הצבא הורה לפתוח מחדש את חקירת מותה של החיילת טובית רדקליף

מאת |

רדקליף, בת לקהילת האפריקאים העבריים, נורתה למוות בבסיס חיל האוויר לפני למעלה משנתיים. לאחר חקירה עמוסת כשלים, הצבא קבע כי מדובר בהתאבדות וסגר את התיק. כעת החליט בית הדין הצבאי לערעורים לפתוח מחדש את התיק בהחלטה ראשונה מסוגה מזה כשלושים שנה

כותב אורח: דיוויד שין

שנתיים אחרי שחייה של החיילת טובית רדקליף בת ה-19נגדעו על ידי ירי כדור בראשה בבסיס חיל האוויר, נשיא בית הדין הצבאי לערעורים הורה לפתוח בחקירה רשמית באשר לנסיבות מותה. רדקליף היא האפריקנית-אמריקנית הראשונה שמתה במהלך שירותה הצבאי בישראל. החלטתו של האלוף דורון פיילס למנות שופט כדי לחקור מחדש את נסיבות מותה של רדקליף היא הראשונה מסוגה מזה למעלה משלושים שנים.

ההחלטה לפתוח מחדש את החקירה התקבלה שנתיים לאחר מותה של רדקליף, ושנה לאחר שהצבא השלים את החקירה הראשונית בעניין מותה, אשר קבעה כי רדקליף התאבדה. הראיות שאספתי אני, ואשר אושרו על ידי מומחים פליליים והוצגו בפני בית הדין על ידי עורך דינה של משפחת רדקליף, שכנעו את האלוף פיילס כי יש צורך בחקירה נוספת כדי לקבוע בוודאות מה הביא למותה של החיילת הצעירה.

ב-21 בפברואר 2015, טובית רדקליף מתה מירי כדור בראשה בשעה ששמרה על סוללת טילי פטריוט בבסיס חיל האוויר בפלמחים. כמעט שנה לאחר מכן, בינואר 2016, הצבא סגר את תיק החקירה בעניין מותה בקביעה כי איש מלבדה לא היה מעורב במקרה. הערב, חמישי, תשדר "רשת" בשעה תשע בערוץ 2 תוכנית בת שעה החוקרת את מקרה מותה של רדקליף לעומק. מהתחקיר עולה כי רדקליף אכן נהרגה, וכי האחראי להריגתה הצליח לחמוק מידי החוק.

> אפליית המזרחים מהאקדמיה ועלייתם של הפוליטיקאים מימין במקומם

החוקרים הצבאיים לא ראיינו עדים, לא בחנו ראיות, ולא איתרו חשודים. (צילום: דן כהן)

החוקרים הצבאיים לא ראיינו עדים, לא בחנו ראיות, ולא איתרו חשודים. (צילום: דן כהן)

חקירה רשלנית ומוטה

בהחלטתו מתאריך 17 במרץ 2017, האלוף פיילס ציין שתי סיבות עיקריות להחלטה לפתוח מחדש את תיק החקירה: האחת, שהצבא לא הצליח להוכיח בוודאות כי רדקליף אכן התאבדה, והשניה, שהוא לא חקר בצורה מעמיקה דיה אפשרויות נוספות. בניגוד להוראות המפורשות של בית המשפט, החקירה הפלילית של הצבא סירבה לבחון אפשרויות אחרות מלבד התאבדות. בהחלטתו כותב פיילס: "עלה בידי המבקשים להצביע על כך שלא מוצתה חקירתם של עניינים שונים, שיכולים לשפוך אור על נסיבות מותה של המנוחה. חרף זאת, הבהיר נציג הפצ״ר כי אין בכוונתם להורות על השלמת החקירה בעניינים אלה".

פיילס מציין כי החוקרים הצבאיים לא ראיינו עדים, לא בחנו ראיות, ולא איתרו חשודים. מחלקה שלמה של חיילים ביקרה בבסיס פלמחים באותו סופשבוע בו נהרגה טובית ואיש מהם לא נחקר, למרות שהם היו בקרבת זירת הפשע. מצלמות האבטחה בכניסות לבסיס לא נבחנו, על אף שיכלו לשפוך אור על מעורבות אפשרית של חשודים. כמו כן, החוקרים הצבאיים מעולם לא זימנו לחקירה חייל שנהג להתעמר בטובית, לקרוא לה בשמות גנאי ולאחל למותה, למרות שאמה של טובית, חדיג'ה, התחננה בפני הצבא לאתר אותו.

טובית לא יכלה להרוג את עצמה כפי שהצבא טוען

למרות שהכשלים הרבים בחקירת מותה של רדקליף קוממו את בני משפחתה ואת חבריה, לא כולם מצביעים בהכרח על קונספירציה להסתרת האמת; חלקם בהחלט יכולים להיות תוצאה של רשלנות מקרית. העובדה שהזירה לא נסגרה באופן הרמטי עד לבואו של צוות חקירה פורנזית משטרתית יכולה לנבוע מחוסר הניסיון של החוקרים הצבאיים. גם את ההודעה הראשונית של הצבא לפיה מדובר בחייל ממין זכר שהובא לקבורה בבאר-שבע אפשר לייחס לכשלים בירוקרטיים.

אבל כשלים מצטברים אחרים של החקירה הצבאית מצביעים על משהו מטריד אף יותר: שייתכן כי הראיות שנמצאו בזירת הפשע "בוימו", כפי שטענה עורכת הדין של משפחת רדקליף, יפית וייסבוך, בבית המשפט ב-3 בינואר 2017.

ב"רשת" שכרו את שירותיהם של המומחה הפורנזי אבנר רוזנגרטן והמומחה לנשק יוסף "קותי" יקותיאל כדי לבחון את הראיות במקרה ואת התיאוריה שהוצגה כאמת חלוטה על ידי הצבא, לפיה רדקליף כיוונה את רובה האם-16 שלה לראשה וירתה לעצמה בחלק העליון של המצח, דרך הכובע החורפי השחור שחבשה לראשה שנמצא גם הוא בזירה. בתוכנית ניתן לראות את יקותיאל מחזיק ברובה זהה לרובה של רדקליף, כשהוא מנסה לכוון אותו למצחו – כפי שעשתה רדקליף לטענת הצבא. יקותיאל מגיע במהירה לאותה מסקנה אליה הגעתי אני כשביצעתי את הניסוי לפני כשנה עם דגם מקרטון של אם-16: שבלתי אפשרי היה שטובית תירה בעצמה בנקודה הזו במצח, בזווית הזו.

"היה פה עוד אדם", יקותיאלי קובע בביטחון. "ברור שהיה פה עוד אדם".

> הרפורמה בקצבת השירותים המיוחדים – צעד ראשון בתיקון עוול היסטורי ומוסרי

תרומות

האם הראיות בזירה בוימו?

בתכנית, המומחה הפורנזי רוזנגרטן מציין כי קביעת הצבא באשר למה שהתרחש לאחר שהקליע שהרג את טובית יצא מגופה סותרת את העובדות הפיזיות. אם טובית אכן ירתה בעצמה באופן שקבע הצבא, הרי שחתיכות של רקמות ובשר שלה היו אמורות להתיז על הדלת שמולו ישבה, אותה הדלת שבה לטענת הצבא נמצא הקליע שהרג את טובית. אך אף פיסת בשר של טובית או טיפת דם שלה לא נמצאו על הדלת.

רוזנגרטן בחן את הקליע שהוסר מהדלת ומצא עליו סיבים, כפי שיימצאו על קליע שנורה דרך שכבות של בד לפני שהגיע לנקב בשר אדם. בבחינה מדוקדקת יותר תחת מיקרוסקופ רוזנגרטן גילה כי הסיבים שעל הקליע היו מכותנה, זאת בעוד הכובע של טובית היה מאה אחוז מבד אקרילי, כך שזה בוודאות לא יכול היה להיות המקור לסיבים שעל הקליע.

״ראיתי הרבה קליעים בחיים שלי. והרבה קליעים שעברו דרך בדים. אני לא זוכר מיצג שבו לא מצאנו סיבים של הבד המסויים על הקליע. תמיד מצאנו אותם", אומר רוזנגרטן.

ואולם מעבר למה שנמצא או לא נמצא על הדלת – מבפנים או מבחוץ, הדלת עצמה מספרת סיפור הסותר את הנרטיב הפשטני של החוקרים הצבאיים.

הדלת נצבעה בכחול. האם מישהו "טיפל" בראיות?

הדלת נצבעה בכחול. האם מישהו "טיפל" בראיות?

במהלך סריקה של הראיות של הצבא, שמתי לב כי בסרטון שצילמו החוקרים הצבאיים מיד לאחר מותה של טובית ניתן לראות בבירור כי צבע הדלת הממוקמת ישירות מאחוריה היה לבן. עם זאת, שמתי לב גם לעובדה כי בתמונות שצילמו חוקרים מומחים כחודשיים לאחר מכן צבע הדלת הוא כחול עמוק. כלומר בשלב כלשהו אחרי ה-22 בפברואר 2015 ולפני 30 באפריל 2015, הצבא החליט לצבוע את הדלת הזו.

צביעת הדלת מצביעה על האפשרות שראיות מרכזיות בתיק חובלו במהלך החקירה, כמו גם על האפשרות שהדוחות הצבאיים תומרנו כך שיתאימו למסקנות שסומנו מראש. בחקירה המקורית של מותה של טובית נטען בדלת נמצאו עופרת ושאריות נחושת. אבל ככל שהוצגו לכך ראיות, הרי שהם כבר נצבעו מחדש עד להגעת הדלת למעבדה הפלילית. ״ברור לך שכל מארג האמירות פה הם אמירות ללא כיסוי, ללא בדיקה אמיתית", אומר רוזנגרטן. "היא לא ירתה בעצמה".

טובית היא החלל הצבאי הראשון מקרב קהילת האפריקאים העבריים שהחלו להגר לישראל החל מסוף שנות ה-60 של המאה העשרים. מותה האלים זעזע את הקהילה שחבריה לא זוכים לאזרחות ישראלית עם לידתם אלא רק לאחר שירות בצבא.

בקרב אנשים שגדלו עם טובית ואלה שהכירו אותה היטב שוררת תמימות דעים לגבי כך שטובית אהבה את החיים ושלא היתה בוחרת לסיימם כך באלימות מרצונה החופשי. בקרב קהילת האפריקאים העבריים רווחת הסברה כי טובית נרצחה, וכי הצבא מגונן על רוצחה.

הקהילה העברית הצמיחה כמה מזמרי הנשמה הטובים במדינה, והזעם על מותה של טובית הוליד לפחות שלושה שירים המתריסים בגלוי נגד גרסת הצבא ומדגישים כי חייה של טובית נגדעו באלימות על ידי אדם אחר.

המקרה עורר גלי זעם גם בקרב קהילת העבריים השחורים בארצות הברית. ביום הזיכרון ב-2016 חברי הקהילה הפגינו מול שגרירות ישראל בוושינגטון כשהם נושאים ארון מתים סמלי ומחזיקים בתמונות ענק של טובית עליהן הכיתוב Hebrew Lives Matter" , בפראפרזה על ,תנועת המחאה השחורה בארצות הברית "Black Lives Matter".

בצבא עדיין מתעקשים שטובית התאבדה

ההחלטה לפתוח מחדש את החקירה הצבאית בעניין מותה של טובית היא צעד הכרחי בניסיון להבין מה באמת קרה לה, למה מתה ומי האחראי למותה. אבל מעיון בפרוטוקולים של בית הדין הצבאי עולה כי ככל הנראה, התשובה לשאלות הללו לא תינתן בקרוב.

במהלך החודשים הקרובים ישב רס"ן מאיר ויסיגר על המדוכה בבית הדין בבסיס בר-לב שבקריית מלאכי וישמע עדויות חדשות בתיק. ב-25 באפריל 2017, עורכי דין צבאיים המשיכו לטעון בפני השופט החדש כי יתכן שטובית אכן התאבדה, על אף כל הראיות המפריכות השערה זו.

לאור גרירת הרגליים מצד הצבא, ולאור משאביה הדלים של משפחת רדקליף שלא מאפשרים לה לממן חקירה עצמאית, התכנית התיעודית של רשת שתשודר הערב מפנה זרקור חשוב מאין כמוהו לעבר מותה הטראגי של טובית. למעלה משנתיים מאז מותה, בני משפחתה וחבריה של טובית מקווים ששידור התוכנית יסייע בהפעלת לחץ על הצבא להתחיל ולחפש סוף סוף אחר רוצחה האמיתי של טובית.

> כשסעודיה מרביצה בי פמיניזם ברמדאן אני מתחיל לחשוד

בני משפחת רדקליף וחברי הקהילה בבית הדין הצבאי (צילום: דיוויד שין)

בני משפחת רדקליף וחברי הקהילה בבית הדין הצבאי (צילום: דיוויד שין)

מצה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל משתתף בצער משפחתה של טובית רדקליף ז"ל וימשיך לוותה. הוריה של המנוחה פנו בבקשה למנות שופט בהליך של חקירת סיבות המוות. נשיא בית הדין הצבאי לערעורים קיבל את הבקשה ומינה שופט לבירור הטענות. בימים אלו מתנהל ההליך בפני כבוד השופט סא"ל ויגיסר".

דייוויד שין הוא עיתונאי עצמאי המתגורר בדימונה. davidsheen@ 

> התורה ניתנה גם לי, אישה חרדית. השנה קיבלתי אותה בחזרה

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

זהו הערוץ הכללי של "שיחה מקומית", מקומם של מאמרי האורחות והאורחים שלנו, של יוזמות קבוצתיות באתר, לייב בלוגינג בארועים מיוחדים, הודעות מערכת ועוד.

נשמח לקבל הצעות לכתבות ומאמרים, תמונות וסרטונים. אפשר לקרוא את מדיניות הפרסום שלנו בעמוד האודות, ולשלוח לנו מיילים לכאן: info@mekomit.co.il

כתבות ומאמרים המתפרסמים בערוץ מייצגים את כותביהם בלבד, ולא את דעות חברות וחברי "שיחה מקומית" או את דעות העורכים.

לעמוד הכותב
נושאים קשורים
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
silencej89sjf