זה לא רק ביבי: הימין הסיפוחיסטי התרסק בבחירות האלה

בבחירות באפריל, סך הבוחרים שהצביעו למפלגות הימין "האידיאולוגי" עמד על 1.707 מיליון קולות. בבחירות השבוע המפלגות האלה ירדו ל-1.454 מיליון קולות, צלילה של 15 אחוז. לצד הקרע העמוק בין החרדים לליברמן, גוש הימין, שנתניהו בנה בעמל, מתפורר לו בין הידיים

מאת:
השאירו תגובה
א א א

אחד הקטעים היותר משונים בליל הבחירות אתמול היה ראיון שהעניק בצלאל סמוטריץ' אחרי פרסום המדגמים, שהעניקו ל"ימינה" בין שישה לשבעה מנדטים (גמרו כנראה עם שבעה). סמוטריץ' דיבר בלהט ושכנוע עצמי עמוק, כהרגלו, ותיאר את הציונות הדתית כ"כוח מוביל" שמתווה את הדרך לכל החברה הישראלית.

לרגע אפשר היה לשכוח שבכנסת הקרובה סמוטריץ' יעמוד בראש תת-סיעה של שני מנדטים בתוך סיעה של ארבעה מנדטים (איחוד מפלגות הימין, לאחר ש"הימין החדש" של בנט ושקד כבר הודיעו שיתפצלו מ"ימינה" ויקימו סיעה עצמאית), פחות או יותר בגודל של בל"ד או של תע"ל של אחמד טיבי. הפער בין סמוטריץ', שעשוי להיזכר כאחד משרי התחבורה עם הקדנציה הכי קצרה בהיסטוריה, לבין המציאות מעולם לא נראה גדול יותר.

פעם אחר פעם הציונות הדתית מנסה לחרוג מגבולות המגזר הפוליטי שלה. פעם אחר פעם היא מגלה שהיא לא אטקרקטיבית. ראשי ימינה בלילה הבחירות אתמול (צילום: פלאש 90)

פעם אחר פעם הציונות הדתית מנסה לחרוג מגבולות המגזר הפוליטי שלה. פעם אחר פעם היא מגלה שהיא לא אטקרקטיבית. ראשי ימינה בלילה הבחירות אתמול (צילום: פלאש 90)

באולפנים תהו אתמול בלילה אם העידן של בנימין נתניהו בראשות הממשלה הגיע לקיצו, והאריכו לדון בקשרים האישיים העכורים בינו לבין אביגדור ליברמן, שהביאו לכאורה לנפילתו. אבל מה שזכה לפחות תשומת לב היא העובדה שהימין "האידיאולוגי" – שמוביל את פרויקט ההתנחלויות והכיבוש – ספג אתמול מכה מהדהדת. מכה שהמשמעות שלה עשויה להיות עמוקה מאוד, משום שהיא נוגעת לעצם ההרכב הדמוגרפי של גוש הימין ולדומיננטיות של הימין הסיפוחיסטי בתוכו, ובעיקר לדומיננטיות של ההנהגה הדתית-לאומית, שהתחילה להאמין באמת ובתמים למה שהיא סיפרה לעצמה ולמה שסיפרו עליה: שהיא נמשחה לשלוט על עם ישראל.

במרכזו של גוש הימין עמד תמיד הליכוד. בעשורים האחרונים הוא סיפח אליו שלוש קבוצות דמוגרפיות מובחנות למדי: החרדים, יוצאי בריה"מ והדתיים הלאומיים. בעשור האחרון, נתניהו הצליח לצקת מכל הקבוצות האלה גוש מגובש וקומפקטי, שהבטיח לימין רוב כמעט אוטומטי בכל מערכת בחירות.

אבל בעוד החרדים ויוצאי בריה"מ מעולם לא התעניינו יותר מדי בחשיבות של "ארץ ישראל" ובפרויקט ההתנחלויות, נתניהו הפך את הסיפוח הזוחל לפרויקט המרכזי של הליכוד, מתוך מחשבה שכך ימנע את הקמתה של מדינה פלסטינית. המהלך הזה הביא להתהדקות הקשר בין הליכוד לבין הדתים-לאומים, ובהכרח שם את הציונות הדתית בעמדת הובלה, משום שאיש לא היה יכול לפקפק בנאמנות שלה לארץ ישראל, בניגוד ל"סתם" אנשי ליכוד. זו אחת הסיבות לכך שנתניהו הקיף את עצמו בחובשי כיפה.

אחרי הבחירות באפריל נקרע קרע בין שניים ממרכיבי גוש הימין כפי שהכרנו אותו ב-20 השנה האחרונות – יוצאי בריה"מ והחרדים. ההבדלים בין עולמות הערכים של שתי הקבוצות האלה היו גדולים מלכתחילה, והמחויבות שלהן לערכי "ארץ ישראל השלמה" ופרויקט ההתנחלות היתה נמוכה מלכתחילה.

אם בליכוד יחשבו שהזוגיות עם סמוטריץ' וחבריו הסיפוחיסטים עלולה להרחיק אותם מהשלטון, הם עשויים לסחוב את הליכוד יותר למרכז, כפי שהיה לפני עלייתו של נתניהו

לכן ליברמן לא היה זקוק להרבה כדי לשכנע את בוחריו שהחרדים הם האויב הכי גדול שלהם: אלה שמפקפקים ביהדותם, אלה שמונעים מהם לאכול את המאכלים שהם רגילים אליהם, אלה שאוסרים עליהם תחבורה ציבורית בשבתות. החרדים השיבו מלחמה. בבחירות אתמול, שתי הקבוצות יצאו נשכרות מהריב הזה – ליברמן עלה מחמישה מנדטים לתשעה, והחרדים עלו מ-16 ל-17 מנדטים, אבל הסיכוי לאחות מחדש את גוש הימין כפי שהיה בעבר נראים היום קטנים מאוד.

אולם התופעה היותר מרתקת היא מה שקרה ל"גרעין" של הימין הסיפוחיסטי – הליכוד ומפלגות הימין הדתי. בבחירות באפריל השנה הן זכו ל-44 מנדטים (35 לליכוד, ארבעה לכחלון, וחמישה לאיחוד מפלגות הימין), אבל זו ספירת חסר. בפועל היו למפלגות האלה "על המדף" עוד לפחות שבעה מנדטים: ארבע ל"ימין החדש" של בנט ושקד, שהיו חסרים להם כמה מאות קולות כדי לעבור את אחוז החסימה, ועוד שלושה מנדטים של פייגלין. הן קיבלו בסך 1.707 מיליון קולות, שהיו שווים קצות יותר מ-47 מנדטים.

אפשר להניח שזה היה אחד החישובים שהביאו את נתניהו להקדים את הבחירות. הוא חשב שיחד עם קולות הימין הדתי שהלכו לאיבוד באפריל, יש לו לפחות 47 או 48 מנדטים ביד. יחד עם החרדים, הניצחון שלו נראה לו בטוח.

נתניהו כנראה חשב שיחד עם קולות הימין שהלכו לאיבוד באפריל, מובטח לו רוב עם החרדים. הוא טעה. נתניהו בליל הבחירות אתמול (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

נתניהו כנראה חשב שיחד עם קולות הימין שהלכו לאיבוד באפריל, מובטח לו רוב עם החרדים. הוא טעה. נתניהו בליל הבחירות אתמול (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

אז זהו, שלא. בבחירות האלה, הימין "האידיאולוגי" התרסק. הליכוד צלל ל-31 מנדטים – ירידה תלולה אם נזכור שהוא הוסיף ל-35 המנדטים שקיבל בבחירות באפריל את ארבעת המנדטים של כחלון, וגם חתם על הסכם עם זהות של פייגלין, שהיתה שווה שלושה מנדטים באפריל. "ימינה" של איילת שקד, בנט, סמוטריץ ורפי פרץ קיבלה שבעה מנדטים בסך הכל. יחד 38 מנדטים, 1.454 מיליון קולות, לעומת ה-47.5 מנדטים לפני חמישה חודשים בסך הכל.

גם אם נוסיף לערימה של הימין הזה את עוצמה יהודית, שהקולות שקיבלה היו 83 אלף, כשני מנדטים, מדובר בירידה של יותר כ-15 אחוז. מזמן לא הפסיד מחנה אידיאולוגי קולות רבים כל כך בזמן קצר כל כך.

מוקדם עוד לנתח מה גרם למפלה הזו. ייתכן שזהו המיאוס משלטונו הארון של נתניהו. ייתכן שלקו החרד"לי של סמוטריץ', רפי פרץ וחבריהם היה חלק. כך או כך, בפוליטיקה הרבה פעמים התוצאה חשובה יותר מאשר הסיבה. והתוצאה רעה מאוד. לכן למפלה הזו יכולות להיות השלכות רחבות יותר מאשר סיום שלטונו של נתניהו. היא עשויה לערער את כל מאזן הכוחות בגוש הימין. דווקא עמית סגל, שבוודאי מבין את עולם הימין יותר טוב מפרשנים רבים אחרים, רמז לכך בליל הבחירות.

אם החרדים יראו שחיבור עם הצמד ליכוד-ימין דתי לא מבטיח ישיבה בממשלה, הם עשויים לחשוב מחדש על השייכות שלהם אליו. אם יוצאי בריה"מ ייווכחו שהריב עם החרדים הופך אותם לממליכי המלכים בפוליטיקה הישראלית, הם לא ימהרו לחזור לחיק גוש הימין שיצר נתניהו. ואם פעילי ליכוד – ברמת השטח או ברמת השרים – יחשבו שהזוגיות עם סמוטריץ' וחבריו הסיפוחיסטים עלולה להרחיק אותם מהשלטון, הם עשויים לסחוב את הליכוד יותר למרכז, כפי שהיה לפני עלייתו של נתניהו.

מי שעשוי לסבול מהשינוי הזה יותר מכל הם אנשי הציונות הדתית, או לפחות מי שמייצג את הציונות הדתית היום. אם הם נכשלים פעם אחר בניסיונות הפוליטיים שלהם לפרוץ מגבולות המגזר, כנראה שהם פשוט לא אטרקטיביים מספיק, בניגוד מוחלט לדימוי העצמי הגבוה שלהם, כפי שמתבטא בדבריו של סמוטריץ'.

במקום חוד החנית של פרויקט הימין היהודי ו"האליטה החדשה" שלו, הם עשויים למצוא את עצמם כנטל. לא שונה בהרבה ממה שקרה לתנועה הקיבוצית לפני- ובמיוחד אחרי – המהפך ב-1977.  אנחנו עוד לא שם, אבל זה עשוי לקרות הרבה יותר מוקדם ממה שאפשר היה לשער לפני חצי שנה בלבד.

הערה:

נתוני המנדטים שהוצגו בכתבה המקורית לא היו מדויקים ותוקנו בעקבות הערות קוראים

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

ישראל מציגה שוד אדמות פלסטיניות כגן לאומי ומקום בילוי. צעיר מתרחץ במעיין עין חניה (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

עין חניה: מעיין של כפר פלסטיני הפך לפינת נופש לתושבי ירושלים

אתמול זה קרה: מעיין עין חניה, ששימש במשך דורות את הכפר ולאג'ה, הופקע אתמול סופית מתושביו והפך לפארק לרווחת תושבי ירושלים. התושבים הפלסטינים יצטרכו להביט עליו מרחוק

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf