הפלסטינים מאיימים לפנות לפיפ"א: ישראל מונעת קיום גמר הגביע בכדורגל

מאת |

ההתאחדות הפלסטינית החליטה לדחות את משחק הגומלין של גמר הגביע בכדורגל בין אלופת עזה לאלופת הגדה ב-48 שעות, לאחר שישראל אסרה על שחקנים של ח'אן יונס לעבור במחסום ארז

אחרי שישראל מנעה את מעברם של שבעה משחקני קבוצת שבאב ח'אן יונס מעזה לגדה המערבית, כדי להשתתף במשחק הגומלין של "גביע הזהב" הפלסטיני בכדורגל שהיה אמור להתקיים היום (שבת) בחברון, הודיעה התאחדות הכדורגל הפלסטינית כי תגיש לפיפ"א תלונה על התנהלות ישראל. עוד הוחלט כי שריקת הפתיחה של משחק הגביע תדחה ב-48 שעות בתקווה שמעורבות של פיפ"א תוביל את ישראל לשנות את עמדתה, וזאת לאחר שפניות של גורמים פלסטינים לבכירים בישראל נתקלו בקירות אטומים.

על פי סוכנות הידיעות הפלסטינית סאווא ההחלטה הגיע בתום פגישת חירום שקיימה ההתאחדות הפלסטינית בכדורגל. אתמול (שישי) הגיעו שחקני הקבוצה העזתית, אשר הפסידה השבוע במשחק הראשון 1-0 את אהלי אל-ח'ליל מחברון, למעבר ארז אולם ישראל עיכבה אותם במעבר במשך 12 שעות ובסופו של דבר אפשרה רק ל-11 מהם לעבור: תשעה שחקני שדה, ושני שוערים – הרכב חסר שהיה מאלץ את הקבוצה מח'אן יונס לפתוח את המשחק בעשרה שחקנים בלבד עם חילוף אפשרי יחיד – בעמדת השוער.

> אלימות מדינה יומיומית: שיא של עשור בהריסות בתים

 

הפגנה של כדורגלנים נגד המצור, עזה, 2012 (אן פאק / אקטיבסטילס)

כדורגל בעזה: משחקים ליד החומה במחאה על הגבלות התנועה שישראל הטילה. 2012 (אן פאק / אקטיבסטילס)

הפלסטינים ניסו לשמור על רוח ספורטיבית לאורך השבוע האחרון. גם המשחק הראשון שהתקיים בעזה נערך לאחר שישראל מנעה מחלק משחקני הקבוצה מחברון להיכנס לרצועה בגלל שהם בעלי אזרחות ישראלית. למרות שנראה היה כי יהיה קשה לקיים משחק בתנאים אלו בהתאחדות הפלסטינית החליטו תחילה לנסות לשמור על שגרת הספורט הפלסטיני בכל מחיר ולא לאכזב את האוהדים הרבים.

בהתאחדות לכדורגל ובמוסדות הספורט הפלסטינים קיים כעס עצום על המדיניות הישראלית שמשבשת את הפעילות הספורטיבית בגדה המערבית ובעזה. רק בשנה האחרונה מינתה פיפ"א ועדה מיוחדת לבחינת לבחינת המכשולים שמציבה ישראל על פיתוח הספורט הפלסטיני בגדה וברצועת עזה. ההחלטה הגיע בעקבות קמפיין בינלאומי שקרא להחרים את הספורט הישראלי בגלל התנהלותה כלפי הספורט הפלסטיני בשטחים שתחת כיבושה. כעת הם מקווים כי פיפ"א תסייע בהפעלת לחץ על ישראל שתאפשר את כניסת השחקנים והמשלחת ואת קיום המשחק בהתאם לנורמות ספורטיביות.

במאמר ב"הארץ" טען השב"כ כי הוא זה שקיבל את ההחלטה בנושא וכי "לאחר בדיקות שבוצעו הוחלט להתנגד למעברם של חלק מחברי הקבוצה על רקע חומר ביטחוני שלילי ולנוכח המצב הביטחוני".

הפלסטינים מתכוונים לפתוח בקמפיין בינלאומי כדי לחשוף את ההתנהלות של ישראל וניסיונותיה לפגוע בספורט הפלסטיני. ייתכן שעוד איום בחרם ספורטיבי על ישראל ישנה שוב את מדיניותה.

הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+.

> כשערביה, יהודיה וסמארטפון נפגשים ברכבת הקלה

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

אני בדרך כלל מספר את סיפור חיי דרך השפה הערבית. למדתי ערבית בכל המסגרות הישראליות הרשמיות וה"רגילות": בית ספר, חטיבה, תיכון, בגרות ואז בין היתר בצבא. וכך, בגיל 22 הייתי אמנם אחרי 10 שנות "ערבית", אבל לא יכולתי להגיד מילה, ולא הכרתי בעצם אף פלסטיני באמת.

נפתחתי לעולם והשתניתי מכל הבחינות בזכות הערבית האחרת, החיה והנושמת, שנחשפתי אליה מאז: בבית הספר הדו-לשוני בירושלים, בבית ספר חסן עראפה ביפו, ברופאים לזכויות אדם, בלימודי תואר שני במחלקה למזרח תיכון בלונדון, ובדוקטורט בקיימברידג' עם מנחה פלסטיני.

הערבית הזו לקחה אותי למסע שעודנו נמשך: אל עבר ההיסטוריה של לימודי הערבית בארץ, אל קשר אחר שהתקיים בין יהודים לבין ערבית, ובין יהודים לבין ערבים, אל עבר המציאות הפלסטינית והחיים של אלו החיים בצל אפליה מכאן ותחת כיבוש משם, וגם אל הפוטנציאל הטמון בערבית. במילים אחרות, התחלתי להבין איך אפשר – דרך השפה הערבית –  לחשוב כאן על מציאות אחרת.

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
silencej89sjf