הקמפיינים האזרחיים שאמורים להביא את הצעירים הערבים לקלפי

דווקא כשהגזענות נמצאת בשיאה, כולם נזכרו כמה הקול הערבי חשוב. לצד קמפיין הרשימה המשותפת האיטי, צצו יוזמות אזרחיות לעודד הצבעה. "אני חייבת את זה לבן שלי", אומרת בעלת משרד פרסום, "הוא לא מכיר חיים בלי ביבי"

מאת:
השאירו תגובה
א א א

האירוניה של הגורל עולה על כל דמיון. שנה אחרי חוק הלאום ואחרי מסע הסתה ממושך ודה-לגיטימציה של הבוחר הערבי, דווקא האזרחים הערבים, אלה שראש הממשלה מפחד מהקול שלהם, הם שעלולים לחרוץ את גורלו הפוליטי. זה לא נעים ואפילו מסוכן לאיש הסובל מפרנויה כרונית והתמכרות לכוח בלתי מוגבל.

מה סוד החיזור הגורלי הזה פתאום?

עשרות מחקרים, פרשנויות ומאמרי דעה הפנו אצבע מאשימה כלפי האזרחים הערבים, שהצביעו ברגליים בבחירות באפריל, והצליחו לשכנע כל הצדדים, מימין ושמאל, שהקול הערבי באמת חשוב הפעם.

הנחה זו מבוססת על הדעה שהערבים מצביעים שמאלה, כלומר מרצ ומשותפת בלבד. הנחה שייתכן שהיא שגויה, לפי התמונות שמגיעות מכנס כחול לבן בשפרעם ולאור מספר מצביעי ש״ס בכפר מנדא (אגב קלפי שחשודה בזיופים!).

הקמפיין של המשותפת צולע. את מקומו תפסו יוזמות אזרחיות ופרטיות. ארוע בחירות של הרשימה המשותפת בכפר יאסיף,(צילום: אורן זיו)

הקמפיין של המשותפת צולע. את מקומו תפסו יוזמות אזרחיות ופרטיות. ארוע בחירות של הרשימה המשותפת בכפר יאסיף,(צילום: אורן זיו)

ההנחה הסמויה השנייה היא שאין בישראל למעשה שמאל יהודי, שהייצור הזה נמצא בסכנת הכחדה ואי אפשר לסמוך עליו, לכן מאגר הקולות הערבי עובר "הכשרה" מזורזת והופך רלוונטי בפוליטיקה הישראלית, 72 שנים אחרי הנכבה. זה מביא לחיזור אחרי הקול הערבי, בעיקר בקרב כל המפלגות שהדבר המשותף להן הוא "רק לא ביבי". שינוי חמוד במדינה שבוחרת שוב ושוב להכות, לדכא ולהפלות את האזרח הערבי בכל היבט אפשרי – במדיניות בהצהרות וגם במעשים ובתוצאות.

יצאתי לבדוק מי עומד מאחורי הצונאמי הגדול הזה, ההודף את המצביעים הערבים לקלפי.

קמפיין הרשימה המשותפת לא ממש עושה את זה. למרות החומר העסיסי שסיפק לה נתניהו – שיכול לספק הרבה סרטונים, פוסטים שלטי חוצות ועוד – גלגלי התעמולה והפרסום מסרבים לנוע ולפוצץ את הרשת בעברית ועברית בקצב הראוי. לא יודעת למה הם מחכים שם במשותפת, שאין לה כמעט יריב פוליטי ברחוב הערבי.

אך בעוד הקמפיין של המשותפת מגמגם, הרבה יוזמות, קמפיינים, סרטונים בכיכובם של צעירים וצעירות יפים/ות, אנימציות משעשעות בערבית וגרפים – הציפו את הרשתות במטרה אחת ויחידה – לעודד את הבוחר הערבי להגיע לקלפי.

היוזמה הכי בולטת היא "קואליציית 17/9". זו קבוצה של ארגוני חברה אזרחית, שהתאגדו יחד כדי לקדם את מעורבות האזרחים הערבים בבחירות ספטמבר 2019. תחת הסלוגן "הפעם אנחנו נצביע״, 12 ארגונים בהובלת המרכז לתכנון אלטרנטיבי גייסו כסף במהירות כדי להרים את הפרויקט הזה.

סאמר סוויד, מנהל העמותה, הגיע למסקנה שמבחינה סטטיסטית יש לקול הערבי משקל עצום בבחירות האלו. בעוד במחנה היהודי חלוקת הקולות קבועה למדי בין ימין, מרכז ושמאל, אחוז הצבעה גבוה יותר בקרב האזרחים הערבים יכול לשנות את התמונה.

"מצאנו ששיעור ההצבעה בקרב צעירים הגיע ל-40 אחוז", אומר סוויד, "מגיל 18 עד 35, אנשים פשוט לא מצביעים. לכן כיוונו את הקמפיין לפלח האוכלוסייה הזה. לכן רוב ההשקעה הופנתה לרשתות החברתיות ופחות לפרסום קלאסי של פליירים ושלטי רחוב יקרים".

סוויד מסביר שהם בחרו 25 ישובים שבהם הפער באחוזי ההצבעה בין 2015 ל-2019 היה הכי גדול. "לפי החישוב שלנו, אם נשחזר את אחוזי ההצבעה שהיו ב-2015, נגיע לעוד 80 אלף קולות", הוא אומר.

יותר משלושה מיליון חשיפות יש לחומרים של "קואליציית 19.7" באינסטגרם ובפייסבוק. את העמודים מנהלים שני צעירים בשנות העשרים. בזמן הכנת הכתבה, חשבון האינסטגרם של הקואליציה נעלם מהרשת, לאחר שהאקרים כנראה השביתו את הדף. אנשי הקואליציה הקימו דף חדש חלופי.


" מה אני מזיייפת", שרה הצעירה בסרטון שזכה לכמעט מיליון צפיות. "הקול שלי לא מספיק טוב לכם? הפעם הקול שלי יישמע"

מי היה יכול להפיל את הדף? אני לא בטוחה שלתנועת החרם על הבחירות יש צבא של האקרים ופעילים במדיה הווירטואלית. הגורם הכי לחוץ מהעלאת אחוזי ההצבעה של הערבים הוא ראש ממשלת הימין, לכן אני משערת שצבא פעילי הימין כיוונו לדף האינסטגראם הזה.

אבל כמו כל יוזמה בחברה הערבית, הקמפיין זכה גם לתשומת לב שלילית וביקורת נוקבת על מקור הכסף הפתאומי והנדיב. חסידי הקונספירציה טענו שכסף "יהודי לבן" אמריקאי עומד מאחורי כל יוזמות עידוד ההצבעה בקרב הערבים, כשהמטרה שלהן היא להפיל את נתניהו על ידי ניצול הקול הערבי כדי לשמור בעצם על "המדינה היהודית". לצד "קואליציית 17/9", הביקורת הופנתה גם כלפי יוזמות כמו מדור "הזירה" של הארץ בערבית ויוזמות אחרות.

סוויד הודף את הביקורת. הוא מודה שחלק ממימון הקמפיין מגיע מקרנות מחו"ל. "תורמים מוכרים, שאנחנו עובדים איתם כל הזמן", אומר סוויד, "השמות והסכומים יתפרסמו בדוחות שלנו לפי החוק. יש גם תורמים ערבים, שגם הם לא מעוניינים לפרסם את השמות שלהם". אבל בכל מקרה, טוען סוויד, התקציב שלהם אינו גדול במיוחד ונופל מתקציב המפלגות. "בגלל החשיפה וההשקעה בסרטונים קצרים ומסרים פשוטים במדיה, יש תחושה שיש לנו מיליוני דולרים, המציאות היא הרבה יותר צנועה בבנק", הוא מוסיף.

הטענה שליהדות ארצות הברית יש אינטרס ציוני מובהק בהעלאת שיעורי ההצבעה אצל האזרחים הערבים היא כנראה נכונה. התמיכה של היהודים בארצות הברית בעידוד ההצבעה לא באה מאהבה ומתמיכה במיעוט הפלסטיני בישראל, אלא יותר מתחושת מיאוס ממדיניות ממשלת הימין הקיצוני, שנתניהו משליט כאן. מצד שני מספר הפרויקטים המיועדים לקידום החברה הערבית או לתחום חיים משותפים, שהמימון שלהם מגיע מיהודי ארצות הברית, הוא עצום, ופרויקט עידוד הצבעה בקרב האזרחים הערבים הוא אחד בין רבים.

אני אישית יכולה להתמודד עם שיתוף הפעולה המוזר בין יהודי ארה"ב לפלסטינים אזרחי ישראל. לשני הצדדים יש אינטרס משותף, שניהם רוצים מטרה אחת, ונאלצים להעלים עין מהפגמים והמחלוקות בדרך. זה הדי-אן-איי של הפוליטיקה בכל מקום.

חובבי קונספירציה האשימו שהקמפיין הזה ממומן על ידי יהודים באמריקה שרוצים להפיל את נתניהו ו"להציל את המדינה היהודית". צעירים בקמפיין קואליציית 19.7 (באדיבות קואליציית 19.7)

יוזמה נוספת לעידוד הצבעה באה מקבוצת המדיה "משעור": סרטונים קצרים, שלטי רחוב של ידוענים מהחברה הערבית שאומרים "בואו נשנה את הסיפור הזה כבר". ואריה משעור, מנכ"לית הקבוצה שבבעלותה נמצא גם עיתון "א-סינארה", מסבירה שמדובר במיזם פרטי של החברה, שהחליטה להשקיע בקמפיין ולהשמיע קול בבחירות האלו."הבן שלי בן 13", אומרת משעור. "לא יכול להיות שמאז שהבן שלי נולד, ביבי בשלטון, הוא לא יודע משהו אחר. הוא עלול להגיע לגיל הצבעה והמלך עוד כאן. לא יכולתי לשאת את המחשבה שאני יכולה לעשות משהו ולא קמתי ועשיתי".

 מה עשית?

"התכנסנו בצוות והחלטנו להשקיע מכספי החברה כמה עשרות אלפי שקלים בעידוד אנשים להצביע, לא משנה למי, העיקר לקום ולהצביע".

הם יכולים להצביע גנץ? זה גרוע לא פחות.

"אני סומכת על ההיגיון והמצפון של האנשים. לא רוצה לשפוט אף אחד. תמיד יהיו אנשים שילכו לפי אינטרסים ושיקולים שלא אבין, אבל גם אלו עדיפים על אזרחים בעלי זכות הצבעה שיושבים בבית. העיקר להביע עמדה".

את יודעת שמה שלא יהיה, אנחנו נישא באחריות להשארת הימין בשלטון. למה לנו לקחת את זה על הכתפיים?

"אני יודעת יש סיכוי שזה מה שיהיה, אבל אז אוכל להסתכל לבן שלי בעיניים ולהגיד לו: ניסיתי, עשיתי משהו, השקעתי גם כסף כדי לעזור ולא הצלחתי. ננסה שוב בעתיד. את המשפט הזה לא יכולתי להגיד לו באפריל, יום למחרת הבחירות".

יש תמיד סיכוי שאם נתניהו יישאר, יאשימו את הערבים. יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה מצלם את ראש הממשלה בנימין נתניהו בדיון בכנסת, (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

יש תמיד סיכוי שאם נתניהו יישאר, יאשימו את הערבים. יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה מצלם את ראש הממשלה בנימין נתניהו בדיון בכנסת, (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

משעור משוכנעת שאדישות בבחירות הקרובות היא פשע חמור נגד הפלסטינים, כניעה למה שנתניהו מכתיב לנו, "אנחנו, הפלסטינים, אין לנו ארץ אחרת, ועליה נחיה עם מי שיקבל אותנו כשותפים, זו דמוקרטיה", מסכמת משעור.

בינתיים הזירה מתחממת לקראת היום הגדול: משדרים מיוחדים ברדיו אל שמס, בתחנות הטלוויזיה המקומיות, העיתונים גדושים בתעמולת הבחירות של המשותפת ושל מיזמים פרטיים ועסקיים, וגם ארגוני חברה אזרחית שמרגישים שזה באמת צו השעה.

המשחק הזה מתקרב לסיומו ואני מאד מודאגת מתוצאות האמת, כאשר נגלה שישראל הלכה עוד יותר ימינה, בן גביר נכנס לכנסת, שקד והכנופיה שלה חזרו לזירה, המחנה הדמוקרטי ייכנס בדוחק, ומפלגת העבודה תיפח את נשמתה סופית, ואילו המשותפת תגרד את המנדט השניים עשר בקושי. ואז מי יישא באחריות על התמונה העגומה הזו?

כמובן השעיר לעזאזל של ישראל: המצביעים הערבים, ששפכו עליהם הרבה דולרים בחודשים האחרונים והם – "הרמאים האלו" – לא סיפקו את הסחורה.

בסופו של יום, אי אפשר לסמוך על הפועלים הערבים, לא?

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
מטה הרשימה המשותפת בנצרת, 17 בספטמבר 2019 (צילום: סמאח סלאימה)

מטה הרשימה המשותפת בנצרת, 17 בספטמבר 2019 (צילום: סמאח סלאימה)

"המצב יותר טוב מאפריל, אבל זה לא מספיק"

בקלפיות בחברה הערבית המצב מעורב. בכפר טורעאן, הצביע מדד קיוסק הפלאפל על שיפור בשיעור ההצבעה. בכפר כנא המצב היה הפוך. בנצרת שיעורי ההצבעה היו טובים לעומת אפריל, אך לא לעומת 2015. ובמטה הרשימה המשותפת חוששים כי היהודים מצביעים בשיעור של 2:1 לעומת הערבים, והמצב מסוכן

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf