השמאל מפספס את הפוטנציאל של המצביעים דוברי הרוסית

יום לפני הבחירות השמאל שוב ייזכר שהוא שכח את ציבור דוברי הרוסית, ואז יתלונן ש"נורא קשה להגיע אליו". השלום יכול להתחיל בדוברי הרוסית, עכשיו השמאל צריך להחליט אם הוא רוצה לעבוד

מאת:
השאירו תגובה
א א א

אחת לכמה חודשים אני מקבלת את הפניה החוזרת: "בואי להיות חלק מוועדת היגוי, חשיבה או צוות מומחים לפרויקט חדש שקשור לדוברי הרוסית". פעם אחר פעם אני מגיעה, לתוך חדר מעורר קלסטרופוביה, תוהה האם רק בחדרים שכאלה ניתן לקיים שיח על הטאבו הגדול בשמאל – קהל דוברי הרוסית. המנחה לעולם לא יהיה דובר השפה. הוא שירת בצבא עם יורי ואלכס או שעבד עם אולגה ואנה בחברת היי טק, ולפעמים הרוסייה היחידה שהוא מכיר היא עובדת הניקיון שלו. דבר אחד הוא יודע בבירור: נורא קשה לו לגייס את "הציבור הזה".

הטקטיקה תמיד זהה: מפילים אחריות וכמות עבודה של עשור שהיתה צריכה להיעשות על ידי מאות אנשים על אדם אחד; זה, מגייס חדר של חמישים אנשים לפגישה עם הפוליטיקאי התורן. הפוליטיקאי מסביר ארוכות מאיפה הוא הגיע ולאן הוא הולך. היושבים בקהל מכחכחים בגרון, חצי מהם נאלצים להקשיב באדיקות לכל הברה כי העברית לא הפכה לקלה יותר עבורם אחרי עשרים וחמש שנים, והחצי השני נע באי נוחות בכיסאו כי ברור לו שמדובר בנאום שחוזר על עצמו, ואין בו שום חידוש, בטח לא עבורם. כשהפוליטיקאי מתחיל לענות על שאלת השאלות – למה עכשיו? – הוא משתנק מעוצמות התסכול שעולות מהקהל, ולכולם ברור שעוד רגע הוא יניח לזה לעוד כמה שנים, וחוזר חלילה.

לאחר מספר שעות דיונים והסברים הסוף תמיד יהיה זהה: תחושת מועקה בקרב חמישים המשתתפים דוברי הרוסית שהמשפט "לפחות יצא לנו לשתות קפה ביחד" לא באמת מסתירה. נתראה בסיבוב הבא.

אנחנו השינוי

קוראים לנו "הציבור שקשה להגיע אליו". מדובר בתיאור שמעיד על עצלנות מחשבתית וחוסר ראיה אסטרטגית, שכן הזמן והאקלים הפוליטי יצרו פוטנציאל חסר תקדים. דוברי הרוסית מהווים 17 אחוזים מהאוכלוסייה המוגדרת כיהודית בארץ. דור 1.5 שנוצר במחאה החברתית של 2011, יצר שיח שהתגלגל לקבוצות פייסבוק, וואטסאפ, עמותות וקבוצות פעילות שונות ברחבי הארץ. מהעוצמה הזאת אפשר להתעלם רק אם טומנים את הראש עמוק בחול, והרוב אכן מצליחים בכך.

זו לא חייבת להיות האופציה היחידה. כנס של תומכי ישראל ביתנו. (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

זו לא חייבת להיות האופציה היחידה. כנס של תומכי ישראל ביתנו. (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

קלף הזהב של דוברי הרוסית הוא שאינם מוקצים על ידי שום מחנה. קבוצה שמהללים אותה על הפטריוטיות והציונות שלה, שרואה את עצמה חלק אינטגרלי מהמדינה, ובעלת התמצאות בענייני ביטחון. השמאל עסוק בהאבקות עם גורמים דתיים-משיחיים שהסיבה להתנגדותם לפתרון שתי המדינות היא העדפת ארץ ישראל השלמה על פני מדינה יהודית ודמוקרטית, והנה – כנווה מדבר – יש כאן קבוצה של כמיליון איש ואישה שיש לה שאלות קשות הקשורות לפרספקטיבה האסטרטגית הישראלית, אך גם יודעת שהמדינה נותנת יחס מועדף, לרבות תקציבי, להתנחלויות ושההיפרדות מהפלסטינים נחוצה לשמירות צביונה היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל. הנתונים מגבים זאת: בסקרים פנימיים שנערכו לאחרונה וטרם פורסמו עולה כי מרבית דוברי הרוסית בישראל חושבים שישראל חייבת ליזום תהליך מדיני, ורוב עצום מתוכם מעוניינים בהפרדות מהפלסטינים.

עוצמת הקריאה של השמאל לדוברי הרוסית משתנה עם לוח הזמנים הפוליטי: יותר לקראת הבחירות, בכלל לא במהלך הקדנציה. בדוברי הרוסית נזכרים רק בדקה התשעים. אבל אם מארגני המחאות, הארגונים החברתיים והפוליטיים, ומפלגות האופוזיציה חפצי חיים, לדוברי הרוסית חייב להיות מקום ליד השולחן כל הזמן. פוטנציאל שינוי הכיוון של המדינה טמון באוכלוסייה הזאת, שהפרופיל הסוציו אקונומי שלה מקביל ברובו למצביעי המרכז שמאל אך דפוסי ההצבעה שלהם עדיין שונים. עשייה פוליטית מתוכננת היטב יכולה לייצר מהפך, אולם היא חייבת לכלול ויתור על אגו ושיתוף בקבלת ההחלטות, ולא רק ברגע האחרון.

הבחירה להדיר אותנו מסדר היום, ולהיזכר לקראת הבחירות שזה "קשה להגיע אלינו" מעוררת בי זעם. בפוליטיקה כמו ביחסים – בלי השקעת זמן ומאמץ, תישאר לבד. אם נפסיק לפחד מעבודה קשה ההיסטוריה עוד עשויה לספר סיפור אחר: הסיפור על מיליון העולים שהצילו את ישראל מהתרסקות, הביאו למהפך פוליטי שיצר מפנה מדיני-ביטחוני, ושמרו על ישראל כמדינתו הדמוקרטית של העם היהודי. של כולנו, גם של דוברי הרוסית.

זויה פושניקוב היא מנהלת הפרויקטים של יוזמת ז'נבה ופעילה פוליטית.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
אלימות משטרתית נגד מפגינים חרדים. הפגנת הפלג הירושלמי בבני ברק. 10 בדצמבר 2018 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

אלימות משטרתית נגד מפגינים חרדים. הפגנת הפלג הירושלמי בבני ברק. 10 בדצמבר 2018 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

צפו: שוטר תופס באלימות במפשעה של מפגין חרדי

בתיעוד מהפגנת "הפלג הירושלמי" נגד מעצר עריק, נראה שוטר תופס בכוונה במפשעה של מפגין שהוא מנסה לעצור. בסרטון נוסף נראית חבורת שוטרים רכובים על אופנועים נוסעת לעבר המפגינים במהירות כדי לפזר אותם מהכביש

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf