המשימה של שוטרי ירושלים: לחטוף דגלי פלסטין ממפגינים

צפו: שוטרים רודפים אחרי מפגינים בירושלים המזרחית וחוטפים להם דגלי פלסטין מהידיים. אין איסור על הנפת דגל פלסטין בחוק, אז מדוע המשטרה רואה בו איום כל כך גדול?

מאת:
השאירו תגובה
א א א

בשנה האחרונה מבחינים פעילים בירושלים המזרחית בעליה בניסיונות המשטרה להחרים ולמנוע הנפת דגלי פלסטין במהלך הפגנות ברחבי העיר. בעיר שבה מבקשים הפלסטינים להקים את בירתם העתידית הנפת דגל הלאום הפלסטיני הופכת שוב לעבירה על החוק.

דוגמה אחרונה לכך תועדה בתחילת החודש, במהלך הפגנה נגד פינוי משפחות סבאג וחאמד מבתיהן בשכונת שייח ג'ראח בירושלים המזרחית. בסרטון שפורסם על ידי פעיל השמאל גיא בוטביה נראים שוטרים נכנסים לתוך קהל המפגינים, שרבים מהם אוחזים בדגלוני פלסטין קטנים, וחוטפים את הדגלונים בזה אחר זה ובאופן שיטתי מידי המפגינים.

בהתחלה זה כמעט נראה כמו סוג של משחק והמפגינים נראים אפילו משועשעים, כאילו הם יודעים שהם שחקנים באיזה תיאטרון פוליטי ביזארי. אבל ברגע שמתברר שהשוטרים מתכוונים לחטוף מתוך ידי המפגינים כל דגל פלסטין שנגלה לעיניהם – שוטר אחד אפילו מטפס על עץ לצורך המשימה, ואחר רודף אחר ילד קטן – כעסם של המפגינים גובר. "מה העניין? למה מפריע לכם לראות דגל פלסטין בפלסטין?", שואלת הפעילה סהר ורדי, שאוחזת במגפון, את השוטרים. היא כמובן לא זוכה להתייחסות. בסוף הסרטון נראה כי השוטרים הצליחו במשימה וכל הדגלונים עברו לאחזקתם.

לפני הסכמי אוסלו, ישראל ראתה בהנפת הדגל הפלסטיני – שעדיין נחשב אז בישראל כ"דגל אש"ף" – כעבירה פלילית. הסצינה שתועדה החודש בשייח ג'ראח היא תזכורת לימי האינתיפאדה הראשונה, ולמראות החיילים שהיו נשלחים אז להסיר דגלי פלסטין שהונפו על מבנים וגדרות כחלק מההתקוממות ההמונית.

כחלק משיחות השלום במדריד הכירה ישראל באש"ף כנציג הלגיטימי של העם הפלסטיני, ובשנות אוסלו החליטה שאין עוד אינטרס ציבורי באכיפת האיסור על הנפת הדגל השחור-לבן-ירוק-אדום. יתר על כן, כפי שציין עו"ד מוחמד בסאם מעדאלה בפנייתו ליועמ"ש בנושא עוד בשנת 2016 – הדגל אינו נחשב עוד כ"דגל אש"ף" אלא "מוכר ומונף באו"ם כדגל רשמי של הרשות הפלסטינית ולכן אין שום מקור בדין האוסר על הנפתו", ובנוסף "גם בג"ץ לא רואה בדגל פלסטין כדגל שמסמל ארגון טרור ואינו רואה בו כמסמל תמיכה בטרור".

ובכל זאת, אש"ף עדיין מופיע מבחינה טכנית ברשימת ארגוני הטרור של ישראל, מה שמאפשר לכוחות הביטחון מרחב פעולה בנוגע להחלטה האם להחרים דגלי פלסטין ואף לעצור את מי שמניפים אותם. על פי נתונים שמסרה המשטרה לתנועה לחופש המידע, בין השנים 2011-2015 נעצרו 96 אזרחים ישראלים בחשד כי הניפו את דגל פלסטין. ב-45 מהתיקים (47 אחוזים) הוגשו כתבי אישום.

מגזין 972+ פנה לדוברות המשטרה בשאלה מדוע החרימו השוטרים את הדגלים באופן שיטתי במהלך ההפגנה בשייח ג'ראח בתחילת החודש, ותחת איזו סמכות. בתגובה, השיבה דוברות המשטרה כי שוטרים רשאים להסיר דגלים "בכל מקרה בו מתעורר חשד ברמת הסתברות גבוה כי הנפת דגלים תביא להפרתו של שלום הציבור ו/או בכל מקרה בו מתעורר חשד לעבירה על סעיף 4 לפקודת מניעת טרור". במשטרה בוודאי מתבלבלים בין כל הפקודות והסעיפים, כי פקודת מניעת הטרור בוטלה כבר בנובמבר 2016 ובמקומה נכנס לתוקף חוק המאבק בטרור. אבל, אל חשש, גם החוק החדש אוסר על "הנפת דגל, הצגה או פרסום של סמל" שיש בהם "אהדה" לארגון טרור. לגבי ההגדרה מהו ארגון טרור – זו כבר נתונה, כאמור, לפרשנות ולמצב הרוח הפוליטי בישראל.

עוד הדגישו בדוברת המשטרה כי מדובר ב"אכיפה נחושה המכוונת נגד מפרי סדר ופורעי חוק ולא נגד מניפי דגלים" אולם לא ברור מדוע מתייחסת המשטרה למניפי הדגלים בשייח ג'ראח כמפירי חוק כאשר לא נעצר עוכב או הוזהר באותו היום ולו מפגין אחד שנופף בדגל (או לא נופף).

במאי האחרון ארגנה ועדת המעקב הפגנה בירושלים נגד העברת שגרירות ארה"ב לעיר. ההפגנה, בה לקחו חלק גם חברי כנסת מ"הרשימה המשותפת" התנהלה בצורה רגועה עד שהמפגינים הניפו דגלי פלסטין. אז התנפלו השוטרים על המפגינים ועצרו 14 מהם. "הבנו שהם החליטו לא לאפשר בשום אופן להניף דגלים של פלסטין, לכן התנפלו עלינו בצורה ברוטלית כזו. הם בכלל לא טענו שמישהו מאיתנו או מהמפגינים תקף אותם. הקצין אמר לי בצורה הכי גלויה שהם החליטו באותו יום שאי אפשר להרים אפילו דגל אחד, וכל פעם שהורם דגל התנפלו". אמרה אז ח"כ עאידה תומא סלימאן ל"שיחה מקומית".

באוגוסט, צעדו עשרות אלפי מפגינים בלב תל אביב בקריאה נגד "חוק הלאום". יהודים וערבים התכנסו כדי לדרוש ביחד שוויון, אבל ראש הממשלה נתניהו וחבריו בימין, ואיתם גם התקשורת, התעניינו רק בדבר אחד – דגלי פלסטין שהניפו המפגינים. הם סיפקו לו עוד הזדמנות להסתה נגד הפלסטינים אזרחי המדינה. אף מפגין שהניף דגל לא נעצר בידי המשטרה באותו הערב.

ללמדנו שדגל הוא עניין פוליטי ולא עניין בטחוני.

עדו קונרד הוא סגן עורך במגזין 972+, שם פורסמה לראשונה גרסה של הכתבה באנגלית.  

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
"ברוח ובדם נפדה את פלסטין", שרו האוהדים באיצטדיון פייסל חוסייני בא-ראם בצל תמונות של ערפאת ואבו מאזן. נבחרת פלסטין לפני שריקת הפתיחה (צילום: אורן זיו)

"ברוח ובדם נפדה את פלסטין", שרו האוהדים באיצטדיון פייסל חוסייני בא-ראם בצל תמונות של ערפאת ואבו מאזן. נבחרת פלסטין לפני שריקת הפתיחה (צילום: אורן זיו)

נבחרת סעודיה בפלסטין: משחק כדורגל היסטורי בא-ראם

10,000 צופים הגיעו למשחק מוקדמות גביע העולם שהתקיים בא-ראם. בעבר סירבו הסעודים להיכנס לשטח בשליטה ישראלית, אולם הפעם הם הסכימו. "ירושלים שלנו" קראו האוהדים במשחק שהסתיים בתיקו אפס

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf