השוטר שהיכה את הנהג הזכיר לי את הלילה ההוא בעזה

מאת |

על נסיעה מנהלתית רגילה שכמעט נגמרה בירי לשמשת משאית. זיכרון מסצנה לא יוצאת דופן, אך בלתי נשכחת, מעזה 1992

רק אתמול בערב, כשתרגלתי קצת ונשמתי, קפץ לי לראש הזיכרון הזה, שכנראה סרטון השוטר ונהג המשאית היה הטריגר שלו. סיפור אחד ממיליונים על המציאות ההזויה של הכיבוש. נסיעה מנהלתית בעזה, קיץ 92. נהג מילואימניק ומ"כ יושבים בקדמת האביר הצבאי, ואני יושב מאחורה. לא זוכר מה נסענו להביא או את מי. כשנסענו לכיוון הפלוגה כבר היה חושך.

נוסעים והאווירה שמחה ומשוחררת. כיף לצאת מהפלוגה למשימות שאינן לילות מעצרים ארוכים. בדרך על הכביש היחסית-מהיר, משאית וולוו גדולה הולכת וסוגרת על האביר. מתקרבת ומתקרבת ומתקרבת, עד שהיא מטר מאחוריו, באורות שלא ברור אם היו גבוהים או לא, אבל סנוורו את הנהג לעיוורון כמעט.

> משטרה שהפכה את השקר והאלימות לדרך חיים היא סכנה לשלום הציבור

חייל צה"ל דורך את נשקו בכפר פלסטיני בגדה המערבית (צילום: דובר צה"ל)

חייל צה"ל דורך את נשקו בכפר פלסטיני בגדה המערבית (צילום: דובר צה"ל)

אני מסמן עם היד לנהג להתרחק. תפסתי משהו שהיה לי ביד וזרקתי לו על השמשה (אני די בטוח שזה היה תפוח). הוא נצמד לאביר. הנהג מנסה להתרחק והוא נצמד עוד. ואז זה התחיל להיות מפחיד. המשאית מאיטה ומאיצה, מאיטה ומאיצה, וכל פעם נראה שהיא הולכת להעיף אותנו קיבינימט. דרכתי את הנשק, ותהיתי אם אני אשכרה הולך לירות לתוך שמשה של משאית נוסעת.

ככה זה נמשך כמה רגעים מורטי עצבים. אחריהם הגענו לצומת ועצרנו. המשאית עצרה מאחורינו. ירדנו מהאביר ואמרנו לנהג לרדת. הוא ירד ועל הפרצוף שלו הבעה של "לא יודע על מה אתם מדברים בכלל". גבר בן 40 ומשהו אולי, עכשיו שאני חושב על זה. ואז: "תביא תעודה". והוא נצמד לדלת המשאית מהצד, בתמונה שנראית לגמרי כמו העתק של הסצנה מהסרטון אתמול.

"אתה רוצה שאני אדפוק לך כדור בראש?" המ"כ שלי דוחף אותו. והוא נצמד לדלת של המשאית, והולך וקטן ומתקפל. משותק מפחד. אם לא היינו רק שלושה כנראה שזה היה נגרר לאלימות של ממש. יש משהו בחבורות גדולות של גברים שעושה אלימות לתרחיש ממש סביר.

אבל כל הכעס והפחד שהרגשתי, והרגשנו, ברעש ובאור הגדולים של המשאית הקרובה בכביש, התפוגגו בדקה או שתיים בחושך מול בנאדם מקופל ומבוהל שאנחנו אפילו לא בטוחים שרצה לפגוע בנו.

והקטע הזה שבו אתה מחזיק אדם שמותר לך לפגוע בו פיזית אבל לו אסור להגיב הוא אחד הקטעים הכי מעוררי בחילה בקיום האנושי, תנו לי להגיד לכם. אתמול בערב פתאום חזר לי הקטע הזה לראש. כולה אפיזודה קטנה. יש כאלה אלפים כל יום. אבל לא הייתי רחוק מלירות בבנאדם שסביר שהיו ילדים קטנים שחיכו לו בבית. והורים.

והקטע הזה, הסיטואציה הזו, שהפכה כל כך טבעית עבורנו, כמו עבור השוטר מאתמול, שכשאתה מדבר עם ערבי אתה מדבר אליו מגבוה, כמו אלוהים שלו, ומבקש תעודה ונותן לו סטירה ודחיפה אם צריך, אפילו אם הוא בגיל של אבא שלך, או מספיק צעיר להיות הילד שלך, זה הדבר הכי מגעיל שאני סוחב איתי מהשירות הצבאי שלי.

> ביום שבו נולדת התגייסתי. חשבתי שאני עושה את הדבר הנכון. טעיתי

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

בוגר מערכות חינוך רבות שלא הטמיע לחלוטין את תפיסת העולם של אף אחת מהן. שייך ביקנעם, שייך בחיפה, שייך בתל אביב, ובכל מקום שיש בו בני אדם. לא מאמין בהפרדה, אבל מאמין בגבולות רכים; איש של שלום וחופש. ליברל ופציפיסט, עם עין בוחנת לזווית האישית והאינדיבידואלית של סיפורים גדולים וקטנים.

לעמוד הכותב
נושאים קשורים
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
silencej89sjf