זה לא נתניהו, בעיני הימין בברזיל ישראל היא ישות אלוהית

האוונגליסטים הם הכוח הפוליטי העולה בברזיל, התמיכה שלהם שלחה את בולסונארו לנשיאות. הם לא מתעניינים במיוחד בפוליטיקה במזרח התיכון, אבל בעיניהם תמיכה בישראל היא תמיכה בכל הרעיונות השמרניים האפשריים

מאת:
השאירו תגובה
א א א

הסרטון שתיעד את כניסתה של דאמארס אלבס לתפקיד השרה לענייני נשים, משפחה וזכויות אדם בממשלת ברזיל הפך ויראלי, בעיקר משום שהכריזה שם על תחילת "עידן חדש בברזיל" שבו "בנים לובשים כחול ובנות לובשות ורוד". ההצהרה הזו תואמת את תפיסת עולמה של אלבס, עורכת דין ואשת דת אוונגליסטית, שהכריזה בנאומה הפומבי הראשון כי "המדינה היא אכן חילונית, אבל המשרד הזה הוא נוצרי ביותר". קצת פחות צפוי היה דגל ישראל שהונף בגאון ברקע הסרטון.

מה עושה שם דגל ישראל? הרי אלבס לא הכריזה על פרויקט שיתוף פעולה ברזילאי-ישראלי. היא גם לא התייחסה לביקור נתניהו בברזיל. היא אפילו לא הזכירה את ישראל. ההסבר נעוץ בכך שרבים בימין הברזילאי העולה מייחסים משמעויות פוליטיות, דתיות, וסימבוליות לדגל ול"עם ישראל".

זו לא הפעם הראשונה שדגל ישראל מופיע במפגן כוח של הימין הברזילאי. קרנה של ישראל עלה בעשרים השנים האחרונות, במקביל לקפיצה הדרמטית במספר הפרוטסטנטים בברזיל, שב-2010 כבר הגיע ליותר מעשרים אחוז. בדומה לאוונגליסטים בארצות הברית, גם אחיהם הברזילאים מאמינים במשמעות המשיחית של מדינת ישראל ובהכרח לשמור על חוסנה מכל משמר. אך פרוטסטנטים בברזיל – בעיקר אוונגליסטים ופנטקוסטלים – מגדילים לעשות ומשלבים סמלים וטקסים יהודיים במנהגי הכנסייה.

דוגמה קיצונית לכך אפשר לראות ב"מקדש שלמה", בניין אדיר שהוקם ב-2014 בסאו פאולו ואמור לדמות את בית המקדש הראשון. המקדש, שבבנייתו השקיעה "הכנסייה האוניברסלית של מלכות אלוהים" יותר מ-300 מיליון דולר, יכול להכיל עשרת אלפים איש. אבנים ירושלמיות ועצי זית הובאו מישראל להשלמת הבנייה. העתק של ארון הברית ולוחות הברית מוצבים על במת המקדש; הכמרים המנהלים את הטקסים לובשים טלית וכיפה. ואת חגיגות השנה לבנייתו פתחו בהמנון מדינת ישראל.

כמרים אוונליטסים לבושים בטלית. "מקדש שלמה" שהוקם בסאו פאולו (צילום: ויקטור מזוקו, ויקימדיה, CC BY-SA 4.0)

כמרים אוונגליסטים לבושים בטלית. "מקדש שלמה" שהוקם בסאו פאולו (צילום: ויקטור מזוקו, ויקימדיה, CC BY-SA 4.0)

גם כוחם הפוליטי של האוונגליסטים הברזילאים עלה בצורה דרמטית. כבר תחת ממשלת "מפלגת הפועלים" בתחילת העשור, הפכה הסיעה הפרוטסטנטית לכוח משמעותי בקונגרס. עם תחילת מירוץ הבחירות לנשיאות בשנה שעברה, הסיעה הזו ותומכיה הפכו לאוהדים להוטים של ז'איר בולסונארו. מי שהיה עד אז חבר קונגרס שולי למדי במשך 25 שנה והצליח לרכב על גלי מחאה רחבים בציבור הברזילאי, המתמודד בשנים האחרונות עם מיתון כלכלי עמוק ועלייה דרמטית בשיעורי הפשיעה.

רבים ממעמד הביניים מאסו במערכת, וכמו במקומות אחרים בעולם תלו תקוותם במועמד ה"אנטי ממסדי", שהבטיח סדר יום חדש, תעסוקה, ובטחון. בולסונארו ידע גם לנצל היטב את הסלידה, שחשו ברזילאים רבים מ"מפלגת הפועלים", שהחזיקה בשלטון מאז 2003 ושחלק מחבריה הסתבכו בפרשת שחיתות עצומה. למרות שחקירת הפרשה (שלוותה בחשדות להטיה פוליטית) הובילה לכתבי אישום נגד פוליטיקאים ממפלגות מגוונות ואף אנשי עסקים, "מפלגת הפועלים" סומנה כאחראית היחידה למצב העגום במדינה. לאחר שלולה דה סילבה – נשיא ברזיל לשעבר שהוביל בסקרי הבחירות בפער משמעותי – נמצא אשם בשחיתות והוכנס לכלא, הדרך לניצחון בולסונארו הובטחה.

לבולסונארו היסטוריה ארוכה של התבטאויות מזעזעות, מתמיכה מוחלטת במנגנון העינויים והדיכוי הפוליטי של הדיקטטורה הצבאית ששלטה בברזיל בין 1964 ל-1985, דרך הצהרות שנאה נגד נשים, שחורים, קהילות ילידיות ולהט"ב, ועד לצידוד ברצח ללא משפט של מפרי חוק. זו תהיה טעות לכנותו "טראמפ הברזילאי". הוא פוליטיקאי רב ניסיון המאמין שכל האמצעים כשרים כדי להביס את "המזימה המרקסיסטית" נגד המדינה הברזילאית. בעבר קרא לצבא לסגור את הקונגרס ואף לחסל את נשיא המדינה לשעבר, פרננדו אנריקה קרדוזו. גישתו לא התמתנה במהלך קמפיין הבחירות. בין השאר, בולסנארו קרא לבטל כל פיקוח על המשטרה. שוטרים שהורגים צריכים לקבל עיטור הוקרה, אמר לקהלים המשולהבים. אוהדיו הפרוטסטנטים, שהתאהבו בו סופית לאחר שביקר בישראל ב-2016 כדי להיטבל במי הירדן, נכחו בהמוניהם בעצרות הבחירות והניפו את דגל ישראל בגאווה.

בישראל הוכתר ביקורו של נתניהו בברזיל כהצלחה גדולה. בפגישות פומביות יותר ופחות סוכמו הבנות לשדרוג יחסי מסחר, חקלאות ועסקאות ביטחון, ואפילו הושגה הצהרה מעורפלת לגבי האפשרות של מעבר השגרירות לירושלים. כשנדרשו להסביר את תמיכתם בבולסונארו למרות הצהרותיו בעבר, הסבירו אנשי נתניהו שאין להם פריבילגיה להיות טהרנים. בדומה לשידרוג היחסים עם אורבן ודוטרטה, שיח גזעני, אלים, ואפילו אנטישמי מתקבל על ידם כצפרדע שיש לבלוע כדי לשמור על האינטרס הישראלי.

הביקור של נתניהו היה עבור מצביעי בולסונרו יותר מביקור פוליטי. נתניהו ובולסונרו בברזיל (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

הביקור של נתניהו היה עבור מצביעי בולסונארו יותר מביקור פוליטי. נתניהו ובולסונארו בברזיל (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

אולם בשביל ברזילאים רבים ביקורו של נתניהו מסמל משהו רחב יותר ממהלך גיאופוליטי ליצירת ברית גלובלית של מנהיגי ימין. הם אינם מתעניינים יותר מדי ביחסי החוץ של ישראל או במאבקים הפוליטיים במדינה, ולרוב גם אינם מעורים במדיניות הכיבוש. "ישראל" מתקיימת בליבם כמן ישות אלוהית, מדומיינת. כשהניפו את דגלי ישראל בעצרות הבחירות, הם נשענו יותר מכל על תיאורי גבורה תנכיים, וביקשו לסמן את בולסונארו כמשיח הברזילאי החדש (זהו גם שמו האמצעי). נצחונו של בולסונארו והחיבוק החם עם נתניהו מתקבלים כאישרור לאמונותיהם ולצדקת דרכם. אין זו הפתעה שבול הדואר שהונפק לכבוד הביקור כלל מגן דויד ובמרכזו מופיעה המילה "מושיע".

הסרטון של השרה אלבס מעיד כי דגל ישראל מונף עתה לא רק בקרב הקהל הפוקד את העצרות, אלא גם במסדרונות השלטון של הממשלה הנכנסת. נציגי הקונגרס, ששמים אמונם בדגל ישראל, מבקשים לקדם אג'נדה דומה לזו של אוונגליסטים בארצות הברית, כמו ביטול הזכות לנישואים חד-מיניים ובלימת המאמץ של השנים האחרונות להפוך הפלות בברזיל לחוקיות. אך בנוסף הם תומכים בתוכניות הנשיא הנכנס לצמצם זכויות אזרחיות של מיעוטים ולהפעיל אלימות ללא מעצורים נגד מפרי חוק באשר הם. כבר ביום לאחר כניסתו לתפקיד, חתם בולוסנרו על צו שיגביל בצורה דרמתית את ההגנה על אוכלוסיות ילידיות במדינה. מושל ריו דה ז'נירו הנכנס, ווילסון ויטצל, שהשבעתו לתפקיד לוותה בתקיעת שופר, הכריז יום לאחר מכן כי הוא מאשר לכוחות המשטרה של ריו לירות בכדי להרוג.

ארגוני חברה אזרחית וזכויות אדם בברזיל ומחוץ לה הביעו חשש עמוק מההשלכות של עליית בולסונארו על חייהם של אזרחים רבים בשנים הקרובות. "לנתניהו יש עמדות משלו ואף אחד לא יכול לדלל אותן", אמר גורם מדיני ל"הארץ" בהקשר לאמירות הגזעניות של בולסונארו. אך כאן לא מדובר רק בעמדות שונות. "ישראל" כרעיון משיחי צפויה ללוות את נציגי הממשלה החדשה במאמציהם לקדם שינויים עמוקים בחברה הברזילאית. התחזקות הקשר בין הימין בברזיל ומדינת ישראל עשויה בהחלט לספק הכשר גם להפעלת אלימות, שהשלכותיה יהיו ארוכות טווח.

איל וינברג הוא דוקטורנט במחלקה להיסטוריה באוניברסיטת טקסס שבאוסטין. מחקרו עוסק בתקופת הדיקטטורה הצבאית בברזיל

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
מערבולת של רצועות גז מדמיע, פרצי אש חיה וקריאות "מישהו נפציע". פאדי אבו שמאלה וג'ן מרלו בהפגנת "צעדה השיבה" בעזה (צילום: פאדי אבו שמאלה)

מערבולת של רצועות גז מדמיע, פרצי אש חיה וקריאות "מישהו נפציע". פאדי אבו שמאלה וג'ן מרלו בהפגנת "צעדה השיבה" בעזה (צילום: פאדי אבו שמאלה)

העקשנות של עטאללה, הסלפי האחרון של יוסף: יום שישי בעזה

ריצה על החוף בעזה בין קולות פיצוצים, משפחות רוחצות בבגדיהן בים, מטחי אש חיה וצעקות "מישהו נפצע" ב"צעדת השיבה", מפגש עם חברים ותיקים. ג'ן מרלו, עיתונאית וסופרת אמריקאית, על יום שישי ברצועה  

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf