הריסות המלחמה האחרונה הפכו למגדלור בנמל עזה

האמן שריף סרחאן הפך את הריסות המלחמה לזיכרון פרקטי ומפיק אור. בסיס המגדלור מורכב ממגדלי א-נדא שנהרסו במהלך המתקפה האחרונה על עזה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותבת אורחת: תגריד עטאללה

בתחילת החודש חגגו בנמל עזה את הקמתו של מגדלור שנבנה מהריסות שהשאירה המלחמה האחרונה. מדובר בעבודת אמנות שמנכיחה במרחב את הזיכרון בצורה מיוחדת, באמצעות הפיכת ההריסות המסיביות שהשאירה המלחמה ליצירת אמנות בעלת שימוש פרקטי. הנה סיבה לחגוג משהו אסתטי ויפה.

המגדלור שבנה האמן שריף סרחאן בנמל עזה. (צילום: איברהים פתחי, באדיבות אתר ערב 48).

המגדלור שבנה האמן שריף סרחאן בנמל עזה. (צילום: איברהים פתחי, באדיבות אתר ערב 48).

"בהתחלה לא היה פרויקט מגובש להקמת מגדלור", אומר יוצר המגדלור שריף סרחאן (יליד 1976), אחד ממקימי סטודיו שבאביכ (חלונות) לאמנות מודרנית בעזה שפועל גם להפצה של יצירות אמנותיות חדשניות. הרעיון עלה בצורה ספונטנית במהלך פגישה בין חברים בראמללה. "חשבתי בקול על האפשרות להשתמש בכמויות המסיביות של שאריות התחמושת שנשארו אחרי המלחמה האחרונה כדי לעשות אמנות. מישהו הציע לבנות מגדלור וזה היה רעיון טוב", אומר סרחאן.

הרעיון משך את סרחאן, מי שיצר גם את פרויקט האמנות "משחק המלחמה" (2014) הרב תכליתי שדרכו הוא העביר את המהפכניות וההתנגדות שלו לכל צורות הדיכוי שעושות שימוש בנשק כשפה עבורם ומבטלות את נוכחותו של האדם ושל החברה האזרחית.

הפרויקט הנוכחי של סרחאן מנסה להחיות נקודות מבט אנושיות פנימיות, ומכאן הרעיון של המגדלור – מפיק האור. זאת במיוחד נוכח העובדה שלעזה מעולם לא היה מגדלור – כך עלה מהמחקר האינטינסיבי שעשה סרחאן מאז שהתחיל לעבוד על הפרויקט הזה.

> הסכם ישראל-תורכיה: הודאה שהמרמרה לא היה משט טרור

המגדלור שבנה האמן שריף סרחאן בנמל עזה. (צילום באדיבות אתר ערב 48).

המגדלור שבנה האמן שריף סרחאן בנמל עזה. (צילום באדיבות אתר ערב 48).

סרחאן נאלץ להתמודד עם קשיים רבים. הוא מתגאה בהיותו תלמידו של האמן הסורי מרוואן קסאב באשי בכמה סדנאת שהפגישו בין אמנים פלסטינים לאמנים בעולם הערבי ושאר העולם. נקודת המבט הייחודית שלו הפכה עבורו את לידתו של הפרויקט האמנותי החדש מאתגר לתמריץ.

נמל עזה לא היה האפשרות האידיאלית עבורו בהתחלה, והמחשבה על במקום בו יציב את הפרויקט העסיקה אותו רבות. "רציתי שהמגדלור יהיה במקום שבו יש יותר קרבה לאנשים ויותר מגע איתם, נגיד בתוך העיר העתיקה. זה היה מגשים לי את החלום לראות עבודה אמנותית המשפיעה על אנשים תוך התחברות ליופי של העיר העתיקה וההיסטוריה שלה". במהלך שש השנים האחרונות סרחאן עמל כדי להחיות את האותיות הערביות דרך סדרה של עבודות שהציגו קליגרפיה ערבית בצורות שונות, במדיום שונה בכל פעם. עכשיו האותיות האלה מקשטות גם את קירות המגדלור.

כששאולים את סרחאן על הקשר שלו עם אותיות השפה הערבית וההיצמדות שלו אליהן, הוא עונה "אני אוהב לחיות עם רעיון שיש לו מימד ייחודי ומובן ייחודי, במיוחד אם יש לו מימד היסטורי ומסורתי ואמנותי והוא גם קשור לחיי היומיום". הוא מוסיף "עוד לא שבעתי מהים הרחב הזה שהכניסה אליו דורשת ראייה מעמיקה והסתכלות עמוקה וקרובה כדי למצוא עוד ועוד דברים יפים ואז להעביר אותם לחוויות חדשות". הוא רואה את הצלילה לתחום הזה כבסיס הראשוני שממנו הוא יוצא עם עבודות איתן הוא יוצר ביומיום, ואחר כך חוזר אליו מחדש.

התרגשותו הניכרת של סרחאן, הבאה לידי ביטוי בתחומי העניין שלו ובמרחבים שמאפשרים להבין את הפרויקט האמנותי שלו, אכן עוזרת למי שרואה את העבודה להעריך אותה וגם להבין את הקשיים איתם התמודד הפרויקט. זהו מרחב אחר שמאפשר לראות את המגדלור בצורה יותר מעמיקה. האתגרים הקשים ביותר הם האתגרים הטכניים שדורשים מומחיות בכמה תחומים שונים, מה שהוביל לגיבושו של צוות של 15 טכנאיים שכלל מהנדסים, מסגרים, טכנאי תאורה ועוד.

המגדלור נבנה מהבסיס של מגדלי אל-נדא שנהרסו במתקפה האחרונה על רצועת עזה. בנוסף השתמשו בעמוד ברזל שגובהו 740 מטר ומשקלו 3.5 טון, והמגדלור כוסה בברזל מגולוון שאינו מחליד.

שריף סרחאן במהלך עבודת הקליגרפיה על המגדלור. (צילום באדיבות אתר ערב 48)

שריף סרחאן במהלך עבודת הקליגרפיה על המגדלור. (צילום באדיבות אתר ערב 48)

מגדלור בשקיעה. הפרויקט של האמן שריף סרחאן בנמל עזה. (צילום באדיבות אתר ערב 48).

מגדלור בשקיעה. הפרויקט של האמן שריף סרחאן בנמל עזה. (צילום באדיבות אתר ערב 48).

לאחרונה מורגשת התעוררות אמנותית בעזה, אולי גם בעקבות הקריאה לאמנים פלסטינים ליצור במרחב הציבורי של עזה; יש גם עליה בצריכת האמנות, שבאה לידי ביטוי גם בציורי הקיר הפזורים ברצועה וגם בעלייה במספר הפסטיבלים והכנסים.

פרויקט "מגדלור עזה" נתמך על ידי "פרויקט תמיכה באמנות מודרנית ברצועת עזה" ובמימון משותף של ארגון עבד אל-מוחסן אל-קטאן והמרכז הדני לתרבות. אירוע הפתיחה התרחש ב- 4.6.2016.

סרחאן למד אמנות באוניברסיטת ICS בארצות הברית. ב-2007 יצא ספר צילומים שלו וסרט ניסיוני שכותרתו "עזה מלחמה". הוא זכה פעמיים בפרסים בתחרות איחוד הצלמים הערבים באירופה. הוא  השתתף במספר תערוכות יחיד ותערוכות משותפות בעזה, רמאללה, בית לחם, ירושלים, עמאן, בריטניה, ארצות הברית, ברזיל, אוסטריה, גרמניה, א-שארקה, קהיר, קטאר, עיראק, צרפת ואיטליה.

> לבקשת המדינה הוטל חיסיון על עתירה נגד יצוא ציוד מעקב לדרום סודן

הפוסט פורסם לראשונה בערבית באתר ערב 48 ותורגם על ידי דימה דראושה.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

זה הזמן להעמיד בראש משרד החינוך מנהיג שמאמין בחינוך כוללני, איכותי ושוויוני. לא הוא. שר החינוך רפי פרץ (צילום: פלאש90)

ישראל בהבטחה לאו"ם: חינוך כוללני, שוויוני ואיכותי עד 2030

ישראל התחייבה בפני האו"ם לעמוד ב 17 היעדים של התכנית לפיתוח בר קיימא 2030. זה הזמן להעמיד בראש משרד החינוך מנהיג שמאמין בחינוך כוללני, איכותי ושוויוני, ולא מישהו כמו שר החינוך הנוכחי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf