מציתי המועדון הקומוניסטי בעראבה העלו באש גם את מיטב זכרונות נעוריי

מועדון המפלגה הקומוניסטית שהוצת אתמול היה בשבילי מקום של חניכה פוליטית, המקום בו המשיכו לקרוא לי "החברה מקבולה" שנים אחרי שעזבתי את המפלגה, שריד מתקופה שבה המפלגות הפוליטיות היו שחקן משמעותי בזירה הערבית בישראל

מאת:
השאירו תגובה
א א א

הרס, חורבן והצתה מכוונת היו אתמול מנת חלקו של מועדון המפלגה הקומוניסטית בעראבה, הפועל כבר עשרות שנים אצלנו בכפר. ככל הנראה, התוקפים ניסו גם לשבור קירות עם פטישים וגרזנים. מי שטרחו לשאת כלים כבדים ולנסות להרוס פיזית את הבניין, לא היה להם כוונה לגנוב, אלא להרוס במלוא מובן המלה. וכשהעבודה נראתה להם קשה ומייגעת, הם עברו לאש.

מי שמכיר את המועדון הזה, כמוני, יודע שאין שם שלל לגנבים. קשה לדמיין שנפשם של התוקפים חשקה בכיסאות הפלסטיק ושולחנות הפורמייקה, או בציוד ההפגנה בארון, שבימים טובים ויש תקציב יהיה מלא בדגלים אדומים, טושים ושלטים. כשביקרתי במועדון בפעם האחרונה, התחושה היתה שהזמן עצר בו מלכת. לא ראיתי מסכי מחשב או כיסא מרופד אחד, כך שהמניע הכלכלי להצתה לא נראה סביר.

מצד שני, גם לא סביר שהתוקפים קינאו בספרייה הסוציאליסטית הצנועה והנצחית של המועדון, הרוויה בפרסומים של המפלגה וסופריה מתקופת הזהב, ספרים שדפיהם הצהיבו במהלך השנים. ספרים שהודפסו בגאווה בבתי הדפוס של העם הסובייטי, שרבים מהם נתרמו או שהביאו חברי המפלגה מברית המועצות בכל הדורות. אז לידיעת זקני המפלגה העצובים היום – אם זה מנחם אתכם, כולנו גנבנו ספרים מהספרייה. לפחות יש סיכוי מסויים שהספרים האלו שגנבנו אז ניצלו.

> ברוכים הבאים לקורס של אסא כשר: מבוא לארדואניזציה של ישראל

לא סביר שהתוקפים קינאו בספרייה הסוציאליסטית הצנועה והנצחית של המועדון. מועדון המפלגה הקומוניסטית בעראבה לאחר ההצתה (צילום: עווד דראושה, א-סינארה)

נתקפתי בגעגוע נוסטלגי למקום הזה שביליתי בו הרבה בצעירותי, המקום שקירותיו צבועים בציורים חובבניים של גיבורים קומוניסטים, המקום שבו הברז היה תמיד שבור, קר בחורף חם בקיץ; זה המקום שבו הבנתי שאין לי עתיד בפינג-פונג אלא בשחמט, שבו קראתי ספרים שלא היו בספריית בית הספר, שבו עודדו אותי לכתוב. במקום הזה צעקתי ושרתי, משם יצאנו לתהלוכה של האחד במאי, שם מתאספים ביום האדמה. אני מודה שאני עדיין מתרגשת משירי הגבורה והצדק והחופש הנאיביים שירשנו מתקופת ברית המועצות, ושעדין עוברים מדור לדור בהפגנה, ואני עדין נהנית מזה שזקני הפלגה קוראים  לי "רפיקה מקבולה"- חברה מקבולה, למרות שהתנתקתי מהמפלגה לפני שנים רבות.

זיכרונותיי היפים מהמקום הזה שייכים אולי לתקופה המוצלחת ביותר בפעילות המפלגה הקומוניסטית בחברה הערבית, שנים שבהם האולם שנשרף אתמול היה עמוס בנערים ונערות, שירים ודיונים. תקופה שמועדוני המפלגה עסקו בחינוך פוליטי, שימשו במידה מסוימת כמודל ליברלי חברתי, והשקיעו בדור הצעיר. בהעדר תשתית בסיסית לפעילות צעירים ופעילות קהילה בחברה הערבית, לפונקציה שמלאו המועדונים לא היה תחליף – לא רק פוליטית, אלא גם חברתית. רבים אף מייחסים חלק מההידרדרות בחברה הערבית לנסיגה בפעילות המפלגות הפוליטיות בחברה, והתפשטות המפלגות החמולתיות במקומן.

> מה אפשר לעשות בביקור אבלים בכפר קאסם? להתבייש ולבכות

ככל הנראה, התוקפים ניסו גם לשבור קירות עם פטישים וגרזנים. (צילום: ראמי נסאר, אתר בוקרא)

תודעה דאעשית בחלל שהשאירו המפלגות

מועדון המפלגה הקומוניסטית בעראבה הוא אחד המועדונים ששרדו את מפולת ברית המועצות ואת המפולת של חד"ש ברשויות המקומיות, אולי מפני שאין צורך לתקצב את השכירות שלו: המבנה בעצמו נרכש בשנים של תקופת הזהב, שהיא בעיני לאחר יום האדמה ב-1976, ועד לשנים מעטות לאחר קריסת ברית המועצות.

העובדה שהמועדון המשיך ברצף את פעילותו עד היום היא בעיני נס בימים הקשים האלה, נס שהכעיס אנשים חשוכים, שאיני אופטימית שהמשטרה תצליח לשים עליהם את היד ולברר את מניעיהם. מבול התגובות הזועמות המגנות את המעשה מכל עבר וזרם בחברה הערבית, עדיין אינו מוחק את המחשבה המבהילה על עליית המדרגה המסוכנת, שאדם אחד או אחדים, מהכפר שלי, ככל הנראה החליטו להשתמש באלימות ופשע נגד מי ששונה מהם באידאולוגיה או בדרך או באמונה.

ייתכן שאחת מתופעות הלוואי של גיבוש הרשימה המשותפת הוא שכרטיס הכניסה לכנסת הפך להיות מובטח, ללא תחרות וללא צורך בתשתית פעולה בתוך החברה. בזמן שהפלישה הדאעשית מרחפת בתודעה והחברה הערבית מדממת מאלימות, כמעט ולא שומעים על פתיחת סניפים או מועדונים של מפלגות בחברה הערבית. ישנם מטות בחירות שנסגרים אחרי הבחירות, והמפלגות נעלמות בהרבה ישובים עד לבחירות הבאות. שריפת המועדון היא עדות להשלכות של תפקידם הנעדר של המפלגות בישובים הערבים, תפקיד המחייב ניתוב מחדש של התקצוב המפלגתי לייעודים אחרים.

> אל תתבלבלו: ברק כהן הורשע מפני שהוא ביקר את המשטר

בזמן שהפלישה הדאעשית מרחפת בתודעה והחברה הערבית מדממת מאלימות, כמעט ולא שומעים על פתיחת סניפים או מועדונים של מפלגות בחברה הערבית. מועדון המפלגה הקומוניסטית בעראבה לאחר ההצתה (צילום: עווד דראושה, א-סינארה)

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
פקחי רשות האוכלוסין לוקחים למעצר את ג'רלדין אסטה, מהגרת עבודה מהפיליפינים שחיה בארץ כבר 19 שנה, ואת ילדיה (אורן זיו)

פקחי רשות האוכלוסין לוקחים למעצר את ג'רלדין אסטה, מהגרת עבודה מהפיליפינים שחיה בארץ כבר 19 שנה, ואת ילדיה (אורן זיו)

נפתחה עונת גירוש האמהות והילדים. ככה זה נראה בתמונות

האמהות הממררות בבכי והילדים המפוחדים. התחינה של הילדים שנולדו בארץ ועומדים בפני גירוש לפיליפינים: "תנו לנו להישאר". החברים לכיתה שמגיעים לבית המשפט כדי לעודד את מייקל ג'יימס בן ה-12 ומביאים ממתקים. רגעי הייאוש והתקווה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf