newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הרכבל יכער את ירושלים. העיקר שיביא תיירים לעיר דוד

משרד התיירות והרשות לפיתוח ירושלים מקדמים בניית רכבל ממתחם הרכבת לעיר העתיקה. אנשי סביבה, מתכננים ומדריכי תיירים מתנגדים בתוקף, אבל הממשלה מתעקשת: העיקר שהתחנה הסופית תהיה ליד חנות המזכרות של עמותת אלע"ד

מאת:

אחת האמיתות העצובות הידועות לכל ירושלמי היא זו: בכל פעם שהמדינה או מי מרשויותיה רוצה להפגין את שרירי הריבונות שלה בעיר, רוב הסיכויים שזה ייגמר בהצעה או תכנית ברברית וכוחנית, שסותרת את כל מה שהוא מהותה של העיר המורכבת הזו.

בהקשר הזה אפשר להזכיר את הצעתו של חבר המועצה ואיש הימין הקיצוני אריה קינג להסיר את חומת העיר העתיקה, הצעה שמעבירה צמרמורת של חלחלה בגבו של כל תושב בעיר או אדם נורמטיבי באופן כללי, או את הריסתו הברברית של מלון שפרד בשכונת שייח' ג'ראח לטובת מיזם התנחלותי ראוותני ומנוכר.

בימים אלה מקודמת אחת התכניות היותר הזויות שהמגמה הזו הולידה: הקמת רכבל שיסיע בקרונות תיירים מאזור מתחם התחנה בסמוך לעמק רפאים אל תוך העיר העתיקה, עד לפתח שער האשפות. משמעות הדבר היא השחתה מוחלטת של קו הנוף במקום המיוחד והרגיש ביותר בעיר, שבמידה רבה מגלם את כל המיוחד בה, כך שבמקום לראות את החומות שקינג מבקש להחריב, הן פשוט יוסתרו על ידי עשרות קפסולות כעורות, תלויות בין הארץ לשמים.

כמאה ירושלמים מודאגים התכנסו ביום שני האחרון לדיון שיזם הפעיל יוסי סיידוף בתכנית המופרכת הזו, עליה חתומים משרד התיירות והרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י). למעשה, נורת האזהרה הראשונה נדלקת כבר בשלב הזה: מיזם הרכבל מתיימר להיות בראש ובראשונה פתרון תחבורתי לעומס כלי הרכב באזור שער האשפות; מדוע, אם כן, משרד התחבורה אינו שותף לו? לא במקרה, ועל כך בהמשך.

נורת אזהרה משמעותית אחרת היא העובדה שבאופן חריג ביותר, התכנית הזו – שעלותה יותר ממאתיים מיליון שקלים –  מקודמת בהליך בזק דרך הוועדה לקידום תשתיות לאומיות (ות"ל) ולא דרך ההליך התכנוני הרגיל, ומדלגת על כל שלבי התכנון המקובלים. בין היתר, משמעות הדבר היא שלתושבים נותר פתח צר מאוד להתנגד לתכנית, ודיון החירום השבוע נועד בין היתר לארגן התנגדות גדולה דיה מצד התושבים.

נקודות התורפה של התכנית ופוטנציאל הנזק האדיר הגלום בהן רבות מכדי למנות את כולן. כל אחד מהדוברים בדיון עומד על השלכות הרסניות אחרות שלה. איש החברה להגנת הטבע ונציג הארגונים הסביבתיים בוועדה המחוזית, אברהם שקד, אמר כי החברה להגנת הטבע מתנגדת באופן התקיף ביותר לתכנית אותה כינה "מעשה ברוטאלי וגס רוח".

בחברה להגנת הטבע קוראים לו "מעשה ברוטלי וגס רוח". הדמיה של הרכבל לעיר העתיקה בירושלים (מתוך מצגת הרל"י)

בחברה להגנת הטבע קוראים לו "מעשה ברוטלי וגס רוח". הדמיה של הרכבל לעיר העתיקה בירושלים (מתוך מצגת הרל"י)

התאחדות האדריכלים בישראל מתנגדת גם היא בתוקף לתכנית כיוון שהיא פוגעת בערכי נוף שנשמרו במשך מאות שנים ופוגעת במעמדה של ירושלים כעיר עולם. התכנית, על פי כמה מהדוברים, לא רק שלא תפתור את בעיית עומס התחבורה אלא תביא להחמרתה, במיוחד באזור עמק רפאים, משם ייצאו הקרונות. יוני שפירא, מדריך תיירים ותיק, הדגיש כי הרכבת הזו לא תהיה רלוונטית לתיירים משום שתיירים כמעט שלא משתמשים בתחבורה ציבורית בירושלים, ודאי שאף מדריך לא יעדיף את האופציה הזו על פני סיור מודרך באוטובוס שבו כל הקבוצה יושבת יחדיו. מחירי הנסיעה ברכבל, הצפויים לעלות פי כמה וכמה מנסיעה עירונית רגילה, יהפכו אותו ללא רלוונטי גם עבור התושבים עצמם, כך שמראש מדובר על פיל מכוער, מיותר וחסר שימוש בשמיה של העיר. מהטעם הזה, יש להניח, משרד התחבורה אינו בין השותפים לקידומו.

חמורה לא פחות היא העובדה שבלהט לקדם את התכנית, יוזמיה לא בחנו ברצינות פתרונות חלופיים סבירים יותר למצוקה התחבורתית באזור: תגבור מערך האוטובוסים, השמשת השאטל לעיר העתיקה, ועוד. שיתוף ציבור אמיתי לא היה גם כן. ואולי הנתון המדהים מכל: בתגובה לבקשת חופש מידע שהגישו בארגון "עמק שווה", נאמר להם כי ישנו דו"ח פנימי הבוחן את הכדאיות הכלכלית של הפרויקט אולם הוא לא יימסר להם כיוון שחשיפתו עלולה לשבש את מימוש התכנית.

"לכולם ובעיקר לתושבי העיר ברור עד כמה התכנית הזו מטורללת, אבל בסופו של דבר יש כאן סיפור פוליטי נטו", אומר יונתן מזרחי, מנכ"ל ארגון "עמק שווה"

לאור כל אלה, השאלה המתבקשת היא זו: מהו המניע של הרל"י ומשרד התיירות לקדם בכזו נחישות ותוך עקיפת כל נהלי התכנון המוסדרים תוכנית שלא תיתן מענה למצוקה שהיא מתיימרת לפתור, אין לה ערך כלכלי ופוגעת באופן עמוק כל כך בערכי הנוף הייחודיים של העיר? במרכז מידע שנפתח עם הדיונים הראשונים על התוכנית כתבו בהרל"י כי "שימוש ברכבל כפתרון להסעות המונים בערים נחשב לגישה חדשה, ההולכת וצוברת תאוצה בעולם. הרכבל מוקם במטרה להיערך מבעוד מועד לגידול המשמעותי הצפוי באוכלוסייה המקומית, כמו גם בכמות המבקרים והתיירים אשר יגיעו בעתיד הקרוב אל העיר מדי שנה". "בחזון שלנו", הסביר אייל חיימובסקי בראיון ל"ויינט ירושלים", "אדם ייקח רכבת קלה עד גן הפעמון, ומשם הוא ייקח רכבל עד העיר העתיקה". אבל נראה שאת התשובה, כתמיד, צריך לחפש במישור הפוליטי.

"לכולם ובעיקר לתושבי העיר ברור עד כמה התכנית הזו מטורללת, אבל בסופו של דבר יש כאן סיפור פוליטי נטו", אומר יונתן מזרחי, מנכ"ל ארגון "עמק שווה". "המטרה היא להזין את מתחם קדם – גולת הכותרת של פרויקט ארגון המתנחלים אלע"ד באזור עיר דוד שייבנה בכניסה לסילוואן. ישראל משקיעה המון פיתוח בעיר דוד, עשרות מיליוני שקלים, ומתחם קדם אמור להפוך למרכז התיירות המרכזי של כל אגן העיר העתיקה וירושלים. זאת יוזמה של עמותת אלע"ד, אבל המדינה מעורבת בהרבה מישורים.

התיירים עוברים עכשיו מתחת לסילוואן במנהרות, עכשיו הם יעברו מעליה ברכבל. אחת המנהרות המשמשות לתיירות בסילוואן (צילום: עמק שווה)

התיירים עוברים עכשיו מתחת לסילוואן במנהרות, עכשיו הם יעברו מעליה ברכבל. אחת המנהרות המשמשות לתיירות בסילוואן (צילום: עמק שווה)

"כשאתה משקיע סכומים כאלה במרכז תיירותי מרכזי, אתה לא יכול להשאיר אותו ריק ודומם. לכן הרכבל, להבנתנו, הוא חלק מאותה תכנית גדולה להפוך את מתחם קדם למתחם תיירותי מרכזי של ירושלים. לא אכפת להם מפגיעה נופית או מכל ערך אחר. יש מטרה פוליטית. השאיפה היא להראות את ירושלים כעיר יהודית. זה חלק מאותו מערך שבמסגרתו חופרים בסילוואן מתחת לאדמה ומעבירים שם תיירים, שלא יראו פלסטינים, וכעת הרכבל יעביר תיירים מעל הראש שלהם, באוויר, כדי ששוב לא יצרכו לראות אותם". התחנה האחרונה של הרכבל, יש לציין, תמוקם בסמיכות לחנות המזכרות של עמותת אלע"ד.

חוקי הבניה באזור האגן הקדוש מאוד קפדניים ונוקשים. איך זה מתיישב עם תכנית גרנדיוזית כמו פרוייקט הרכבל?

"אם את פלסטינית תושבת העיר העתיקה ואת רוצה להרחיב חדר אחד, תצטרכי לעבור ועדות על ועדות, עד למחוזית, וגם אז לא תקבלי אישור כי זו פגיעה נופית. לכן כאן החליטו להפוך את זה לפרויקט לאומי שעובר דרך ות"ל. ואז לעירייה אין אמירה, זאת הופכת להחלטת ממשלה שקשה מאוד לצאת נגדה. שיח פקידי ממשלה שעוקף דיונים מקצועיים על איך פוגעים באגן העיר העתיקה. זאת הקומבינה שהם עשו".

בחלק מהמסלול המתוכנן, קרונות הרכבל צפויים לעבור ממש מעל בתי התושבים בסילוואן.

"נכון, ואני מניח שגם הם יגישו התנגדות לתכנית. ככל שאני יודע, אף אחד לא דיבר איתם. הרל"י טוענים שכן, התושבים מכחישים. אני לא משפטן אבל נראה לי שיש כאן פגיעה די ברורה בזכות הקניין שלהם, לא יודע איך הרל"י יעקפו את זה. אף אחד מאיתנו לא היה רוצה קרונות רכבל מעל הבית".

"עמק שווה" תגיש גם היא התנגדות לתכנית, לצד שורה ארוכה של התנגדויות שכבר נמצאות בהכנה. "אנחנו מדברים עם כל מי שאפשר בעניין הזה", אומר מזרחי. "הגשנו עתירה לקבל את המידע החסוי, פניה לגורמים בינלאומיים, ואנחנו כמובן מדברים עם תושבי העיר מכל הסקטורים והמגזרים. השאיפה שלנו היא לפנות לכל מי שיוכל להשפיע פה בישראל ולעצור את הפרויקט הזה. צריך להשפיע על מקבלי ההחלטות בממשלה, אבל אם סמוטריץ', למשל, יהיה שר התיירות בממשלה הבאה, לא נראה לי שיש לנו הרבה סיכוי".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf