עוד לא "מלח הארץ": האכזבה החמצמצה של הדתיים

מאת |

הציונות הדתית לא זועמת ולא נלחמת, היא נעלבת. התהליכים החברתיים המואצים שהיא עוברת, ממיעוט סקטוריאלי לאליטה מובילה, לא מחלחלים לחברה בישראל - שעדיין מסתכלת על הכיפה

כותב אורח: שוקי שפירא

גלי העלבון מכמירי הלב שעולים בימים האחרונים מקרבה של הציונות הדתית בתגובה לטור האומלל של יוסי קליין ב"הארץ", דומים בצורה כמעט מדוייקת לרגשות ולתגובות שצפות בכל התנגשות של המדינה עם הציונות הדתית.

כשמנתחים את התגובות על ההתנתקות, פינוי עמונה ועוד, התחושה הבולטת שעולה – בשונה מאשר בהתנגשות עם המיעוט החרדי או הערבי – היא איננה תחושת זעם או מלחמה, אלא תחושה של עלבון צורב ואכזבה חמצמצה. כדי להבין מדוע ומהו העלבון העמוק אותו הם חשים, צריך לנתח את השינויים שעברה הציונות הדתית בעשרים שנה האחרונות.

> מצאו את ההבדלים: הקרב בין הציונות הדתית לאליטת "הארץ"

למרות הניסיון להשתלב, הציונות הדתית היא עדיין מגזר (צילום: יוסי זמיר, פלאש90)

למרות הניסיון להשתלב, הציונות הדתית היא עדיין מגזר (צילום: יוסי זמיר, פלאש90)

במשך שנים ארוכות התנהלה הציונות הדתית כמו מיעוט סקטוריאלי עם אופי וצרכים ייחודים. התנהלות זו התבטאה בין היתר במפלגת המפד"ל המיתולוגית, שפעלה פחות או יותר באותו אופן בו פועלת הנציגות הפוליטית החרדית. שיטת הכספים הייחודים ז"ל שימשה בעיקר אותם, ועד היום וועדת הכספים מנוהלת בעיקר על ידי נציגי שני המגזרים הללו, כשהשיטות לגזירת הקופונים על כל העברת תקציב של האוצר, עוברת במסורת מדור לדור.

שינוי תודעתי פנימי שלא תופס ברחוב הישראלי

שני המגזרים דואגים לאינטרסים היקרים להם מכל, דרך גופי ענק חוץ ממשלתיים, המתוקצבים מכוח הסכמים קואליציונים מפולפלים, כמו החטיבה להתיישבות, החינוך העצמאי או מעיין החינוך. אלא שאט אט החלה "הציונות הדתית" בתהליך שינוי פנימי תודעתי, שמכוון לקראת היטמעות בחברה הישראלית. תהליך זה בא לידי ביטוי בשלשה תחומים מרכזיים:

בתקשורת. תהליך שהחל בסיסמה "הטובים לתקשורת" שטבע אורי אורבך ז"ל, ואת פירותיו אנו רואים כיום בייצוג מכובד של עיתונאים בכירים חובשי כיפה סרוגה בכל כלי התקשורת המובילים בישראל.

בצה"ל. תהליך שהחל בהקמת המכינה הקדם צבאית בעלי, ובהמשך בהקמת עשרות מכינות דומות ובהנחייה השקטה לקצינים לחתום קבע ולהשתלט על הפיקוד הבכיר בצבא. תהליך זה הגיע לשיא בפקודת הקרב התורנית של עופר וינטר, מפקד חטיבת גבעתי דאז במהלך מבצע צוק איתן, שמנעה – לטענת גורמים בציונות הדתית – קידום קצינים דתיים אחרים.

בפוליטיקה. תהליך שהחל בקריסתה של המפד"ל ההיסטורית, באיחוד הלאומי ולבסוף בהקמתה של מפלגת "הבית היהודי" בראשות נפתלי בנט ואיילת שקד החילונית. תהליך זה הגיע לשיא בתקופת הצטרפות של בנט ל"ברית האחים" עם לפיד בממשלת נתניהו הקודמת. בתקופה האחרונה, מטרתו המוצהרת של בנט היא הפיכת "הבית היהודי" לליכוד ב', ולמפלגת קונצנזוס כלל ישראלית.

התהליכים הללו, לצד רבים אחרים, הביאו את "הציונות הדתית" לאופוריה ולתחושה של הצלחה בהיטמעות בחברת המקובלים בחברה הישראלית, להבדיל מהחרדים וממיעוטים אחרים. בשיח פנימי, מגדירים חובשי הכיפות הסרוגות את עצמם כ"מלח הארץ", בדומה לקיבוצניקים יפי הבלורית והתואר. אך השינוי התודעתי הזה נשאר רק בעיני המגזר הציוני דתי ולא חלחל החוצה. בעיני החילוני הממוצע, "דוס הוא דוס" – ובכלל לא משנה באיזה צבע כיפתו של הדוס, מאיזה בד היא עשויה, האם היא תפורה או סרוגה והאם הוא שירת בצבא או לא. החברה הישראלית הייתה ועודנה חילונית-מסורתית.

הפער הזה מסביר את תחושת העלבון והאכזבה העמוקה ממנה סובל המגזר הציוני דתי בכל פעם שהוא נוחת לקרקע המציאות ומבין שהוא עדיין מיעוט מגזרי, סקטוריאלי, אאוטסיידרי ומבודד. מיעוט שקרוב הרבה יותר למגזר החרדי מאשר לרוב החילוני.

שוקי שפירא הוא פעיל חברתי חרדי, ומומחה לשיווק דיגיטלי

> "פנימה" רוצה שתשכחו מי אחראי לאלימות ולהסתה

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

זהו הערוץ הכללי של "שיחה מקומית", מקומם של מאמרי האורחות והאורחים שלנו, של יוזמות קבוצתיות באתר, לייב בלוגינג בארועים מיוחדים, הודעות מערכת ועוד.

נשמח לקבל הצעות לכתבות ומאמרים, תמונות וסרטונים. אפשר לקרוא את מדיניות הפרסום שלנו בעמוד האודות, ולשלוח לנו מיילים לכאן: info@mekomit.co.il

כתבות ומאמרים המתפרסמים בערוץ מייצגים את כותביהם בלבד, ולא את דעות חברות וחברי "שיחה מקומית" או את דעות העורכים.

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
silencej89sjf