זוהיר בהלול ודימה תאיה הם פניו של הפלונטר הערבי בישראל

קל לבקר את זוהיר בהלול על ישיבתו במפלגה ציונית, אבל האמת היא שהוא משקף משבר זהות הקיים בקרב חלקים נרחבים מבין הערבים אזרחי ישראל. ההשתלחות בו לא תעזור לפתור את המשבר, אבל גילויי הבנה וסובלנות אולי דוקא כן

א א א

כאשר דימה תאיה, הצעירה מקלנסווה, אמרה את אשר על לבה ויצאה להגנת הממסד הישראלי, עמדתי מהצד וסירבתי לנקוט עמדה ישירה בעניין. זאת מתוך הבנה כי עדיף לתת לדברים לחלוף מעט, לעכל אותם ועם הזמן לגבש עמדה. היה לי מאוד קשה לראות את ההתקפה על דימה שהופגזה מכלל חזיתות ערב בארץ ותויגה כמי שמכרה את נשמתה בשביל חופן של פירורים.

אבל מה ההבדל בין דימה תאיה לבין חבר הכנסת בהלול, למעט היותו של האחרון גבר "מכובד" ואישיות בעלת רקורד ארוך שהצטיין בהנהגת קו של קירוב לבבות בין יהודים לערבים? מה בעצם העניין? קל לסלוח לזוהיר בהלול על חבירה למפלגה ציונית פר-אקסלנס שמתיימרת להיות שמאל, אבל לדימה, הצעירה וכפי שנראה גם מעט מבולבלת מבחינת זהות, לא? איזו מין צביעות זו? זוהיר בהלול שאורי משגב מת עליו כ"ערבי טוב", כפי שהוא הגדיר אותו?

> דימה תאיה, חיילת ערביה בצבא ההסברה לישראל

לקח זמן עד שהתנגש בבלפור ובציונות למרות שנאבק להביא את הערכים שעליהם גדל בעכו המעורבת. זוהיר בהלול (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

משבר זהות מתמשך

אז כן, זוהיר בהלול הוא גבר ודימה תאיה היא אישה, וזה הבדל אחד שאותו מנציחה הצביעות של החברה הערבית, צביעות שהיא לא מרצון אלא כזו שנובעת מהיות כול החברה הפלסטינית חברה בטראומה. אבל בגלל מורכבות הדיון, אני רוצה לדבר דוקא על מה שמשותף לזוהיר ולדימה, ולא על השוני ביניהם. ובעיניי עיקר הדמיון בין השניים הוא דילמות זהות קשות, איתם מתמודדים רוב מוחץ מבנות ובני החברה הפלסטינית, בעיקר זו שמחזיקה באזרחות ישראלית.

קיימים מתחים רבים בחיפוש הזהות של הערבים אזרחי ישראל, מתחים שהרבה פעמים מודחקים והרבה פעמים הם צפים על פני השטח, ואלה האמיצים לא מפחדים להתמודד איתם ולא חוששים לעשות מעשה שנוי במחלוקת, תוך ניסיון למצוא איזון כלשהו מבלי לוותר לגמרי על ערכים.

אני אישית הייתי במקום הזה. למען האמת, משבר הזהות שלי רחוק מלהיות פתור לגמרי, שכן במקביל לתהליך האישי מתרחש תהליך דינמי חיצוני לי שמפגיש אותי כל יום עם סיטואציות שמשפיעות על גיבוש זהותי הפוליטית. העובדה שאני לא מתנהל בחלל ריק גורמת לי כל הזמן להיות בתהליך של עיצוב ועיכול הזהות שלי. לפני כ-8 שנים החלטתי להצטרף לתא "דור חדש" באוניברסיטת תל אביב, תא מפלגת העבודה. קסמו לי הערכים הסוציאליסטים וסוג של נורמאליות לכאורה שהרגשתי בה באופן סובייקטיבי, עם מעט המודעות הפוליטית שהייתה לי אז. עם זאת משהו חסם אותי כאשר נאלצתי להתמודד עם התנגשות בין ערכי העבודה לבין ציונות, ואז החלטתי מייד שאני מושך את ידיי מכל זה.

מה ההבדל בין דימה תאיה לבין חבר הכנסת בהלול, למעט היותו של האחרון גבר "מכובד"? דימה תאיה (מתוך הראיון בערוץ מוסאווה)

וזה לדעתי גם התהליך שאותו חווים בהלול ותאיה, כל אחד מנקודת מוצא שונה וממניעים שונים, אך הדרך היא הדרך של הזהות. אני לחלוטין מבין את שניהם, ומבין את המקום שבו שניהם נמצאים. לזוהיר בהלול לקח זמן עד שהתנגש בבלפור ובציונות למרות שנאבק להביא את הערכים שעליהם גדל בעכו המעורבת, שבה הוא ידוע בעשייתו למען פיוס ויצירת מרחב משותף מכבד ומכיל בין יהודים וערבים. אבל מה לעשות שגבאי חשף את מהותה האמיתית של מפלגת הזאב בעור של כבש באופן הכי בוטה, כדי שבהלול יבין שדרכו הביתה סלולה. דימה תאיה מנגד עדיין צעירה, דרך ארוכה עוד לפניה, ואני בטוח שכשתפגוש את הקיר הציוני בשיא הדרו, מחשבתה תיפתח והיא תיווכח לראות איך נקלעה לשביל שכולו מוקשים זהותיים.

לסיכומו של עניין, משבר הזהות הלאומית והפוליטית קיים בקרב חלקים נרחבים מבין הערבים אזרחי ישראל, והשאלה מי הם ומה הם ועם מה הם מתמודדים ואיך היא שאלה קשה, וזה פלונטר. כיצד יוצאים מזה? קטונתי, אך לפחות שכל אחת ואחד בחלקת האלוהים הקטנה שלו יפגין קצת יותר סובלנות וסלחנות, קצת יותר עומק להבנת המורכבויות, אולי אז נוכל להיות מעט יותר בוגרים זהותית ופוליטית.

> בין בדלנות לשילוב: על הדומה והשונה במחשבה הפוליטית של חד"ש ובל"ד

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
שוטרים פלסטינים מתעמתים עם מפגינים שמבקשים להגיע אל מול ביתו של הנשיא אבו מאזן ברמאללה. אוגוסט 2013 (עיסאם רמאווי / פלאש 90)

שוטרים פלסטינים מתעמתים עם מפגינים שמבקשים להגיע אל מול ביתו של הנשיא אבו מאזן ברמאללה. אוגוסט 2013 (עיסאם רמאווי / פלאש 90)

ארגון זכויות אדם: לחקור את חמאס והרשות בשל שימוש בעינויים

דו"ח חדש של ארגון Human Rights Watch מתעד עשרות מקרים בהם עשו מנגנוני הבטחון של חמאס ושל הרשות הפלסטינית שימוש במעצרים שרירותיים, התעללות ועינויים נגד מתנגדים פוליטיים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf