הפלסטינים לא זוכים לחופש אפילו במותם

מאת |

תמונות הנערים המבריחים את גופות חבריהם השהידים מבית החולים במזרח ירושלים, בזמן ששוטרים צרים ויורים על המקום, עברו לרוב הציבור הישראלי מתחת לרדאר. רק מעטים עצרו כדי לחשוב מה זה אומר על החברה הישראלית

גם פלסטינים כמוני, חילונים מוחלטים, רותחים על ההחלטה לכפות ריבונות מגנומטרית ישראלית על המקום הנפיץ בעולם, שהוא לא רק סמלה הדתי של פלסטין, אלא גם סמלה הלאומי. ואין דבר שמגחיך את הישראלים יותר מאשר מסעות השכנוע שלכם בתקשורת שהפלסטינים "מוסתים". מגדילים לעשות המראיינים באולפני הטלוויזיה, שבאמת ובתמים מאמינים כי חברי הכנסת חנין זועבי ואחמד טיבי הם אלו שמשלהבים את ההמונים. מה שהם לא מספרים לכם, זה שבמזרח ירושלים רוב הפלסטינים לא יודעים מי אלו בכלל. אבל עזבו, למה לשאול פלסטינים בירושלים על הסיבות שלהם להתקוממות, כשאפשר להקיא למיקרופונים באולפן הררי שטויות שיסייעו לישראלים לישון טוב יותר בלילה?

אבל מה שצריך להדאיג אתכם, אולי יותר מכל, זו המשמעות של תמונות הצעירים שמבריחים מבתי החולים את גופות השהידים שנורו למוות בעימותים בעיר המזרחית, ומבהילים אותם לקבורה מהירה, בטרם יחטפו אותם פושעי הכיבוש במדים למען הנקרופילים בממשלתם.

> מה כל כך מפריע להם בגלאי המתכות?

ילדים מבריחים את גופות חבריהם לקבורה

ביום שישי האחרון, ארגון הפשע הקרוי משטרת ישראל, פשט על בית חולים אל מקאסד במזרח ירושלים. המטרה: גופות של הנערים שנורו במהלך העימותים. גופות שישראל הפכה בשנתיים האחרונות לקלפי מיקוח מורבידיים.

מאחר והפשיטה לא ממש סוקרה בתקשורת הישראלית, הפעם ארדן לא טרח אפילו להמציא לו שקר כלשהו בדבר החבאת אמצעי לחימה או נשק להשמדה המונית של דאע"ש בבית החולים, פשוט כי אף אחד לא טרח לבקש הסברים.

באמצעות שימוש ברימוני הלם (רימוני הלם. בבית חולים. קחו רגע ותעכלו את זה), השוטרים יפי הבלורית והתואר צרו על בית החולים והשתלטו על האויבים האימתניים – האחיות והרופאים, ואף הצליחו להכשיל את עבודתם (כפי שגם ח"כ איימן עודה, שנכח בבית החולים, העיד), והכל למטרה אחת: לחטוף גופות של שני ילדים.

במקום בו יש מצפון או מוסר, התמונות האלו – חבריהם ובני משפחותיהם של מוחמד שרף (17) ומוחמד אבו גנאם (20) המתאמצים כל כך להבריח את גופותיהם המדממות של יקיריהם, שעה קלה לאחר שאלה מתו, מעבר לחומות בית החולים כדי לקבור אותם מהר גם אם הדבר כרוך במניעת פרידה של האימהות מבניהם – אמורות היו לקרוע את לבו של כל אדם. התמונות הללו, של המשפחות והחברים שמוכנים לעשות הכל רק לא לתת לכיבוש להמשיך ולהשפיל אותם גם במותם, אמורות היו לצבוט בלבו של כל אדם. גם ישראלי. זה מה שסוכני הכיבוש מעוללים לפלסטינים וכך אולי אפשר להבין כיצד הם נתפסים מבחינתם.

יש מעט מאוד דברים פחות אנושיים מלתקוף בית חולים, להפריע לצוות רפואי הקורס תחת עומס של הטיפול במאות פצועים, והכל במטרה כדי להוציא את גופות הנרצחים כדי להשתמש בהן כקלפי מיקוח, ותוך כדי לענות את משפחות החללים. והפלסטינים, כל הפלסטינים, רואים את התמונות האלה ומבינים היטב עם מי יש להם עסק.

ראינו את זה בעזה בעבר ועכשיו זה חוזר אל מול עינינו. הפלסטינים מבינים שמולם ניצב אויב שתוקף בתי ספר, מסגדים ובתי חולים. הם מבינים היטב שמולם נמצא אויב המנסה למנוע חופש פולחן ולהציב עצמו כריבון יחיד על המקום החשוב ביותר לרוב הפלסטינים. בכל מקום בעולם ואצל כל עם, אויב הנתפס ככזה שלא מאפשר לך לקבור את מתיך, ושואף להעביר את אימהות המתים שבעה מדורי גיהינום, לא יכול שלא להצטייר כאויב לא פחות משטני.

אמורה להדאיג אתכם העובדה כי כל הפלסטינים רואים את התמונות אלו, ומבינים (שוב) מול מי הם נאבקים. משם הדרך לפעולות בודדות ואלימות קצרה. אך יותר מזה, אמורה להדאיג אתכם העובדה כי תמונות הברחת הגופות, פשוט לא הזיזו לכם.

יותר מכל מגנומטר, יותר מכל מתנחל שרוצח פלסטיני, הברחת הגופות מייצגת לא רק את כיעורו ואכזריותו של הכיבוש, אלא של העם המאפשר אותו; עם שלא מאפשר לאלה שמתחתיו, בני אנוש בהם הוא שולט, לקבור אפילו את מתיהם.

החברים והמשפחות, שהוציאו מחדר המתים את הגופות של מוחמד ומוחמד, תחת המתקפה הפושעת והסגר שניסתה המשטרה להטיל על בית החולים, ביצעו אקט קורע לב ומעורר השראה בו זמנית. נכון, אי אפשר שלא לדמוע אל מול הבכי של האימהות שלא נפרדו מהתינוקות שלהם, אך אי אפשר שלא להעריץ את הצעירים הפלסטינים שניסו בכל כוחם לאפשר ליקיריהם לטעום מעט חופש. גם אם הם עטופים בתכריכים מדממים. גם אם זה רק בדרכם האחרונה.

الله يرحمكم يا محمد ومحمد.

חבריו הנערים של מוחמד אבו גאנם במסע הלוויתו החפוז. 21 ביולי 2017 (אורן זיו/אקטיבסטילס)

חבריו הנערים של מוחמד אבו גאנם במסע הלוויתו החפוז. 21 ביולי 2017 (אורן זיו/אקטיבסטילס)

> הימנים שכחו מה זה להיות ישראלים

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

בוגר האוניברסיטה העברית, בה התחיל את דרכו האקטיביסטית במסגרת התא הפוליטי של מפלגת בל״ד. בין מקימיה של קבוצת האקטיביסטים הפלסטינית ח׳וטווה, שהייתה פעילה נגד הריסות בתים ובעד הגברת המודעות הפוליטית, התרבותית והחברתית בקרב ערביי רמלה ולוד.

כתב לקהל בינלאומי בעיקר, וכעת כותב כאן. חייו המקצועיים נעים בין קריירות בתחום הפארמבציסטיקה לבין ההיי טק.

באחד מטיוליו בעולם, כתשובה לשאלה מדוע לא רואים מטיילים פלסטינים בעולם, טבע את התשובה האלמותית: That's because we're preOCCUPIED with other shit, ומאז הוא לא מפסיק לדבר על זה.

(במהלך קיץ 2015 שימש כיועץ הפרלמנטרי והתקשורתי של חברת הכנסת חנין זועבי. הדעות המוצגות בבלוג זה מייצגות אותו בלבד.)

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
silencej89sjf