מה הקשר בין "עסקת המאה" למחלוקת על סיום צום הרמדאן?

כמו מדי שנה, שוב התעוררה השאלה: מי קובע מתי מסתיים צום הרדמאן ומתחיל עיד אלפטר. המחלוקת הזו לא רק סימנה מי בעולם הערבי והמוסלמי תומך ב"עסקת המאה", אלא גם פגעה באחדות הפלסטינית  

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כל שנה המחלוקת הזו עולה מחדש: מתי מתחיל החג המסיים את צום חודש רמדאן. מיליארד מוסלמים מחכים בכיליון עיניים להודעה הדרמטית – האם ממשיכים לצום או חוגגים את עיד אלפטר.

הצום מסתיים כאשר גבר מוסלמי אחד נשבע באלוהים שהוא ראה את הסהר הדק מבצבץ בשמיים. כל האומה המוסלמית אמורה ללכת אחריו. אבל בנוסף לבעיה המגדרית הקשה הכרוכה בכך שגבר ולא אישה הוא שאמור לזהות את הירח החדש, אחרת העדות לא נחשבת, עולה מדי שנה השאלה: עם מי אנחנו, הפלסטינים כאן, חוגגים – עם הרשות הפלסטינית המתואמת עם ירדן או עם סעודיה ובעלות בריתה? עם טורקיה או איראן או מצרים?

הסוגייה הזו משרטטת מדי שנה את מאזן הכוחות ואת הקואליציות בעולם הערבי והמוסלמי. הרי מצד אחד כל מדען/סקרן מתחיל רוכש לעצמו טלסקופ ומצהיר לעולם, ולרשתות החברתיות, מה ראו עיניו, בלי להזדקק לחכמי ההלכה והשריעה. ומצד שני כל גוף דתי רוצה לסמן את הטריטוריה שלו ואת מידת השפעתו על הציבור. הנושא העמום הזה – מתי חוגגים את עיד אלפטר – הוא הזדמנות פז להתבלט ולצאת עם הצהרות דרמטיות בשידור חי.

הטורקים לא הלכו אחרי הסעודים. מסגד סולטן אחמט באיסטנבול מואר לכבוד החג (צילום: CC BY-SA 3.0 Ugur Basak)

הטורקים לא הלכו אחרי הסעודים. מסגד סולטן אחמט באיסטנבול מואר לכבוד החג (צילום: CC BY-SA 3.0 Ugur Basak)

צריך להיות מוסלמי כדי להבין את המתח הדתי-פוליטי הזה, חוצה היבשות. תמיד הרגשנו, שהמחלוקת הפוליטית-מדינית בין הגושים במזרח התיכון משפיעה איכשהו על קצב הסיבובים של הירח החמוד שלנו. כך, למשל, במלחמת המפרץ הראשונה, סעודיה וכווית חגגו בנפרד מעיראק וירדן. השליט של לוב תמיד הפתיע עם עצמאות דתית ולא ציית לאף אחד.

אבל השנה, אתמול בערב ליתר דיוק, המחלוקות העמוקה בעולם הערבי והמוסלמי בלטה במיוחד. מאבק הכוחות בין איראן, סעודיה וטורקיה, הגיע לשיאים חדשים ושרטט גם את מפת התמיכה וההתנגדות לעסקת המאה של הנשיא טראמפ. עד כדי כך שיש כאלה שטענו שהנשיא עצמו התערב בעניין. .

סעודיה, עיראק ומדינות המפרץ קיבלו את גרסת המופתי של מכה, שקבע שראה את הירח, ולכן הן סיימו את הצום והיום התחילו לחגוג. מצד שני, איראן, סודאן, מצרים, אינדונזיה ומלזיה המשיכו לצום, ויחגגו רק מחר.

הפלסטינים חיכו להוראות מעמאן. המופתי של אל-אקצא שידר בשידור חי את השיחה שלו עם עמאן כדי לא לקחת אחריות על המרד נגד סעודיה. מועצת הפאתווה בתוך גבולות 48 היושבת באום אל-פחם, עוד גוף הנלחם על המעמד שלו, הכריזה שנבצר מהשיח׳ שלה לראות את הסהר בשמיים, ולכן הם מיישרים קו עם הירדנים ועם הפלסטינים ברשות. וכך הרשתות החברתיות בישראל ובפלסטין הודיעו שביום שלישי ממשיכים לצום, וביום רביעי חוגגים.

השיח' של אל-אקצא שידר בשידור ישיר עם השיחה שלו עם עמאן כדי שלא יחשדו בו שהוא מורד בסעודיה. משפחה חוגגת ליד כיפת הסלע בעיד אלפטר (צילום: סלימאן ח/אדר / פלאש 90)

השיח' של אל-אקצא שידר בשידור ישיר עם השיחה שלו עם עמאן כדי שלא יחשדו בו שהוא מורד בסעודיה. משפחה חוגגת ליד כיפת הסלע בעיד אלפטר (צילום: סלימאן ח/אדר / פלאש 90)

המחלוקת הזו הולידה אין ספור בדיחות וקריקטורות. מקריקטורה של יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן לוחש לאבא שלו שלא לתת לפלסטינים השובבים דמי כיס בחג, ועד קריקטורה של אותו בן סלמן המבקש מראשי המודיעין שלו לזמן בדחיפות את מחמוד עבאס ואת עבדאללה מלך ירדן לשגרירויות של סעודיה במדינותיהם כדי ללמד אותם לקח. בדיחות אחרות היו על חשבון הטלסקופ הגדול המוצב בכפר עראבה בגליל. הטלסקופ הזה, אמרו מי שאמרו, הוא זה שצריך לקבוע לאומה המוסלמית מתי מסתיים הצום, ולאפשר לפלסטינים כאן להתנתק גם מהסעודים וגם מהטורקים ולהכריז על עצמאות דתית של הפלסטינים. עראבה, הם אמרו, תחליף את מכה, על אפם וחמתם של השכנים מסח'נין.

אבל אז קרה הבלתי צפוי: מחלוקת פנימית בתוך החברה הערבית. קבוצה של שיח'ים ופעילים מבאקה אל-ע'רבייה וג'ת הוציאו גילוי דעת ולפיו הם לא ימשיכו לצום ויחגגו עם המוסלמים בסעודיה שהכריזו  על החג. קריאה של המסגדים בבאקה אל-ע'רבייה לתפילת החג הוקלטה ועלתה לקבוצות הווטסאפ והרשתות החברתיות. עד עלות השחר, הרשת געשה: התגובות נעו בין קריאות בוז וכעס כלפי שני הכפרים במשולש שערקו מהקולקטיב הפלסטיני המאוחד והעליבו את מועצת הפתווא באל-אקצא לבין בדיחות עוקצניות במיוחד בעקבות האקט הבדלני התמוה. בבוקר התבשרנו שבתוך באקה עצמה היו משפחות שהמשיכו לצום ומשפחות שחגגו. מחלוקת כזו אף פעם לא היתה לנו.

מעבר לבדיחות, יש כאן משהו רציני יותר לדעתי. אי-ההסכמה סביב תחילת החג מסמנת עוד סדק באחדות החברה הערבית ומפרקת הסכמות חברתיות ודתיות שליכדו אותנו כקולקטיב לאומי תרבותי. מעבר למחלוקת הפוליטית וריבוי הדעות הבריא, מועדים שמחים וימי אבל וזיכרון היו ונשארו אבני הראשה של החברה הפלסטינית בישראל. מצער לראות גם את הדבר המאחד הזה מתפורר בצל האינדיווידואליזציה, המודרניות, ומאבקי הכוחות בין המעצמות ובעלות בריתן, הנלחמות על השליטה במרחב המזרח תיכוני הארור שלנו ובדרך מחריבים כל חלקה טובה של אחווה אנושית רוחנית מאחדת.

חג שמח עיד פטר סעיד .عيد فطر سعيد

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
השינוי המשמעותי ביותר שהם יכולים להציע הוא לגדל זקן אופנתי או לצבוע את השיער. אהוד ברק כשר בטחון לצד רוה"מ בנימין נתניהו מכריזים על הפסקת אש במהלך המתקפה על עזה ב-2012 (עמוד ענן). (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

שניהם יודעים היטב שהפלסטינים ידחו את הצעותיהם. נתניהו וברק (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

נתניהו רוצה להעמיק את האפרטהייד, ברק רוצה להמירו בכיבוש צבאי

בעוד "עסקת המאה" של ציר נתניהו-טראמפ מציעה לפלסטינים מדינה-מינוס תוך ביתור המרחב הפלסטיני, ברק מאמץ את העמדה הביטחונית שמדגישה את השליטה על השטח והאוכלוסייה. לאף אחת מהן אין סיכוי להתקבל ברמאללה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf