ח"כית שלישית לרשימה המשותפת? "אני מאמינה בהגינות ההנהגה הערבית"

מאת |

הרוטציה המתבוששת מציבה בפני הרשימה המשותפת את אחד האתגרים הגדולים שידעה: האם הפעם נעשה היסטוריה וארבעה גברים ערבים יפנו את מקומם עבור אישה?

הדרמות שמחוללת ״הרשימה המשותפת״, במיוחד בכל מה שקשור ליחסים בין חד״ש ובל״ד, יכולות לכלכל כמה סדרות ריאליטי בסגנון הישרדות.

בהתחלה אמרו פרשנים שלא תקום ולא תהייה הרשימה, ואז היא נולדה בטרם עת, בהליך לידה מזורז, חלשה, ענייה ומפורקת, אך החזיקה מעמד באינקובטור של ביבי, בנט וליברמן. ראינו את חברי הכנסת בועטים אחד בשני ואחד עם השני בהזדמנויות שונות, ואת דרך הייסורים של איימן עודה לייצב את עצמו כראש הרשימה, עם ניסיון אפסי בכנסת וניסיון ארסי של כמה חברים ברשימה מסביב. כל הצעת חוק גזענית מבית ממשלת המתנחלים הדביקה עוד יותר את המפלגות זו לזו והעצימה את החיכוך והתחרות על תשומת לב הבוחרים. ואז בא באסל גטאס ופרשת הברחת הטלפונים לאסירים, שעד היום ההדים שלה לא מרפים.

משחקי הכס

באסל גטאס משלם מחיר יקר על אקט לא חכם, אך הוא פעל משיקוליו האידאולוגיים. לאחר התפטרותו, חברו למפלגה ג׳ומעה זבארגה, נציג הדרום, נכנס לכנסת.

מאז הבחירות, זה ברור לכל החברה הערבית שהרשימה עמדה במבחן ההישרדות והצליחה להישאר על הגלגל הפוליטי, עם כמה הישגים צנועים, חלקם שנויים במחלוקת, כמו ראשות הוועדה לקידום מעמד האישה, תהליך ההכרה הבינלאומית במיעוט הפלסטיני בישראל על-ידי הקהילה הבינלאומית, ההערכה בעולם הערבי וברשות הפלסטינית לחברי הרשימה, התחזקות הזהות הלאומית הפלסטינית לצד אמירה ברורה בנושא האזרחות הפעילה, וקידום ומיצוי זכויות שוויוני, המאבק בהריסת בתים, התכנית הכלכלית המפורסמת ועוד.

כמו כן הרווחנו כמה פרלמנטרים חדשים ומבטיחים כמו אוסמה סעדי ועאידה תומא סולימן. במקביל, תרומתם המפוקפקת של כמה חברי כנסת ותיקים נראתה לא טוב ליד הפעילות הענפה של יוסף ג׳ברין והתכניות השאפתניות של עודה.

כמו כל גוף פוליטי המורכב מחלקים שונים, הרשימה המשותפת מעוררת ביקורת עצומה ומתקפה של ממש מצד מתנגדי המפעל הזה, בכללם אינטלקטואלים ותיקים, פוליטיקאים מאוכזבים, פעילים פוליטיים בתוך המפלגות שהתנגדו לזיווג המוזר הזה וראו בו בגידה בעקרונות בל״ד או חד״ש, ואיבדה כמה תומכים על הדרך שהצהירו שהרשימה המשותפת לא מייצגת אותם. במצב הזה מגיעה הרשימה המשותפת לסוף יולי 2017, התאריך המיועד לטקס של העברת לפיד חצי חבר הכנסת לחצי השני, לפי הסכם הרוטציה שנחתם בין המפלגות עם הקמתה.

לפי ההסכם שנחתם בין המפלגות בתיווך ועדת התיאום וההסכמה, באמצע הקדנציה (שתחילה נקבע ל-17 ביולי ואחר כך איכשהו זז ל-25 בחודש), אוסמה סעדי (תע"ל, מקום 12) יפרוש לטובת סעיד אלחרומי (רע"מ, מקום 15), ועבדאללה אבו מערוף (חד"ש, מקום 13) יפרוש לטובת ג'ומעה זבארגה (בל"ד, מקום 14).

כיוון שאזברגה נכנס לכנסת ללא קשר לרוטציה במקום גטאס, היו שטענו כי הדבר משנה את הכל וצריך לפרש את ההסכם מחדש. ההיגיון שלי אומר שהמקום החמישי של בל״ד צריכה להיכנס במקום הרביעי שכבר נכנס, כי החצי היה מיועד לבל״ד כמפלגה ולא לג'ומעה אישית. אחרים לעומת זאת יכולים לטעון שמדברים פה על סדר ברשימה והכניסה היא לפי התור ולא לפי המפלגה.

כדי שהמועמדת החמישית של בל"ד, ניבין אבו רחמון, תיכנס לכנסת, יאלצו שני חברי כנסת לפרוש ושני הבאים בתור ברשימה, מהתנועה האסלאמית וחד״ש, יידרשו למשוך את מועמדותם. מה אני כפמיניסטית פלסטינית צריכה יותר מהמחזה הזה?

> "אם פתאום נקבל חשמל 24 שעות ביממה, זה יהיה הלם תרבותי מוחלט"

אישה מנומקת ומבינה עניין שרוצה להיות מעורבת בעשייה פמיניסטית. ניבין אבו רחמון (צילום: ואיל עווד)

ללא קשר למי היא נבין אבו רחמון ומה הרקורד הפוליטי או הא׳גנדה שלה, יש טעם נלווה מתקתק למהלך הכואב הזה, שבו ארבעה גברים ערבים חיכו לצעד הגדול בחייהם הפולטיים, ופתאום מגיעה צעירה ואמא טרייה, מורה לאזרחות שנמצאת בחופשת לידה, ועוקפת אותם במסלול לכנסת עם עגלת תינוקת חמודה. יתכן מאוד שזה הדבר המוצלח ביותר שבאסל גטאס עשה עבור בל״ד ולטובת המשותפת בכלל. אותה רשימה שבעט בה ופגע בה בכל דרך אפשרית, ממש עד הדקות האחרונות שלו מחוץ לכלא, במיוחד דרך מתקפות קשות על איימן עודה, לכאורה מתוך קנאה ודאגה לעתידו של העם המאוחד.

אם אכן יושלם המהלך וכולם יתפטרו, מה שנכון לכתיבת שורות אלה מסתמן כמוטל בספק, תיכנס האישה הפלסטינית השנייה של בל״ד לכנסת ישראל. שלוש נשים ערביות בו זמנית עוד לא היה לנו פה, נכון?

אז מי את, נבין אבו רחמון?

היא בת למשפחת פליטים מביסאן (בית שאן ) שגדלה בכפר רינה ליד נצרת, נשואה ואמא לילדה מתוקה בת חמש (יאפא) ותינוקת בת חודשיים (כרמל).

מורה לאזרחות, ובזה היא עוסקת בחייה המקצועיים בעשר השנים האחרונות. היא גרה בכפר בועיינה הגלילי עם בן זוגה ושם מלמדת בתיכון את המקצוע הכי סבוך ללמד בני ובנות נוער פלסטינים אזרחי מדינת ישראל. זאת משימה קשה ללא קשר, אבל כאשר את פעילה מגיל 17 במפלגה לאומית ערכית כמו בל״ד, נראה לי שהמשימה מאתגרת במיוחד. היא בעלת תואר שני במדעי מדינה. בפריימריז האחרון של המפלגה לפני הקמת המשותפת היא מוצבה במקום החמישי.

בוויכוח מעניין וארוך ביננו ניסתה ניבין להסביר לי שהיא נלחמה על המקום שלה בבחירות המקדימות והרוויחה אותו ביושר, לא באמצעות שריון לנשים. וזה נכון, כי על המקום החמישי התמודדו מולה גברים. היא מייצגת את הדור הצעיר של בל״ד, ומדברת בלהט על מנהיגות מאפשרת ופותחת דלתות בבל״ד לצעירים כמוה, הנהגה שנותנת להם הזדמנות, אוזן קשבת וחיבוק חם.

עדיין מאמינה בטוב שבאדם

קצת קשה להבין את זה לאור העובדה שעזמי בשארה נשאר בכנסת עד שאולץ בעצם לעזוב את הארץ, זחאלקה בכנסת מאז שבל״ד נולדה ואני התחלתי להצביע, לחנין זועבי זו קדנציה שלישית אחרי שנכנסה בנסיבות קשות בעקבות המשבר עם עזמי בשארה, ואילו בבחירות הפנימיות האחרונות  היא הרוויחה את המקום שלה בהפרש של 13 קולות בלבד. זאת בזמן שצעירים כמו אשרף קורטאם והיבה יזבק מנסים להתברג למעלה כל פעם מחדש ונהדפים בידי הוותיקים.

ניבין משובצת במקום ה-19 ברשימה המשותפת, כך שמלכתחילה היה ברור שזה לא מקום ריאלי. החלום האידיאלי של המשותפת בדרך לקלפי היה להגיע לחמשה עשר מנדטים והגיעה בסוף רק ל-13, כי הערבים לא נהרו מספיק. תחושת הבטן של אבו רחמון שזה היה קרוב שתגיע לכנסת איננה הגיונית, אבל בפוליטיקה אין הגיון וזה בדיוק מה שמעניין בה.

כאשר שאלתי אותה האם באמת היא חושבת שתיכנס היא ענתה משפט מאוד יפה: "אני מאמינה עדיין בטוב שבאדם, בנבחרי הציבור מכל המפלגות נשאר משהו טוב בלב, ישר והוגן שיתגבר בסוף״. ואני מסכימה אתה. עם כל המתיחות והכעס על התנהלות בל״ד לאורך הדרך, כל המפלגות התייצבו לתמוך בחנין זועבי לקראת הדרישה לפסול את מועמדותה, תמכו בגטאס שעלה על משט שלא הגיע לעזה למרות שלא תיאם עם אף אחד, והתמודדו בצורה לא רעה עם אמירות והצהרות על ימין ועל שמאל. כמו כל מפלגה אחרת שיש בה ריבוי דעות ומחלוקות פנימיות, בולעים את הסכין וממשיכים הלאה.

ניבין היא דוברת רהוטה ומנומקת בערבית (לא שמעתי אותה בעברית), ומרשימה כאישה דעתנית ומבינה עניין שמאד רוצה להיות מעורבת בעשייה פמיניסטית, ומעניין אותה שוק העבודה, הצעירים ועתידם. אחרי שנים במפלגה הכי עסיסית ומדוברת בחברה הערבית, אני מציינת לעצמי שרמת הידע שלה ויכולותיה הם הרבה יותר מבטיחות מכמה חברי כנסת מכהנים שהבוחר לא ממש מרגיש את סגולותיהם ומשלם את שכרם.

> תמונת העליונות היהודית שצייץ סמוטריץ' מחייבת העמדה לדין

יתכן מאוד שזה הדבר המוצלח ביותר שעשה עבור בל״ד ולטובת המשותפת בכלל. באסל גטאס (רועי אלימה/פלאש90)

בסוף תיכנס היהודיה

אני מקווה שניבין אבו רחמון מבינה את עומק המשימה שמוטלת על כתפיה יחד עם זבארגה, לשיקום המפלגה, חיזוקה והחזרתה לרחוב הערבי כאלטרנטיבה פוליטית לאומית ודמוקרטית מעשית ולא רק רעיונית, לטובת הפלסטינים בישראל וכל המאמנים במדינת כל אזרחיה. איך היא תעשה זאת בחצי קדנציה בלבד, אין לי מושג. חצי שאולי גם לא יושלם כלל בצל החקירות נגד ראש הממשלה.

אני חושבת שחברת כנסת חדשה שהיא גם אמא צעירה וטרייה יש בה מסר חזק ומעצים לכל הנשים בחברה הערבית שעדיין חושבים שפוליטיקה זה עסק מלוכלך, ועדיין חושבים שאישה עם משפחה וילדים קטנים לא תוכל לנאום בפרלמנט ולהניק את התינוקת מיד אחרי. אולי עם כניסתה של ניבין נשבור אנו, הנשים הערביות, עוד תמונה סטראוטיפית על מעורבותן של נשים  במרחב הציבורי.

ותאמינו לי, אם זה יקרה מבחינתי המשותפת הצדיקה את עצמה בעוד מובן: תוך כדי השיחה עם ניבין גיליתי שהמועמדת שבאה אחריה היא לאה צמל, המועמדת היהודיה של בל"ד. חשבנו ביחד כמה בלגן היה צפוי לנו ובלבול ברחוב הישראלי והערבי ובכל הרחובות בעולם אם ברשימה המשותפת יהיו שני יהודים, אחת מהם של בל״ד. השתעשעתי מהרעיון שדב חנין ירגיש קצת מתח פעם אחת, ובכלל, אולי מישהו יבין סוף סוף כמה חשובים היהודים הדמוקרטים לצד הפלסטינים במפלגה לא ציונית וחשובה בזירה הפוליטית.

> הם לא יתנו לנו את הזכויות שלנו. אנחנו ניקח אותן בעצמנו

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

אני אישה שאוהבת אנשים וסיפורי חיים של פשוטי העם כמוני. הם יהיו גיבורי הסיפורים שאכתוב. תשמעו ממני כאן הרבה ביקורת על התנהלות המדינה וגם פתרונות יצירתיים לבעיות של כולנו.

למדתי בחיים ולא לפי סדר כרונולוגי: תפירה, קרימינולוגיה, בישול, עבודה סוציאלית, מגדר, עיצוב אופנה, חינוך וניהול, רקמה וקצת משפטים עד שנרדמתי בכיתה יותר מדי פעמים. על החיבורים בין הדברים תקראו בעתיד.

אני מודה שהתגייסתי לצבא הכי עדין וגדול בעולם, שמנסה להוביל את המהפכה הכי ארוכה והשקטה ביותר בתולדות האנושות: המהפכה הנשית. וכצעד ראשון הקמתי את עמותת נע״ם – נשים ערביות במרכז בלוד, אותה אני מנהלת כמעט בהתנדבות.

לפני ארבעים שנה נולדתי למשפחת פליטים מסג׳רה בצפון (אילנייה היום), ורוב קרוביי במחנות פליטים בכל פינה בעולם. אני חולמת על יום שיהיה בו שלום, חלקם יחזרו, נבנה בית ויהיו לנו שכנים יהודים רגועים ונריב רק על השאלה של מי הכלב (הערבי או היהודי) שעשה את צרכיו ברחוב המשותף.

עד אז אני גרה בנווה שלום – וואחת אל סלאם ומגדלת שלושה בנים יחד עם זוגי (جوزي) עומר, ואין לנו כלב.

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf