אשליית הרגיעה התנפצה אתמול בתל-אביב

הפיגוע במתחם שרונה הוא מגונה ונתעב ללא ספק, אבל כל עוד הקורבנות הפלסטינים שממשיכים לקפח את חייהם כעניין שבשגרה יהיו שקופים בעינינו, מעגל הדמים הזה לא יבוא אל סופו

מאת:
השאירו תגובה
א א א

המאמר של עמוס הראל ב'הארץ' הבוקר נפתח כך:

"פיגוע הירי שבו נרצחו אמש (רביעי) ארבעה אזרחים בלב תל אביב הוא האירוע הקטלני הראשון זה שלושה חודשים בדיוק, מאז שתייר מארצות הברית נרצח בדקירות סכין בטיילת של תל אביב. בין שני הפיגועים הללו נרשמה ירידה תלולה בעוצמת הטרור ובמספר הנפגעים, שהובילה אפילו להשמעת תחזיות והערכות כאילו תקופת האלימות כבר מאחורינו".

ובכן, צריך לדייק: פיגוע הירי אתמול היה האירוע הקטלני הראשון זה שלושה חודשים בו המפגעים היו פלסטינים. בשלושת החודשים האלה נרצחו כמה וכמה פלסטינים שאין כל הוכחה כי היוו איום ממשי כלשהו על מישהו. למשל אנסאר הרשה בת 25 שנורתה למוות בדיוק לפני שבוע במחסום עינב. למשל האחים מראם אסמאעיל וסאלח טהא שנורו למוות לפני כחודש וחצי במחסום קלנדיה.

אל אלה מצטרפים כל אותם פלסטינים שביצעו בהם "ניטרול", או כל מושג מכובס אחר שתבחרו להשתמש בו: אישה ברעלה במחסום בחברון, ילדות עם זוג מספריים בירושלים, אירועים שבהם אלמלא היה מדובר בפלסטינים סביר להניח שלא היו מסתיימים בירי קטלני או בריקון מחסנית שלמה בגופתה של ילדה. פלסטינים נהרגים מאש ישראלית בשטחים שתחת שליטה ישראלית כדבר שבשגרה, כמעט תמיד מבלי שמישהו יתן על כך את הדין. קראו את סדרת התחקירים המצויינת של ג'ון בראון ונעם רותם, "רשיון להרוג", כדי להבין באיזה סדר גודל של תופעה מדובר.

> צפו בסרטון מחברון: צה"ל נגד אבטיח

כל עוד הקורבנות הפלסטינים שקופים, מעגל הדמים לא ייפסק. זירת הפיגוע במתחם שונה בתל אביב (דוברות משטרת ישראל)

כל עוד הקורבנות הפלסטינים שקופים, מעגל הדמים לא ייפסק. זירת הפיגוע במתחם שונה בתל אביב (דוברות משטרת ישראל)

הזיכרון הישראלי נוטה להיות קצר מאוד וסלקטיבי מאוד כשזה מגיע לפלסטינים. כך, בעיצומו של כל גל אלימות פלסטינית בירושלים ממהר ראש העירייה ברקת לדרוש "להחזיר את השגרה על כנה" בעיר, תוך התעלמות מוחלטת מהעובדה שמשמעות השגרה הזו עבור כארבעים אחוז מתושביה היא הריסת בתים, מעצרים – כולל של קטינים, גירוש, השתלטות על בתים, שלילת תושבות ועוד. אילו ברקת היה פלסטיני תושב עיסאוויה שהכניסות לשכונתו חסומות תדיר על ידי בטונדות וילדיו נושמים בחדרם את ריח הגז המדמיע כמעט מדי לילה, עד כמה היה להוט "לחזור לשגרה"?

כצפוי, התגובות המתלהמות של בכירינו לפיגוע הקטלני אתמול לא אכזבו גם הפעם; השרה מירי רגב דורשת להעלות את רף התגובה וההרתעה, לצרוב תודעה, להרוס בתים, לשלול היתרי כניסה ולגרש. ח"כ מוטי יוגב קורא "לקפד את ראשו של כל מי שצייץ בעד הפיגוע", כי ידוע כמובן שיהודים חלילה לא קוראים לבצע טבח בפלסטינים במאות סטטוסים שונים בפייסבוק כעניין שבשגרה. כמה ראשים צריך לקפד שם, לדעת ח"כ יוגב? האם השרה רגב מציעה לגרש גם את משפחתו של אלאור אזריה מהמדינה?

הפיגוע במתחם שרונה אתמול הוא מגונה ונתעב ללא ספק, וגם לא בלתי טבעי הוא שאדם יתכנס בתוך קהילתו ויכאב את כאבה בשעת אסון. אבל כל עוד הקורבנות הפלסטינים יהיו שקופים לגמרי בעינינו, קורבנות שמותם מתאדה אל תוך החלל ללא קול, ללא חקירה, ללא הד, מעגל הדמים הזה לא יבוא אל סופו. אני לא יודעת מי הם אלה שהעריכו כי "תקופת האלימות כבר מאחורינו". תקופת האלימות פה כבר כמה עשורים טובים. מי שהעריך כי רק צד אחד יוכל לזכות בשקט ושלווה והצד השני ימשיך להירצח ברחובותיו בשקט, כנראה טעה.

> מח"ש טענה כי חקרה אירוע במהלכו ילד התעוור מפגיעת כדור ספוג, וחזרה בה

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
מטה הרשימה המשותפת בנצרת, 17 בספטמבר 2019 (צילום: סמאח סלאימה)

מטה הרשימה המשותפת בנצרת, 17 בספטמבר 2019 (צילום: סמאח סלאימה)

"המצב יותר טוב מאפריל, אבל זה לא מספיק"

בקלפיות בחברה הערבית המצב מעורב. בכפר טורעאן, הצביע מדד קיוסק הפלאפל על שיפור בשיעור ההצבעה. בכפר כנא המצב היה הפוך. בנצרת שיעורי ההצבעה היו טובים לעומת אפריל, אך לא לעומת 2015. ובמטה הרשימה המשותפת חוששים כי היהודים מצביעים בשיעור של 2:1 לעומת הערבים, והמצב מסוכן

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf