newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הפעם באמת: הערבים נעים לקלפיות, עמותות השמאל מסיעות אותם

יותר מ-800 ישראלים תרמו תוך 24 שעות ליוזמה של "זזים-קהילה פועלת" שתאפשר לאלפים מתושבי הכפרים הבדואים הבלתי מוכרים בנגב להצביע ביום הבחירות. בכפרים אלו אין תשתיות, תחבורה ציבורית וכמובן גם לא קלפיות

מאת:

ביום הבחירות ב-2015 נתניהו פרסם סרטון בו טען "הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפיות, עמותות השמאל מביאות אותם באוטובוסים". כעת דברי ההסתה של נתניהו הופכים למציאות. בצעד חסר תקדים, יותר מ-800 ישראלים תרמו מאז אתמול (רביעי) ליוזמה שתאפשר לבדואים בכפרים הבלתי מוכרים להגיע פיזית לקלפיות, ולהצביע.

כל אחת מהמפלגות מנסה לעודד את תומכיה לקום מהספה ביום הבחירות, ולצעוד מרחק קצר לקלפי הקרוב לביתם כדי לממש את זכותם הדמוקרטית. בתנועת "זזים – קהילה פועלת" יצאו השבוע בקמפיין ראשון מסוגו בתקווה להתמודד עם בעיה מסוג אחר. פעילי התנועה קוראים לציבור להתגייס למימון הסעות לקלפי ביום הבחירות עבור אזרחים בדואים אשר חיים בכפרים הבלתי מוכרים בנגב. בכפרים אלה אין תשתיות בסיסיות כמו מים, חשמל, כבישים וביוב – וכמובן גם לא קלפיות. מי שרוצים להצביע נאלצים לנסוע מרחקים גדולים כדי לממש את זכות ההצבעה שלהם. למי שאין רכב פרטי, דרכי הגעה בתחבורה ציבורית אל הקלפיות העיירות המוכרות, לא קלה עד בלתי אפשרית.

זזים להצביע בבחירות 2019. (זואי ווייר / פלאש 90)

זזים להצביע בבחירות 2019. (זואי ווייר / פלאש 90)

היוזמה, שממומנת במאה אחוז מתרומות קטנות של ישראלים, מתקיימת בשיתוף המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב ותאפשר לפי ההערכות לבין 6,000-10,000 אזרחים בדואים ללא גישה לקלפי קרובה לממש את זכותם הדמוקרטית ולהצביע ביום שלישי הבא. "ההיענות לקריאה היא חסרת תקדים ומוכיחה שיש ציבור רחב שדוחה את מדיניות ההסתה ותומך בשותפות יהודית-ערבית", אומרים ב"זזים" שם הצליחו לגייס תוך זמן קצר עשרות אלפי שקלים.

"החשיבות של היוזמה היא כי יש בכפרים הלא מוכרים אחוז גבוהה שלא מגיע להצביע פשוט כי אין לו איך", אומר עטיה אל אעסם ממוצעת הכפרים הלא מוכרים בנגב ל"שיחה מקומית". לדבריו, בבחירות הקודמות אחוז ההצבעה בכפרים הלא מוכרים עמד על 15 עד 40 אחוז, נמוך בהרבה מהממוצע הארצי. "יש קלפיות רק בכפרים מוכרים",הוא מסביר, ובכפרים הלא מוכרים, כדי להצביע, "יש אנשים שנוסעים מאזור מצפה רמון עד שגב שלום, מרחק של שבעים קילומטר, אחרים שגרים מזרחית לערד נוסעים עד כסייפה כמעט ארבעים קילומטרים ובמקומות אחרים אנשים נאלצים לקחת שני אוטובוסים לכל כיוון". לדבריו הקושי התחבורתי הוא הסיבה המרכזית שמונעת מאנשים להצביע "זו חובה המדינה לספק את הזכות הזו, למה לא שמים קלפי בכפרים הלא מוכרים שיש בהם בתי ספר? זה היה פותר את הבעיה".

"אנחנו לא אומרים למי להצביע. שכל אחד יפעל לפי מצפונו, העיקר שיצביע", מבקש אל אעסם להדגיש. לשאלה האם הוא חושש כי ארגוני ימין או השלטון יתנכלו להם בעקבות היוזמה הוא משיב כי "לנו אין מה לחשוש מהממשלה, הם מתנכלים לנו כל הזמן. אני מפחד שינסו לפגוע בעמותות שעוזרת לנו".

"בבחירות 2015 נתניהו ניסה להציג את ההצבעה של האזרחים הערבים כסכנה, אבל הסכנה האמיתית לדמוקרטיה היא ההסתה המחריפה נגד עשרים אחוז מהאזרחים", אמרה רלוקה גנאה, מנכ"לית זזים-קהילה פועלת. "היוזמה שלנו היא התשובה האזרחית להסתה הזו. הקהילה שלנו מושיטה יד בסולידריות לאזרחים הבדואים בנגב, ושולחת מסר ברור לכל האזרחים הערבים: אנחנו סופרים את הקול שלכם".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf