"הסברה" צבאית: שומרים על הפלסטינים, אבל מפני מי בדיוק?

מאת |

בסרטון ההסברה החדש שהנפיק הצבא המוסקים הפלסטינים מאושרים, החיילים הם גיבורים טובי לב השומרים על החקלאים הפלסטינים, ורק המתנחלים נשארו מחוץ לסיפור העלילה

עם תחילת עונת מסיק הזיתים, צהל מאחל לכל פלסטיני עונה פורייה ובטוחה!

סרטון הזוי שמופץ ברשת בידי הצבא ואשר צולם באזור חברון, מבקש לשמח את ליבו של הקהל הדואג לשלומם של חקלאים פלסטינים ומודיע לציבור הרחב באנגלית (שהרי צריך גם להרגיע את העולם) שעונת המסיק של 2017 תהיה בטוחה ובלי שום בעיות.

בסרטון משתתף גבר בשנות השישים לחייו מחברון המצולם במטע הזיתים שלו, שמספר שיש לו 90 עצי זית, ובגלל שהצבא שולח שמירה הכל מתנהל כשורה אלחמדוללא. הנה אני עובד והכל בסדר!

לא ברור לי למי מיועד הסרטון הזה, ולמה בכלל איכר פלסטיני צריך להגיד תודה לצבא ששומר עליו כאשר הוא עושה מה שכל בעל מטע זיתים עושה בחודשי הסתיו כבר אלפי שנים – לעלות להר, לפרוש מחצלות ולמסוק זיתים, לקטר שאין מספיק זיתים אבל שהשמן יהיה מעולה, ושהזיתים שלו יותר טובים מאלה של השכנים, וזהו. הכי פשוט שיש, לא?

אז כנראה שלא זה המצב בתל רומידה. באדמות החקלאיות של הפלסטינים שם, המשימה הבנאלית של מסיק הזיתים שבבעלות פרטית פלסטינית הפכה למבצע צבאי סבוך עבור החיילים, עם ניחוח של מסע הקרבה עצמית והליכה בשדה מוקשים. וכל זה למה? בגלל דבר אחד, רבותי: המתנחלים. המתנחלים היהודים שמכירים את האדמות ואת העונות ומטילים אימה על פלסטינים כל השנה, ממררים את חייהם ועושים הכל כדי שהפלסטינים ייעלמו מהנוף המדהים של הרי הגדה.

> הכל דבש: כך נראית עונת המסיק בסרטון הסברה צבאי

תקיפת פלסטינים באדמותיהם הפכה להיות שגרה, עד כדי כך שהצבא השנה החליט ליזום תוכנית הגנה מתוחכמת על הפלאחים הערבים מפני תופעת הטבע התוקפנית והאלימה שנקראת ״מתנחלים״. (צילום: אוליבר פיטוסי/פלאש90)

ברוכים הבאים לזיתו-גטו

תקיפת פלסטינים באדמותיהם הפכה להיות שגרה, עד כדי כך שהצבא השנה החליט ליזום תוכנית הגנה מתוחכמת על הפלאחים הערבים מפני תופעת הטבע התוקפנית והאלימה שנקראת ״מתנחלים״, משל היו חיות בר שאי אפשר לרסן, ולכן צריך להגן על הפלסטינים מפניהם. אחרי הכל, יותר קל לשלוט בפלסטיני החמוש בשקיות פלסטיק ודליים. לפלסטיני אפשר להגיד מתי לבוא ועד איזו שעה, ללוות אותו חזרה עד פתח ביתו, על הדרך לאכול כמה זיתים ״כבושים״ עם קצת לבנה ושמן זית, והוא גם יצטלם עם המתאם מטעם אותו צבא ששומר על ״זיתו-גטו״ החדש לצורך תעמולה.

אולי בעקבות הפעולה ההירואית של החיילים, המתנחלים לא יגדעו עצים או יגנבו את הזיתים מהכרמים לפני שהבעלים של האדמה ישלימו את מלאכת תיאום מסיק הזיתים מול כוחות הביטחון, בדיוק כמו שקרה סמוך לכפר אל-ג'ניה לפני שבוע.

נניח לרגע שטוב ליבו וערכיו של הצבא הגנה לישראל מחייבים אותו לשמור על הצד החלש, להנגיש את הכרמים לבעליהם ולנטרל את המתנחלים האורבים בדרך (הכוונה לנטרל בדרכי נועם כמובן, שלא תבינו אותי לא נכון). בהנחה שזה המצב, למה סרט התעמולה לא מראה לצופה איך צה"ל עושה את העבודה בדיוק? או לפחות מפני מי צריך לשמור על אותו פלסטיני מסכן? האם זה לא חלק מהעלילה? שום איזכור או חלילה תמונה למה שעלול לקרות אם החיילים האמיצים לא היו עושים את העבודה? מה, חסרות תמונות של מתנחלים שתוקפים ערבים בעונת מסיק הזיתים?

אז זה מה שמגיע לנו הצופים? גם סרט גרוע, וגם קטוע? גם הזוי וגם בדוי? אולי בעצם זה בדיוק התדמית שמגיעה לצבא ״המוסרי״ בעולם, גם כובש אדמה וגם ״כובש״ זיתים, גם מגן על המתנחלים מפני הפלסטינים וגם על הפלסטינים מפני המתנחלים.

> שבוע ראשון למסיק: עליה בדיווחים על אלימות מתנחלים נגד פלסטינים

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

אני אישה שאוהבת אנשים וסיפורי חיים של פשוטי העם כמוני. הם יהיו גיבורי הסיפורים שאכתוב. תשמעו ממני כאן הרבה ביקורת על התנהלות המדינה וגם פתרונות יצירתיים לבעיות של כולנו.

למדתי בחיים ולא לפי סדר כרונולוגי: תפירה, קרימינולוגיה, בישול, עבודה סוציאלית, מגדר, עיצוב אופנה, חינוך וניהול, רקמה וקצת משפטים עד שנרדמתי בכיתה יותר מדי פעמים. על החיבורים בין הדברים תקראו בעתיד.

אני מודה שהתגייסתי לצבא הכי עדין וגדול בעולם, שמנסה להוביל את המהפכה הכי ארוכה והשקטה ביותר בתולדות האנושות: המהפכה הנשית. וכצעד ראשון הקמתי את עמותת נע״ם – נשים ערביות במרכז בלוד, אותה אני מנהלת כמעט בהתנדבות.

לפני ארבעים שנה נולדתי למשפחת פליטים מסג׳רה בצפון (אילנייה היום), ורוב קרוביי במחנות פליטים בכל פינה בעולם. אני חולמת על יום שיהיה בו שלום, חלקם יחזרו, נבנה בית ויהיו לנו שכנים יהודים רגועים ונריב רק על השאלה של מי הכלב (הערבי או היהודי) שעשה את צרכיו ברחוב המשותף.

עד אז אני גרה בנווה שלום – וואחת אל סלאם ומגדלת שלושה בנים יחד עם זוגי (جوزي) עומר, ואין לנו כלב.

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
silencej89sjf