ומי החרדים שלא יצביעו לפי צו המגזר?

למרות הדימוי הרווח בקרב חילונים, הרחוב החרדי לא מצביע כגוש אחד למפלגות החרדיות: יש הנמנעים מסיבות אידיאולוגיות, יש המעדיפים להשתלב במפלגות הגדולות, יש מחאה פמיניסטית, ויש גם יותר קולות צפים מן המקובל לחשוב

מאת:
השאירו תגובה
א א א

חרדים אוהבים בחירות. לא רק בחירות בהן על פי ההערכות יישבר כוחו של לפיד, הם יחזרו לתוך הממשלה ויבוטלו הסנקציות הפליליות על סרבני הגיוס. ממש לא – כל מערכת בחירות גוררת התלהבות ברחוב החרדי. פרשנויות, קמפיינים, מפלגות חדשות ודילים שמתעופפים באוויר מספקים לצעיר החרדי הרבה חומר לרכל עליו. אמנם, אין עונת מלפפונים אצל החרדים – תמיד יש פרשה רותחת על סדר היום, אך מערכת בחירות זאת חגיגה מסוג אחר. מרפסות הישיבות גועשות בצורבים, האמונים על שיטת הפולמוס הישיבתית, שמנתחים עד דק את המערכת הפוליטית, את הסיכויים ואת המספרים – וממש לא רק בהקשר המגזרי.

למרות התחושה החילונית שצצה פעמים רבות כביכול כל החרדים הם גוש שחור ומגובש, לא כל החרדים יצביעו בבחירות הקרובות למפלגות חרדיות. השיקולים רבים – החל מקבוצות שאידיאולוגית נמנעות מלהצביע, דרך תאי חרדים במפלגות הגדולות וכלה בנשים חרדיות שהחליטו לא לבחור כל עוד אינן נבחרות בעצמן, בסך הכל נשמטים לא מעט קולות חרדים מידי שתי המפלגות החרדיות, מספר ההולך וגדל מידי מערכת בחירות.

בכתבה הבאה אסקור כמה מהקבוצות החרדיות הגדולות שלא יצביעו ליהדות התורה (ג') ולש"ס בבחירות הקרובות, או שהצבעתן מוטלת בספק. מניתוח הנתונים והמספרים אפשר לראות בבירור כי מספר "הקולות הצפים" בין החרדים גדול ממה שנהוג לחשוב.

אנשי היישוב הישן – "העדה החרדית"

הקבוצה הגדולה ביותר לא תצביע למפלגות החרדיות כי אסור. רוב הסוברים כי אסור להצביע לכנסת משתייכים לעדה החרדית, ארגון הגג של קהילות היישוב הישן בירושלים, והם מתרכזים בעיקר בירושלים ובית שמש.

> משחקי הכס של פוניבז': המלחמה שקורעת את העולם החרדי

הפגנת חרדים נגד הגיוס, ירושלים, מרץ 2014 (טלי מאייר / אקטיבסטילס)

הפגנת חרדים נגד הגיוס, ירושלים, מרץ 2014 (טלי מאייר / אקטיבסטילס)

האיסור החל עוד לפני הקמת המדינה, עם הבחירות למוסדות הבית הלאומי. בעבר אסרו רוב הרבנים החרדים, גם הספרדים, את ההשתתפות בבחירות, ועם השנים התירו זאת בדיעבד, בעיקר בהשפעת הרב שך והרב עובדיה יוסף, ובגלל התרחבות הקהילה החרדית. לפי שמואל חיים פפנהיים, איש העדה החרדית ומי שבעבר ערך את ביטאונה "החומה", מדובר בלמעלה מ-50 אלף איש שלא ילכו לקלפי מחמת האיסור.

השאלה הגדולה היא מה יקרה ב"עת צרה ליעקב" – מערכת בחירות שבה לכל קול תהיה השפעה על עתיד החרדים, האם יותר האיסור? לפי פפנהיים בהחלט לא. הוא מזכיר את הבחירות המקומיות בבית שמש, שלמרות שנתפסו כמאבק על הבית, האיסור נותר על כנו.

לפני כמה שנים פרשה קהילת המתמידים בראשות הרב לייב מינצברג מהעדה החרדית, עקב חילוקי דעות עם ההנהגה. מאז פרשו, נחשבים המתמידים לחלק מסיעת שלומי אמונים שבראשות ח"כ מאיר פרוש, אחת מצלעותיה של "יהדות התורה".

הכהניסטים

מי שמשקיע רבות בקליטת הקולות הזולגים מהמפלגות החרדיות, הם אנשי הימין הקיצוני. מאז ומעולם ראו עצמם מאיר כהנא ותלמידיו קרובים לחרדים, והם נוטים להדגיש זאת בתעמולת בחירות אגרסיבית בריכוזים החרדים, עם נוכחות והשתתפות במאבקים החרדיים סביב חוק הגיוס, הגיור, ושימור עולם התורה החרדי, ועם הקפדה על ז'רגון פחות ציוני במובהק.

ההצבעה למפלגות הימין הקיצוני מתרחשת בשוליים. לפי שלום בוגסלובסקי, בעל בלוג פוליטי, ירושלמי שעוסק בחינוך והדרכת קבוצות – הסיבה לזליגה הזאת היא נוכחותם של הצעירים במוקדי החיכוך בין ישראלים לערבים, ותחושת הכוח שמספק הימין הקיצוני. לדברי בוגסלבסקי רוב הצעירים הללו שמגיעים לאחת המסגרות הכהניסטיות, לא יישארו שם בבגרותם.

הימין הקיצוני מדגיש בתעמולה האגרסיבית שלו את תמיכת ש"ס באוסלו, ואת תמיכת חלק מחברי יהדות התורה בתכנית ההתנתקות מגוש קטיף. העובדה שיו"ר ש"ס הוא דרעי, הנחשב ליוני לעומת ישי, תבריח לא מעט מצביעים למפלגות הימין. לכך יש לצרף את אנשי חב"ד, המתנגדים לכל מסירת שטחים (ושחלקם שיתפו פעולה בעבר עם הכהניסטים).

בהערכה זהירה, בבחירות האחרונות זכתה עוצמה לישראל לאלפי קולות בריכוזים החרדים, ובבחירות הקרובות – אם שוב הם ירוצו לבד, הם אף יגדילו את כוחם.

חרדים בליכוד

מאז ומעולם היה גוש חרדי גדול בליכוד, בשנים האחרונות התופעה הזו חדרה ללב הממסד החרדי, וחרדים רבים – בעיקר ממעמד הביניים הגבוה, מעדיפים את הליכוד על פני המפלגות החרדיות. בוחרי הליכוד החרדים נחלקים לכמה קבוצות – מצביעים דרך קבלני קולות וקבוצות כוח (ועדים וכדו'), חרדים 'מודרנים' – לרוב עובדים לפרנסתם שלא זקוקים לקצבאות ילדים ומלגת אברך כולל, וחרדים המאמינים בהשפעה דרך נציג במפלגות הגדולות על יותר מאשר דרך מפלגות סקטוריאליות (כמו בארה"ב).

לדברי יעקב וידר, יו"ר המטה החרדי בליכוד, ישנם אלפי מצביעים חרדים, ביניהם חברי ליכוד רבים. וידר, מקום 47 ברשימת הליכוד, חבר במפלגה מאז 2003. בבחירות האחרונות הוא עמד בראש מטה הבחירות למגזר החרדי.

צריך לומר ביושר, לא מעט חרדים שעובדים לפרנסתם בוחרים במפלגות החרדיות. התפיסה היא שמעבר לאינטרס האישי יש "אינטרס חרדי" כולל – קיומו של עולם הישיבות והאוטונומיה החרדית היחסית, והמפלגות החרדיות אחראיות לדאוג לו. חרדים שמצביעים לליכוד, כופרים למעשה באינטרס המגזרי המוסכם.

הליכודניקים החרדים החדשים מצטרפים למצביע החרדי המזרחי המסורתי, שעליו מתחרה ש"ס עם הליכוד (ולעיתים אף עם המפד"ל), מאז הקמתה.

רבני ירושלים

קבוצה גדולה שטרם ברור כיצד תצביע, היא האופוזיציה לסיעת דגל התורה – רבני ירושלים שבהנהגת הרב שמואל אוירבך.

עם הרכבת רשימת יהדות התורה לכנסת ה-19 הודח מנחם כרמל, המזוהה עם רבני ירושלים, מה שגרר הקמת מפלגת מדף בשם "נצח". בסופו של דבר הושג הסכם בין הסיעה המרכזית, לפיה נציג חסידות גור בסיעת אגודת ישראל ייצג את רבני ירושלים, ונצח משכה את התמודדותה. בבחירות המקומיות לא הושג הסדר כזה ורבני ירושלים רצו בנפרד בבני ברק, בירושלים ובמודיעין עלית, בסך הכל הם השיגו כ-15 אלף קולות.

לפי הערכה נדיבה, המתבססת על התומכים בערים בהן לא רצו רבני ירושלים בנפרד (בעיקר אשדוד, בית שמש, אלעד וביתר עלית), רבני ירושלים יזכו ל-30-40 אלף קולות אם ירוצו בנפרד, לא מספיק לאחוז החסימה. בקרב נציגי רבני ירושלים היה כבר מי שהציע לרוץ בנפרד כהצבעת מחאה, וגרר אחריו גינוי נמרץ מצד דגל התורה.

> אם התורה שומרת על החרדים, מדוע יש צורך במאבטחים בבתי הכנסת?

יעקב ליצמן (אקטיבסטילס)

יעקב ליצמן (אקטיבסטילס)

משה גפני (אקטיבסטילס)

משה גפני (אקטיבסטילס)

בין תומכי רבני ירושלים נשמעת הטענה, שאף אחת מהסיעות המרכיבות את יהדות התורה – דגל התורה, אגודת ישראל ושלומי אמונים – לא היתה צולחת את אחוז החסימה. בסופו של דבר נראה כי שוב יושג דיל של הרגע האחרון בין הסיעה המרכזית (גור) ובין רבני ירושלים.

(יש לציין כי בתחילת שנות ה-90 תמך הרב אוירבך במפלגה שרצה נגד ש"ס ויהדות התורה, ולא עברה את אחוז החסימה).

נשים לא נבחרות? נשים לא בוחרות

קמפיין רשת שצבר תאוצה קורא לנשים החרדיות לא לבחור במפלגות שהן לא יכולות להיבחר דרכן. קרוב ל-3000 נשים וגברים חיבבו את דף הפייסבוק, שעשרות נשים חרדיות עומדות מאחוריו.

מיכל צ'רנוביצקי, הקימה את מפלגת הנשים "עיר ואם" באלעד. צ'רנוביצקי, נשואה חרדית ואם לשלושה, חברה באסיפת הנציגים של כוח לעובדים. היא עובדת בהיי טק ופעילה בקמפיין "לא בוחרות לא נבחרות". היא אומרת כי בכדי להגדיל את השפעת הקמפיין, הן מתכוונות לפנות לנשים שלא מחוברות לאינטרנט.

אני מעלה בפני צ'רנוביצקי טענה שהציגו גברים חרדים המתנגדים לקמפיין, לפיה הנשים שיזמו אותו לא היו מצביעות למפלגות חרדיות. צ'רנוביצקי: "חלק לא מבוטל מיוזמות הקמפיין, אפילו הרוב – הצביעו בבחירות הקודמות לש"ס או לג'. חלקן אפילו התנגדו לקמפיין הזה בפעם הקודמת שהוא עלה, וטענו כי אין צורך בנשים חברות כנסת. מתחולל שינוי".

להבדיל מבשאר המפלגות, הסמכות בקרב המפלגות החרדיות לא נמצאת אצל חברי הכנסת – אלא בבתי גדולי ישראל. האם הדרישה לחברות כנסת חרדיות היא לא דרישה רק למראה פנים יותר נשי, כשבפועל את ההחלטות עדיין יקבלו גברים והמשמשים שלהם (גם גברים) – האם זהו לא שינוי קוסמטי שאינו מהותי?

צ'רנוביצקי: "זה נכון שחברי הכנסת החרדים לא יכולים לעשות ככל העולה על רוחם, אך עדיין יש כאן מרחב תמרון לא קטן. ניתן לראות את זה אצל חברי הכנסת החרדים כיום – לדוגמה, אלה מהם שיותר סוציאליסטים, מושכים לכיוון הזה, ואלה שלא פחות. כך גם הנשים יוכלו לעסוק יותר בנושאים שמעסיקים נשים – תעסוקת נשים, בריאות נשים, השכלה, תנאי תעסוקה של נשים וגברים חרדים – שנשים נפגעות מכך יותר, אלימות במשפחה ועוד".

בעבר עלו קולות שנגעו לשילוב נשים במפלגות החרדיות, בעיקר בהקשר של חקיקה שתחייב זאת. צ'רנוביצקי מודעת לכך שנשים כאלה, אם יהיו, יעמדו בכללי הסף לעסקן החרדי – ציות מוחלט לגדולי ישראל ועמידה על האינטרסים החרדים. שם שעלה שוב ושוב הוא שמה של רבקה רביץ, כלתו של חבר הכנסת החרדי אברהם רביץ ז"ל ומנהלת לשכתו של נשיא המדינה ריבלין, כבר שנים ארוכות.

(אגב, במר"צ כבר כיהנה חכי"ת חרדית).

פורשי ישי והקול שרק מרן ידע להביא

אם אלי ישי יעזוב את ש"ס וינדוד למפלגה אחרת – מה שמוטל בספק רב, הוא ייטול עמו גרעין קשה של מצביעים שמחפשים בית מזרחי, מסורתי וימני. מחנה ישי מונה היום מאות פעילי ש"ס לשעבר שאינם מוכנים לקבל את מרות היו"ר החדש דרעי, ישי עצמו נמצא בתקופה קשה – הדמות התורנית שליוותה אותו בשנה האחרונה, הרב שלמה עמאר, נבחר לרבנות ירושלים ומנוע מלספק לו תמיכה פוליטית, הוא גם לא מעוניין. דרעי רוכב על הגל החברתי ומרצה את הימין בתמיכה בחקיקה לאומית, תקופה רעה לפרוש מש"ס.

אלי ישי במתקן סהרונים. (אורן זיו / אקטיבסטילס)

אלי ישי במתקן סהרונים. (אורן זיו / אקטיבסטילס)

אם ש"ס בראשות דרעי תנחל כישלון בבחירות, ישי ואנשיו יוכלו לפרוש ולהצביע על כישלונו של דרעי כתוצאה של התרחקות מדרך הרב יוסף – אך כפי שזה נראה עכשיו גם אם דרעי לא יטפס במעלה המנדטים, הוא לכל הפחות ישמר את כוחה של ש"ס – מה שנחשב מבחינתו הישג שיאפשר לו, מיד אחרי הבחירות, לסלק את ישי מהתנועה מבלי לשלם מחיר אלקטורלי.

לאיומי הפרישה של ישי יש להוסיף את הקולות שש"ס השיגה אך ורק מנוכחותו של הרב עובדיה יוסף המנוח. ש"ס תמשיך להשתמש בתמונתו של הרב יוסף בקמפיין הבחירות, אך אינו דומה דרעי החי לרב יוסף המנוח, ויש להניח כי לא מעט מצביעים יינטשו את המפלגה המזרחית החרדית לטובת יהדות התורה מצד אחד, והמפלגות החילוניות מצד שני.

חרדים בעבודה

במערכת הבחירות הקודמת הוקם המטה החרדי בעבודה. לדבריו של זאב, שם בדוי, סביב המטה פעילים מאות בוחרי יהדות התורה לשעבר, המזוהים בעיקר עם היו"רית הקודמת, שלי יחימוביץ', ושתומכים במפלגה מסיבות כלכליות, ולאו דווקא מדיניות. "המטה בשלבי הקמה", הוא אומר לי, לאחר שהוא מוודא היטב שלא אייחס לו את הדברים, "ואנחנו נגבש רשימה של כמה אלפי תומכים לפני שנצא עם הקמפיין לקהל הרחב". ליוזמה החרדית הזאת, שפועלת בקרב החרדים האשכנזים, יש לצרף חברים חרדים בעבודה מטעם הוועדים – אלא שלדבריו זאב, אלה "בעיקר מתפקדים ומשפיעים בבחירות הפנימיות, ולא שמים 'אמת' בקלפי, תרתי משמע".

המאוכזבים

מידי מערכת בחירות צצות רשימות פוליטיות של פורשי המפלגות החרדיות הקיימות, הנלחמות על הקול החרדי – בבחירות האחרונות היו אלה הרבנים חיים אמסלם ("עם שלם") ואמנון יצחק ("כוח להשפיע") שרץ בשם החוזרים בתשובה הסובלים מיחס מפלה (כאן כתבתי על זה), שניהם נחלו כישלון. היו גם חרדים שהצביעו לבנט ואפילו ליש עתיד, מתוך תפיסה כי ההנהגה החרדית הנוכחית לא דואגת לשלב את החרדים בחברה הישראלית, אך אלו היו מיעוט זניח ולא מייצג.

*

ככלל, הקול החרדי עדיין מאוחד תחת האינטרס המגזרי, ששם לפניו את המטרה לשמר את האוטונומיה החרדית כפי שהיא, לפי כל אינטרס אחר. אם משהו יקרע את ההסכמה הזאת בעתיד הנראה לעין, יהיו אלה רק היריבויות הפנימיות הרוחשות בכל אחת מהמפלגות החרדיות.

> הקרב על האליטות של ש"ס

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
בניגוד לקמפיין של נתניהו, מצע החינוך של כחול לבן משקף עמדה שמרנית וימנית. הרביעיה של גנץ (נועם רבקין פנטון / פלאש90)

בניגוד לקמפיין של נתניהו, מצע החינוך של כחול לבן משקף עמדה שמרנית וימנית. הרביעיה של גנץ (נועם רבקין פנטון / פלאש90)

הסירוב לעודה הוכיח: כחול לבן היא חלק מהדה-לגיטימיציה לערבים

סוללת הגנרלים והעיתונאי של כחול לבן מדקלמים כי הרשימה לא תוכל לשבת בקואליציה עם מי ש"לא מכיר במדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי". אלא שהטיעון הזה לא מחזיק מים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf