newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

לא הכהניסטים התקרבו לנתניהו - נתניהו התקרב אליהם

אחרי שנתניהו דחף, הבית היהודי והאיחוד הלאומי הסכימו ללכת יחד לכנסת עם ממשיכי דרכו הישירים של כהנא. על פניו, האיחוד הזה מעורר קשיים. בפועל הפערים בין ראש הממשלה לרעיונות העליונות היהודית הצטמצמו

מאת:

מאמצי נתניהו לאיחוד בימין צלחו בינתיים, ונראה שהכהניסטים, בעידודו ותמיכתו, בדרך לכנסת, אחרי האיחוד הצפוי בין "הבית היהודי" ו"האיחוד הלאומי" מצד אחד ו"עוצמה יהודית" מצד שני. בעבר הקפידו מנהיגי הליכוד להתרחק מכהנא ולדחות את דרכו, אך נתניהו מעדיף את הכהנא שלו קרוב וחזק. לצד האיום הממשי שמציב האיחוד הזה עם ממשיכי דרכו המוצהרים של כהנא, יש לו גם צד חיובי: הוא עשוי לסיים סוף-סוף את נשף המסכות של העליונות היהודית לגווניה – בליכוד, ב"ימין החדש" ובשאר השברירים.

מעבר לשאלת הרכב הרשימה, ל"איחוד" שכזה מתלוות כמה שאלות פוליטיות ואידיאולוגיות: איך תסתדר הביריונות הפוליטית המאורגנת של תל-אביב, ירושלים וחברון, של אוהדי ברוך גולדשטיין ומצדיקי יגאל עמיר, עם הדימוי העצמי המתון של זקני מפעל ההתנחלויות, אלה שמפעם לפעם אפילו נזכרים לגנות אלימות ורצח כלפי ערבים מצד יהודים? איך ידורו בכפיפה פוליטית אחת הסבים עם הדופלקסים אדומי הגגות, שחלקם עדיין מקדשים את המדינה, עם נכדי גבעות הסרים למרותה הבלעדית של פרשנות סיקריקית לחוק התורה?

וכיצד יצדיקו ממשיכי כהנא, הנוהגים להתייצב לצד המאבק לגילוי האמת אודות ילדי תימן החטופים, את חבירתם לשותפתה ההיסטורית של מפא"י לענייני הסתרה? את החבירה למפלגה שמרוב אשכנזיות לא הצליחה לעכל אפילו את מועמדותו של אייקון מלב הקונצנזוס כמו אלי אוחנה?

אך בפועל, מסתבר שהמרחק בין הפוגרומצ'יקים, הסמוטריצ'ים והנתניהוז לא כל כך גדול. הנה כך, לדוגמא, ארגונים כמו "אם תרצו" ו"עד כאן" מייצרים לנו כבר כמה שנים אלימות והסתה פוליטית אזרחית, מלב הממסד ה"ציוני-דתי" ומתוך קשר עמוק עם סביבתו של ראש הממשלה – גם לפני "האיחוד" המיוחל. וממשלת נתניהו מממנת כבר שנים ארגונים התומכים ישירות בהסתה ואלימות פוליטית, עוד בטרם חברה רשמית לטרור הפוליטי האזרחי שבחסותה.

כשכהנא היה בכנסת, הליכוד החרים אותו. היום הוא מחבק. ברוך מרזל בעצרת לזכר מאיר כהנא (צילום: אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

כשכהנא היה בכנסת, הליכוד החרים אותו. היום הוא מחבק. ברוך מרזל בעצרת לזכר מאיר כהנא (צילום: אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

זאת ועוד, הקשר בין דרכו של ראש הממשלה לבין הרעיון הכהניסטי אף עמוק יותר ממימון ומחיבורים פרסונליים: כך, לדוגמה, מבחינתם של כהנא וממשיכיו, עיקרון גדול הוא שמדינת ישראל תהיה יהודית ולא דמוקרטית, ואסור לה שתאפשר מעמד אזרחי שווה לערבים. לאג'נדה הכהניסטית הזו נתניהו והימין ה"חדש" מציגים את הקבלות בשטח: הם פתחו את הקדנציה האחרונה באזהרה מהצבעת ערבים בבחירות, וגמרו אותה בחוקי הנאמנות והלאום היונקים היישר ממשנתו של הרב. הרעיון הכהניסטי שולל כל פשרה באשר לשטח ישראל/פלסטין, ומחייב מלחמת חורמה. נתניהו, מצדו, מקדם את חזון "רק מלחמה" בקמפיין מתמשך וכמדיניות מעשית.

ועוד: בעולמם של ממשיכי כהנא מותרת רק נטייה מינית אחת, ומי שמחוצה לה הוא מבחינתם סוטה, בהמה, חולה, קלקול שיש לתקן. איפה עומדים נתניהו ומנהיגי "הימין החדש"? נו, אלה לייט, הם בעד הומואים ולסביות, בטח, אבל בינתיים שותפים עם שונאי קהילות הלהטב"ק במפלגה ובממשלה, וכשצריך לחוקק – פועלים נגדן. קל.

גופשטיין, סמוטריץ' וחבריהם בטוחים גם שנשים צריכות לתחום את עצמן ל"מקצועות נשיים" ולהישמר מהחברה הכללית. ונתניהו שלנו? הוא מודרני, בעד נשים, בוודאי. זה רק הסגל הקרוב שלו שיש לו נטייה להטרדה ולתקיפה, זה רק סגנו הנצחי במשרד הבריאות שממלט ממשפט נאשמת בתקיפת ילדות. זו רק רעייתו, שבעיותיה מוצגות לציבור לראווה בעוד ראש הממשלה נמלט מאחריות. אוהב או לא, כשזה משרת את ענייניו, ראש הממשלה יודע להסתדר עם אלימות כלפי נשים, אין בעיה.

מי שהחליטו להיעתר לתחינתו של נתניהו היו רבני מפלגת "עוצמה יהודית". המוכר והוותיק שבהם הוא הרב דב ליאור. ליאור תומך בטרנספר של הערבים מישראל; הוא נתן גושפנקא לספר "תורת המלך", שהשתמש בהלכה כדי להכשיר הריגת חפים מפשע, סבור שהדמוקרטיה היא עבודה זרה, ועל הרוצח ברוך גולדשטיין אמר כי הוא "קדוש יותר מכל קדושי השואה". רב נוסף שהכשיר את האיחוד הוא יהודה קרויזר – ראש ישיבת "הרעיון היהודי" שממשיכה להפיץ את משנתו של מייסדה הרב כהנא ולהכשיר ממשיכים לדרכו. קרויזר הוצב בראש הישיבה על-ידי כהנא עצמו.

הרבה דם זרם מאז ימי התום של גופשטיין-להב"ה ושל נתניהו בכיכר ציון. בשנים האחרונות מימשו נתניהו ושותפיו לממשלה פרקים נבחרים ממשנתם של גופשטיין, סמוטריץ' וכהנא. והנה הם שבו ונפגשו, ונפלו איש על צוואר רעהו. לא נער במצוקה הנגרר אחרי ביריונים, אלא ראש-ממשלה הנלחם בכל מערכות החוק, שחובר לכח מאורגן ומנוסה הדוגל בגירוש, השמדה, אפליה ומלחמה נגד אזרחים. במאבקו לגרד עוד שנה-שנתיים של שחיתות ואיבה, נתניהו לא בוחל באלימות נגד נשים ולא סופר את החוק או את הדמוקרטיה. סדר היום של ראש ממשלת ישראל קורא את תומכיו להתכנס ולזמר סביבו בקול אחד – זה קולה של המקהלה הכהניסטית הגדולה.

 רן כהן הוא מייסד הבלוק הדמוקרטי

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf