השכלה אקדמית משתלמת - ובכל זאת הצעירים בישראל לומדים פחות

אחד ההסברים המקובלים לירידה במספר הנרשמים לתואר ראשון בישראל הוא ש"האקדמיה כבר לא מכשירה לחיים". אבל הנתונים מראים אחרת: בוגרי אוניברסיטאות מרוויחים יותר. גם בעולם המצב דומה. את ההסבר צריך לחפש במקום אחר

מאת:
השאירו תגובה
א א א

לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית פורסמו נתונים המעידים על ירידה במספר הנרשמים ללימודים גבוהים. זאת מגמה הפוכה למדינות העולם האחרות, שם הדור הצעיר כן מייחס חשיבות להשכלה אקדמית. זאת מגמה הפוכה גם ליתרונות בשכר שזוכים להם בעלי השכלה אקדמית, ואף ליתרון בתעסוקה שבוגרי אוניברסיטאות זוכים לו על פני בוגרי מכללות. יש הטוענים שהדור הצעיר "מבין" שהאקדמיה אינה רלוונטית עוד לחיים, אבל העובדות מוכיחות אחרת.

ירידה במספר הסטודנטים

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה השבוע נתונים נבחרים אודות ההשכלה הגבוהה בישראל. הנתון המעניין נוגע למגמת הירידה במספר הסטודנטים. כך למשל, מספר הסטודנטים שהחלו ללמוד לתואר ראשון בשנת הלימודים הקודמת (תשע"ח), ירד ב-5.7 אחוזים בהשוואה לשנה שלפני כן (תשע"ז). הירידה המשמעותית הייתה במכללות האקדמיות לחינוך (7.8 אחוזים), והירידה המתונה ביותר הייתה במכללות האקדמיות הפרטיות (3.6 אחוזים).

בתרשים הבא תוכלו לראות את מספר כלל הסטודנטים לתואר ראשון, כפי שנאספו מתוך השנתונים האחרונים של למ"ס. ניתן לראות כי לאחר עלייה רציפה, שנמשכה למעשה מאז קום המדינה, התייצב מספר הסטודנטים לתואר ראשון בשנת תשע"ה-ו, ומאז ניכרת מגמת ירידה. בתוך הירידה הכללית, צריך להדגיש כי עיקר הירידה נרשמה במכללות לחינוך ובאוניברסיטאות, וזאת לצד עלייה קלה במספר הסטודנטים במכללות האקדמיות המתוקצבות ובמכללות הפרטיות.

על פי אחד ההסברים הרווחים, גישתם של הצעירים כיום ללימודים היא תעסוקתית ולא מחקרית, שלא לדבר על לימודים לשם השכלה כללית. הדבר מסביר מדוע יותר צעירים פונים ללימודים בקורסים פרטיים או במכללות, ופחות לאוניברסיטאות. בווי-נט הגדילו לטעון ששוק העבודה השתנה והשכלה פורמלית אינה חשובה כיום כבעבר. "האוניברסיטה לא מכשירה לחיים" או "עולם התעסוקה הולך למקום של מי אתה" (כך העברית במקור), הם ציטוטים המתיימרים להסביר את מגמת השינוי.

צעירים בכל העולם כן מחשיבים השכלה אקדמית

אני לא חושב שההסברים האלה מספקים, ואביא נתונים שסותרים את ההסבר המקובל. למשל, נתוני ה-OECD על שיעור בעלי השכלה הגבוהה מקרב האוכלוסייה בהשוואה בין מדינות. אם אכן הדור הצעיר רואה את ההשכלה באור שונה מדורות קודמים, זה היה אמור להיות נכון במדינות נוספות מלבד ישראל. אבל זה לא כך. למעשה, בכל 44 המדינות שנבדקו, שיעור בעלי ההשכלה האקדמית בקרב הצעירים (גיל 25 עד 34) גדול יותר משיעור בעלי ההשכלה הגבוהה בקרב המבוגרים (גיל 55 עד 64). רק בישראל המצב הוא הפוך, ועד שנת 2015 הצעירים היו פחות משכילים מהמבוגרים, כפי שכתבתי בהרחבה כאן.

ראו למשל את שני התרשימים הבאים. בשנת 2017 בשתי קבוצות הגיל – מבוגרים (בתרשים עליון) וצעירים (בתרשים התחתון) – שיעור בעלי ההשכלה הגבוהה בישראל היה דומה: כ-48 אחוזים. אבל בעוד אצל המבוגרים שיעור זה הספיק כדי לעמוד במקום הראשון בעולם, הרי בקרב הצעירים שיעור זה מספיק רק למקום ה-12 מתוך 44 מדינות. במילים אחרות, הצעירים בכל העולם כן מחשיבים את הלימודים האקדמיים, וזה לא תואם את ההנחה שקרנם של הלימודים נשחקה.

השכלה אקדמית, במיוחד באוניברסיטה, משתלמת בשכר

הנה עוד נתון, מתוך מחקר שפרסם משרד האוצר בראשית שנת 2017, אודות "בחינת הפרמיה בשכר מרכישת השכלה גבוהה". במחקר נבדק השכר של קרוב למיליון אזרחי ישראל, שהיו בגילאים 29 עד 39 בשנת איסוף הנתונים, 2014. החוקרים השוו את השכר לנתונים אישיים בנוגע למבחני הבגרות והמבחן הפסיכומטרי (למי שניגשו) וכן למסלול הלימודים האקדמי שבחרו: מוסד הלימודים, החוג והתואר.

במחקר נמצא כי שכרם הממוצע של מי שלא למדו באקדמיה היה 7.5 אלף שקלים, נמוך מהשכר הממוצע של כל בעלי התארים האקדמיים. מי שסיימו תואר ראשון באמנות, עבודה סוציאלית או שפות, השתכרו בממוצע סביב תשעת אלפי שקלים, ומי שסיימו תואר ראשון במדעי המחשב, רפואה או הנדסה השתכרו בממוצע בין 20 ל-25 אלף שקלים.

משכורתם של בוגרי תואר ראשון בכל מקצועות מדעי הרוח הייתה גבוהה ב-36 אחוזים ממי שלא למדו לתואר ראשון, ומשכורתם של בוגרי תואר ראשון במדעי המחשב הייתה גבוהה ב-141 אחוזים מבוגרי מדעי הרוח. לא רק שההשכלה הגבוהה משתלמת, אלא שיש חוגים שמשתלמים יותר.

נתון מעניין נוסף מעיד על פער בשכר לטובת בוגרי האוניברסיטאות על פני בוגרי המכללות בכל מגמות הלימוד, וזה בניגוד גמור למה שנהוג לחשוב. כך למשל, בעלי תואר ראשון במשפטים בוגרי אוניברסיטה השתכרו בממוצע 17.8 אלף שקלים, בוגרי משפטים במכללות הפרטיות הסתפקו ב-12.8 אלף שקל, ובוגרי משפטים במכללות המתוקצבות השתכרו רק 10.1 אלף שקלים. תמונה דומה נמצאה גם בקרב בוגרי מדעי המחשב: 27.8 אלף שקל למי שלמדו באוניברסיטה, 24.4 אלף שקל למי שלמדו במכללות הפרטיות, ורק 19.7 אלף שקל למי שלמדו במכללות המתוקצבות.

נתונים אלה הולמים ממצאים שפורסמו בדה-מרקר, אודות היתרון שיש לבוגרי אוניברסיטאות על פני בוגרי מכללות בכל הקשור לקבלה לעבודה בהייטק. וגם זה, נראה לי, בניגוד לדעה הרווחת. על פי בדיקה שנעשתה לפני כשנה במסד הנתונים של אתר workey, ב-12חברות הייטק מובילות, כ-70 עד 94 אחוזים מהנקלטים לעבודה בחמש השנים האחרונות היו בוגרי אוניברסיטאות, בעוד שרק 6 עד 30 אחוזים היו בוגרי מכללות. על פי ההסבר המובא שם, בוגרי האוניברסיטאות נתפסים כמי שבחרו במסלול הקשה יותר, ולכן התואר שלהם מותיר רושם חיובי יותר על המעסיקים.

השורה התחתונה היא שצעירים בכל העולם לומדים יותר מדורות קודמים באקדמיה, שבוגרי אוניברסיטאות מקבלים שכר גבוה יותר ממי שלא למדו או ממי שלמדו במכללות, ובוגרי אוניברסיטאות מועדפים בקבלה לעבודה על פני בוגרי מכללות אפילו בהייטק. מכאן שלא נראה לי שהדור הצעיר "הבין" שאין עוד טעם בלימודים גבוהים. זה לא מסתדר. צריכה להיות סיבה אחרת לכך שצעירים בישראל נוטשים את הלימודים הגובהים, שאינה קשורה לרוח הדור או לאינטרס תעסוקתי. אני לא יודע מה התשובה.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

אל מידאן בסכנת סגירה. השחקן יוסף אבו ורדה מתוך ההצגה ״אבן ראבעה״ אותה כתב סלמאן נאטור ושהועלתה על בימת התיאטרון (צילום: סהיר עביד)

"האבסורד הוא שהכל התחיל כי רצינו להנגיש הצגות גם בעברית"

בסוף החודש ידון בג"ץ בעתירה שהגיש תיאטרון אל מידאן נגד משרד התרבות שמונע ממנו תקציבים. "אל מידאן לא מחפש לשים אצבע בעין של הציבור הישראלי. דרישתנו היא פשוטה - חופש ביטוי מלא במסגרת החוק", אומר יו"ר הוועד המנהל של התיאטרון

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf