אף אחד כבר לא יוכל להתעלם מהפלג הירושלמי

הוא הכריז מלחמת חורמה נגד ניסיונות הגיוס של בחורי הישיבה, קרא לסרבנות גורפת במקום "הפתרונות השקטים" והוציא אלפי צעירים לרחוב בהפגנות הגדולות שידע הרחוב החרדי. הרב שמואל אוירבך, מנהיג הפלג הירושלמי, מחדד עמדות לקראת מושב החורף שייפתח מחר

מאת:
השאירו תגובה
א א א

ביום רביעי שעבר, ערב "יום הזעם" החרדי נגד גיוס בחורי הישיבה, דיווח משה נוסבאום בערוץ 2 כי משטרת ישראל שוקלת לזמן לחקירה את הרב שמואל אוירבך, מנהיג "הפלג הירושלמי".

לא ברור מי במשטרה הגה את הרעיון הכביר לפיו איום במעצר הרב הוא זה שירתיע את המפגינים וישיג שקט. התוצאה כמובן היתה הפוכה: ביום חמישי הגיעו ההפגנות לשיא חרדי שלא היה מעולם. אלפי צעירים חסמו את עורקי התחבורה המרכזיים סביב הריכוזים החרדים, בעשרה מוקדים לפחות ברחבי הארץ. הם לא הראו כל כוונה לסגת, חרף המעצרים ההמוניים והצהרות המשטרה. רק משיצאה הוראת הרב אוירבך – "ויחזור לתלמודו" – התרוקנו הכבישים והמפגינים שבו לבתי המדרש, מחכים להוראה הבאה.

מקור הביטוי "ויחזור לתלמודו" הוא בפסק ההלכה של הרמב"ם, הנוגע להוראת שעה של ביטול תורה כדי לעשות מצווה שאינה יכולה להיעשות על ידי אדם אחר, שאינו לומד תורה: "היה לפניו עשיית מצוה ותלמוד תורה: אם אפשר למצווה להיעשות על ידי אחרים –  לא יפסיק תלמודו, ואם לאו –  יעשה המצווה ויחזור לתלמודו" (משנה תורה, הלכות תלמוד תורה פרק ג' הלכה ד').

ההוראה הזו משקפת את ההיגיון המנחה את בחורי הישיבות של "הפלג הירושלמי" היוצאים להפגין, על אף שזהו אקט נדיר מאד בזרם המרכזי החרדי. בעת הזו המחאה נגד חוק הגיוס היא מצווה שאינה יכולה להיעשות על ידי אחרים – בעיקר הח"כים החרדים שעומדים מנגד – ולכן אין ברירה אלא לבטל תורה. אך מיד כשהסתיימה המחאה יש לקיים את ההלכה ככתבה וכלשונה: "ויחזור לתלמודו".

> בג"ץ יוביל את החרדים לאיים על חוק גיוס חובה בישראל

רק משיצאה הוראת הרב אוירבך – "ויחזור לתלמודו" – התרוקנו הכבישים והמפגינים שבו לבתי המדרש, מחכים להוראה הבאה. חרדים מפגינים נגד גיוס בחורי ישיבה (אורן זיו/אקטיבסטילס)

לאתגר את המיינסטרים מבפנים

העימותים האחרונים בין החרדים למשטרה לכדו את תשומת הלב של ישראל כולה. הרב אוירבך, רב אלמוני בשביל רוב הישראלים עד לא מכבר, הפך באחת לאחד המנהיגים החרדים המתוקשרים ביותר. עיתונאים, פרשנים ופוליטיקאים תוהים על קנקנו של מי שמדריך את עשרות אלפי תלמידיו לצאת למלחמת קודש נגד יוזמות גיוס החרדים, בניסיון לפצח את חידת "הפלג הירושלמי".

הכתבות סביב דמותו, המנסות לעמוד על דרכיו והשפעתו, רבות יותר מאשר אלו שנעשו על הרב שטיינמן, הרב קנייבסקי, האדמו"ר רבי יעקב אלתר מגור והרב שלום כהן – מתחריו הישירים, המנהיגים את הרוב הגדול של החרדים. בחמש השנים שחלפו מאז נטל את ההנהגה על עצמו, הפך הרב אוירבך למנהיג חרדי שלא ניתן להתעלם ממנו, לטוב ולרע.

מפאת גילו הצעיר יחסית למנהיג הרוב הליטאי הנוכחי (86 מול 104), יש להניח שהשפעתו תלך ותגבר. תפקידו הרשמי הוא ראש ישיבת "מעלות התורה" בירושלים, בה הוא מתגורר בגפו מאז התאלמן, ללא ילדים. הוא מנהיג סמכותני של "הפלג הירושלמי", שמספר המשתייכים אליו נאמד בכשלושים אלף איש. לפלג הירושלמי שלוש מפלגות מקומיות בירושלים, בני ברק ומודיעין עילית, עשרות ישיבות, תלמודי תורה (חיידרים) לבנים וסמינרים לבנות. לפלג הירושלמי גם שלושה גופי כשרות (בד"צים) פעילים, עשרות רבנים בכירים המזוהים עמו, וקרוב לחמישים קהילות בכל הריכוזים החרדים. את הקו האופוזיציוני התקיף מעבירים נאמניו בעיתון היומי "הפלס", שהוקם מיד אחרי שהודחו מיתד נאמן, ובקו עדכונים טלפוני בשם "המערכה".

הפלג הירושלמי, לטובת המצטרפים החדשים, זהו זרם האופוזיציה החרדי-ליטאי שהתגבש לפני כחמש שנים. רבניו פרשו מתוך הרוב הליטאי לאחר שהודחו מעמדת ההנהגה עם פטירת הרב אלישיב ביולי 2012, ומתנהלים מאז בלי להתחשב בהחלטות מועצות גדולי וחכמי התורה, העומדות בראש שלוש המפלגות החרדיות. על אף שפרש, משתייך הפלג הירושלמי למיינסטרים החרדי, והוא מקיים עם שאר הקהילות החרדיות דו שיח רציף.

אינטלקטואל עם תפיסות נוקשות

בניסיון לצמצם את כוחו והשפעתו יצאו רבני סיעת "דגל התורה" הליטאית בחרם מפרסמים ומנויים נגד ביטאון "הפלג הירושלמי" – הפלס. בעקבות החרם פתחו קבוצת צעירים המזוהים עם הפלג בסדרת צעדי מחאה מול מפרסמים מחרימים, שגרם להפסקת הפרסום בכל התקשורת החרדית. הצעד הזה הסב למשרדי הפרסום ולעיתונים יתד נאמן ומשפחה, העומדים מאחורי החרם, הפסדי עתק. ההפסדים למחרימים הוערכו על ידי עקיבא וייס ב"כאן" בכמעל למאה מיליון שקלים מאז התחלת החרם, מה שהוביל לניסיונות להפסיק אותו, ניסיונות שעד כה לא צלחו.

הארגון הפוליטי היעיל של "הפלג הירושלמי" לא מפתיע את מי שמכיר את הנפשות הפועלות. ראשית, יש לציין, זו דינמיקה פוליטית חרדית אופיינית המניחה כי כוחם של רעיונות תלוי בהתארגנות קהילתית, לרוב בדלנית; שנית, עד שהודחו לפני כחמש שנים, ניהלו עסקני הפלג הירושלמי את הזרם הליטאי – הדומיננטי במגזר – והחזיקו בכוח רב. הם יודעים את העבודה, ופעם אחר פעם הם מוכיחים ליריביהם שבכל הקשור לפוליטיקה, אין טובים מהם.

בחודשים האחרונים עומדים עסקני הפלג הירושלמי בפני אישומים על סחיטה באיומים, סביב מאבקם בחרם המפרסמים על העיתון שהממסד החרדי מפעיל נגדם. האישומים הללו נתפסים בפלג הירושלמי כניסיון התנכלות מכוון שנועד לחסל את המחאה נגד הגיוס, כפי שהתבטא במפורש סגן שר הביטחון אלי בן דהן.

הרב אוירבך עצמו הוא דמות מרתקת – מצד אחד מדובר באינטלקטואל, שנחשב לבעל ידע רחב בהוויות העולם, בהגות יהודית (גם לא חרדית) ובהיסטוריה, יותר מאשר כל מתחריו על כתר ההנהגה. מאידך, תפיסתו בכל הנוגע למגמות החדשות במגזר החרדי נוקשה, בפרט סביב שאלת גיוס חרדים לצבא. את חוק הגיוס הוא רואה כגזירת שמד ומחיל על ניסיונות הגיוס את הכלל ההלכתי הנדיר "יהרג ועל יעבור". במסגרת המאבק ציווה על תלמידיו להפוך לסרבנים, תופעה תקדימית בהחלט במיינסטרים החרדי (כאן וכאן פירטתי בהרחבה על תפיסתו בנושא).

אם מנסים לעמוד על ההוראה שהיתה לנקודת האל-חזור בדרך לעימות ישיר בין החרדים לצבא, הרי שזו היתה הוראתו לסרב להתייצב בלשכת הגיוס. תוך ארבע שנים הפכו מאות בחורי ישיבה לעריקים שעל ראשם מרחף עונש מאסר, וכל מעצר שלהם גורר מיד הפגנות מחאה סוערות,כפי שאירע השבוע. שאר המפלגות החרדיות לא מציעות פתרון של ממש למאות העריקים הללו, מסתפקות בשתיקה מביכה ומשאירות את הבמה כולה לרב אוירבך, שסוחף אחריו את הדור הצעיר ומשתלט על סדר היום.

> מבצע בין הזמנים: צה"ל והמשטרה פשטו על בתי עריקים חרדים

רואה בחוק הגיוס גזירת שמד ומחיל על ניסיונות הגיוס את הכלל ההלכתי הנדיר "יהרג ועל יעבור". הרב שמואל אוירבך (שלומי כהן/פלאש90)

הקרב חוזר לכנסת

עד החלטתו של הרב אוירבך להורות לא להתייצב בלשכת הגיוס, היו בחורי ישיבות מתייצבים להצהיר כי תורתם אומנותם, וכך נדחה גיוסם. הרב אוירבך בחר בצעד לעומתי ומחאתי, והורה אפילו לבחורי ישיבות שפטורים מגיוס לא להגיע ללשכת גיוס, ובכך להפוך לעריקים. הסרבנות הזו ייצרה מצב מלחמה בין החרדים לצבא, שנועדה להוריד את חוק הגיוס ומגמות גיוס החרדים לטמיון. המטרה, לפי הפלג הירושלמי, להגיע למצב דומה כמו בסוגיית גיוס נשים דתיות וחרדיות לצבא, שלא נמצא על הפרק כלל: די להן בהצהרה על דתיותן בכדי להיפטר מכל חובת גיוס.

על ידי אקט הסרבנות בו בחר הרב אוירבך, שהתקבל בתחילה בהיסוס אפילו בקרב חלק מראשי הישיבות המזוהות עם הפלג הירושלמי, כבל הרב את הציבור החרדי למאבקו נגד חוק הגיוס, שלא ברצון הנהגת הרוב. יש לציין שאת המאבק בגיוס חרדים הוא מנהל כבר מאז חקיקת חוק טל בשנת 2000, אך רק החוק האחרון – בו נקבעו מכסות של צעירים חרדים המוכרחים להתגייס – גרם לו להורות על סרבנות.

להבדיל מקבוצות חרדיות קיצוניות יותר, המזוהות עם "העדה החרדית" האנטי ציונית, הרב אוירבך מורה לצאת להפגין אך ורק על מעצר בני ישיבה עריקים ורק עד שחרורם. אפילו כשנעצרו בכירי עסקני הפלג הירושלמי, מהלך הרבה יותר מאיים מבחינה פוליטית, לא נערכו הפגנות והרב הורה להסתפק במחאה מעל דפי העיתון. ההחלטה הזו מאותתת למקבלי ההחלטות שיש כאן בעיה שניתן לפתור: אם יוסר האיום בגיוס חרדים, השקט יחזור לרחובות.

ההפגנות אליהן יצאו החרדים בשבוע האחרון מקדימות את מושב החורף של הכנסת, בו ינסו הח"כים החרדים לחוקק מחדש את חוק הגיוס שביטל בג"צ – זה שעומד במרכז המחלוקת הליטאית. בפלג הירושלמי ובקבוצות הנאבקות יחד עימו מבהירים באופן חד משמעי שהרחוב החרדי לא יסכין שוב לחוק הכולל מכסות גיוס (יעדים), ותומך ביוזמות ממשלתיות שנועדו לעודד גיוס. במפלגות החרדיות מצידן הבהירו כי הם יעבירו חוק דומה במתכונתו לחוק הקודם. עם בג"צ מחד והפלג הירושלמי מאידך, נראה כי זהו אתגר קשה במיוחד.

> "המזרחים הפכו להיות בשר התותחים של חוק הגיוס"

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
מערבולת של רצועות גז מדמיע, פרצי אש חיה וקריאות "מישהו נפציע". פאדי אבו שמאלה וג'ן מרלו בהפגנת "צעדה השיבה" בעזה (צילום: פאדי אבו שמאלה)

מערבולת של רצועות גז מדמיע, פרצי אש חיה וקריאות "מישהו נפציע". פאדי אבו שמאלה וג'ן מרלו בהפגנת "צעדה השיבה" בעזה (צילום: פאדי אבו שמאלה)

העקשנות של עטאללה, הסלפי האחרון של יוסף: יום שישי בעזה

ריצה על החוף בעזה בין קולות פיצוצים, משפחות רוחצות בבגדיהן בים, מטחי אש חיה וצעקות "מישהו נפצע" ב"צעדת השיבה", מפגש עם חברים ותיקים. ג'ן מרלו, עיתונאית וסופרת אמריקאית, על יום שישי ברצועה  

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf