העתיד של ההיי-טק הישראלי נמצא בחברה הערבית

מחקר חדש של מרכז טאוב מתריע שאין בחברה הבוגרת בישראל כוח אדם מיומן מספיק כדי להגדיל את מגזר ההיי-טק. פוטנציאל ההתרחבות של הענף הוא במערכת חינוך טובה יותר, תהליך שכבר מתרחש בחברה הערבית

מאת:
השאירו תגובה
א א א

השבוע פרסם מרכז טאוב דו"ח מחקר חדש המוכיח ומתריע כי אין בישראל כוח אדם מיומן מספיק על מנת להרחיב את מגזר ההיי-טק. זאת בניגוד לחלק מהפעולות שנוקטת הממשלה, במסגרת "התכנית הלאומית להגדלת היצע כוח אדם מיומן לתעשיית ההיי-טק". הסיבה: רמת מיומנויות היסוד בעברית, אנגלית, מתמטיקה ושימושי מחשב בקרב מרבית אוכלוסיית ישראל, הן נמוכות ביותר.

במקום לחפש עובדים שאין, מציע מחבר הדו"ח, גלעד ברנד, לממשלה להסתכל לטווח רחוק יותר, ולשפר את מערכת החינוך, במיוחד בקרב האוכלוסייה החרדית והערבית. על כך אני רוצה להוסיף, כפי שיוצג בהמשך, שאין די בשיפור בתי הספר, שכן השפעת ההורים על מיומנויות ילדיהם היא מכרעת. נדרש אם כך שינוי בתרבות האוכלוסייה הבוגרת, שיתמוך בשינוי דומה בקרב ילדיהם. שינוי כזה לא ניכר בחברה החרדית, אבל הוא בהחלט מתרחש בחברה הערבית בישראל. ומכאן המסקנה שאני מציע, כי עתיד ההיי-טק הישראלי נמצא שם.

עבודה בהיי-טק מחייבת מיומנויות גבוהות

המדינה שואפת בשנים האחרונות להרחיב את מגזר ההיי-טק. במסגרת זאת נעשות פעולות שונות בתחום המוניטרי, ישנן תוכניות להכשרה ולהסבה של עובדים, וגם הדגש שניתן במשרד החינוך ללימודי המתמטיקה ומקצועות ההנדסה, קשור לכך. הסיבה ברורה: מגזר ההיי-טק מעסיק כ-8 אחוזים בלבד מסך העובדים במשק, אך הוא מניב כרבע מתשלומי מס ההכנסה בישראל (בזכות השכר הכפול משאר ענפי המשק); ומהווה מחצית ממחזור היצוא הישראלי, הן מתוך היצוא התעשייתי (מוצרים) והן מתוך יצוא השירותים.

צוואר הבקבוק להרחבת מגזר ההיי-טק הוא בכוח האדם, שכן מדובר במקצועות הדורשים רמה גבוהה במיוחד של השכלה ומיומנויות. חלק מהיכולות האלה נמדדו בסקר מיומנויות בוגרים שנערך מטעם ה OECD, אודותיו כתבתי בהרחבה בעבר. המיומנויות שנבדקו הם הבנת הנקרא בשפת אם, אוריינות (ידע ויכולת שימוש) מתמטית, ופתרון בעיות בסביבה מתוקשבת.

בתרשים למעלה, מתוך דו"ח מרכז טאוב, ניתן לראות כי 81 אחוזים מהמועסקים בהיי-טק בישראל, נמצאים בשני החמישונים (40 אחוזים) העליונים במבחני מיומנויות בוגרים, בשלושת התחומים שהוזכרו.

מיומנות נדרשת נוספת היא שליטה בשפה האנגלית ברמה גבוהה. כפי שניתן לראות בתרשים משמאל, 85 אחוזים מעובדי ההיי-טק שולטים באנגלית (על פי דיווחי העובדים עצמם) ברמה טובה וטובה מאוד. אם כך, כדי להגדיל את מגזר ההיי-טק דרושים לנו עובדים בעלי אוריינות גבוהה בעברית, אנגלית, מתמטיקה ושימושי מחשב. האם יש כאלה?

מיצוי הפוטנציאל

באותו סקר של מיומנויות בוגרים שהוזכר, התברר כי 63 אחוזים מאזרחי ישראל הם בעלי אוריינות ירודה ביותר. למשל, בתחום הבנת הנקרא בשפת האם, הם מסוגלים לקרוא טקסט קצר, ולהשיב על שאלות שהתשובות נמצאות בתוך הטקסט, ובניסוח דומה לשאלות. הם אינם מבינים את מה שקראו, אלא מזהים את המילים הדרושות כתשובה. הם יכולים להתמודד רק עם משפטים פשוטים (במובן הדקדוקי), ומסוגה אחת (למשל טקסט תיאורי או מידעי בנפרד). הם לא מסוגלים להבין משפטים מורכבים, טקסט ארוך או דחוס, או שילובים של סוגות טקסט שונות, ואינם מסוגלים למיין מידע מתוך הטקסט וודאי לא להסיק מסקנות שאינן מפורשות בטקט.

בתרשים הבא, מתוך דו"ח טאוב, ניתן לראות את רמת מיומנויות הבוגרים בישראל, אלה שאינם עובדים בהיי-טק, בהשוואה בין לאומית. הנתונים מובאים במונחי סטיית תקן, כלומר המרחק הממוצע של כל קבוצה מהממוצע הכללי (כאשר 100 אחוז פירושו סטיית תקן אחת). ניתן לראות כי כישורי הבוגרים בישראל מצויים 0.39 סטיות תקן מתחת לממוצע העולמי. עוד ניכר כי למרות שהערבים והחרדים מושכים את הממוצע הישראלי כלפי מטה, גם בלעדיהם אנחנו נמצאים במקום נמוך ביותר.

על בסיס נתונים אלה, בחן דו"ח מרכז טאוב את פוטנציאל ההתרחבות של מגזר ההיי-טק. כלומר את האפשרות שאותה קבוצת עובדים שאינם עובדים בהיי-טק כיום, שהם בגיל מתאים (25 עד 44) ושאינם נמצאים במהלך הלימודים בתחומים הרלוונטיים כגון מדעים והנדסה – יעברו לעבוד בהיי-טק. מתוכם נגזרו אלה שהציון הממוצע שלהם בסקר מיומנויות בוגרים היה מעל החציון (כלומר, החצי שקיבלו את הציונים הטובים יותר). על ארבעת התנאים הללו עונים רק 5.32 אחוזים מכלל האוכלוסייה בגיל העבודה בישראל.

על קבוצה זאת הוגדרו עוד שני משתני גזירה: אלה מתוכם שבקיאים באנגלית לפחות ברמה בסיסית, ואלה שהשכר שלהם הוא פחות מ-80 אחוזים מהשכר הממוצע בהיי-טק. ההנחה היא שלבעלי שכר גבוה מזה לא יהיה להם מניע כלכלי לעזוב את עבודתם הנוכחית. בהינתן חיתוכים אלה התברר כי הקבוצה הפוטנציאלית למעבר להיי-טק מהווה רק 4 אחוזים מכלל אוכלוסיית גיל העבודה בישראל.

כאשר בחנו את אותם ארבעה אחוזים יקרים מפז, התברר כי שני שליש מהם כבר מועסקים בתחומים בעלי יציבות ואופק תעסוקתי אורך טווח, כמו הוראה וצבא, ומכאן שלא בהכרח ירצו לעבור להיי-טק שהוא תחום תעסוקה פחות יציב (גם אם בשכר טוב יותר). בסופו של דבר, כלשון הדוח, נותרנו רק עם 1.22 אחוזים מכלל העובדים במשק "הצפויים לשפר באופן ניכר את מצבם התעסוקתי באמצעות הסבה לתחום ההיי-טק". זהו כמובן מספר זניח ביותר.

פוטנציאל כוח האדם של ההיי-טק נמצא בדור הצעיר. אילוסטרציה. מדענים צעירים בביקור במפעל אינטל בירושלים (פלאש 90)

פוטנציאל כוח האדם של ההיי-טק נמצא בדור הצעיר. אילוסטרציה. מדענים צעירים בביקור במפעל אינטל בירושלים (פלאש 90)

עתיד ההיי-טק בחינוך

לאור הנתונים שהוצגו, נראה כי הרחבת ההיי-טק בישראל לא תתרחש לנוכח הסבת עובדים, פשוט משום שאין בנמצא מספיק בוגרים מתאימים. כותב הדו"ח מסיק אם כך שאין תקומה לטווח הקצר. לעומת זאת הוא מציין כי ניתן יהיה להגדיל בטווח הרחוק את האוכלוסייה המתאימה לעבוד בהיי-טק, אם נשפר את רמת הלימודים במערכת החינוך, בפרט בקרב החרדים והערבים.

בעניין זה צריך לחזור ולהזכיר את המשקולת המונחת על מערכת החינוך במשימתה לצמצום פערים, והיא השכלת ההורים של התלמידים. הנה הדברים: דו"ח מחקר של ה-OECD משנת 2017 (אודותיו כתבתי כאן בהרחבה) בחן את הקשר בין תוצאות מבחני הבנת הנקרא של תלמידים בני 15 מהשנים 2000 ו-2003, לבין מבחני הבנת הנקרא לאוכלוסייה הבוגרת בשנים 2012 ו-2015. כלומר, בחן את אותם אנשים בשתי נקודות זמן בחייהם: כאשר היו תלמידים בכיתה ט', וכאשר היו עובדים צעירים בגיל 27.

בהשוואה זאת התברר כי כל הצעירים שיפרו את רמת הבנת הנקרא שלהם מגיל 15 עד גיל 27, אולם הפערים בתוך האוכלוסייה גדלו. הגורם שנמצא בקשר עם גידול הפערים הוא השכלת ההורים: צעירים שהוריהם משכילים שיפרו את כישורי השפה שלהם בהיקף רחב יותר מצעירים שהוריהם אינם משכילים. התוצאה היא, שבגיל 27 הפערים באוכלוסייה על רק חברתי כלכלי העמיקו.

מכאן, שלא ניתן לשפר את רמת הלימודים במערכת החינוך, במנותק מתהליכים חברתיים- כלכליים תומכים, שמתרחשים בקבוצת האוכלוסייה. בדיוק בזה מתבררת נקודת האור היחידה בכל הסיפור: האוכלוסייה הערבית בישראל. כאשר בדקו את רמת מיומנויות הבוגרים לפי קבוצות גיל, התברר כי צעירים ערבים בגיל 16 עד 25, הם בעלי רמת מיומנויות ממוצעת טובה בהרבה מהערבים בקבוצות הגיל שמעל גיל 36. בפוסט קודם, הזכרתי גם את השיעור ההולך וגדל של תלמידים במוסדות להשכלה גבוהה מקרב האוכלוסייה הערבית.

אם כך, בקרב החברה הערבית בישראל מתחרש אותו שינוי תרבותי, שיכול לתמוך בשיפור מערכת החינוך ובהישגים של התלמידים הצעירים. זאת להבדיל מהאוכלוסייה החרדית בישראל, שאצלם לא נמצא (עד 2015) שיפור ברמת המיומנויות של בני העשרים פלוס בהשוואה למבוגרים יותר. מצטיירת התמונה שבה דור הצעירים הערבים רוכשים השכלה גבוהה, לעתיד הם יוכלו לתמוך טוב יותר בדור הילדים שלהם במהלך שנות לימודיו, ואז יורחב מאגר כוח אדם המיומן, שיוכל להרחיב עוד את מגזר ההיי-טק.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
מוחמד אבו חומוס, אחד ממובילי המאבק הלא אלים בירושלים המזרחית, בהפגנה בעיסאוויה. (צילום: גיא בוטביה)

ביקור הפצועים הבא הוא רק עניין של זמן. מוחמד אבו חומוס בהפגנה בעיסאוויה. (צילום: גיא בוטביה)

שוב אבו חומוס הוכה ע"י שוטרים, שוב אני נוסע לבקרו

מוחמד אבו חומוס הוא מנהיג מקומי בעיסאוויה. הוא עסוק בתיעוד של פעולות הכיבוש בכפרו, ואלו רבות עד מאד. כשהן מתרחשות, מוחמד יוצא אל מול השוטרים, מבקש הסברים, מצלם במצלמתו, ותובע מהם לעזוב את תושבי עיסאוויה בשלום. השוטרים לא אוהבים זאת

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf