זכויות עכשיו, שלום אחר כך

את רעיון השלום בין מנהיגים, צריך להחליף ברעיון הזכויות לאנשים. התהליך שהחברה היהודית תצטרך לעבור מול החברה הפלסטינית חייב להתקיים על בסיס שיוויוני

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותב אורח: אמנון

לקראת הפגנת השמאל בשבת, מעקב אחר השיח הציבורי בעניין המלחמה מגלה שלוש עמדות מרכזיות- האחת, עמדת הימין הקיצוני שהיא לכתוש את עזה ללא רחם וללא רחמים. השנייה, עמדת הימין הממלכתי, והיא מלחמת אין ברירה להגנה עצמית, המנותקת מהפוליטיקה שלפניה ושלאחריה. ושלישית, עמדת השמאל, כפי שביטא אותה עמוס שוקן, והיא שלמלחמה הנוכחית עקבות דם בחודשים של קיפאון מדיני.

זוהי עמדת השמאל שנים רבות – שלום עושים עם אויבים, והסכם שלום יוביל בהכרח לשיפור היחסים עם מדינות ערב. זוהי בעצם התגלמות מודרנית של הציונות המדינית הפשרנית מבית מדרשו של הרצל, שבה נקט הממסד המפא"יניקי. עיקרה האמונה שאת בעיות השטח אפשר לפתור על ידי הבנות עם ההנהגה הבורגנית של שכנותינו – כך נעשה עם בית המלוכה הירדני, וכך נעשה עם החונטה הצבאית של מובארכ.

אך לישראל אין את הפריבילגיה לשלום קר עם הפלסטינים, מאחר ששלטונה הוא בסיס משטר הדיכוי ממנו הם סובלים זה עשרות שנים. בניגוד לשלום הקר עם מצרים שיכול להתקיים מאחר ואין מוקדי חיכוך משמעותיים בין העמים.

העוני הוא סייען טרור

את פרדיגמת השלום בין מנהיגים יש להחליף בפרידגמת הזכויות לאנשים. אין זאת רק דרישה מוסרנית או הומניסטית, זוהי מדיניות אנטי טרוריסטית ממעלה ראשונה. סייען הטרור הגדול ביותר הוא לא המשטר הקטארי, אלא העוני הכפוי ברצועת עזה. וכל מלחמה שבה נמחקות מדי יום ביומו משפחות פלסטיניות שלמות שולחת את קרוביהם לחפש צדק ונקמה בארגוני שחרור לאומי. המדיניות הביטחוניסטית, כמו שעזרה לבסס את המונופול המטריאלי של החמאס בעזה בכך שמנעה סחר חופשי, עזרה לבסס גם את המונופול הרעיוני של ההתנגדות לכובש הזר. מחיר האטימות וההתעלמות מזכויות אדם, כפי שלימד אותנו פרנץ פנון, הוא הטרור.

קשה לפספס את הדמיון למאבק בטרור שביצעה ארה"ב בפלישתה לעיראק. גם שם החליטה מעצמה צבאית ששלטון זר מהווה סכנה ביטחונית עבורה. גם שם הצליחה המעצמה להביסו בשדה הקרב, אך נכשלה לחלוטין במערכה.

לנו נותר רק ללמוד מן הלקח האמריקני, אי אפשר להפיל שלטון ללא אלטרנטיבה. כשהאלטרנטיבה שמציעה ישראל לשלטון חמאס הוא הכיבוש והמשטר הצבאי, התמיכה בו רק תעלה. כשהאלטרנטיבה שמציעה ישראל למאבק המזויין ולטרור הוא היעדר זכויות בסיסיות בגדה, ירי באש חיה על מפגינים בביתוניא והמשך תהליך נישול הקרקע בשטחי C, היא כאילו לא מציעה לו אלטרנטיבה בכלל. בסופו של יום, פלסטינאי מעזה מסתכל על קרוב משפחתו בסוסיא או בחברון, ומגלה ש"הצעת הזכויות" של ישראל למשתפי הפעולה עמה לא שונה מ"הצעת הזכויות" שלה למי שנאבק בה. זהו לשד מהותה של הלגיטימציה של חמאס ושל הטרור. לגיטימציה שישראל מעניקה לו, פעם בשנתיים, חינם אין כסף.

המפתח לשלום הוא שוויון זכויות

השמאל הקלאסי נכשל בהצגת עמדתו כי היא נתפסת כאוטופיסטית. מרגע שנדבר עם אבו מאזן, כל הבעיות ייפתרו. אך לא כך הדבר – התהליך שהחברה היהודית בישראל תצטרך לעבור מול מקבילתה הפלסטינית יהיה ארוך. יהיו בו עליות ומורדות. אבל הוא חייב להתקיים על בסיס שוויוני, על הכרה הדדית בזכות להגדרה עצמית ועל זכויות פוליטיות ואזרחיות זהות. אם ליהודים תהייה מדינה, גם לפלסטינים תהיה. אם ליהודים יש חופש הפגנה בתל אביב, גם לפלסטינים יהיה חופש הפגנה בנצרת וברמאללה. ואם ליהודים יש סחר חופשי עם העולם, גם לעזה יהיה.

במקום לסייע לחמאס עם הסגר, במקום להסתמך על שלטון הבירוקרטים של אבו מאזן, במקום לקוות לחבילת סיוע אמריקנית, על השמאל הישראלי להבין שהמפתח לשלום מתחיל בזכויות. זכויות עכשיו, שלום אחר כך.

הכותב הוא סטודנט למשפטים והיסטוריה, חבר בקבוצת הפייסבוק "שמאלנים נגד שיח השלום המדיני"

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

ההתמכרות של תנועות הנוער לכסף הממשלתי הפך אותן להרבה פחות אידיאולוגיות. חניכים של תנועת הנוער החדשה של בני המושבים (צילום באדיבות השומר החדש)

התנועה החדשה שמטלטלת את עולם תנועות הנוער

תנועת נוער חדשה נולדה הקיץ, לאחר שכ-40 אחוז מחניכי הנוער העובד והלומד, מסניפי בני המושבים, פרשו והקימו תנועה חדשה. במי המנוחות של חינוך הנוער מדובר ברעידת אדמה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf