הצעדים שמרצ חייבת לנקוט בדרך להתחדשות

חיסול המחנאות הפנימית, פרגמטיזם לצד ערכים, ניעור המנגנונים הרדומים של המפלגה – אלה רק כמה מהאתגרים העומדים לפתחה של מרצ, כדי שתוכל למנף את השינויים העוברים עליה לצמיחה ולא לנסיגה ושקיעה

א א א

כותב אורח: מאור הוימן

פרישתם של זהבה גלאון ואילן גילאון מהמירוץ לראשות מרצ פינתה את הבמה למועמדויות חדשות – תמר זנדברג, אבי בוסקילה, אבי דבוש, אימרי קלמן, דוד נוה ודוד קשני. כולם מתמודדים לראשונה, כולם ממצבים את עצמם כחדש/ה והשונה ביותר, מברכים את הפורשים ומודים להם, ומציגים את השינוי שיובילו כצו השעה. הנה שלוש נקודות הכרחיות בתהליך השינוי לטובה שנדרש למפלגה בעת הזו.

ראשית, כל שינוי במרצ ידרוש יותר מיושב ראש יחיד – כריזמטי, ערכי, מנוסה וסוחף ככל שיהיה. כובד האחריות לא ייפול על כתפיו של היו"ר לבדו – הוא יחלוק אותו עם הנבחרת שסביבו. הוא ינהיג איתו את התמורות, הוא יקרא לבוחרות ובוחרים ישנים וחדשים להצטרף ולהשתתף, הוא יעורר את מנגנוני המפלגה הרדומים וינגיש אותם למעגלים מתרחבים, הוא יתניע קמפיין על בסיס הסכמות בין הקבוצות השונות שמרכיבות את מרצ, שחייבות להלום את הקבוצות השונות שמרכיבות את החברה הישראלית. זו הדרך להפוך את מרצ ממועדון סגור, קטן ואופוזיציוני, לתנועה עממית המונית, מגוונת ומכתיבת סדר יום.

> פרישת גלאון לא מספיקה; כדי לשרוד מרצ חייבת להרחיב שורות

פרישתה פינתה את הדרך למועמדים שצריכים להוביל את השינוי. זהבה גלאון (צילום: בן קלמר/פלאש90)

שנית, מרצ מוכרחה להיפטר בהקדם מהמחנאות הפנימית. ראשי המחנות הגדולים מיצו את הפרויקט העיקרי שלהם, וזו ההזדמנות להשתחרר מהמבנה המלאכותי שמשייך כל חברה וחבר במרצ למחנה מוגדר עם ראש אחד וצבע אחד. תנועה חפצת חיים צריכה להיות מורכבת מחברות חופשיות, פעילות ודעתניות. הדרך לשם היא בעיסוק בסוגיות, ולא רק בפרסונות. מרצ צריכה להתמקד במציאת פתרונות לגירוש הפליטים, לשחיתות השלטונית, למצב במזרח התיכון, לגזענות בחברה הישראלית ולשאר הבעיות המעסיקות את הציבור – ולא לכלות את כוחה במלחמות אגו פנימיות שרק מזיקות לתדמיתה.

שלישית, אין סתירה בין דבקות בערכים לבין השפעה. מרצ צריכה להשתחרר מהשיח הדיכוטומי ששם בקצה אחד של הסקאלה את הטהרנות ("מרצ לא תשב בממשלה עם…") ובקצה השני את האופורטוניזם ("מרצ תשב בכל ממשלה"). ניסוח של הערכים ופעילות פרלמנטרית, ציבורית ואזרחית ברוחם של ערכים אלה – שניהם צירים חשובים וראויים שכל יו"ר, חברת כנסת, חבר מועצה וחברת מפלגה צריכות לבחון את פועלן לאורם.

כל אחד מהמועמדים ליו"ר צריך להוביל שיח ועשייה שלוקחים אחריות על עתידה של המפלגה. זו צריכה להיות תקופה של אוטואמנציפציה במרצ, ולא של שקיעה ורגרסיה. זה תלוי בתמונת העתיד שנצייר, כיצד נצייר אותה, מי תהיה שותפה לה ואיך נתקדם לעברה ביחד.

מאור הוימן הוא עיתונאי ואקטיביסט, חבר ועידת מרצ ופעיל ב"אבוקדו", התארגנות תוך-מפלגתית שפועלת למימוש ערכי מרצ באמצעות שיתופי פעולה פוליטיים וחברתיים.

> מדד הגזענות 2017: כל 71 שניות מתפרסם פוסט גזעני נגד ערבים

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

המפגינים התמקמו על גבעה כמה מאות מטרים מהגדול. מהצד הפלסטיני ראו את ההפגנה (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

מפגינים ישראלים מול עזה: מזדהים עם צעדת השיבה

"אנחנו פה משני צידי הגדר ששנינו לא רוצים", אמרו המפגינים הישראלים, על רקע עננות עשן הצמיגים מעזה וריח הגז המדמיע. "מקווים לראות אותכם כל יום שישי", אמר להם אחד המפגינים מעזה דרך הטלפון

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf