קהל חדש, דיון כלכלי וקריאת תיגר: מתיחת הפנים של מפלגת העבודה

מאת |

לצד קמפיין רווי השמצות וקטטות, הצפות אסמסים וקבוצות לחץ - מפלגת העבודה נמצאת בעיצומו של הפריימריז האידאולוגי ביותר הזכור בממסד הענק שפעם ניהל את המדינה. האם מכאן תצמח הבשורה?

כותבת אורחת: נעמה לזימי

בקרוב מאד יתקיימו הפריימריז לראשות מפלגת העבודה. מפלגת העבודה עודנה האלטרנטיבה השלטונית לימין ולליכוד, אך פרק הזמן שבו היא לא היתה בשלטון כבר הופך להיות דרמטי, בטח בהתחשב במבנה האנכרוניסטי של המפלגה שמסרבת להתאים את עצמה למודלים מפלגתיים דמוקרטיים שאמורים להתקיים בשנת 2017.

דבר ראשון שצריך לומר ובבירור: כל תחלואות המפלגות הדמוקרטיות אינן מצדיקות מפלגת יחיד שכולם נשמעים בה למרותו של יושב הראש. תפקיד המפלגה היה ועודנו יצירת מוקדי השפעה שצומחים מהציבור עצמו, שמשפיעים ישירות על התוכן המפלגתי ועל נציגיה. מפלגה שלא מאפשרת לחבריה להשפיע על התוכן והנציגות על ידי מערכות בחירות שמאפשרות לתת לקהל מתפקדיה את הזכות להשפיע, חוטאת לכל מהותה ואין לה יכולת להיות מפלגת עם אמיתית.

> מפלגת העבודה והמשבר הרעיוני של השמאל

אך עם זאת, מפלגה צריכה להיות גם כזו שהייצוג שלה יהיה תוצר ישיר של החזון שלה. אי אפשר לדבר סוציאל-דמוקרטיה בנציגות שמסתכמת בגוש דן, כמו שאי אפשר לדבר על שוויון במפלגות נטולות נשים. אנחנו לא יכולים להתקיים עם הסתירות האלו יותר, בין היתר כי הציבור לא מאפשר לנו – ובצדק.

התעוררות רעיונית ושטח פעיל מול קבוצות לחץ, הצפת אסמסים וקרב מכוער

מפלגה המייצרת סביב התמודדויות חוגי בית, דיבייטים, כנסים והופעות יחיד, היא מפלגה שמתכתבת עם הציבור או לפחות עם הציבור הפקוד שלה, שמבינה את המשמעות של יצירת אינטראקציה עם הבוחר והציבור בכלל גם אם זה בשל מערכת הבחירות. הצד האפל של העניין הוא מפקדים מפוקפקים של מועמדים כדי לייצר קבוצות לחץ שישפיעו על התוצאות, ושליחת הודעות סמס בלתי פוסקות הכוללות הודעות אנונימיות שמייצרות נרטיבים שליליים כלפי מועמדים אחרים. המצב בו תשעה מועמדים מתמודדים התמודדות מכוערת אחד מול השני, מעידה על המצב המחייב התחדשות וטיפול בתוך המפלגה. זה מצב שרק אנומליה מנהיגותית כזו שאינה מייצרת אופוזיציה ואלטרנטיבה אל מול הממשלה, נעדרת חזון, יעדים וקו אופק ברור, יכלה לייצר.

לצד זאת, נדמה שמבחינה רעיונית המפלגה עשתה דרך ארוכה מאד, כזו שהלוואי והייתה מגובה גם בשינויים מבניים. נוצר שיח רעיוני רציני על מדיניות כלכלית סוציאל-דמוקרטית, נכתבו טורים ומאמרים רבים בעקבות זאת וכל מועמד מנסה למקם את עצמו בזירה הכלכלית המתבקשת; מי שלא, פשוט מפספס את הלך הרוח הממשי והבועט שמתקיים היום במפלגה.

תמורה רעיונית נוספת היא העובדה שיש מועמדים שמדברים ישירות על יציאה מאזור הנוחות והכרה בכך שיש קרקע בשלה ליצירת שותפות עם חלקים ממצביעי מחנה הימין. לראשונה יש הבנה ש"היד הרועדת לא לשים מחל" היא לא גזירת גורל, אלא היא תוצר של הבניית המסר החלופי והיעדר נכונות ליצירת שותפות אמיצה בזירות אותן הפקרנו, עיירות הפיתוח, הסניפים בכל ישוב, מאבקים ציבוריים שצומחים מלמטה ותובעים שינוי סדרי העדיפויות, החברות שנעדרות ממוקדי הכוח אצלנו – אתיופים, חרדים, פעילי שכונות, נשים ערביות, עולים ועולות ועוד.

מצד שני, לצד השיח החברתי כלכלי שאותו הצלחנו לחולל, נוצר שיח של דה לגיטימציה לכל מה שמריח שמאל מדיני. יו"ר המפלגה קרא לנו, לכל מי שמבקש שינוי בהלך הרוח חסר האומץ הציבורי לייצר כאן שינוי, "שמאל קיצוני שמקומו אינו במפלגה" (מה שלא מפריע לו לבוא לבקש את תמיכתנו היום), ואילו הח"כים בורחים מהתעסקות בסכסוך היהודי פלסטיני מחשש שיתויגו כשמאלנים. אני מקווה שאם תבחר מנהיגות בטוחה בעצמה היא תדע להתמודד עם השיח המורכב שמייצר חיבור בין הסיפור הכלכלי לסכסוך, ולייצר תיקון לשני הדגלים הללו שתמיד דאגו להפריד בין משמעותם.

חשוב גם לציין כי לראשונה עומדים לעלות לסיבוב השני שני מזרחים: אבי גבאי ועמיר פרץ, שמאפילים על יתר המועמדים כבר זמן יציב וממושך, על אף ההיסטוריה ההגמונית, הגזענות והמפלה של המפלגה. זאת על אף התבטאויות גזעניות שנשמעו גם במערכת הבחירות הנוכחית, למשל: הניסיונות לבקר את יכולתם לדבר באנגלית, הניסיון להפוך אותם לחסרי כישורים בניהול, ובטח הניסיון לצמצם אותם לעסקנים שעושים על המפלגה סיבוב.

כל הניסיונות האלו טבולים בסטראוטיפים מכוונים, אך העובדה שהמפלגה הצליחה להעמיד שני טוענים להנהגה שמצליחים לשבור את תקרות זכוכית היא נקודת ציון חשובה. בליכוד, למשל, מעולם לא עמד בראש המפלגה מזרחי. תקרות הזכוכית שם גדולות הרבה יותר, לאורך הזמן זה ברור ונוכח. כל מזרחי שמתחזק מוצא את דרכו החוצה בבושת פנים – מדוד לוי ועד משה כחלון.

> במקום לתקוף את מירי רגב השמאל צריך לעסוק בחלוקה הוגנת של משאבים

יצחק הרצוג (אורן זיו / אקטיבסטילס)

יצחק הרצוג (אורן זיו / אקטיבסטילס)

בסופו של דבר, נדמה שמערכת הבחירות הנוכחית מאתגרת את תפיסת הממלכתיות שלה היתה המפלגה מורגלת עד כה. יש לזה ביטויים חיוביים, כמו הסרטון הווירלי הנוקב של המועמדת דינה דיין, ויש לזה גם ביטויים שליליים, כמו הודעות הסמס המשמיצות. אני מזהה כאן קריאת כיוון חדשה שמנסה לשים את המציאות על השולחן, מעבר לססמאות המוכרות והעייפות, ולערער על המודל הממלכתי. אם המשמעות תהיה קריאת תיגר על התוצרים המפלים של המודל הממלכתי: ההשתקה, ההתעלמות מכשלים וחרפות אידאולוגיות בשם "אי כיבוס הכביסה המלוכלכת בחוץ", האחדות המדומיינת במקום ביקורת הכרחית ונוקבת, הניסיונות לצייר תמונת מצב אוטופית בה בשעה שכל פעיל זוטר מבין את המציאות הרחוקה – זו יכולה להיות תפנית חיובית. תקוותי שזה יוביל להסתכלות ראלית על החברה, ועל מצב המפלגה.

אני לא זוכרת עוד מערכת בחירות כל כך טעונה אידאולוגית, וזה בסופו של דבר סימן מבשר טובות. המשמעות היא שעם כל החסמים והחומות שמציבים בפני אלה התובעים שינוי במפלגה, אנחנו אלו שפעילים בחברה האזרחית, שמעוניינים לקחת חלק בזירה הפוליטית כדי לשנות מדיניות לא צודקת. משפיעים מלמטה ושולטים בשיח ובשדה הרעיוני.

הבחירות האלו הן חלק מתהליך לא פשוט של שינוי פני המפלגה, שינוי רעיוני שמאיים על המבנה האנכרוניסטי והבעייתי שלה. לי ברור שבסופו של יום ההתחדשות והתביעה לתיקון מה שרקוב ינצחו את הקיים, המשווע לשינוי; ההתנגדות היא מפלטו האחרון של כל מי שלא מוכן לראות משהו אחר צומח ומייצר כאן בשורה.

נעמה לזימי היא פעילה פוליטית וחברתית מחיפה, חברת מפלגת העבודה.

> מה עומד מאחורי ההאשמות החוזרות נגד עמיר פרץ בקיום "מפקד ארגזים"

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

זהו הערוץ הכללי של "שיחה מקומית", מקומם של מאמרי האורחות והאורחים שלנו, של יוזמות קבוצתיות באתר, לייב בלוגינג בארועים מיוחדים, הודעות מערכת ועוד.

נשמח לקבל הצעות לכתבות ומאמרים, תמונות וסרטונים. אפשר לקרוא את מדיניות הפרסום שלנו בעמוד האודות, ולשלוח לנו מיילים לכאן: info@mekomit.co.il

כתבות ומאמרים המתפרסמים בערוץ מייצגים את כותביהם בלבד, ולא את דעות חברות וחברי "שיחה מקומית" או את דעות העורכים.

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf