ביה"ד הורה למדינה לשחרר עיתונאי פלסטיני אם לא תצליח לגרשו

אחרי שמונה חודשים בכלא, מסתמנת תקווה לעיתונאי מוסטפא אל חרוף. בית הדין קבע ש"הליך הרחקתו" אינו מתקדם ולפיכך יש לשחררו עוד חודש. "לא יכול להיות שאדם יביט אל עתיד אין סופי בכלא", אמרה עורכת דינו

מאת:
השאירו תגובה
א א א

בית הדין לביקורת משמורת החליט היום (רביעי) שהצלם הירושלמי מוסטפא אל חרוף ישוחרר ממאסר בעוד חודש, אם משרד הפנים לא יצליח לגרשו עד אז. הדיין דחה את בקשת משרד הפנים להשאירו במאסר, מכיוון שלא הוצג מידע לפיו ישנה סבירות לכך שאל חרוף יגורש בקרוב.

אל חרוף כלוא כבר שמונה חודשים בכלא גבעון, לאחר שנעצר בתור שוהה בלתי חוקי, אף שהוא חי מגיל 12 בירושלים, אביו נולד בעיר והוא נשוי לתושבת העיר. ישראל ניסתה לגרשו לירדן, אולם נכשלה. מאז כישלון הגירוש לירדן לפני חודשיים, הוא ממשיך להיות מוחזק במעצר. "לא יכול להיות שאדם נמצא שמונה חודשים במאסר ויביט אל עתיד אין סופי בכלא", אמרה עורכת דינו עדי לוסטיגמן.

שמונה חודשים במעצר, בלי אופק לשחרור. בית הסוהר גיבעון, בו מוחזק העיתונאי הירושלמי מוסטפה אל חרוף (צילום: אורן זיו)

שמונה חודשים במעצר, בלי אופק לשחרור. בית הסוהר גיבעון, בו מוחזק העיתונאי הירושלמי מוסטפא אל חרוף (צילום: אורן זיו)

"לא מצאתי כי הליך הרחקתו מתקדם באופן ממשי", כתב הדיין רג׳א מרזוק בהחלטתו, "עיכוב הרחקת המוחזק (אל חרוף א.ז) עד כה אינו נובע מהתנהלותו והתנהגותו". הדיין הוסיף שהעיכוב חל בגלל סירובה של ירדן לקבל אותה לשטחה. במהלך הדיון טען נציג משרד הפנים, אלימלך וקסלר, כי המשא ומתן לגירוש שלו אל חרוף לירדן נמצא בטיפול משרד החוץ. "אני לא יודע לתת תאריך וגם לא צפי, זה לא מקרה רגיל", הודה נציג המשרד וביקש להמשיך להחזיק את אל חרוף במאסר, למעשה ללא מועד שחרור קרוב. וקסלר אישר כי אין למעשה לאן לגרש את אל חרוף, משום שאין לו אזרחות או מעמד במדינה כלשהי. לדבריו, ישנה "מעורבות של גורמים בינלאומיים כדי לסכל את העברתו לירדן".

גורמים בירדן אכן אישרו ל"שיחה מקומית" שלא יסכימו בשום אופן להעברתו של אל חרוף לשטח הממלכה. לאחר מעצרו של אל חרוף ארגוני עיתונאים בעולם קראו לשחררו ממעצר ולאפשר לו לחיות בירושלים.

בסופו של דבר, קיבל הדיין את עמדתה של עורכת דינו של אל חרוף, ולפיה לא ניתן לגרש אותו למדינה כלשהי. לפי ההחלטה, אל חרוף ישוחרר ממאסר ב-24 באוקטובר, אם עד אז משרד הפנים לא ימצא דרך לגרשו. אל חרוף יידרש להפקיד ערבות בסך 15 אלף ש״ח ולהתייצב מדי שבוע במשרד הפנים. לפי ההחלטה, אם מעמדו לא יוסדר תוך 21 יום ממועד שחרורו, עליו לעזוב את ישראל בעצמו, אולם עו"ד לוגסטימן, המייצגת את אל חרוף מטעם המוקד להגנת הפרט, ציינה שגם בעתיד הוא לא יוכל לעזוב את הארץ, מכיוון שאין לו מעמד או אזרחות באף מדינה בעולם.

בדיון היום בבית המשפט, ניתנה לאשתו של אל חרוף לחבקו בפעם הראשונה מאז שנעצר לפני שמונה חודשים. אל חרוף מול בתו ואשתו בדיון הראשון בעניינו

בדיון היום בבית המשפט, ניתנה לאשתו של אל חרוף לחבקו בפעם הראשונה מאז שנעצר לפני שמונה חודשים. אל חרוף מול בתו ואשתו בדיון הראשון בעניינו

בדיון עצמו התאפשר לראשונה לתמאם, אשתו של אל חרוף, לחבק אותו מאז מעצרו לפני שמונה חודשים. במהלך הביקורים שלה בבית הכלא, זכוכית עבה הפרידה בין השניים והם שוחחו בטלפון. אל חרוף פנה לדיין והזכיר לו כי משפחתו חיה במשך דורי דורות בירושלים. "לכל המשפחה שלי יש מעמד, חלקם אף קיבלו תעודת זהות", הוא סיפר. "התחתנתי לפי חוק עם אשתי שהיא תושבת העיר. אז למה מבקשים לגרש אותי?"

אל חרוף הדגיש את האבסורד בכך שהוא צריך להוכיח שאין לו מעמד אחר בעולם. "במשרד הפנים אומרים שאני ירדני, לקחו אותי לגבול ולא קיבלו אותי שם", הוא סיפר. "לאן הם רוצים לזרוק אותי? לים? אני רק רוצה לצאת מכאן״.

בהחלטתו ציין הדיין כי לא התקבל מידע ביטחוני חדש מאז מעצרו של אל חרוף. בערכאות קודמות הציג משרד הפנים מידע חסוי שלפיו לא ניתן לשחרר את אל חרוף, משום שהוא מגיש "סיוע לגופי טרור, סיוע המצוי במרחב ההסברה של ׳הכשרת הלבבות'". אל חרוף טען מצידו שבתוקף עבודתו כעיתונאי וצלם הוא עמד בקשר עם מקורות ופעילים פוליטיים, אך מעולם לא עבר על החוק. "לא הוצג מידע עדכני ביחס לרמת הסיכון הישיר הנשקף ממנו", כתב הדיין וציין שנגד אל חרוף לא ננקט "הליך פלילי או מנהלי ביטחוני בשל החשדות".

לפי חוק הכניסה לישראל, אין להחזיק אדם במאסר יותר משישים יום, אם לא התאפשרה הרחקתו למדינה אחרת. למרות שאל חרוף כלוא כבר שמונה חודשים, בדיונים קודמים נקבע שהתקופה תיחשב רק מחודש יולי, אז פקע צו המניעה הזמני שמנע את גירושו וישראל ניסתה לגרשו לירדן, ניסיון שנכשל כידוע.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
הפגנות בלבנון ב-2010 (צילום: Shakeeb Al-Jabri)

הפגנות בלבנון ב-2010 (צילום: Shakeeb Al-Jabri)

משפחת חרירי והוואטסאפ: האם לבנון בדרך לכאוס פוליטי?

הניסיון של ממשלת לבנון להטיל מס על וואטסאפ הוציא את הציבור לרחובות במחאה נגד הדרג הפוליטי המושחת. אך לא ברור מי ייכנס לחלל שייווצר אחרי שסעד אל-חרירי, ראש הממשלה הכושל גם פוליטית וגם עסקית, יעזוב את תפקידו - והימים הקרובים הם מכריעים ביותר

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf