתונאים זמן קצר אחרי האירוע היה בדמות הודעה, כולה אוף דה רקורד – כלומר, שלא ניתן לצטט בשם מי שהביא אותה – בה טענה דוברת המשטרה כי מדובר ב"פיגוע דריסה" שביצע "מחבל", פעיל התנועה האיסלאמית, ש"נוטרל", וכי "נבחן קשר שלו גם לדאעש". עוד הוסיפו בתחתית ההודעה, כי "המפגע הוא עובד מערכת החינוך, מקום בו השפעתו השלילית על סביבתו מסוכנת שבעתיים".

זמן קצר לאחר הודעת המשטרה התברר שהסיפור שציירה אינו מדויק. ובוודאי שאינו חד משמעי. עדי ראיה איתם שוחחנו סיפרו סיפור אחר לחלוטין. כך למשל הפעיל קובי סניץ ששהה באום אל חיראן במהלך הלילה שלפני הגעת כוחות ההרס שסיפר כי רק אחרי שנשמעו יריות רכבו של אבו-אלקיען האיץ, טען כי קודם נורו צרורות לעבר הרכב שאיבד שליטה ופגע בשוטרים. דברים דומים סיפרו עדים אחרים ששהו במקום.

מאוחר יותר סיפקה המשטרה "הוכחה" לקשר של אבו אלקיען לדאעש – שלושה עותקים מגליון של ישראל היום, בו הופיעה ידיעה על פצצה שהטמין דאעש במטוס רוסי. חגי מטר חיפש ובדק את הגליון המרשיע. והנה, בעמוד 27 באותו גליון של ישראל היום מופיעה ידיעה על מהלך של משרד החינוך להגדלת הבונוסים ללומדי חמש יחידות במתמטיקה שמבקשים להתקבל לאוניברסיטאות. מידע רלוונטי בהחלט למורה, בין היתר למתמטיקה, בבית ספר בו אחוז נמוך במיוחד של ניגשים לבגרות במתמטיקה בהיקף של חמש יחידות. היתכן שזו הסיבה בגללה החזיק אבו אלקיען בעיתונים? יתכן. יתכן גם שהיו בעיתון קופונים בהם רצה להשתמש. כל ניחוש הוא הגיוני. מה שלא הגיוני הוא להודיע שאדם הוא פעיל דאעש על סמך כלום, ואז "לחזק" את הכלום הזה בעזרת עוד כלום ולקרוא לזה ראיות.

> בלעדי: ניתוח ויזואלי מערער את גרסת המשטרה על אירועי אום אל חיראן

השר לביטחון פנים והמפכ"ל שיקרו לציבור וניסו להאשים אדם חף מפשע בפיגוע ובקשר לדאע"ש, רק מפני שהיה לא יהודי. יעקוב אבו אלקיען

יעקוב מוסא אבו אלקיען

Umm al-Hiran – 18 January 2017_Hebrew from Forensic Architecture on Vimeo.

לא חלפו שעתיים ובמשטרה שחררו את סרטון המתעד מן האוויר את האירוע וטענו בנחרצות כי "בסרטון ניתן לראות את המחבל עומד בצד הדרך כשאורות רכבו כבויים וברגע שמבחין בצוות הלוחמים הוא מאיץ לעברם ופוגע בהם". אבל הסרטון של המשטרה הוכיח דווקא בדיוק ההיפך  – קודם פתחו שוטרים באש לעבר אבו אלקיען, ורק אחר כך רכבו האיץ ודרס את השוטרים.

יום לאחר מכן הוכיח תחקיר בלעדי שפרסמנו כאן, שערך מכון המחקר הלונדוני Forensic Architecture בשיתוף עם אקטיבסטילס, כי הגרסאות המשתנות של המשטרה – לא היה ירי לפני הדריסה, היה ירי באוויר, היה ירי לכיוון הגלגלים – אינן נכונות. לא רק שקודם נורו יריות ורק אחר כך האיץ הרכב, אלא שהיריות הראשונות פגעו ברכבו של אבו אלקיען שנסע לאט. עוד שקר של המשטרה הופרך.

וישנה גם עוד עובדה, אותה לא טרחה המשטרה לספר כמובן. אבו אלקיען מת כתוצאה מאיבוד דם, בגלל שמנעו ממנו טיפול רפואי. כאן המשטרה לא "שיקרה". אלא סתם בחרה מה מתאים לה לספר ומה לא.

אין ספק שהעובדות האלטרנטיביות שמציג השר, והציוצים התכופים והבטוחים בעצמם עושים את העבודה אצל מי שצריך. הם בוודאי מצליחים לשדר למי שזקוק לזה שהשר שונא ערבים במידה מספקת כדי להיבחר במקום גבוה בבחירות הבאות לפריימריז של הליכוד שיבואו עלינו בקרוב לטובה אם ירצה השם.

אבל לא מדובר בשר המשטרה הפנימי של הליכוד, אלא בשר בכיר שאמון על שמירת הסדר הציבורי ומופקד על גוף שמהווה חוליה מרכזית במערכת החוק והצדק. לאחר ההרג באום אל חיראן הוא טען שהוא קודם כל נותן גיבוי לשוטרים שלו. זו אמירה שמתאימה יותר למאפיה – שבה הנאמנות לחברים לפשע היא עליונה –  מאשר למשרת ציבור שהוא חלק משרשרת פיקודית. מי שנתפס פעם אחר פעם משקר ומעוות את האמת כך שתתאים לצורכי ההסתה שלו נגד ערבים – פעם לגבי "טרור ההצתות" שלא היה, פעם לגבי המורה שהפך ל"פעיל דעאש" ולא ידע שהוא כזה –  צריך ללכת הביתה. וגם המשטרה צריכה לחזור ולהיזכר בכך שהיא לא המיליציה הפרטית של שר המשטרה. היא שלנו, האזרחים. במבחן הנאמנות בין השר המשקר לבין הציבור, למשטרה אמורה להיות ברירת מחדל אחת. וזה לא הצד שבו היא בוחרת כעת.

> הסיפור הלא יאמן על אויבי העם שביקשו להעלות את שכר המינימום

צלמת אקטיבסטילס טלי מאיר, מכסה את פניה שנפגעו פגיעה ישירה מכדור ספוג שנורה אל עמדת צלמים בירושלים המזרחית. ה-2 ליולי, 2014. (יותם רונן/אקטיבסטילס)

צלמת אקטיבסטילס טלי מאיר, מכסה את פניה שנפגעו פגיעה ישירה מכדור ספוג שחור שנורה אל עמדת צלמים בירושלים המזרחית. ה-2 ליולי, 2014. (יותם רונן/אקטיבסטילס)

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

פעילה במאבקים לחופש, שוויון וזכויות אדם ואשה בישראל ובשטחים הפלסטינים הכבושים. רכזת המדיה והפעילות ציבורית (בישראל) של ארגון התקשורת Just Vision , ועורכת שותפה של האתר שאתם קוראים בו ממש עכשיו.

לפני שהצטרפתי ל-Just Vision עבדתי כדוברת של ארגון רופאים לזכויות אדם-ישראל. בין הקמפיינים התקשורתיים שהובלתי במסגרת התפקיד: המאבק לשחרורם של העצורים המנהליים הפלסטינים שובתי הרעב בתחילת שנת 2012, הקמפיין לחשיפת מחנות העינויים בסיני בהם נכלאים פליטים למטרות כופר, ועוד. לאחר מכן שמשתי כאשת התקשורת של קמפיין "האקדח על שולחן המטבח" לצמצום תפוצת נשק קל במרחב הציבורי בישראל.

בגלגול המקצועי הקודם שלי עבדתי כתראפיסטית בגישה התנהגותית לילדים ואנשים עם קשיים בתחום התקשורת והלמידה. מהמטופלות והמטופלים שלי למדתי שהדרך הטובה ביותר להעביר מסר היא תמיד זו הפשוטה, הכנה והישירה.

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf