הרומן של נתניהו וטראמפ עם יורש העצר הסעודי עלול להתפוצץ לנו בפנים

מאת |

ארה"ב וישראל מצאו בדיקטטורה הסעודית שאה חדש ומוכיחות שהן לא לומדות דבר מטעויות העבר. כמו במאה שעברה באיראן, שוב הן משווקות כפרוגרסיבי ופרו מערבי את מי שעוסק בדיכוי ועינויים של בני עמו, ונותנות גיבוי להרפתקאותיו המסוכנות ברחבי המזה"ת

כותב אורח: איתי מק

בחודש מאי האחרון רקד טראמפ את "ריקוד החרבות" יחד עם צמרת הדיקטטורה הסעודית. במהלך ביקורו בריאד הודיע נשיא ארה"ב בחגיגיות שחתם על עסקת נשק ענקית בשווי 350 מיליארד דולר. מארמונות הפאר בסעודיה טס טראמפ היישר לביקור בישראל ונפגש עם משפחת נתניהו בביתם הרעוע, לטענתם, ברחוב בלפור.

ישראל וסעודיה הן שתי בעלות ברית קרובות של הצמרת הפוליטית והכלכלית האמריקאית מזה עשרות שנים. הקשרים המקבילים של שתי המדינות עם ארה"ב הפכו בשנים האחרונות למשולש יחסים הדוק. ישראל וסעודיה מקדמות את האינטרסים ההדדיים שלהן במזה"ת וכנראה גם מקיימות יחסים ביטחוניים שפרטיהם סודיים. אפילו אם ישראל איננה מוכרת ולו רובה אחד לסעודיה או מספקת לה סיוע מודיעיני, אין צל של ספק שישראל נתנה לארה"ב אור ירוק לחמש באופן מסיבי את הממלכה הסעודית.

שינוי המדיניות הדרמטי משתקף בדיווחים החוזרים על מגעים ותיאום בין ישראל לסעודיה: קריאות של בכירים ישראלים שהגיע הזמן לנורמליזציה מלאה של היחסים בין המדינות; הצהרות חוזרות ונשנות מצד נתניהו שלישראל יש איחוד אינטרסים עם מדינות המפרץ נגד איראן ודעאש, ובמיוחד עם סעודיה, הרואה את ישראל כבעלת ברית ולא כאיום; וראיון חריג ביותר של הרמטכ"ל, גדי איזנקוט, באתר חדשות סעודי, שבו הודה בברית בין ישראל וסעודיה, לפחות במאבק נגד איראן, והצהיר שישראל מוכנה "להחליף מידע עם המדינות הערביות המתונות".

> יש דברים שלא צריך לתקן, אלא לשבור

הנשיא טראמפ והמלך סלמאן חותמים על הסכם חזון משותף בין ארה"ב לסעודיה. 20 במאי 2017, ריאד (צילום: Shealah Craighead, הבית הלבן, CC BY 2.0)

הנשיא טראמפ והמלך סלמאן חותמים על הסכם חזון משותף בין ארה"ב לסעודיה. 20 במאי 2017, ריאד (צילום: Shealah Craighead, הבית הלבן, CC BY 2.0)

מדינת ישראל מנסה להפיק מהיחסים עם סעודיה שלושה רווחים עיקריים: יצירת חזית אזורית אחידה מול איראן והכוחות הקשורים אליה, השפעה על המתרחש בסוריה והחלשת התמיכה בעם הפלסטיני ובשאיפותיו לעצמאות. ישראל יודעת שאחד הקלפים האחרונים של הפלסטינים הוא קלף הנורמליזציה. בדומה למדינות אפריקה – שניתקו את הקשרים הדיפלומטיים הרשמיים עם מדינת ישראל בשנת 1973 אך מרביתן המשיכו לרכוש ממנה ייצוא ביטחוני במישרין או בעקיפין – גם שאלת הנורמליזציה עם מדינות ערב הפכה עם השנים לשאלה יותר סמלית מאשר פרקטית. כיום, חלק גדול ממדינות ערב מקיימות עם מדינת ישראל מאחורי הקלעים יחסים מסחריים, דיפלומטיים ואף ביטחוניים.

משולש כושל מראש

נתניהו וטראמפ אמנם שבעי נחת מהצהרותיו של יורש העצר ושר ההגנה הסעודי, הנסיך מוחמד בן סלמאן, שהצהיר כי האייתולה חמינאי הוא "היטלר החדש של המזרח התיכון", וכמו כן מהתבטאויותיו נגד ארגון הטרור החיזבאללה, אך בינתיים נראה שהמשולש ישראל-ארה"ב-סעודיה נכשל במטרותיו: עיראק הופכת מיום ליום למדינת חסות איראנית; משטר אסד, הזוכה לתמיכה איראנית ורוסית, מנצח במלחמת האזרחים בסוריה, ניצחון שיחזק את החיזבאללה, שלוחמיו עתידים לשוב מסוריה ללבנון כגיבורים; בדומה לחימוש והאימון האמריקאי והסעודי למוג'אהדין במלחמה באפגניסטן בשנות ה-80, המליציות שארה"ב וסעודיה חימשו בסוריה כדי להילחם במשטר אסד ובדעאש לא יתפרקו בקרוב מנשקן, ויש סיכוי שהוא יופנה לעבר ישראל; גם אם ח'ליפוּת דעאש נמוגה מבחינה פיזית, הח'ליפוּת עודנה קיימת מבחינה אידיאולוגית בקרב תומכי הארגון ולוחמיו; והבעיה הפלסטינית לא תרד מהשולחן בעתיד הנראה לעין. הכרזה של משטר ערבי על נורמליזציה מלאה עם מדינת ישראל לפני פתרון הבעיה הפלסטינית, כפי שנתניהו מציע, תהיה התאבדות פוליטית.

הכישלון במימוש המטרות הללו אינו נובע רק מתנאי המציאות המורכבת במזה"ת, אלא מכך שהברית המשולשת ישראל-ארה"ב-סעודיה איננה מסוגלת מלכתחילה לספק את הסחורה.

ראשית, מפני שאי אפשר להתעלם מתרומתן של ארה"ב וישראל להקצנה במזה"ת: הימשכות הסכסוך הישראלי-פלסטיני, המלחמות בעיראק, אפגניסטן ולבנון, ובמיוחד תמיכת ארה"ב בדיקטטורות הערביות במשך עשרות שנים (דוגמת משטר סדאם חוסיין בעיראק) שבזזו את משאבי המדינות והותירו את אזרחיהן בעוני מחפיר או בפערים עצומים לעומת אליטות מצומצמות, כל זאת בליווי דיכוי פנימי קשה.

שנית, לא ניתן להיאבק ברדיקליזציה במדינות ובקהילות המוסלמיות ברחבי העולם תוך התעלמות מהמימון הסעודי העצום לארגוני טרור ולהפצת זרם קיצוני ואולטרה-שמרני של האיסלאם, ממדינות אירופה ועד לאיי אינדונזיה. במשך שנים דוּוח שסעודיה תמכה בארגון הטרור אל-קאעידה, בעוד שהמשטר הסעודי טען שלכל היותר מדובר באזרחים סעודים פרטיים שמימנו את הארגון וארגוני טרור אחרים. גם אם נניח שהדבר נכון, אין בכך הסבר לחוסר יכולתו של המשטר הדיקטטורי בסעודיה – המקיים פיקוח הדוק על אזרחיו – לעצור את הזרמת הכספים. רק לאחרונה דוּוח שממשלת בריטניה מסתירה דו"ח על המעורבות הסעודית ברדיקליזציה שם, כדי לא לפגוע ביחסים הכלכליים והאסטרטגיים בין המדינות.

יורש העצר ושר ההגנה הסעודי, הנסיך מוחמד בן סלמאן (צילום: Shealah Craighead, הבית הלבן, CC BY 2.0)

יורש העצר ושר ההגנה הסעודי, הנסיך מוחמד בן סלמאן (צילום: Shealah Craighead, הבית הלבן, CC BY 2.0)

בחודש יוני האחרון הכריזה סעודיה על חרם נגד הדיקטטורה הקטרית, על רקע קשריה עם איראן ותמיכתה בטרור. החרם נכשל: כווית ועומאן סירבו מלכתחילה להצטרף, וקטר, המסרבת לנתק את יחסיה עם איראן, חיזקה את יחסיה עם טורקיה. עתה נראה גם שסעודיה עומדת על סף כישלון צבאי במלחמה בתימן נגד המורדים החות'ים, שלטענתה איראן תומכת בהם, אף שאין מחלוקת שלא מדובר בקשר צבאי הדוק כפי שיש לאיראן עם החיזבאללה.

המלחמה בתימן נכנסה לשנתה השלישית, למרות שסעודיה רכשה מערכות נשק מתוחכמות בשווי עשרות מיליארדי דולרים מארה"ב ומבריטניה. במלחמה הרצחנית הזאת אמנם מתבצעים פשעי מלחמה משני צדי המתרס, אך את עיקר הפשעים מבצעת קואליציה של מדינות סוניות בהובלת סעודיה. הקואליציה הסונית, בעזרת נשק אמריקאי ואירופאי, תוקפת ומפציצה בתי חולים ואזרחים, מטילה מצור קשה על נמלי המדינה וחוסמת העברת סיוע הומניטארי בסיסי. לפי נתונים חלקיים של האו"ם, עד כה נמנו לפחות עשרת אלפים אזרחים הרוגים, עשרות אלפי פצועים, מיליוני אזרחים ללא שירותים רפואיים, גישה למים נקיים ותזונה מינימלית, וכ-700 אלף חולי כולרה. כך נוצר אחד מן האסונות ההומניטריים הקשים ביותר במאה ה-21, מעשי ידי אדם.

סעודיה משקיעה מדי יום סכומי עתק במלחמה בתימן אף על פי שהכלכלה הסעודית מקרטעת. מחירי הנפט הנמוכים אינם מסוגלים עוד לסבסד את הבזבזנות מרקיעת השחקים של אלפי בני משפחת המלוכה הסעודית, ולספוג את השחיתות הפושה בכל דרגי המשטר והביורוקרטיה הסעודית. בשל תמיכת ארה"ב ובריטניה, החברות הקבועות במועצת הביטחון של האו"ם, במלחמה של סעודיה בתימן, הקהילה הבין-לאומית משותקת, ובחלוף כמעט שלוש שנים, לא ניתן להביא לפיתרון מדיני של המשבר, אף שברור לכולם שאין למלחמה בתימן פתרון צבאי. יורש העצר הסעודי, הנסיך בן סלמאן, יודע שסיום המלחמה ללא הכרעה צבאית סעודית, עלול להיות גם סיום דרכו האישית, מאחר שהוא הוביל את המלחמה מאז מינויו לתפקיד שר ההגנה בשנת 2015.

משחקים ברולטה

במקום להתמודד עם המציאות, נתניהו וממשל טראמפ מאוהבים ביורש העצר הסעודי, ובפרט בשנאתו כלפי איראן וביוזמותיו-לכאורה למודרניזציה של המדינה, כגון ביטול האיסור על נהיגת נשים, תכניתו לגיוון הכלכלה ולצמצום ההסתמכות על רווחי הנפט, וקמפיין מלחמה בשחיתות שבפועל כלל חיסול של יריבים פוליטיים – נוכחיים ופוטנציאלים.

על פני הדברים נראה כי אנו צופים בזמן אמת בסדרת הספין-אוף הסעודית של התמיכה הצבאית והפוליטית מטעם ארה"ב, בריטניה ומדינת ישראל בשאה האיראני, מוחמד רזא פהלווי – שגם הוא שוּוק כגורם פרוגרסיבי ופרו-מערבי כדי להצדיק את התמיכה בו. במהלך שלטונו המושחת של השאה עונו עשרות אלפים, אלפים הוצאו להורג או הועלמו, ומפגינים נורו באש חיה. הדיכוי הפוליטי הקשה היה אחד הגורמים המרכזיים לעליית שלטון האייתולות באיראן בשנת 1979.

במקרה של הדיקטטורה הסעודית, בנוסף על אחריותה למלחמה הרצחנית בתימן ותמיכתה ברדיקליזציה ובארגוני טרור, קיים במדינה דיכוי פוליטי ומגדרי קשה ביותר. המשטר הסעודי מושתת על מלוכה אבסולוטית, החוק אוסר על קיום מפלגות פוליטיות ומעולם לא נערכו במדינה בחירות, למעט בחירות למספר מועצות מקומיות. כוחות הביטחון משתמשים בעינויים ובמעצרים שרירותיים כדבר שבשגרה, ונשים נדרשות לאישור של גבר הממונה כאפוטרופוס עליהן כדי לעבוד, לנסוע בתוך ומחוץ למדינה, לפתוח חשבון בנק ולעבור טיפולים רפואיים. בתי המשפט אינם עצמאיים והשחיתות טבועה עמוק בכל הדרגים השלטוניים והביורוקרטיים.

> פסטיבל הסרטים 48 מ״מ מציג: ארכיון הקולנוע הפלסטיני הגנוז

רומן מסוכן עם סעודיה.נתניהו וטראמפ. (צילום: שגרירות ארה"ב בישראל)

נתניהו וטראמפ. (צילום: שגרירות ארה"ב בישראל)

נתניהו וממשל טראמפ עושים אפוא הבחנה מלאכותית בין הדיקטטורה האיראנית (שהן נלחמות בה ומגנות אותה בחריפות) ובין הדיקטטורה הסעודית (שארה"ב וישראל מוכנות לחיות עם מעלליה, או לפחות להעלים מהם עין), אף על פי ששתיהן מתערבות במדינות אחרות ושתיהן קשורות למליציות ולקבוצות טרור. ההיסטוריה חוזרת: הבחנה זאת בין איראן וסעודיה מזכירה את ההבחנה האמריקאית הניאו-קונסרבטיבית בזמן המלחמה הקרה בין משטרים טוטליטריים ואוטוריטריים. לפי דוקטרינה זו, שאחת מתומכותיה הבולטות הייתה שגרירת ארה"ב באו"ם מטעם ממשל רייגן, ג'יין קירקפטריק, משטרים אוטוריטריים היו דכאניים ונוקשים פחות ולכן אפשריים לשינוי דמוקרטי, ואילו במשטרים טוטליטריים, בשל השליטה הטוטאלית שלהם על כל תחומי החיים, לא הייתה קיימת אפשרות כלשהי לשינוי. בפועל, הדוקטרינה נועדה לסווג את הדיקטטורות הרצחניות שארה"ב הייתה קשורה עמן כאוטוריטריים (למשל, החונטות באמריקה הלטינית), וכך להצדיק את התמיכה האמריקאית בהן, תוך הבדלה מהמשטרים הטוטליטריים בבריה"מ ובדיקטטורות שנתמכו על ידי הסובייטים.

בסופו של יום, מדובר בהפקרות מוחלטת מצד נתניהו ומערכת הביטחון הישראלית, שלא לומדים מטעויות העבר, ובמיוחד בכך שהם לא ניסו להגביל את החימוש האמריקאי לסעודיה ולא נוקפים אצבע לעצירת התמיכה הסעודית ברדיקליזציה ובטרור ברחבי העולם. נהפוך הוא, הם נותנים גיבוי פוליטי ולגיטימציה ליורש העצר הסעודי ולהרפתקאותיו המסוכנות ברחבי המזה"ת.

ההימור הזה שגוי. קיים סיכוי גדול שלנוכח הכישלון של הקמפיין הסעודי בתימן, המצטרף להצלחות איראן בסוריה ובעיראק, הכלכלה הסעודית המקרטעת, ומאבקי הכוח הפנימיים הקשים בצמרת המשטר הסעודי, כי הנסיך בן סלמאן יודח בקרוב בעצמו. משפחת המלוכה הסעודית ניצבת כיום בפני מבחן קשה ביותר, אולי אחד הקשים בתולדותיה. אם נראה היה שהדיקטטורה הסעודית דילגה מעל האביב הערבי, כלל לא בטוח שהיא תשרוד את ההתנהלות השחצנית של הנסיך בן סלמאן.

בינתיים, התקשורת הישראלית עסוקה ברובה בהקראת דף המסרים ממשרד ראש הממשלה על התחממות היחסים בין ישראל לסעודיה ולמדינות המפרץ האחרות, ורק לעיתים נדירות היא מדווחת על המתרחש במלחמה בתימן, על השחיתות בסעודיה ועל התרומה הסעודית לרדיקליזציה ולארגוני טרור. הציבור הישראלי, שהמידע מוסתר ממנו, והוא שמח ברובו לתקוע עוד כמה מקלות בגלגלי המאבק הפלסטיני לעצמאות, יתעורר כנראה רק כאשר יירו טילים מסעודיה על אילת. למרבה הצער, כבר היינו בסרט הרע הזה.

איתי מק הוא פעיל ועורך-דין לזכויות אדם, הפועל להגברת השקיפות והפיקוח הציבורי על הייצוא הביטחוני הישראלי.

> מה שבאמת מפחיד את הימין בעדויות שוברים שתיקה

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

זהו הערוץ הכללי של "שיחה מקומית", מקומם של מאמרי האורחות והאורחים שלנו, של יוזמות קבוצתיות באתר, לייב בלוגינג בארועים מיוחדים, הודעות מערכת ועוד.

נשמח לקבל הצעות לכתבות ומאמרים, תמונות וסרטונים. אפשר לקרוא את מדיניות הפרסום שלנו בעמוד האודות, ולשלוח לנו מיילים לכאן: info@mekomit.co.il

כתבות ומאמרים המתפרסמים בערוץ מייצגים את כותביהם בלבד, ולא את דעות חברות וחברי "שיחה מקומית" או את דעות העורכים.

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
silencej89sjf