ממשלת ישראל בוחרת בשביל האזרחים הערבים באסלאם סטייל סעודיה

מאת |

כמעט בכל רחבי העולם המוסלמי מכהנות נשים כקאדיות. אבל בישראל נוצרה ברית בין הממסד הדתי היהודי לבין הקאדים הגברים, שביחד החליטו שכאן לא יהיו נשים שופטות

פער תהומי מפריד בין התנועה האסלאמית לבין ש"ס ויהדות התורה, אך בכל הנוגע לענייני נשים ידעו שני הצדדים להיות מסונכרנים זה עם זה. זה מה שקורה בימים אלה ביחס להצעת החוק הראשונה אשר מפלגת את הרשימה המשותפת, הצעתם של ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ), עאידה תומא (המשותפת, חד"ש) וזוהיר בהלול (המחנה הציוני), שמנסה לעגן בחקיקה מינוי נשים מוסלמיות בתור קאדיות בבתי הדין השרעיים.

המפלגות החרדיות שלפו את כרטיס הווטו שלהן בענייני דת בוועדת השרים לענייני חקיקה, כשבצעד חם ומחבק בדרכם הם הודו שגם האסלאם הוא דת (!) ולכן נופל תחת המנדט שלהם. הוועדה החליטה להתנגד להצעת החוק, לאחר שבצעד מכבד אף ביקשה חוות דעת הלכתית מוסלמית מנומקת מהנהלת בתי הדין השרעיים – אשר הם עצמם כמובן צד בעניין – ופעלה בדיוק בהתאם.

אתמול (רביעי) הוריד ח"כ פריג' את הצעת החוק מסדר יומה של הכנסת, מחשש שאם תהיה הצבעה ההצעה תיקבר בין המשמעת הקואליציונית לבין חוסר ההסכמה הפנימי בתוך הרשימה המשותפת. ויכוח קולני התפתח בין ח"כ פריג' לנציגי המפלגות החרדיות: "אנחנו שבויים אצל היהדות", טען חבר הכנסת, וביקש את עזרתן של 22 הנשים חברות הכנסת. הכנסת של אתמול, שלקחה הפוגה מהסכינים וממתווה הגז, זכתה לפילוח ופיצול מחדש של המחנות בזכות הנשים הערביות.

> אמן סעודי-פלסטיני נידון למוות בגין "הטרדת היישות האלוהית"

خطاب اقتراح قانون تعيين امرأة قاضية شرعية: لكم دينكم ولي دين ف…خطاب اقتراح قانون تعيين امرأة قاضية في المحاكم الشرعية

Posted by ‎عيسوي فريج Esawi Freige עיסאווי פריג'‎ on Wednesday, 9 December 2015

ברמת ההצהרה, תתפלאו, ברשימה המשותפת על כל מרכיביה, כולל התנועה האסלאמית, יש קונצנזוס בדבר ייצוג נשים בבית הדין השרעיים, אך לא כך תראה ההצבעה. אנשי חד"ש תומכים בצורה מובהקת, בל"ד תומכת לאחר הסתייגות ורע"ם (אנשי הפלג הדרומי) מתנגדים.

התנועה הערבית לשינוי של חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסמה סעדי מנסה לרדת לים בלי להרטיב את הרגליים: הם רואים בעדיפות עליונה מינוי אישה לתפקיד קאדי(ה): ח"כ סעדי, חבר בוועדת מינוי הקאדים מטעם המשותפת, אומר שחייבת להיות נשים קאדיות וכמה שיותר מוקדם, אבל שצריך לתת לזה לקרות בדרכים הקיימים, לפני שפונים לאכיפה וכפיה על פי חוק, שכולל גם דיווח לוועדה לקידום מעמד האישה, ומעקב אחר התנהלות בתי המשפט בעניין. מבחינתו יש חשש שחוק כזה יוביל לעוד התערבות ופגיעה בעצמאות בית הדין השרעיים. אף על פי כן, תע"ל תתמוך בהצעה אם תובא להצבעה בכנסת.

תשאל את הקאדי

מימוש זכויות נשים תמיד נחשד כפתח למדרון חלקלק. "אם היא יוצאת לאוניברסטה, עוד מעט תתחיל לצאת עם חבר", למשל. כך גם חושבות המפלגות החרדיות הפעם: אם המוסלמיות יהיו קאדיות, היהודיות יבקשו להיות דיינות, ללא קשר לעובדה כי ההלכה המוסלמית שונה מהיהודית, אבל נשים הן נשים. הטיעונים הקיצונים שמופיעים בחוות הדעת ששלח הקאדי איאד זחאלקה נפלו על אוזניים קשובות: כל טיעון שממקם את הגבר בעמדה מעל דרגת האישה יהיה מבורך. נכון שעל הדרך צריך לתת קצת הכרה באסלאם, אבל מדובר הרי בפיקוח נפש.

ואם כבר אנחנו נגררים למחוזות הלכתיים, האסכולה היחידה באסלאם הסוני שמתירה לנשים להיות קאדיות היא האסכולה החנפית, שאליה משתייכים המוסלמים בארץ. הפרט הזה לא בלט בחוות הדעת של הקאדי זחאלקה, וגם זכה לפרשנות ביקורתית בעבר. כנראה יש בהלכה לפעמים פרסים קטנים שקשה לאכול אותם. הבנת העמדה החנפית מראה דווקא שנשים כן יכולות לכהן כקאדיות שרעיות, אבל לא כשופטות בדיני עונשין ודיני נפשות, להבדיל, מה שאומר שרוב המדינות המוסלמיות כבר מפרות את ההלכות בכך שהן ממנות נשים לשופטות.

היום מכהנות נשים כקאדיות בלא פחות מ-14 מדינות מוסלמיות. ברשות הפלסטינית מכהנות שתי קאדיות, ולאחרונה התחילו להסמיך נשים להיות עורכות לכתובות הנישואין השרעית. אבל בחברה שלנו תפקידים אלו נשארים עדיין בבלעדיות גברית.

חוות הדעת שנשלחה על ידי הקאדי זחאלקה, ולא ברור אם נכתבה על ידו, מצטטת את הדעות הקיצוניות ביותר ביחס לסוגיה, שבירדן וברשות הפלסטינית בחרו שלא לקבל. האם הוא מצפה מישראל להיות יותר אסלאמיסטית מהן?

השר והרב דוד אזולאי, שאליו הופנתה חוות הדעת, הרחיב את אופקיו עם דעותיו של "אבן תימיה", מגדולי הוגי הזרם הפונדמנטליסטי באסלאם, המואשם בכך שהוא מהווה אחד ממקורות ההשראה של דאעש, עד ל "אל טברי" הליברל, ובחר לנו הערבים לאיזה זרם באסלאם אנחנו צריכים לציית.

> למה גמל? עדיף כבר לירות בפלסטיני

בובות עם כיסוי ראש חיג'אב (מקבולה נסאר)

איך מחליטים על שבירת המונופול הגברי על בתי הדין השרעיים? מתייעצים עם הגברים בבתי הדין (מקבולה נסאר)

בעבר המאבק רק חיזק את בתי הדין

הברית הזו סביב מעמד האישה – סוג של אחדות גורל בין החרדים היהודים והערבים, שבתוך המשפחה הם מסכימים מי הריבון – ממש לא חדשה. כבר ב-1995 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק שתתיר למוסלמים ולנוצרים לבחור בין בתי הדין האזרחיים לענייני משפחה לבין בתי הדין השרעיים או הכנסייתיים. זאת היות וסמכויות השיפוט בדיני האישות לעדות אלו נותרו עד אותה עת בבלעדיות של בתי הדין הדתיים בצורה גורפת על פי חקיקה מהתקופה העות'מאנית. בעוד שחוקי הדת של יהודים ודרוזים עוגנו בנפרד, חוקים הקשורים למוסלמים ולנוצרים נשארו על כנם עשרות שנים וכבלו את הציבור הערבי למוסדות הדתיים. מיותר לומר שהמפלגות החרדיות והתנועה האסלאמית עמדו בחזית איתנה אחת נגד הצעת התיקון.

להצעת תיקון החוק, אשר גובשה על ידי ועד הפעולה לשוויון בענייני אישות בחברה הערבית (שאותו ריכזתי באותם ימים), בשיתוף עם ח"כים ערבים (חוץ מאלה של האסלאמית), לקח חמש שנים לעבור בקריאה שלישית, כולל אין ספור קריאות, ועדות, החלת רציפות עם בחירות תדירות, גיוס הצבעות, ואפילו העמדת ההצעה כהצעת אי אמון בממשלה על ידי ש"ס באחת הפעמים.

מאבק עיקש בהצעה התקיים גם בקרב הציבור הערבי, והונהג על ידי הח"כים של התנועה האיסלאמית ונשיא בית הדין השרעי, שהגיע עד להכרזת פתווא נגד יוזמי ויוזמות התיקון, בנוסף להדלפת פרוטוקולים של הוועד ופרסומם בעיתונות.

20 שנים אחרי תחילת המאבק הנקודתי הזה, ו-15 שנים לאחר הצלחתו, אנחנו נמצאים בנקודת זמן טובה כדי לבחון איפה עומדות הטענות והאזהרות החמורות שהיו מנגד אז, כמו אלה שראו בהצעה כביטול העצמאות של המוסלמים בענייני הדת שלהם, מה שלא קרה. גם אז המתנגדים ניבאו חדירה ופלישה ופגיעה של הממסד הישראלי במעוז האחרון "העצמאי" לערבים במדינה, על אף שמאוחר יותר בתי הדין השרעיים אף תבעו להשתייך לממסד החוקי הישראלי, ואכן עברו ממשרד הדתות למשרד המשפטים. מי שהספיד את בתי הדין אז טעה גם כן ובגדול: מצבם מאז קבת החוק רק משתפר, הן באיכות השופטים והשכלתם, והן בפריסה ובתשתיות, כולל מעבר מאוחר למחשוב.

בתי דין אלו כמובן מנהלים דיונים בערבית, והוצאותיהם פחותות מאשר בדין האזרחי. הם תמיד ימשיכו לשרת המון נשים ומשפחות ערביות, בתחום כואב ורגיש. כך שהתביעה למינוי נשים כקאדיות היא תביעה לשוויון, שדווקא מעניקה הכרה עקרונית במוסד החשוב הזה.

> הפטור המוסרי שמציעה "היהדות המתחדשת" לחייל במחסום

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

שדרנית ועיתונאית ברדיו אלשמס מאז 2004, פעילה חברתית ופוליטית בחברה הערבית, עוסקת בהפקה דוקומנטרית, וחולמת על הסרטים שלי.

אני מתגאה בזהות כפולה של אשת תקשורת ואקטיביסטית. הספקתי להיות עובדת סוציאלית ואפילו פקידת סעד, זכיתי לעזור לארגונים מהכי מעניינים בחברה הערבית, מקידום נשים ביזמות ובחקלאות ועד לקידום צעירים ערבים בהייטק. כבר יותר מעשור אני מצלמת ומתעדת כפרים פלסטינים הרוסים, ויש לזה סיפור שלם שאולי אספר פה פעם.

במה שנשאר מהזמן אני כותבת על כל מה שבוער בי.

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
silencej89sjf