שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו

לא לומד לקח: הגופה עוד לא התקררה וארדן רץ לתקשורת

מאת |

המשטרה מיהרה לזרוק את האחריות על המאבטח האזרחי שביצע את הירי בכפר קאסם. ארדן שוב מיהר לגבות ירי באזרחים ערבים עוד לפני שבוצע תחקיר. ולמה כוחות הבטחון מרגישים בסכנת חיים רק כשמדובר באבנים שזורקים ערבים?

נכתב בשיתוף עם אורלי נוי

שלוש הערות בעקבות האירועים הקשים בכפר קאסם, במהלכם נהרג מוחמד מחמוד סלים טאהא מירי של מאבטח תחנת משטרה.

איפה עוד יורים על מפגינים?

מעל ל-30 אזרחים פלסטינים נהרגו מאז תחילת השנה באירועי אלימות, רובם מירי. בישובים ערבים ומעורבים, בכל הארץ, מתקיימות בימים ובשבועות האחרונים הפגנות נגד אזלת היד של המשטרה בטיפול בשרשרת הבלתי נגמרת והמתגברת של מקרי רצח ואלימות בחברה. הדרישות, אפילו תחנונים, שהמשטרה תתחיל להתמודד באומץ עם הפשע המאורגן ומאגרי הנשק שמאיימים על החברה הפלסטינית, נשמעות ללא הרף, ממנהיגים ועד אזרחים.

ברקע מדובר על חוסר האמון המוחלט של החברה הפלסטינית ברשויות, ובראשן המשטרה. ולחוסר האמון הזה יש על מה להתבסס: לפי נתוני מרכז מוסאוא, מאז שנת 2000 נורו ונהרגו בידי המשטרה 48 אזרחים ערבים. הלילה בכפר קאסם, קצת פחות מחצי שנה אחרי אירועי הדמים באום אל חיראן, המשטרה הצליחה לא לפספס עוד הזדמנות לרמוס עוד קצת את מערכת היחסים השברירית ממילא.

מצד אחד מדברת המשטרה על יצירת אמון, ממנה ניצב חדש, עושה מסיבות עיתונאים, ומצד שני מתנהלת כמו פיל בחנות חרסינה במקרה הטוב, ובמקרה השגרתי – כאילו אזרחי המדינה הפלסטינים הם אויבים. באיזה עוד מצב נשמע כדבר הזה שיורים על מפגינים? גם אם הם זורקים אבנים ושורפים ניידות. אין להמעיט באלימות המשטרתית הקשה בשבועות האחרונים בשכונת מאה שערים, אבל גם כשמשטרה מוציאה הודעות דרמטיות על מהומות של חרדים וזריקת אבנים, אף אחד לא מעלה בדעתו לשלוף נשק ולהתחיל לירות אש חיה. ובצדק.

> תהיו גם אתם ברק כהן, תפסיקו להיות מנומסים

מוחמד מחמוד סלים טאהא

ההרוג בכפר קאסם, מוחמד מחמוד סלים טאהא

כל עוד המשטרה לא תשנה את כל התפיסה שלה כלפי הפלסטינים, שום תוכנית קוסמטית לא תעזור. אבל מדובר בשינוי שכנראה לא יכול לקרות כשבראש כחולי המדים עומד חברו של נתניהו מהשב"כ ועמדתם של השניים שכל הערבים הם דאע"ש, אלא אם הוכח אחרת – ידועה.

ארדן שוב קופץ בראש

השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, ממשיך להתנהל כדובר משטרת ישראל. בהתייחסות שלו הבוקר ב"כאן" לאירועים אמש בכפר קאסם הוא אמר, בין היתר: "שום טענה כלפי משטרת ישראל לא מצדיקה אלימות כלפי שוטרים ושריפת ניידות, עד כדי תחושה של סכנת חיים. בשום מקום נורמלי שבו משטרה מבצעת מעצר לא מצדיק עשרות או מאות אנשים שמתגודדים ומנסים באלימות לחלץ את העצור מידי השוטרים".

אולי כיוון שלא נדרש לכל דין וחשבון ציבורי בעקבות התנהלותו המחפירה לאחר הרג יעקוב אבו אל-קיעאן באום אל-חיראן, ארדן מרשה לעצמו לחזור על אותו דפוס תגובה: גיבוי למשטרה ולכוחות האבטחה החמושים עוד לפני שהאירוע נחקר ובטרם גופת ההרוג הספיקה להתקרר.

פעם קראו למשרה בה מחזיק היום ארדן "שר המשטרה". השינוי הסמנטי ל"שר לביטחון פנים" אמור היה לשקף גם שינוי ערכי עמוק בתפיסת מהות התפקיד: לא השר המייצג את המשטרה ואת האינטרסים שלה בממשלה, אלא זה שאחראי על ביטחון האזרחים. אזרחים כמו יעקוב אבו אל-קיעאן וכמו מוחמד מחמוד סלים טאהא שנהרג אמש בכפר קאסם. גם אם טרם התבהרו כל פרטי האירוע ונסיבותיו, אזרח שנהרג בעימות עם המשטרה וכוחות אבטחה מטעמה זה עניין חמור ביותר. קביעתו של ארדן עוד לפני חקירה כלשהי כי האלימות אמש היתה "עד כדי תחושה של סכנת חיים" היא ניסיון חמור לקבוע את הנסיבות עוד לפני שהם נחקרו.

זה מזכיר מאוד את האופן הנואל בו כינה את אבו אל-קיעאן "מחבל" עוד לפני שמישהו הבין מה קרה שם בכלל, וההתעקשות שלו להמשיך ולכנות כך את המנוח גם אחרי שהתברר כי המשטרה שקרה במצח נחושה. אם ארדן כבר יודע לקבוע שהירי הקטלני בטאהא נבע מתוך "תחושה של סכנת חיים", הוא כבר מנקה אותו מאחריות במשתמע, והחקירה הופכת לעקרה ומיותרת עוד לפני שהתחילה. בחזרה לימי "שר המשטרה" העליזים.

תהיה תוצאת החקירה אשר תהיה, גלעד ארדן, שאיבד באופן מוחלט את אמינותו ושיקולו דעתו, לא יכול להיות השר שתחת שרביטו מתנהלת החקירה.

זה לא שוטר, זה מאבטח

משטרת ישראל מיהרה להתנער בזריזות מאחריות על הירי וההרג בכפר קאסם, ולהדגיש בבולד בהודעות שלה כי היורה היה מאבטח אזרחי. אז איך הגיע מאבטח אזרחי לשמור על תחנת משטרה והציל את המשטרה מלקיחת אחריות? ובכן, רלה מזלי מהאקדח על שולחן המטבח מסבירה: "משימת אבטחתן של תחנות משטרת ישראל(!) מופקדת במקרים רבים בידי חברות אבטחה פרטיות. כלומר, המשטרה המופקדת על שמירה על שלום הציבור, לא מופקדת על שמירה שלה עצמה. זו אחת הדרכים שבה משטרת ישראל והמדינה עצמה מתנערות מאחריות וממתן דין וחשבון על הפעלת אלימות מאורגנת".

העובדה שעל המשטרה שומרים אזרחים, שאינן מיומנים כמו שוטרים, שאינם כפופים לאותן הכשרות ונהלים, מבטיחה שאכן ברגע האמת המאבטחים לא ידעו לפעול בצורה המתאימה, ויחושו מהר מאוד ב"סכנת חיים". הדו"ח האחרון של האקדח על שולחן המטבח עסק בהפרטת הבטחון כחלק מתהליך התנערות מאחריות של המדינה. והנה מתוך הדו"ח: "הפרטה מתרחבת של תפקידים הכרוכים בנשיאת נשק, בשם ההגנה על הציבור, מפקידה ואף מפקירה חלק מהם בידי מגוון גופים ואנשים שאינם נתונים לפיקוח ממשי, תוך התפרקות חלקית של המדינה מאחריות מעשית על אמצעי האלימות".

> למה רוב השמאל הישראלי מגלח 19 שנות כיבוש?

תרומות

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

פעילה במאבקים לחופש, שוויון וזכויות אדם ואשה בישראל ובשטחים הפלסטינים הכבושים. רכזת המדיה והפעילות ציבורית (בישראל) של ארגון התקשורת Just Vision , ועורכת שותפה של האתר שאתם קוראים בו ממש עכשיו.

לפני שהצטרפתי ל-Just Vision עבדתי כדוברת של ארגון רופאים לזכויות אדם-ישראל. בין הקמפיינים התקשורתיים שהובלתי במסגרת התפקיד: המאבק לשחרורם של העצורים המנהליים הפלסטינים שובתי הרעב בתחילת שנת 2012, הקמפיין לחשיפת מחנות העינויים בסיני בהם נכלאים פליטים למטרות כופר, ועוד. לאחר מכן שמשתי כאשת התקשורת של קמפיין "האקדח על שולחן המטבח" לצמצום תפוצת נשק קל במרחב הציבורי בישראל.

בגלגול המקצועי הקודם שלי עבדתי כתראפיסטית בגישה התנהגותית לילדים ואנשים עם קשיים בתחום התקשורת והלמידה. מהמטופלות והמטופלים שלי למדתי שהדרך הטובה ביותר להעביר מסר היא תמיד זו הפשוטה, הכנה והישירה.

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf