newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

השיעור שהאופוזיציה חייבת ללמוד מהמקבילה בדרום אפריקה

בזמן בו הגלגול ההיסטורי של מפא"י מתרסק, כדאי לכל מנהיגי האפוזיציה לחזור לספרי ההיסטוריה הדרום אפריקאית ולגלות מה עלה בגורלה של המקבילה המקומית. הנה מה שקרה בעבר לאופוזיציה שלא עשתה מספיק

מאת:

ההיסטוריה הדרום אפריקאית מוזכרת באופן קבוע בהקשר המקומי. ישנם אלו שמשווים בין המשטר הישראלי בשטחים הכבושים למשטר האפרטהייד ואחרים קושרים את הקריאות לחרם על ישראל ככאלו שנובעות מצעדים דומים שנעשו בעבר כדי להפעיל לחץ על ממשלת דרום אפריקה לשנות את מדיניותה. לצידם, כאלו המקדמים פתרון מזכירים את תהליך הצדק המעברי וועדות האמת והפיוס כהשראה לתהליך שיש לערוך בין הירדן לים כדי לבסס תחושת צדק בקרב התושבים.

אך יש נקודת דמיון נוספת שכמעט ולא עלתה לדיון, וזו קשורה בגורלה של מפלגת השמאל הממסדי הדרום אפריקאי. בימים אלו בהם הגלגול המודרני של מפלגת מפא"י ההסטורית מתפרק לגורמים, סיפורה של המקבילה האפריקאית יכול לחדד את הכיוון שלתוכו צועדת בבטחה המפלגה שאמורה להוביל את האופוזיציה בישראל.

מצביעים מחכים לתורם להצביע. קייפטאון (צילום: שחף פולאקוב / אקטיבסטילס)

מצביעים מחכים לתורם להצביע בבחירות הכלליות בדרום אפריקה. קייפטאון (צילום: שחף פולאקוב / אקטיבסטילס)

אסור להשוות?

לאחר מלחמת הבורים, שבה רפובליקות עצמאיות של מתיישבים ממוצא אירופאי נלחמו באימפריה הבריטית, אוחדו ארבעת הקולוניות הבריטיות ב-1910 ליישות מדינית אחת בחסות בריטית שנקראה "האיחוד הדרום אפריקאי". כחלק מהתהליך שהוביל לעצמאות, המפלגה הדרום אפריקאית (South African Party) הוקמה לקראת מערכת הבחירות הראשונה שנערכה באותה שנה. למרות שהנהגתה הייתה מבוססת על גיבורי מלחמה שנלחמו בבריטים, היא שאפה לקדם מדיניות מתונה ואף ליחסי שכנות ושלום עם המדינות הסובבות. על בסיס מצע זה, היא הפכה למפלגת השלטון בשלוש מתוך ארבע מערכות הבחירות הראשונות והייתה אחת המפלגות המרכזיות בקואליציות השונות עד 1934.

למרות שאיפתה למדיניות מתונה, שיקולים פוליטיים שונים הובילו אותה לקידום מדיניות אחרת. כבר בעשור הראשון לשלטונה היא צירפה לקואליציה בראשותה את יריבתה, המפלגה הלאומית, שקידמה מדיניות התומכת בהפרדה ואפליה לטובת הלבנים, ולאחר מכן לא הססה להצטרף לקואליציה בראשות מפלגה זו. בהמשך, לאחר כשלון במערכת הבחירות של 1933, המפלגה הדרום אפריקאית החליטה להתפשר עוד יותר על מתינותה דרך כניסה לשותפות פוליטית מלאה עם המפלגה הלאומית תחת מסגרת אחת שנקראה ה"מפלגה הלאומית הדרום אפריקאית המאוחדת", שהביאה את המפלגה להנות ממנעמי השלטון במשך תקופה ארוכה עד שנת 1948, שבה התפצל האיחוד ואיתו האפשרות להיות חלק ממפלגת השלטון.

מאז אותה שנה, נראה שהמפלגה פספסה כל הזדמנות להיות בצד הנכון של ההיסטוריה. ראשית, למרות שהייתה ליברלית יותר מהמפלגה הלאומית, היא מעולם לא הפכה את התנגדותה לאפליה למרכיב מרכזי במדיניותה ומעולם לא ניסחה כיצד יש לממש את חזונה לערכים ליברלים במשטר המבוסס על עליונות של קהילה אחת אל מול האחרות. להיפך, למפלגה זאת לא הייתה בעיה לתמוך פעם אחר פעם ברגולציות השונות היוצרות את האפליה באופן טכני ובנוסף להניח את החוקים הראשוניים שעליהם התבסס משטר ההפרדה, שנחקק רשמית ב-1948. מנגד, בזמנים שבהם היא הביעה דעה בנושא, היא יכלה לבקר את משטר האפרטהייד אבל עדין לתמוך בהמשך השלטון הלבן ובזהות המדינה כלבנה דרך התבססות על ניסוחים משפטיים שמעגנים את הפרדה בחוק או כאלו המכוונים לעתיד רחוק בו המציאות תשתנה.

זאת ועוד, ב-1959 היא איבדה קולות רבים לאחר הקמת המפלגה הפרוגרסיבית, ששאפה להיות אופוזיציה ברורה יותר לאפרטהייד, וב-1975 החליטה המפלגה לגרש מתוכה נציגים שהחליטו לחתום על אמנה למען שיוויון אזרחי מלא שנה קודם לכן. בסופו של דבר, מלחמותיה הפנימיות וחוסר ההסכמה לגבי עתיד המשטר הובילו לפירוק המפלגה ב-1977 ולהעלמותה מהזירה הפוליטית.

באופן טבעי, את מקומה האופוזיציוני תפסה המפלגה הפרוגרסיבית, שהעמידה מצע ברור המחויב לשינוי מהותי במשטר ולהקמה של פדרציה שיוויונית בכל הארץ.

בסופו של דבר, חוסר היכולת לבסס אופוזיציה ברורה הביא לכך שהמפלגה הלאומית נשארה בשלטון מ-1948 ועד פירוק האפרטהייד ב-1994. כזכור, למרות מצעה הלאומני, המפלגה הלאומית הייתה זאת שהובילה את פירוק משטר האפרטהייד ומנהיגה הניצי דה קלרק זכה בפרס הנובל לשלום. לעומתם, המפלגה הדרום אפריקאית, בין אם בראשיתה או תחת האיחוד, נשכחה במרוצת השנים למרות גדולתה הראשונית בהקמת המדינה. היום, דעתה המתונה, מרכז-שמאל, נראית מבולבלת בראי הסטורי ומאבקיה הפנימיים נראים זניחים מול הצורך באמירה משמעותית כנגד העוולות הקשים שהתבצעו תחת המשטר.

כדאי לו להציץ בספרי ההיסטוריה הדרום אפריקאית. יו"ר העבודה אבי גבאי (מרים אלסטר / פלאש90)

כדאי לו להציץ בספרי ההיסטוריה הדרום אפריקאית. יו"ר העבודה אבי גבאי (מרים אלסטר / פלאש90)

ובחזרה אלינו

אמנם ההסטוריה לא חוזרת על עצמה, אבל היא מתחרזת. ובין החרוזים האלו נמצא דמיון בין התנהלות האופוזיציה בדרום אפריקה לזאת הישראלית. בין אם זה חוסר העמדה הברורה אל מול עוולות המשטר, כניסה לקואליציות ואיחודים עם המפלגה הלאומית או התעסקות במלחמות פנימיות, יש דמיון רב בין מפלגת העבודה למפלגה הדרום אפריקאית ההסטורית. מפלגות אלו שוב ושוב נצמדו למכנה משותף עם גורמים לאומניים תוך התפשרות על ערכים דמוקרטיים בסיסיים בתפיסת העולם. אך לא רק מבחינת העמדה המוסרית – שתי המפלגות גם עשו טעות פוליטית משמעותית בטווח הארוך.

במציאות של משטר כוחני שבו המוסדות הדמוקרטיים מוחלשים, אין צורך במפלגות שינסחו מחדש את האפליה או יציגו אלטרנטיבה חיוורת למפלגות הימין אלא בכאלו שיבחרו צד באופן ברור. מפלגות חסרות אידיאולוגיה ברורה כנגד המערכת פשוט נמוגות לתוכה ואילו אלו שמצליחות להציג עמוד שדרה ברור, כמו המפלגה הפרוגרסיבית הדרום אפריקאית, הן אלו שמתחזקות בטווח הארוך.

כל עוד מפלגות האופוזיציה יהוו רק אלטרנטיבה לקואליציה ומטרתן תהיה רק ראשות הממשלה, הן ייראו כצל חיוור של מפלגת השלטון במערכות בחירות שינועו בין גוונים שונים של אפור. שינוי פוליטי מחייב אמירה ברורה והשמאל רק ירוויח אם יפסיק לאחוז את המקל בשני קצוותיו ובמקום זאת יבטא באופן ברור חזון הומניסטי ושיוויוני, שמציג אלטרנטיבה למציאות הפוליטית הקיימת. זהו אמנם צעד בעל סיכון פוליטי אבל כזה המתחייב כדי לסמן את המטרה שלשמה מנסים להגיע ובכדי לרכז את כל הכוחות שיכולים להביא לשינוי המיוחל.

השאלה הגדולה היא האם יהיה מנהיג או מנהיגה של מפלגת שמאל ציונית שיהיו מוכנים לעשות את הצעד הזה. כרגע נראה שהם מעדיפים להישאר בגבולות הגזרה של המחנה המדומיין שלא רק שאינו יביא לשינוי השלטון אלא יביא להנצחת המערכת עד שאלטרנטיבה כזאת תגיעה.

ליאל מגן הוא מנהל שותף בארגון IPCRI וחבר צוות בתכנית GLOCAL לפיתוח בינ"ל של האוניברסיטה העברית. הוא חבר בצוות התיאום הארצי של תנועת "עומדים ביחד". 

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf