מחקר: לאורך 20 שנה, ההתנחלויות הלא-חרדיות מקבלות הכי הרבה

דוח של מרכז אדוה בחן מה גודל ההשתתפות של הממשלה במימון שירותים חברתיים ברשויות. ההתנחלויות הלא-חרדיות במקום הראשון, עיירות הפיתוח מקבלות הרבה פחות, וההתנחלויות החרדיות במקום האחרון  

מאת:
השאירו תגובה
א א א

דו"ח חדש שמפרסם מרכז אדוה מראה כי ההתנחלויות הלא-חרדיות מובילות במימון שהן מקבלות מהמדינה. זאת לעומת עיירות הפיתוח, שבהן נרשם הגידול הנמוך ביותר של השתתפות ממשלתית בשני העשורים האחרונים.

הדו"ח בוחן את ההשתתפות הממשלתית במימון תקציבי הרשויות המקומיות בין 1997 ל-2017, המיועדים למימון שירותים חברתיים. מחבריו, שלמה סבירסקי ואתי קונור-אטיאס, טוענים כי השיח הציבורי באי-שוויון חברתי כמעט אינו מתייחס לסוגיית האי-שוויון בתקציבי הרשויות, "אף שרמת השירותים שמספקות הרשויות המקומיות היא עצמה גורם חשוב בעיצוב האי-שוויון החברתי".

התנחלות לא-חרדית מקבלת מימון ממשלתי של 3,632 שקל לשירותים חברתיים לתושב. תושב בעיירת פיתוח מקבל 2,326 שקל. שכונה במעלה אדומים (צילום: קובי גדעון / פלאש 90)

התנחלות לא-חרדית מקבלת מימון ממשלתי של 3,632 שקל לשירותים חברתיים לתושב. תושב בעיירת פיתוח מקבל 2,326 שקל. שכונה במעלה אדומים (צילום: קובי גדעון / פלאש 90)

ההשתתפות הממשלתית המדוברת, שמכונה "הכנסה מיועדת", מועברת בין השאר לשירותי חינוך, רווחה, בריאות ותרבות. בנוסף, הממשלה מעבירה סיוע מיוחד לרשויות שהכנסותיהן העצמיות נמוכות, המכונה "מענק איזון". כמו כן, קיימים מענקים מיוחדים שמועברים לרשויות.

ב-2017 קיבלו ההתנחלויות הלא-חרדיות את ההשתתפות הממשלתית (בעיקר לחינוך ולרווחה) הגבוהה ביותר – יותר מ"פורום ה-15" (הערים העשירות בישראל), יישובי הפיתוח, היישובים הערביים וההתנחלויות החרדיות. הן גם קיבלו את מענק האיזון הגבוה ביותר, וגם יותר מענקים מיוחדים ומיועדים.

לדברי סבירסקי, "ב-20 השנים האחרונות אמנם חלו תזוזות במימון הממשלתי של הרשויות המקומיות, אך לכל אורך התקופה התקציבים הגבוהים ביותר הופנו להתנחלויות הלא-חרדיות. גובה ההשתתפות הממשלתית ברשויות המקומיות גוזר בסופו של דבר את איכות השירותים הניתנים לתושבים. התקציבים העודפים המופנים להתנחלויות הלא-חרדיות משקפים העדפה ממשלתית ברורה והשפעת לובי חזק של חברי כנסת".

כך, ב-2017 קיבלו ההתנחלויות הלא חרדיות מהממשלה 3,632 שקל לנפש עבור חינוך, רווחה וכדומה, לעומת 3,054 שקל לנפש ביישובים ערביים, 2,326 שקל לנפש בעיירות פיתוח, 2,093 שקל לנפש ביישובי פורום ה-15 ו-1,723 שקל לנפש בהתנחלויות חרדיות.

בין השנים 2017-1997, ההשתתפות הממשלתית המיועדת של היישובים הערביים בחישוב לנפש גדלה ב-133%; זו של ההתנחלויות החרדיות גדלה ב-121%; ההתנחלויות הלא חרדיות ופורום ה-15 רשמו גידול דומה של 71% ו-66%, בהתאמה. בעיירות הפיתוח נרשם הגידול הקטן ביותר בהשתתפות הממשלתית בשירותים החברתיים – 31% בלבד.

מחברי הדו"ח מציינים כי על אף הגידול המתמשך בהשתתפות הממשלתית המיועדת ביישובים הערביים באמצעות תוכניות חומש ממשלתיות, אחרי עשורים רבים של קיפוח והזנחה, דו"ח של עמותת סיכוי מצא כי הביצוע של תוכנית החומש בקרב היישובים הערביים בתחילת שנות ה-2000 עמד בפועל על 70% בלבד מהסכום המקורי שיועד לה.

מהדו"ח עולה כי מענקי האיזון – הסיוע שמספקת הממשלה לרשויות חלשות באיזון תקציבן, שנועד להבטיח כי גם רשויות מעוטות משאבים יוכלו לספק שירותים מינימליים לתושביהן – קוצצו בחדות בתקופת המשבר הכלכלי של האינתיפאדה השנייה, ורק ב-2018 חזר תקציבן לרמה של שנת 2000 – ששה מיליארד שקל.

מהנתונים עולה כי ב-1997 היו מענקי האיזון שניתנו להתנחלויות החרדיות דומים לאלה שניתנו להתנחלויות הלא-חרדיות, אך שני עשורים מאוחר יותר היה סך המענקים שניתן להתנחלויות הלא-חרדיות גדול ב–42% מזה של מקבילותיהן החרדיות. עוד עולה כי ב-1997 הוענקו לעיירות הפיתוח מענקי איזון בשיעור דומה לאלה שניתנו ליישובים הערביים, אך ב-2017 היו המענקים ליישובים הערביים גבוהים ב-47% מאלה של עיירות הפיתוח.

עם זאת, מחברי הדו"ח מציינים כי ביישובים ערביים בעלי רוב נוצרי או דרוזי, מענקי האיזון היו גבוהים מהממוצע של כלל היישובים הערביים – 1,614 שקל ו-1,416 שקל בהתאמה, ואילו ביישובים בעלי רוב מוסלמי, מענק האיזון היה נמוך מהממוצע של כלל היישובים הערביים ועמד על 983 שקל לנפש.

קצב הגידול בהשתתפות הממשלה בשירותים חברתיים בעיירות הפיתוח נמוך באופן משמעותי מכל הסקטורים האחרים. תושב באופקים (צילום: יוסי זמיר / פלאש 90)

קצב הגידול בהשתתפות הממשלה בשירותים חברתיים בעיירות הפיתוח נמוך באופן משמעותי מכל הסקטורים האחרים. תושב באופקים (צילום: יוסי זמיר / פלאש 90)

עוד עולה מהדו"ח כי ההתנחלויות הלא-חרדיות קיבלו מענקים ייעודיים ומיוחדים למטרות ספציפיות ברמה גבוהה יותר משאר קבוצות היישובים – פי 2 מעיירות הפיתוח, פי 4 מההתנחלויות החרדיות ופי 7 לערך מהסכומים שניתנו ליישובים הערביים. המענקים האלה כוללים, בין היתר, את מענקי השר והקרן לצמצום פערים, מענק אוסלו (פיצוי לרשויות ביו"ש בגין הוצאות עודפות שנבעו מהסכמי אוסלו), מענק אזרחים ותיקים (שיפוי רשויות בשל הפגיעה הצפויה מחקיקת חוק אזרחים ותיקים) ומענק פנסיה צוברת (מענק בגין מעבר של עובדי רשויות לפנסיה צוברת).

גם ההוצאה לנפש בהתנחלויות הלא-חרדיות – שמעידה על רמת החיים בהן ועל יכולתה של הרשות להעניק לתושבים שירותים מוניציפליים נאותים – היתה הגבוהה ביותר: 8,548 שקל לנפש ב-2017, לעומת 8,291 שקל לנפש בפורום ה-15, 7,496 שקל לנפש בעיירות הפיתוח, 5,888 שקל לנפש ביישובים הערביים ו-4,037 שקל לנפש בהתנחלויות החרדיות.

לפי הדו"ח, אף שההוצאה העירונית לנפש ביישובים הערביים עדיין נמוכה, היא גָדְלה בשיעור הרב ביותר, 45%, בשני העשורים האחרונים, בעיקר בעשור שבין 1997 ל-2007, שבו יושמה תוכנית חומש לקידום החינוך הערבי (תוכנית 4 המיליארד). בהתנחלויות החרדיות נרשמה ירידה של 4% בהוצאה העירונית לנפש, ככל הנראה בגלל גידול האוכלוסייה, שזינקה ב-500% בתקופה האמורה מ–21 אלף תושבים ב–1997 ל-128 אלף תושבים ב-2017.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
"הרגשתי שהספר שלו מתאר את החיים שלנו הפלסטינים". אבו מאזן עם עדית שמר, בתו של יצחק בר משה, במשרדו ברמאללה (צילום: משרד נשיא הרשות הפלסטינית)

"הרגשתי שהספר שלו מתאר את החיים שלנו הפלסטינים". אבו מאזן עם עדית שמר, בתו של יצחק בר משה, במשרדו ברמאללה (צילום: משרד נשיא הרשות הפלסטינית)

אבו מאזן: "כשקראתי על יציאת יהודי עיראק - בכיתי"

הנשיא הפלסטיני אירח במוצאי שבת את משפחתו של יצחק בר משה, סופר ישראלי יוצא עיראק שכתב בערבית. הוא הבטיח להפיץ את ספריו ואמר: "פלסטינים צריכים ללמוד עברית מגיל הגן". דיווח בלעדי מהמוקטעה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf