"לפלסטינים בישראל יש תפקיד משחרר מול הכיבוש"

ג'עפר פרח, מנכ"ל מרכז מוסאוא, והודא אבו עובייד מארגון גישה השתתפו בדיון על תפקיד הפלסטינים בישראל מול הכיבוש, שנערך ביוזמת "שיחה מקומית" וקרן רוזה לוקסמבורג. השורה התחתונה: באוסלו אמרו לפלסטינים בישראל שסיום הכיבוש לא תלוי בהם, עכשיו זה משתנה

א א א

"אחרי אוסלו, אנחנו, הפלסטינים בישראל, חשבנו שהתפקיד של סיום הכיבוש הוא לא התפקיד שלנו, שזו עבודה של השמאל הציוני מול אש"ף, ולנו נשאר להיות המילואים של השמאל הציוני לצורך בחירות. אנחנו צריכים לחזור להיות אקטיביים כמו שהיינו עד האינתיפאדה הראשונה. יש לנו תפקיד משחרר בסיום הכיבוש."

אלה חלק מהדברים שאמר ג'עפר פרח, מנכ"ל מרכז מוסאוא, בערב שנערך אתמול בפני אולם מלא במשרדי קרן רוזה לוקסמבורג בתל אביב תחת הכותרת "בין עזה לחיפה, תפקיד הפלסטינים בסיום הכיבוש". את הערב יזמו "שיחה מקומית" יחד עם מרכז מוסאוא וקרן רוזה לוקסמבורג. לצדו של פרח, השתתפה בדיון הודא אבו עובייד, תושבת לקיה מארגון "גישה". אורלי נוי מ"שיחה מקומית" הנחתה אותו.

פרח נשאל תחילה על הפגנות ההזדהות בחיפה ועל הדיכוי האלים שלהן בידי המשטרה. פרח עצמו, כזכור, נעצר במהלך אחת ההפגנות האלה, הוכה על ידי אחד השוטרים בתחנת המשטרה ורגלו נשברה. פרח ענה שההפגנות בחיפה היו קטנות באופן יחסי, כמה מאות אנשים בסך הכל, אבל המשטרה בחרה לדכא אותן כדי "ללמד את החילונים הערבים לקח". חיפה, הסביר פרח, הפכה למרכז של "נורמליות" ערבית. כמעט 50 אחוז מהרופאים בבתי החולים הם ערבים, יש בה מרכזי תרבות ערבית. "מי שלא רוצה נורמליות, מי שרוצה לשמור על 'אנחנו פה והם שם' צריך לפרק את הנורמליות הזו", אמר פרח. זה ההסבר לדיכוי.

ג'עפר פרח באירוע בקרן רוזה לוקסמבורג. המשטרה רצתה לפרק את הנורמליות בחיפה (צילום: אורן זיו/אקטיבסטילס)

ג'עפר פרח באירוע בקרן רוזה לוקסמבורג. צריך ללכת לדפוק על הדלתות (צילום: אורן זיו/אקטיבסטילס)

אגב ניתוח המעורבות של הפלסטינים בישראל במאבקים לסיום הכיבוש, פרח חזר ל-1993, להסכמי אוסלו. "מאז 1993, אש"ף וישראל אמרו לנו: אתם צריכים לדאוג לעצמכם, אנחנו קיבלנו את זה," הסביר פרח. ההקמה בסוף של שנות התשעים של עדאלה ומוסאוא, שני ארגונים הפועלים למען זכויות הפלסטינים בתוך ישראל, היתה תוצאה ישירה של המהלך הזה, לדעתו. "פעלנו בתוך הקו הירוק ולא הבנו שאין קו ירוק", אמר פרח. רעיון ההפרדה נוסח חיים רמון נכשל, טען פרח, ומה שקורה בעזה מוכיח את זה. זו הסיבה, לדעתו, ש"הראשונים ששמו על ניוטרל את חזון שתי המדינות הם הפלסטינים בישראל."

אבו עובייד הודתה שמדיניות ה"הפרד ומשול" בין הפלסטינים משני צידי הקו הירוק – הצליחה. היא סיפרה שהיא עצמה לא ביקרה בישובים בדואים בגדה, אפילו בישובים הקרובים אליה יחסית בדרום הר חברון. רק עכשיו הגיעה קבוצה של פעילים בדואים מאל-ערקיב לביקור הזדהות בח'אן אל-אחמר, שם יושבים בני שבט הג'הלין, שכידוע גורש בעצמו מהנגב אחרי 1948. "למרות שסוגיית הפליטים והשיבה היא בלב המאבק שלנו בנגב, אין כמעט קשרים. רק בירדן חיים כמעט מיליון פליטים בדואים פלסטינים," היא סיפרה.

כמו פרח, גם אבו עובייד הסכימה שהמאבק של הפלסטינים בישראל אף פעם לא היה אזרחי בלבד ומנותק מהשאלה של הזהות הלאומית. היא סיפרה על מפגש שקיים ב-2008 שמעון פרס, בעת שהיה נשיא, עם נשים בדואיות. היא השתתפה במפגש בתור סטודנטית צעירה. "פרס שמע את הנשים ואמר כמה הוא שמח שנשים בדואיות מדברות על תעסוקה ו'כבר לא מדברות על אדמות'. אמרתי לעצמי: מה זאת אומרת לא מדברות על אדמות? אדמות זה לב המאבק שלנו. אבל פחדתי לדבר ושתקתי".

הודה אבו עובייד (משמאל). ההפרד ומשול בין הפלסטינים הצליח (צילום: אורן זיו/אקטיבסטילס)

הודה אבו עובייד (משמאל). ההפרד ומשול בין הפלסטינים הצליח (צילום: אורן זיו/אקטיבסטילס)

השינוי מבחינתה של אבו עובייד חל בשנת 2000. "גם בעבר האמנו שאנחנו פלסטינים, אבל לקח לנו זמן לצאת מהמשטר הצבאי", היא סיפרה. "היינו צריכים לקבל רשות לצאת לעבודה, רשות להניף דגל. רצינו להיות אזרחים, אבל באוקטובר 2000 המשטרה אמרה לנו: אתם עדיין לא אזרחים." היום, היא אומרת, הגישה שלה שונה לחלוטין. "אני לא רואה אף אחד ממטר". היא סיפרה על איש שב"כ שהגיע לביתה ואיים עליה ש"ייקח אותה מהמיטה" ושההורים שלה לא יידעו איפה היא, אם היא לא תפסיק לארגן הפגנות. "אמרתי לו: 'שמעתי אותך'. זו לא התגובה שהוא ציפה לשמוע מבחורה בדואית צעירה".

פרח טען שלא מדויק לומר שאין קשר עם הפלסטינים שתחת כיבוש. "יש 5,000 סטודנטים ערבים מישראל באוניברסיטה בג'נין, אלף סטודנטים ערבים מישראל לומדים בביר זית", הוא סיפר. אבל הוא חושב שחייב לבוא שינוי. "עד האינתיפאדה הראשונה היינו יותר פרו-אקטיביים, אנחנו צריכים להמשיך משם", אמר פרח. "יש לנו תפקיד משחרר, בוא נשחרר את עצמנו ואת הישראלים מהכיבוש. סיום הכיבוש לא תלוי רק ביהודים". פרח טען שהפלסטינים בישראל צריכים לנצל את העוצמה שצברו. "אני מצפה מרופא ערבי שמטפל בחולה יהודי שידבר אתו על העתיד, אנחנו לא יכולים להיות תקועים לא בהפחדה ולא בהפרדה."

מפגינים בחיפה נגד הרג המפגינים בעזה. המשטרה רצתה לפרק את הנורמליות בעיר (צילום: מאיר ועקנין/פלש90)

מפגינים בחיפה נגד הרג המפגינים בעזה. המשטרה רצתה לפרק את הנורמליות בעיר (צילום: מאיר ועקנין/פלש90)

לדברי פרח, אין היום בישראל ארגון פלסטיני שמסביר את ההתנגדות של הפלסטינים, זה תמיד עובד דרך ארגונים יהודים. "אנחנו צריכים להסביר מה זו זכות השיבה, אנחנו צריכים לשים את הפליטוּת על השולחן", אמר פרח. "אנחנו צריכים ללכת לחוגי בית, לדפוק על דלתות. צריך לחלק את הארץ כמו לפני בחירות. צריך לדבר עם החרדים, צריך לדבר עם הרוסים." בסופו של דבר, טוען פרח, "אפשר להגיע ל-61 מנדטים", הוא אמר.

אבו עובייד היתה מסויגת יותר לגבי החשיבות של שכנוע הרחוב היהודי. "אני לא צריכה לבוא ליהודי הציוני ולשכנע אותו להצטרף למאבק", אמרה. "האסימון צריך ליפול לו שאני פה ואשאר פה".

בעוד אבו עובייד הביעה אמון במפלגות של הציבור הערבי, פרח היה סקפטי יותר. "הרשימה המשותפת החלישה את המפלגות הפוליטיות", הוא אומר, "החברה האזרחית מאתגרת היום את הפעילות המפלגתית. היא לא יכולה להחליף אותה". יחד עם זאת, פרח הזכיר שנציגי הרשימה המשותפת היו היחידים שנשאו שלטים בכנסת מול נאומו של סגן הנשיא האמריקאי מייק פנס. "אנחנו מול טראמפ, זה לא פשוט". בכך הם הצטרפו לאבו מאזן, "היחיד בעולם הערבי שאומר לא לאמריקה, למרות שהוא נחשב נשיא חלש".

התפקיד של הפלסטינים בישראל הוא לא רק מול החברה היהודית, טוען פרח. "הגיע הזמן שנגיד לפתח וחמאס – תתביישו לכם, צריך לרדוף אחריהם עם נעליים", אמר פרח אגב הפילוג הפוליטי ברחוב הפלסטיני. "אנחנו צריכים לטפל גם ב'ג'ונגל' של הדיקטטורות הערביות מסביב. יש לנו אחריות לשחרור המזרח התיכון", אמר פרח.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
"לא ייתכן שהאחוז העליון של האנושות מחזיק בבעלות על מחצית מעושרו של כדור הארץ, בעוד 70 האחוזים התחתונים של האוכלוסיה בגיל העבודה מחזיקים ב-2.7 אחוזים בלבד מההון". ברני סנדרס (צילום: Gage Skidmore, פליקר CC BY-SA 2.0)

"לא ייתכן שהאחוז העליון של האנושות מחזיק בבעלות על מחצית מעושרו של כדור הארץ, בעוד 70 האחוזים התחתונים של האוכלוסיה בגיל העבודה מחזיקים ב-2.7 אחוזים בלבד מההון". ברני סנדרס (צילום: Gage Skidmore, פליקר CC BY-SA 2.0)

מול הציר הימני החדש צריך להציב חזית פרוגרסיבית בינלאומית

מארה"ב ועד למזרח התיכון, מדובר במגמה: תנועות המונהגות על ידי דמגוגים שמנצלים פחדים, דעות קדומות ומצוקות, צוברות כוח. הסנטור ברני סנדרס קורא להקמת תנועה בינלאומית שתציע סדר עולמי חדש ותתנגד לכוחות שמנסים להפריד בינינו

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf