איך מתארת התקשורת הפלסטינית את האלימות בירושלים?

מאת |

רצח אבו-ח'דיר, הרחבת ההתנחלויות והאלימות המשטרתית כולם תורמים את חלקם. אבל סקירה של כותרות העיתונים הפלסטינים מראה שעיקר החששות והזעם מופנים כלפי מדיניות הממשלה, המשטרה והימין הקיצוני על הר הבית

כותבת אורחת: הנרייט שאקר

"אינתיפאדת המכוניות". כך כבר קוראים לזה בשטחים. בטווח של כמה שבועות שלושה תושבי ירושלים המזרחית הפכו את מכוניותיהם לנשק ודרסו הולכי רגל בעיר. הם הרגו ארבעה ישראלית ופצעו עשרות נוספים. אמנם לא מדובר באמצעי חדש בשירות הטרור אבל הקרבה בין האירועים על רקע המתחים הגוברים בירושלים הובילה לצורך לתת שם לסדרת ההתפתחויות האחרונות.

אז למה כל זה קורה עכשיו, ובעיקר – איך התקשורת הפלסטינית מספרת את הסיפור של האלימות בירושלים?

צמצום גישת המוסלמים לאל-אקצא

כבר מתחילת יוני, עוד לפני מלחמת עזה, מאותתת התקשורת הפלסטינית על שינוי כיוון במדיניות הישראלית ביחס להר הבית / חראם אל-שריף. הסטטוס קוו – שקובע שמבקרים לא-מוסלמים יוכלו לעלות להר אך לא להתפלל, ונשמר בקפידה על ידי ישראל מאז 67' – מוצג כעומד בפני שינוי אפשרי.

ב-3.6 בישרה הכותרת הראשית של אל-קודס, העיתון הנפוץ ביותר בפלסטין, על כך ש"ישראל מרחיקה מוסלמים ומאפשרת ליהודים גישה למסגד אל-אקצא". הדיווח הסתמך על מקורות מקומיים שדיווח כי "יותר מ-60 מתנחלים קיצונים פשטו על חצר המסגד ביום שלישי וביצעו טקסים תלמודיים תחת אבטחה משטרתית. באותו הזמן נמנעה ממאמינים פלסטינים הכניסה לתפילה באל-אקצא".

ב-13 ליוני דיווח אל-קודס על הגבלות מחמירות יותר שהוטלו על מאמינים מוסלמים, לרבות "פשיטות. מעצרים והוצאת צווי הרחקה מאל-אקצא לתקופות של כמה שבועות, וזאת בנוסף להחרמת תעודות הזהות של המאמינים, שהתקשו להשיג אותן בחזרה". העיתון מתח ביקורת על המדינות הערביות והמוסלמיות שלא מפעילות לחץ על ישראל בעניין.

> תנועת הר הבית לא מבקשת שוויון זכויות, אלא שליטה יהודית בלעדית

שוטרים מונעים ממתפללים מוסלמים להגיע לאל-אקצא (פאיז אבו-רמלה / אקטיבסטילס)

שוטרים מונעים ממתפללים מוסלמים להגיע לאל-אקצא (פאיז אבו-רמלה / אקטיבסטילס)

למה שנתפס כאיום בהשתלטות על אל-אקצא נוספה שכבה נוספת של זעם בתחילת יולי, עם חטיפתו ורציחתו של מוחמד אבו-ח'דיר, שהציתו הפגנות והתנגשויות עם שוטרים בירושלים המזרחית. (לאחרונה, כשנתניהו הורה על הריסת בתיהם של המחבלים הדורסים, פלסטינים רבים ציינו שראש הממשלה לא שקל לרגע להורות על הריסת בתיהם של הישראלים שרצחו את אבו-ח'דיר).

בסוף ספטמבר, כחודש אחרי שנגמרה הלחימה בעזה, נתקלו מוסלמים שהגיעו לתפילות יום שישי על ההר בהגבלות חמורות עוד יותר מהרגיל: המשטרה מנעה גישה למתחם אל-אקצא מאנשים מתחת לגיל חמישים, לשיטתה כדי למנוע עימותים בין המתפללים למשטרה. פלסטינים רבים רואים במגבלות האלה, לצד העלייה בתדירות של ביקורי יהודים על ההר, המאובטחים על ידי המשטרה, כצעד אסטרטגי שמטרתו לסייע למתנחלים מהימין הקיצוני לקדם את האג'נדה שלהם. צעד כזה נתפס לכל הפחות כפגיעה בסטטוס קוו, אם לא יותר מכך.

מי מתנקש במי?

ההשתלטות הבו-זמנית על 25 דירות בסילוואן בתחילת אוקטובר הגבירה את הזעם עוד יותר. הנה, המתנחלים לא מסתפקים בפרובוקציות על הר הבית / חראם אל-שריף, אלא פולשים לבתיהם של תושבי העיר הפלסטינים. לכך נוספה הפשיטה המתואמת של רשויות העירייה והממשלה על השכונות המזרחיות, שבימים כתיקונם לא מקבלות כמעט כל שירות מאותה עירייה ממש, שהפלסטינים אף לא מכירים בה.

"צוותי אכיפה של מס הכנסה, חברת המים והעירייה פשטו על חנויות בסילוואן, ג'בל מוכבאר, ואדי ג'וז ועיסאוויה", דיווח אל-קודס. "במסגרת הפשיטה הוצאו צווי הריסה, נרשמו דוחות חניה וקנסות של מס הכנסה, ושוטרים סגרו את הכניסות לשכונות וערכו חיפושים במכוניות". הפלסטינים תושבי ירושלים המזרחית רואים במבצע הזה ענישה קולקטיבית על ההפגנות נגד הפעילות היהודית הקיצונית המוגברת באל-אקצא, נכתב באל-קודס בסוף אוקטובר.

> הממסד התורני: העולים להר אשמים בתסיסה

עימותים בשועפאט, ירושלים המזרחית (אורן זיו / אקטיבסטילס)

עימותים בשועפאט, ירושלים המזרחית (אורן זיו / אקטיבסטילס)

הריגתו של מועתז חיג'אזי, החשוד בנסיון ההתנקשות ביהודה גליק, תוארה בתקשורת הפלסטינית כהתנקשות בעצמה. שוטרים ניקבו את גופו של חיג'אזי בעשרים כדורים, ולפי דיווחים מנעו מחובשים לפנות אותו לקבלת טיפול. המצב הדרדר עוד יותר כשוועדה ישראלית אישרה לפני שבוע את בנייתן של עוד 500 יחידות דיור בהתנחלות רמת שלמה, שבוע אחרי שנתניהו נתן אור ירוק לבניית 400 יחידות דיור בהר חומה.

ביום רביעי השבוע פשטו כוחות משטרה על מתחם אל-אקצא ולראשונה מאז 1967 הגיעו למסגד המרכזי במתחם. שוטרים נכנסו למסגד עצמו עם נעליים על רגליהם וכשהם נושאים נשק, דבר שנתפס כחילול קודש פרובוקטיבי באחד המקומות החשובים לאסלאם. לפי דיווחי התקשורת הפלסטינית השוטרים תקפו מתפללים, ירו גז מדמיע, רימוני הלם וכדורי גומי ופצעו מתפללים רבים.

האירוע עורר זעם בקרב פלסטינים רבים, ששוב ראו כאן יוזמה ישראלית להדוף מוסלמים אל מחוץ להר לטובת מתנחלים ישראלים. לפי אל-חייאת אל-ג'דידה, העיתון הרשמי של הרשות הפלסטינית, פלישה זו הייתה הגורם שהוביל את איברהים אלעכארי לבצע את פיגוע הדריסה הקטלני בצהרי אותו היום בפאתי שייח' ג'ראח.

> ירושלים שלי, תשעה קבין של הוד ושל כאב

זהירות, הורסים את אל-אקצא. שלט באוניברסיטת א-נג'אח בשכם (אחמד אל-באז / אקטיבסטילס)

זהירות, הורסים את אל-אקצא. שלט באוניברסיטת א-נג'אח בשכם (אחמד אל-באז / אקטיבסטילס)

בית המקדש השלישי

בחברה הפלסטינית לוקחים ברצינות את הצהרות פעילי הימין הקיצוני הישראלים – כפי שנכתב בשער אל-חייאת א-ג'דידה אתמול (שישי). רבים משוכנעים שהמטרה הכוללת של המהלכים הישראלים באל-אקצא נועדו להרוס כל סיכוי להקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית שירושלים תהיה בירתה. ישנם גם הטוענים שחברי הכנסת ופעילי הר הבית שמקדמים את זכותם התפילה ליהודית על ההר למעשה שואפים להרוס את אל-אקצא כליל ולבנות במקומו את בית המקדש.

העיתון היומי הנפוץ אל-איאם, היוצא ברמאללה, פרסם בחמישי כתבה על יחס הציבור הפלסטיני לנעשה בירושלים. לפי הדיווח, חודשיים אחרי סוף המלחמה ברצועה אפילו רבים מתושבי עזה, בעיקר צעירים, רואים באיום על מסגד אל-אקצא כדבר חמור ומטריד יותר מהמלחמה עצמה.

בעוד שנתניהו מאשים את אבו-מאזן בליבוי הלהבות בירושלים, הפלסטינים תולים את האשם בממשלה וברשויות בישראל. התפיסה הרווחת היא שממשלת ישראל בוחרת להתריס וילצור פרובוקציות במקום לשדר ריסון ושיקול דעת. "האלימות – תוכניתו של נתניהו", נכתב באחת מכותרות אל-חייאת אל-ג'דידה אתמול. הכתבה תיארה את הפעולות להרחבת ההתנחלויות ואת הפלישות החוזרות ונשנות לאל-אקצא כיוזמה מכוונת של נתניהו להתססת האווירה. המטרה, כך נכתב, היא להשתמש באלימות כדי לחלק את אל-אקצא ולהקצות זמנים ואזורים נפרדים על ההר ליהודים ולמוסלמים (כפי שנהוג במערכת המכפלה).

אם מסתכלים במבט כולל על הגבלות התנועה של המאמינים המוסלמים ופעילותם המוגברת של פעילי הימין הקיצוני היהודים, וזאת על רקע רצח אבו-ח'דיר, מבצעי האכיפה בירושלים המזרחית, השתלטות המתנחלים על בתים בסילוואן ותוכניות הבנייה הרבות בהתנחלויות בעיר – אפשר להבין טוב יותר את מקורותיו של הזעם ברחוב הפלסטיני.

ירושלים המזרחית והמערבית מופרדות כיום לא רק על ידי גיאוגרפיה. עכשיו, יותר מתמיד, עיר הקודש מחולקת בין תפיסות המציאות השונות של תושביה היהודים והפלסטינים.

הנרייט שאקר היא עיתונאית יפואית בראשית דרכה. היא עוסקת בזהות פלסטינית מקומית, אזורית וגלובלית. לצד הכתיבה היא גם מעורבת במספר יוזמות לשיתוף פעולה אזורי ולחיזוק קהילות. אפשר לעקור אחריה בטוויטר כאן. הפוסט פורסם במקור באנגלית באתר 972+, ותורגם לעברית על ידי חגי מטר.

> התסיסה בירושלים והמלחמה הם יעדים אסטרטגיים של ממשלת ישראל

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

זהו הערוץ הכללי של "שיחה מקומית", מקומם של מאמרי האורחות והאורחים שלנו, של יוזמות קבוצתיות באתר, לייב בלוגינג בארועים מיוחדים, הודעות מערכת ועוד.

נשמח לקבל הצעות לכתבות ומאמרים, תמונות וסרטונים. אפשר לקרוא את מדיניות הפרסום שלנו בעמוד האודות, ולשלוח לנו מיילים לכאן: info@mekomit.co.il

כתבות ומאמרים המתפרסמים בערוץ מייצגים את כותביהם בלבד, ולא את דעות חברות וחברי "שיחה מקומית" או את דעות העורכים.

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf