האם הסלמונלה של טחינת הנסיך באמת מסוכנת יותר מהיתר?

אין פרופורציה בין התגובה הקיצונית לגילוי הסלמונלה בטחינה הנסיך מהמפעל בעילבון לבין מיני הסלמונלה היהודים. מסתבר שלערבים שמכינים אוכל מותר לטעות פחות

מאת:
השאירו תגובה
א א א

בשבועות האחרונים ישראל התגלתה כמעצמת סלמונלה והחיידק כיכב בכל הכותרות והצלחות. נראה שההלם והבהלה הציבורית עקב הגילוי הספציפי בטחינת הנסיך משתווים רק למקרה של רמדיה, למרות שאי אפשר להשוות בין ההתנהלות הפושעת והמכוונת שגרמה לתמותה ולפגיעה בלתי הפיכה בעשרות תינוקות – אז, לבין התנהלות לקויה או רשלנית של טחינת הנסיך, שעל פי הדיווח לא גרמה לאף מקרה של פגיעה – הפעם.

מבלי לזלזל בסלמונלה, ומבלי להמעיט בחשיבות העניין או בערך העליון של בריאות הציבור – שמשרד הבריאות שומר עליה יום ולילה ואינו נותן לאף זקן למות במסדרון במשמרתו – בתור ערבייה שנולדה עם כפית טחינה בפה הייתי חייבת לבחון למה מבין כל הסלמונלות המשתוללות במדינה לאחרונה דווקאהסלמונלה של הנסיך הייתה הכי מסוכנת לציבור. האם בבדיקה המיקרוסקופית הסלמונלה של הנסיך התגלתה כחובשת חיג'אב, או הסתובבה חמושה בסכין? מה הוביל לחובה לעצור את הייצור של כל המפעל, סגירתו והקפאת רישיון היצרן, עד כדי איום לשלילת רישיון הייצור בכלל?

> הזמר התוניסאי שהרים על הרגליים את "מודיעין הפלסטינית"

בר רפאלי וטחינה הנסיך (צילום מסך מפרסומת של החברה)

בר רפאלי וטחינה הנסיך (צילום מסך מפרסומת של החברה)

זו לא הפעם הראשונה שמפעל מזון נסגר, אבל במקרה של טחינת הנסיך אי אפשר להתעלם מהעונש הבלתי מידתי, צעד שלא ננקט נגד אף אחד מיצרני המזון האחרים שהתגלו כמארחי סלמונלה: כך בפרשת יוניליוור, שהחלה בהאשמות קשות על ניסיון טיוח והסתרת מידע ואיומים בסגירת המפעל, עבר משרד הבריאות סבב ריכוך גרסאות, והתוצאה הסופית הייתה עונש זעום של הקפאת היתר לתו האיכות (GMP) של החברה בסוגים מסוימים של מוצרים, בנוסף לנאום מבין ומחבק של שר הבריאות ליצמן. גם נגד חברת סלטי שמיר, שלא בדקה את חומרי הגלם שהגיעו אליה מהנסיך, לא ננקט כל צעד, ועוד לא שמענו על צעדים נגד יצרני המוצרים החדשים שבהם התגלו סלמונלה לאחרונה.

בהיסטוריה של סגירת מפעלי מזון בישראל לא זכור מפעל בגודל והיקף של טחינת הנסיך, ולא בעבירה דומה. משרד הבריאות אינו ממהר לסגור מפעלים ולזרוק אלפי פועלים לאבטלה. ברוב הסגירות בענף המזון היה מדובר בייצור ללא אישור בכלל מטעם משרד הבריאות, או בייצור בניגוד לתקנים, או מקרים שהתגלו בהם ליקויים ומזהמים עקביים שלא ניתנים לתיקון. במקרים רבים אחרים נסגרו מפעלים בשל חדירת חולדות וחיות אחרות לקווי הייצור.

בדרך לפלאפל

לפי הפאניקה התקשורתית והסיקור, שמתאים לפיגוע יותר מאשר לסלמונלה, אפשר לחשוד שאולי אצל הנסיך הסלמונלה היא מזן לאומני. מהדורת החדשות בערוץ 2 ביום הראשון של הפרשה פתחה בפאנל פרשנים עם ארבעה מוקדי שידור ישיר מהשטח, כולל מאירופה. הסיקור של סלמונלת הנסיך לא השתווה לכל הסיקור שקיבלו הגלויים בקורנפלקס של תלמה, או הצ'יפס הקפוא של מילוטל, או ברכה של תנובה, או הסלמון המעושן של מעדני מיקי, או חברות אחרות שעשו "ריקול" למוצרים סתם כי פתאום גילו שלמוצר יש טעם מוזר, כמו ויטמינצ'יק של אסם ורולדת שוקולד של עלית.

מספר הגילויים לא מצביע על מגיפה, אלא מצביע על כך שלא טרחו לפקח מספיק טוב עד עכשיו. משרד הבריאות, שאמור להיות בעין הסערה, יוצא צדיק ומוצא את השעיר לעזאזל האידאלי, ועוצר את הביזיון המוחלט הזה – שנותנים לערבי להאכיל את עם ישראל, ואז הערבי החוצפן עוד מרשה לעצמו לחטוא בתקלות, כמו כל בן אנוש (או מפעל) אחר.

> עוד שלושה חודשי מעצר מנהלי לעיתונאי עומר נזאל

מתקפת הסלמונלה: ארבעה פרשנים, כולל דיווח מאירופה (צילום מסך מחדשות 2)

מתקפת הסלמונלה: ארבעה פרשנים, כולל דיווח מאירופה (צילום מסך מחדשות 2)

מיותר לומר שאין באמור כל כוונה לתת הנחות לבני עמי: הסלמונלה לא מבדילה בין מעיים ערבים ליהודים. לי אישית הייתה היכרות עם החיידק דרך הביצים לפני כמה שנים, ועברתי יום בלתי נשכח של כאבים. אבל צריך גם לומר בהגינות שהטעויות שעשה מפעל הנסיך בהתמודדות התקשורתית והציבורית עם הפרשה היו גדולות מאלה שעשה בקו הייצור. ברור לי שאם היה מדובר באחת מענקיות המזון, או בענקיות הריכוזיות במשק, ולא בטחינה מעילבון, משרד הבריאות היה מתמודד עם אתגר אחר, שככל הנראה לא קיים אצל טחינת הנסיך, והוא סוללות הלוביסטים של החברות, שחודרת לכל פינות הממשל, כמו גם עם מייצגי האינטרסים של החברות מתוך הממשל, כולל השיקולים של ניווט התרומות הפוליטיות של היצרנים.

מתוך כל הרעש אולי אפשר להבין רק את הפאניקה של הישראלים שלקחו להם את הטחינה. עכשיו אנשים חוששים לגעת בכל סוג של טחינה, ולמרות גילוי הסלמונלה בעופות, בדגים, בביצים ואפילו בקורנפלקס – עם הטחינה יש תחושת נבגדות. למה דווקא המזון שאימצו מהרחוב וחיבקו והכניסו אותו לביתם, שהשלימו עם שמו הערבי והוסיפו אותו אפילו לפיצה (תודה באמת, אסף גרניט) – למה דווקא הוא עכשיו בוגד? שלא לדבר על כך שהתגלית בטחינה משפיעה רוחבית גם על החומוס והפלאפל.

נכון, את זה אפשר להבין. "מה סלמונלה עכשיו, ואחרי שהגענו ליחסים כאלה אינטימיים?". בנקודה הרגישה הזו, שעלולה אפילו להוות תפנית ביחסים הישראלים-ערבים, נדרש לגלות איפוק, ואפשר גם אולי להתחיל מלשים קצת פחות טחינה בכל מנה פלאפל.

> מערכת החינוך היא בעלת הקשיים והמגבלות, לא הילדים

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

"להיפגש עם פלסטינים בספרות זה הרבה פחות מאיים". ערב ההשקה ל"בלשון כרותה" במכון ון ליר (צילום באדיבות הוצאת "מכתוב")

בלשון כרותה ובוטחת: הקובץ הגדול ביותר של פרוזה פלסטינית בעברית

האנתולוגיה "בלשון כרותה", המקבצת את יצירותיהם של 57 סופרים פלסטינים בעברית, מאתגרת הן את המבט האוריינטליסטי הישראלי והן את ההסתייגות הערבית מפני נורמליזציה תרבותית עם ישראל. "הבנתי שליהודים, דווקא ליהודים, אני צריכה לספר את הסיפור שלי"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf