השטרחובסקי כסימפטום: המדפיס הממשלתי לשכפול ההגמוניה האשכנזית

מחאת השטרות המזרחית היא גם מחאה על האופן שבו ההגמוניה האשכנזית מכוננת ומשכפלת את עצמה כבר למעלה משישה עשורים. אנחנו לא רוצים רק ייצוג על השטרות, אנחנו רוצים ייצוג שווה בוועדות שקובעות מי יופיעו עליהם

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותב אורח: אלברט סוויסה

הבהרה חשובה: במאמר זה יעשה שימוש ישיר וענייני בפוליטיקה של זהויות במובן הציבורי, ולעניינינו, בשימוש גורף בזהויות 'מזרחים' ו'אשכנזים'. לא מעט אנשים סולדים מההבחנות הללו, עימם הסליחה. להלן יתברר חד משמעית שהן נכפו על השיח של המאבק החברתי הציבורי על ידי האשכנזים. מתוך דוחק הזמן והדחיפות אנחנו מרימים את הכפפה בשמחה רבה ומבלי למצמץ לרגע. ככלל, המאבק לצדק ויושר אינו עניין קודר ומדכדך, להפך, יש בו הרבה שמחה, עשיה, והומור.

ההיסטוריה של מאבק השטרות

למאבק על השוויון בייצוג הסמלים התרבותיים על גבי השטרות יש כבר היסטוריה קטנה ומתועדת. ב – 2010 יצא מכתב מתנועת "'אחותי' – למען נשים בישראל" אל נגיד בנק ישראל דאז, סטנלי פישר, המוחה על העדר ייצוג הולם ושווה גם לנשים  מזרחיות, במקביל להצעה שכבר עמדה בפני הוועדה  לגבי רחל ולאה גולדברג האשכנזיות. ככל הנראה המכתב אפילו לא הוצג בפני וועדת הייעוץ לעיצוב השטרות. דיונים והתבטאויות נגד עוד עלו פה ושם וב – 2013, לאחר שהתפרסמה גלריית הדמויות שנבחרה סופית: טשרניחובסקי, אלתרמן, רחל וגולדברג האשכנזים, העתידה להחליף את השטרות הקיימים, קמה סערה ציבורית גדולה שעניינה מחאה על כך שאין ברשימה זו, ובכל השטרות שהונפקו מאז ומעולם, ולו דמות עכשווית אחת המייצגת את המזרחים (הרמב"ם אינו מזרחי עכשווי).

> המיתוסים הנפוצים והשגויים ביותר על מילקי ועל ירידה מהארץ

שטרות מחאה מזרחיים. עיצוב: איתם טובול

שטרות מחאה מזרחיים. עיצוב: איתם טובול

הסערה הגיעה לשיא חדש כשנה לאחר מכן כששרי רז, חברה בוועדה המייעצת, נתנה בראיון לשרון גל בערוץ 10 את הצהרתה הבלתי נשכחת: "יכול להיות שזו ועדה בורה, אבל אני ממש לא מכירה משוררים מזרחים בולטים במאה ה-20. משוררים שמלמדים אותם בבתי ספר, שצעירים וצעירות כותבים אותם ומלחינים נעימות לפי המילים שלהם".

המשוררת ויקי שירן על שטר מחאה. עיצוב: יורם בלומנקרנץ

המשוררת ויקי שירן על שטר מחאה. עיצוב: יורם בלומנקרנץ

כל כך רעשה הארץ עד כדי כך שראש הממשלה בנימין נתניהו והשר נפתלי בנט הבטיחו קבל עם ועדה שהמעוות יתוקן לאלתר. אבל לא מניה ולא מקצתיה, עם צאת השטר החדש עם דמותו של שאול טשרניחובסקי התבשרנו שהרשימה שלעיל נותרה ללא כל שינוי. וכדי בזיון וקצף, התחושה הכללית של רבים בציבור היא שהפעם זו כבר עליית מדרגה חמורה מאוד בזלזול ובביזיון המתמשך מזה כבר כמעט 70 שנים בכל הקשור לייצוג  שוויוני בכלל ובשטרות בפרט, ושזו הפעם נחשבת כבר ליריקה אשכנזית בפרצוף המזרחי, קבל עם ועדה.

אכן, מזרחים רבים החליטו להרים את הכפפה, להיאבק ולמחות ולא לשקוט עד לשוויון גמור בייצוג, לתמיד, ובאופן עקבי. המחאה התחילה מן הרחוב, פועל יוצא של האקטיביזם המזרחי המתעורר ממילא והולך ומתפשט בשנים האחרונות בכל אתר ואתר ובכל עניין ועניין. אנשים החלו לכתוב על השטרות החדשים סיסמאות שונות ומשונות כיד דמיונם המוחה : "מדינת אשכנז!", "בורים לכו ללמוד!", "לא מייצג אותי!", "היכן רוח אלוהים?", ועוד ועוד. גרפיקאים החלו לעצב שטרות שעל גביהם אושיות תרבות מזרחיות מכל התחומים האפשריים והחלו להפיץ אותם ברשת, ובמקביל קבוצת אקדמאים ומלומדים מזרחיים ואשכנזים החלו לטרוח בכתיבת מונוגרפיות של אנשי תרבות מזרחיים מכל התחומים ולהעלותם ברשת, וחלקם פועלים להכניסם כערכים בוויקיפדיה. כמו כן הגיעה שמועה לאזני שקבוצת עורכי דין ופרסומאים מתארגנת להגשת תביעה ייצוגית לבית המשפט העליון על הפרת אי-שוויון בייצוג במרחב הציבורי, קרי על גבי השטרות. קבוצות דיון ובלוגרים יוצרים דיונים עקביים ברשת וקבוצה ספונטנית, ואנוכי בתוכם, התארגנה לרכז את כל המאבק הזה בדף מיוחד בפייסבוק תחת השם "שטרחובסקי", דף שצבר תאוצה נכבדת מאוד בתוך שבועות אחדים. בקיצור, כמאמר חז"ל, שכר מצווה מצווה, המאבק רק החל וכבר הוא מרוויח את עצמו.

> תושבי "עוטף תחנה מרכזית" מבקשים פתרונות חדשים מהממשלה

מתוך דף הפייסבוק 'שטרחובסקי'

מתוך דף הפייסבוק "שטרחובסקי"

בורות המכוננת את עצמה כידע

טענת שרי רז המובאת לעיל תִלמד ללא ספק במשך שנים רבות במחלקות לתיאוריה ביקורתית ולסוציולוגיה כמשפט פלאי של נפתולי הדיאלקטיקה הדיסקרימינטורית של ההגמוניה המעמדית או האתנוקרטית באשר היא. זו טענה מייצגת, משום שכפי שנראה, היא מבטאת באופן מושלם ולעומק את ליבת הכשל והקלקול שבו בעצם אנחנו נאבקים באמצעות השטרות. יש בה בטענה זו הכל : חלמאיות, צדקנות, התנשאות, ערמומיות, אי-הגיון כהגיון צרוף, בורות ובערות כאפיסטמולוגיה ורחיצה בניקיון כפיים. בקיצור, כל ההיגיון והרטוריקה של תורת הנישול והכיבוש על רגל אחת.

הבה ונתבונן. שרי רז הוזמנה לדבר בעקבות המהומה שקמה. היא הבינה היטב על מה ולמה קמה המהומה מאת המזרחים. זאת אומרת שאם היא הייתה אישה ישרה אזי היא בהחלט יכולה הייתה לנסח את דבריה בפשטות כך : הוועדה שכל חבריה אשכנזים ללא יוצא מן הכלל, ואשר מונתה על ידי אשכנזים ממשרד האוצר, מכירה אך ורק את תרבותה האשכנזית. לכן היא בחרה אך ורק סמלים שהיא מכירה מתרבותה, אשכנזים. על מנת שיהיה ייצוג שווה בשווה בשטרות גם למזרחים צריך למנות שווה בשווה אנשים מזרחים לוועדה  שיבחרו במזרחים. זהו.

מתוך דף הפייסבוק 'שטרחובסקי'

מתוך דף הפייסבוק "שטרחובסקי"

אלא שבדרכה שלה שרי רז היא כן ישרה ואותנטית, ולכן היא ייצגה בדבריה את הרטוריקה ההגמונית האשכנזית בשלמותה. ראשית, בכך שבמשפט שלה היא מעניקה זיהוי אתני אך ורק למזרחים. הוועדה והאני-עולם האשכנזי שלה אינם מזוהים ככאלה, אשכנזים, אלא כישות על-זהותית, לכאורה נטולת זהות, כקנון, כטבע העולם שהוא נטול זהות. אבל אתם מבינים שמבחינה לוגית ומן היושר איננו יכולים להרשות לה ולאשכנזים שהיא מייצגת את הפריווילגיה הזאת. הרי זו היא עובדה נחרצת, כל יוצאי הוועדה הינם מעדות וארצות אשכנז, וממילא אשכנזים, ולכן הם בחרו בייצוגים אשכנזיים. אין לנו שום ברירה אחרת.

אך מה היא הרטוריקה ההגמונית האשכנזית? ובכן, היא מתמצה בזכות הבלעדית להגיד 'אבל אני' מבלי להיחשב לבכיין, חלקלק, מתחכם או תחמן. אני-עולם אשכנזי, שיוצא מן הכלל כאילו, מן הוועדה, ללמד על הכלל כולו. שימו לב היטב למיקום של ה'אבל' במשפט, כיצד הוא הופך את ה"יכול להיות" ל"לא יכול להיות… שהוועדה בורה". הכיצד? כי כבמעשה קסם, ה'אבל' הופך את כל ההצהרה המפורטת מאוד על הבורות, על אי ההכרה וחוסר הידע, לסוג של ידע מכונן, למציאות. כלומר, לא 'יכול להיות' שהוועדה בורה אם בורותה של הוועדה היא הידע עצמו. זו היא גם פרשנות חדשנית למילה "בורות" שיכולה לתפקד רק כשהדובר הוא הגמון ואשכנזי. שכן בורות כאן אינה הדבר שמשעה אותך ומונע ממך לתפקד בתחום שאינך מתמצא בו, אלא סוג של העדר ידע שמצדיק את עצמו ומכונן את עצמו ואת המציאות שהוא מייצר כידע – מה שאיני יודע לא קיים, הבורות כאפיסטמולוגיה. גם ה"ממש לא"  המגוחך והמצחיק שבא כמעין התגנדרות של ההגמון בחולשה גלוית לב שלו, בא בעצם להעניק גושפנקה לבורות כידע. כי "אני לא מכירה משוררים מזרחים" זו בורות כפשוטה, אבל "אני ממש לא מכירה" באה לחזק במובלע שאם אני 'ממש' לא מכירה, אז כנראה שפשוט אין, שממש אין.

> הישג זמני: בית המשפט הורה לעכב פינוי מאהל ארלוזורוב

מתוך דף הפייסבוק 'שטרחובסקי'

מתוך דף הפייסבוק "שטרחובסקי"

שטרות כסימפטום

אנטומיית השיח הזה, הדקונסטרוקציה שלו, אינה שעשוע גרידה אלא חותרת לסמן למאבק את המטרה האמתית שלה, את שורש הרע שמאפשר את כל השליטה הפלילית של העדה האשכנזית בטובין ובנכסים הציבוריים שהמזרחים הינם שותפים מלאים ושווים בהם על פי דין, ולא רק על פי צדק. והמאבק על השטרות, על השטות הזאת כפי שאומרים לנו המתחסדים או הפחדנים, הוא חשוב הרבה יותר ממה שזה עשוי להראות.

המשוררת ברכה סרי על שטר מחאה. עיצוב: איתם טובל

המשוררת ברכה סרי על שטר מחאה. עיצוב: איתם טובל

הוא סימפטומטי במובהק, כי למעשה הטענה בדבר שכפול כוחה של ההגמוניה האשכנזית בכל אתר ואתר על בסיס אתני אשכנזי בולט  בשטרות יותר מבכל תחום אחר שאני מכיר ומשום כך הוא מבטא את ההיבט העקרוני והאסטרטגי שלה ללא כחל ושרק. כי בעוד בוועדות מקצועיות, כגון בוועדה לבחירת שופטים לבית משפט העליון, יושבים בעיקר אנשי מקצוע מובהקים מתוך מערכת המשפט אשר לכאורה יש להם אליבי מקצועי לטעון את טענת הגילדה האשכנזית של אהרון ברק "אם אין שופט עליון יוצא עדות המזרח, כנראה שלא מצאנו אדם מוכשר מספיק", הרי שבוועדה לייעוץ עיצוב השטרות יושבים אנשים שאין להם ולא כלום עם כלכלה, עיצוב או תרבות באופן מובהק. זו היא וועדה המורכבת מאנשים הבאים מתחומים שונים ומשונים ובכל זאת נמצא ש'איכשהו' היא כל כולה על טהרת העדה האשכנזית. משמע, טענת שרי רז מכילה את מעגל הסיבה והתוצאה השרירותיים שמכוננים את המציאות, הרישא והסיפא בטענתה יוצרים מעגל סגור. טענת ברק המצטדקת ו'המקצועית' לכאורה מתגלה כתוצאה ושורש של הרטוריקה האשכנזית השיטתית של שרי רז. אבל בפשטות, האמנם אין אפילו איש תרבות מזרחי אחד בישראל, שתרבותו היא מזרחית במובהק, שראוי לשבת בוועדה לייעוץ לעיצוב השטרות?

נעדרים מהשטרות, נעדרים מהוועדות

לדעתי, במודע או שלא במודע, זה מה שאכן סבורים האשכנזים ממשרד האוצר שבחרו את חברי הוועדה המייעצת האשכנזים, וזו האחרונה בתורה, על כל חבריה, סברה כך על עצמה וממילא על כל נבחרי ייצוגיה האשכנזיים בשטרות, ללא יוצא מן הכלל. איך לא? הרי זו היא שרשרת השכפול של ההגמוניה האשכנזית במלוא התגלמותה המתבססת על טענת השכפול של אהרון ברק שמשכפלת את עצמה גם על בסיס מהותני. אבסורדי ככל שיהיה, אלה הם התבנית והגשטלט הטאוטולוגי האשכנזי המובהק שאומר "אם רק אנחנו כאן, משמע רק אנחנו יכולים להיות כאן!". כי פירוק לגורמים של טענת שרי רז מראה שהיא בעצם משכפלת בדיוק את טענת אהרון ברק, משל אמרה לעצמה "אם אין חבר וועדה יוצא עדות המזרח, כנראה שלא נמצא אדם מוכשר מספיק לשבת בוועדה, ואם אין בוועדת הייצוג מזרחי מייצג משמע אין ייצוג מזרחי כלל ועיקר". הנוסחה המנצחת, אני ואפסי עוד.

לכן, המאבק לשינוי הייצוג שווה בשווה על גבי כל השטרות מיד ולאלתר, זה בטוח. אבל לא עשינו כלום אם לא נשנה את הרכב הוועדה שווה בשווה למזרחים ואשכנזים, לאלתר, ולחיים טובים ולשלום. כי בתוך המאבק על ייצוג שווה בוועדות באשר הן נבלע מאבק עמוק, חשוב ועקרוני מאוד מאוד, והוא על עצם ההגדרות מה הם סמלים בכלל, ומה הם סמלים שראויים להיות מייצגים, מכל וכל. המצב שבו אשכנזים מנפנפים לעבר מזרחים במשורר או במדינאי אשכנזי ואומרים להם "הביאו לנו אחד כזה!" לא רק שהוא משמר את יחסי הכוח ההגמוניים, אלא הוא שוב משכפל אותו. אינני רוצה להיכנס כאן לדיון האם מאבק הסמלים והתרבות המזרחיים חותר בה בעת תחת חברה המתבססת על אליטיזם דמוקרטי, אבל אין לי ספק שהוא לא יסכים לעולם להגמוניזם עדתי מכל סוג שהוא, כולל זו שלו.

אלברט סוויסה הוא סופר ומבקר תרבות, ממפעילי דף הפייסבוק שטרחובסקי

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

זה הזמן להעמיד בראש משרד החינוך מנהיג שמאמין בחינוך כוללני, איכותי ושוויוני. לא הוא. שר החינוך רפי פרץ (צילום: פלאש90)

ישראל בהבטחה לאו"ם: חינוך כוללני, שוויוני ואיכותי עד 2030

ישראל התחייבה בפני האו"ם לעמוד ב 17 היעדים של התכנית לפיתוח בר קיימא 2030. זה הזמן להעמיד בראש משרד החינוך מנהיג שמאמין בחינוך כוללני, איכותי ושוויוני, ולא מישהו כמו שר החינוך הנוכחי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf