מפגינים מול שגרירות אריתריאה בתל-אביב: "לא בחרנו להיות פליטים"

כמאתיים מבני הקהילה האריתראית הפגינו מול השגרירות בתל-אביב נגד הממשלה האריתראית וקראו לה להכיר באחריותה למותם של הפליטים שנאלצו להימלט מהמדינה

א א א

כתבה: ענבל בן יהודה

כמאתיים מבני הקהילה האריתראית בישראל הפגינו היום, שני, מול שגרירות אריתריאה בשכונת יד-אליהו בתל-אביב בדרישה להכיר באחריות הממשלה האריתראית למותם של מאות הפליטים שנהרגו בשנת 2015 במסעות אחר חופש וביטחון מחוץ לארצם. חלקם טבעו בים בתיכון, נרצחו על ידי דאעש בלוב, או נהרגו בדרכים אחרות במהלך המסע.

בהודעה שפרסמה הקהילה האריתראית בישראל נכתב:

ממשלת אריתריאה אחראית למותם הם נהרגו כי נאלצו לברוח מדיקטטורה אכזרית ודיכוי בבית . הממשלה האריתראית מסרבת להכיר בקטל הפליטים ואוסרת על קיום טקסי אזכרה ואבלות על אלו שנהרגו.

אנחנו קוראים לשגריר אריתריאה בישראל טספאמרים טקסטה דבאס לעמוד לצד העם האריתראי בשעה קשה זו. אנחנו מבקשים שיזכור שדיקטטורים לא נשארים לנצח – הכוח שהוא לקח מהעם יחזור לעם בסופו של דבר.

אנחנו קוראים למשטר האריתראי לקחת אחריות על חייהם ורווחתם של אזרחי המדינה ולאפשר להם, פעם אחת ולתמיד, ליהנות מזכויות אדם ומהחופש המגיעים להם כדי שיוכלו להישאר בארצם ולא יאלצו לסכן את חייהם במקום אחר.

אנחנו קוראים לקהילה הבין לאומית להעדיף אנשים על פני פוליטיקה ולעזור לפליטים האריתראים במקום לממשלה האריתראית. תנו לאריתריאים את המקלט והתמיכה שהם זקוקים לה נואשות והפעילו לחץ על השלטון החד- מפלגתי באריתריאה על מנת שנוכל גם אנחנו ליהנות מזכויות אדם".

> מאות הפגינו באוניברסיטאות ברחבי הארץ בסולידריות עם הקהילה האתיופית

הפגנת הקהילה האריתראית מול שגרירות אריתריאה בתל-אביב, 11.5.2015 (ענבל בן יהודה)

הפגנת הקהילה האריתראית מול שגרירות אריתריאה בתל-אביב, 11.5.2015 (ענבל בן יהודה)

אחד המשתתפים בהפגנה, עמנואל, בן 37, המתגורר בישראל מזה שמונה שנים, אמר:

"ההפגנה הזו מתקיימת נגד השלטון האריתראי והדיקטטור העומד בראשו, שמגייס לצבא צעירים וצעירות ללא הגבלת זמן.

אנחנו מתנגדים לשלטון הזה ולא תומכים בו, זה לא השלטון שלנו. כל כך הרבה אריתראים שטבעו בים ונחטפו בסיני, והשלטון פשוט לא מדבר עליהם ולא מאפשר לקיים טקסים לזכרם כי לא אכפת לו מהאזרחים".

המפגינים מחו גם נגד היחסים הטובים השוררים בין ממשלת אריתריאה לבין מדינות אחרות, שלטענתם "עוזרות לטרוריסים כמו אל-שבאב וארגונים אחרים".

במהלך ההפגנה הונפו דגלי ישראל ודגלי אריתריאה. חלק מהמפגינים לבשו חולצות ועליהן הדפסי תמונות מאסון הטביעה של הפליטים האריתראים. המפגינים קראו בסיסמאות "די לעבדות", "בורחים על חיינו", "לא בחרנו להיות פליטים", "די הפקרה", ו"אפוורקי תתפטר". לאחר כשעתיים של זעקת סיסמאות אינטנסיבית מול בניין השגרירות, התיישבו המפגינים על האדמה וניתנה למשתתפים המעוניינים בכך ההזדמנות לפנות אל הקהל באופן מסודר ולשאת דברים. אחד הנואמים קרא לקהל להפסיק להמתין לעזרתן של ישראל, של אתיופיה או של מדינות אחרות, ולהתארגן בתוך הקהילה כדי ליצור שינוי. כמו כן מסרו המפגינים לשגריר אריתריאה מכתב שמפרט את הביקורת והדרישות שלהם.

"אתמול, שגריר אריתריאה באיחוד האפריקאי הודיע שהוא פורש כי הוא לא רצה לתמוך בשלטון", אומר עמנואל. "אנחנו מצפים גם מהשגריר בישראל לעשות את אותו הדבר ולהצטרף לעם. אנחנו מכבדים אותו כאריתראי, אבל לא מכבדים את הממשלה ואת התמיכה שלו בה. אנחנו מתגעגעים הביתה רוצים לחזור. הבחירה להיות פליטים לא היתה שלנו".

> שלושה מבקשי מקלט שגורשו מישראל נרצחו על ידי דאעש

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
כוחות משטרה רבים בזמן הריסות בתים באום אל חיראן, ינואר 2017 (פאיז אבו רמילה/ אקטיבסטילס)

כוחות משטרה רבים בזמן הריסות בתים באום אל חיראן, ינואר 2017 (פאיז אבו רמילה/ אקטיבסטילס)

אנשי אום אל חיראן חתמו על הסכם הפשרה בכפייה, לא בהסכמה

בשבוע שעבר, תושבי הכפר הבלתי מוכר חתמו על הסכם עזיבה מרצון, לכאורה, כדי שהמדינה תוכל לישב על אדמתם יהודים. ועכשיו נשאלת השאלה, כיצד הסכם שמגיע אחרי חמש עשרה שנות התשה והתעמרות של המדינה, יכול באמת להיקרא "הסכם מרצון"?

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
silencej89sjf