עשרות אלפי עיראקים הצביעו בסקר: רוצים שהיהודים יחזרו

חודשים ספורים אחרי שמנהיג שיעי בולט הביע תמיכה בשיבת היהודים לעיראק, דף פייסבוק פופולארי שאל את קוראיו שאלה דומה. עשרות אלפים השתתפו בסקר, 77% מהם תמכו בשיבה. נייחל שיקבלו את הזכויות שנלקחו מהם, כתב אחד מאלפי המגיבים, כי הם בני הארץ

א א א

"יהודי עיראק: שבעים שנה אחרי גירושם, הם עדיין מתגעגעים לשיבה ומבקשים שתוחזר להם האזרחות העיראקית. כאזרח עיראקי, האם אתה בעד או נגד להעניק להם שוב את האזרחות ולהחזירם לעיראק?"

זו היתה השאלה שהוצגה ביום שישי האחרון בדף הפייסבוק "אל-חָ'וָוה אל-נזיפה" (תרגום מילולי, "האחווה הנקייה"), אחד הדפים הכי פופולאריים במדינה עם יותר מ-1.7 מיליון עוקבים. השאלה הזו כנראה מעסיקה מאוד את העיראקים. יותר מ-62 אלף איש השתתפו במשאל, יותר מ-5000 לייקים, 2800 תגובות. השורה התחתונה: רוב גדול מאוד בעד שיבתם של היהודים לעיראק. 77 אחוז בעד, 23 אחוז נגד, וההצבעה תסתיים היום, ככה שלא נראה שהתוצאות ישתנו. העיראקים רוצים את היהודים חזרה בעיראק.

התגובות מעניינות מאוד. אני לא יכול להגיד שקראתי את כל 2800 התגובות, אבל עברתי על כמה מאות מהן. חלקן משועשעות ("למה הם יחזרו? לשתות את המים של בצרה, להיות בלי חשמל?" תוהה אחד מהם, "טוב להם שיישארו איפה שהם"), אבל הרוח הכללית, אפילו אצל מי שלא מתלהב משיבת היהודים או מעמיד תנאים בפני חזרתם, היא "עיראק לכולם" או "המולדת לכולם". יש בה מקום לכל הדתות והעדות. ההערות האנטי-יהודיות המובהקות נוסח "אללה לא אוהב ארצות שחיים בהן יהודים" הן מעטות מאוד. לא יותר מארבע או חמש.

כמובן, לא מדובר במדגם מייצג. דף הפייסבוק הזה מנוהל על ידי צעירים עיראקים בשנות השלושים לחייהם. מלבד פעילות לעזרה הדדית (מכאן מקור השם "האחווה הנקייה"), הם גם מביעים עמדה נגד ה"עדתיות" בעיראק שלדעתם היא מקור כל רע במדינה. אחרי שסדאם חוסיין רדף את השיעים ואת הכורדים, ואחרי מלחמת הכול בכול שבאה בעקבות הכיבוש האמריקאי, אפשר להבין למה העמדה הזו זוכה לפופולאריות.

תומכיו של מוקתדא סדר חוגגים את הניצחון בבחירות. סדר השיעי הפתיע כשהביע תמיכה בשיבת היהודים. (צילום: , Zoheir Seidanloo: F

תומכיו של מוקתדא סדר חוגגים את הניצחון בבחירות. סדר השיעי הפתיע כשהביע תמיכה בשיבת היהודים. (צילום: ,
Zoheir Seidanloo: Farsnews.com website)

אלמוג בהר, סופר ומשורר וממקימי התכנית ללימודי תרבות ערבית-יהודית באוניברסיטת תל-אביב, שעוקב מקרוב אחרי ההתפתחויות התרבותיות בעיראק, מסביר שהעיסוק הלא-מבוטל בעניין היהודי בעיראק נובע בדיוק מהנקודה הזו. "מי שרוצה לדמיין את שנות ה-30 (של המאה שעברה) כרגע האחרון של עיראק דמוקרטית וליברלית, מזהה את גירוש היהודים כסופו של העידן ההוא", מסביר בהר. "הדחיקה של היהודים מסמלת את מה שקרה ליזידים, לכורדים ולשאר המיעוטים."

בהר מספר שעוד בימיו של סדאם חוסיין, גולים שעזבו את עיראק נהגו להביע געגועים ליהודים שגורשו. הגעגוע ליהודים זוהה כחלק מההתנגדות למשטר של סדאם, שהיה מזוהה בעצמו עם רדיפתם. נפילת סדאם רק האיצה את התהליך. שינוי נוסף, לפי בהר, קשור פשוט לטכנולוגיה. באמצעות האינטרנט והרשתות החברתיות אפשר ליצור קשר עם יהודי עיראק שעזבו, בניגוד לניתוק שהיה בעבר.

המולדת לכולם והדת לאלוהים

אולם הדבר החשוב ביותר הוא השינוי הפוליטי שעוברת עיראק בשנים האחרונות. בסוף שנות העשרים, מספר בהר, המלך פייסל, ששלט אז בעיראק, טבע את הסיסמה الوطن للجميع والدين لله, המולדת לכולם והדת לאלוהים. עכשיו הגישה הזו חוזרת. אחרי כישלון הלאומיות הערבית נוסח סדאם ואחרי כישלון האיסלם הפוליטי האלים נוסח אל-קאעידה ודא"עש, יש רצון לחזור לעיראק רב-לאומית ורב-תרבותית. "קואליציה בין מיעוטים נתפסת כדרך היחידה לשמור על עיראק, והיהודים הם חלק מהמיעוטים האלה".

גם זהבה ברכה, מנהלת דף הפייסבוק "משמרים את השפה העיראקית", לא מופתעת מהתוצאות. רוב חברי הקבוצה הם ישראלים יוצאי עיראק, אבל יש בה גם לא מעט מוסלמים החיים היום בעיראק. "החברים מעיראק עשו גם הם סקרים כאלה, ותמיד קיבלו תוצאות חיוביות", מספרת ברכה. "הם אנשים צעירים, אבל הם שמעו מההורים שלהם על השכנים היהודים והם מתגעגעים".

על הרקע הזה אפשר להבין את ההצהרה המפתיעה של מוקדתא א-סדר, המנהיג הדתי השיעי שהקואליציה בראשותו זכתה במירב הקולות בבחירות האחרונות שנערכו ביוני השנה בעיראק, אף כי עדיין לא הצליחה להרכיב ממשלה. כשנשאל לגבי אפשרות של שיבת יהודים לעיראק, ענה א-סדר שהם יכולים לחזור "אם יפגינו נאמנות".

בהר מספר שכיום פועל בבגדאד כתב עת בשם "מסאראת" המקדיש מקום נרחב לשאלות המיעוטים, כלל שאלת מקומם של היהודים בעיראק. רק לאחרונה, ערוץ טלוויזיה בעיראק שלח אדם לבוש כיהודי חרדי לרחובות בצרה, ומצלמה נסתרת עקבה אחריו שהוא מידפק על דלתות של תושבים, אומר שסבו הוא מבצרה והוא רוצה לחזור ולקנות בית בעיר. התגובות היו חיוביות. ברכה מספרת שאחד מחברי הקבוצה ביקש מחבר עיראקי שיצלם לו את ביתו המקורי בעיראק. "הבית עמד שמור, אף אחד לא נגע בו", אומרת ברכה.

"בנימין" חוזר לבצרה. המצלמה הנסתרת של ערוץ "ילא"

חזרה לתגובות על המשאל לגבי חזרתם היהודים לעיראק. חלק ניכר מהמגיבים מתייחסים למקום של היהודים בהיסטוריה העיראקית. "יהודי עיראק השתתפו בבניית ההיסטוריה של עיראק בתחומים שונים – פוליטיים, כלכליים, תרבותיים, דתיים וחברתיים", כותב סמיר אל-ציראפי, "נייחל שיוחזרו להם הזכויות שנלקחו מהם כי הם בני הארץ ושותפים ברווחת הארץ ובטובתה". "היהודים הם התושבים המקוריים", כותב אחר.

"כולנו בני אדם, היהודים והנוצרים אחינו", כותב מסטפא אל מהדאווי, "אין הבדל וזו ארצם. היהודים והנוצרים, אני אוהב אותכם". התגובה הזו זכתה ל-28 לייקים, יותר מכל תגובה אחרת.

אחרים קושרים במפורש את שיבת היהודים עם היחס למיעוטים אחרים: נוצרים, כורדים, יזידים ועוד. "כולנו בני אדם, היהודים והנוצרים אחינו", כותב מסטפא אל מהדאווי, "אין הבדל וזו ארצם. צריך שנשתף פעולה כמו תרבות המוסר של שליח האל עליו השלום (מוחמד) ששיתף פעולה עם כל הדתות השמימיות בלב טהור. היהודים והנוצרים, אני אוהב אותכם". התגובה הזו זכתה ל-28 לייקים, יותר מכל תגובה אחרת.

הקבר המיוחס לנביא יחזקאל בעיראק. הרוב המגיבים תפסו את היהודים כחלק בלתי נפרד מעיראק

הקבר המיוחס לנביא יחזקאל בעיראק בשנות ה-30 של המאה שעברה. רוב המגיבים תפסו את היהודים כחלק בלתי נפרד מעיראק

אחרים רואים ביהודים תרופה לצרות של עיראק עכשיו. "ניסינו את שלטון השיעים והכורדים והסונים", כותב אמיר אל-אראג'י, "כולם גנבים. ניתן את השלטון ליהודי או לנוצרי שייתנו לעם לחיות בכבוד.". "אני מוכן לוותר את האזרחות שלי ולתת אותה ליהודי", כותב אחר. קאסם סימא אפילו רואה בהם סיכוי פוליטי. "חזרת היהודים לעיראק והצטרפותם למדיניות של המפלגה הקומוניסטית הם הפתרון היחיד למדינה", הוא כותב. כנראה הזיכרון של השותפות של יהודים רבים במפלגה הקומוניסטית העיראקית לפני 1948 עדיין חי.

מצטטים את רוני סומק

חלק לא קטן מהמגיבים עושים הפרדה בין יהודים לציונים. "היהודים אינם אויבינו", כותב עזיז פלח א-שוג'ירי, "אויבנו הם הציונים שכבשו את פלסטין". למרות זאת, הוא תומך בשיבת היהודים לעיראק. ככלל, הסכסוך הישראלי-פלסטיני נוכח בתגובות, אבל לא באופן ניכר מאוד. כמה מהמגיבים מציעים שקבלת האזרחות העיראקית תותנה בוויתור על אזרחות אחרת שמחזיקים בה היהודים, במיוחד האזרחות הישראלית. כמה מגיבים אומרים שהם תומכים בשיבת היהודים לעיראק, בתנאי שגם הפליטים הפלסטינים ישובו לבתיהם. מגיב אחר בשם אחמד אל-ח'ודאיר הולך לכיוון ההפוך ואומר שאם אנחנו רוצים לחיות בביטחון ובשלום, "צריך הסכם פיוס עם ישראל".

יש, כמובן, כאלה המתנגדים מתוך שנאה ליהודים. "נגד, היהודים הם הסיבה לצרות", כותב מוחמד אל-ג'בורי. עלאא אל-עיראקי כותב ש"אללה לא אוהב ארצות שהיהודים חיים בהן", ואילו מגיב אחר חושש שאם היהודים יחזרו "הם יבקשו פיצויים גדולים וישתלטו על המסחר והכלכלה בעיראק". בעיניו, שיבת היהודים היא חלק ממזימה שהנשיא טראמפ עומד מאחוריה.

מעטים מתייחסים לשיבת היהודים כמשהו מעשי. השאלה היא יותר פנים-עיראקית, כיצד העיראקים רואים את עצמם, ואיזה מקום בתוך הדמיונות שלהם על עיראק תופסים היהודים. ובכל זאת, אחד המגיבים, חוסני אל-עיראקי, טרח וקרא ראיון עם המשורר רוני סומק, שנשאל לתגובתו לדבריו של א-סדר המזמין את היהודים לחזור, בתנאי שיהיה נאמנים לעיראק. סומק הוא "מציאותי", כותב אל-עיראקי, הוא מבין שזה לא הולך לקרות מחר או מחרתיים. ובכל זאת, הוא מצטט מדבריו סומק המביע תמיהה על כך שאף פוליטיקאי ישראלי לא התייחס או קידם בברכה את הדברים של א-סדר.

האם בעיראק יש חופש ונכונות יותר גדולים לדבר על יהודים מאשר יש בישראל לדבר על ערבים, ועוד על עיראקים? הסקר שנערך בדף הפייסבוק "האחווה הנקייה", תוצאות ההצבעה החד-משמעיות ההצבעה ומספר התגובות העצום מעידים שהתשובה כנראה חיובית.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
"לא ייתכן שהאחוז העליון של האנושות מחזיק בבעלות על מחצית מעושרו של כדור הארץ, בעוד 70 האחוזים התחתונים של האוכלוסיה בגיל העבודה מחזיקים ב-2.7 אחוזים בלבד מההון". ברני סנדרס (צילום: Gage Skidmore, פליקר CC BY-SA 2.0)

"לא ייתכן שהאחוז העליון של האנושות מחזיק בבעלות על מחצית מעושרו של כדור הארץ, בעוד 70 האחוזים התחתונים של האוכלוסיה בגיל העבודה מחזיקים ב-2.7 אחוזים בלבד מההון". ברני סנדרס (צילום: Gage Skidmore, פליקר CC BY-SA 2.0)

מול הציר הימני החדש צריך להציב חזית פרוגרסיבית בינלאומית

מארה"ב ועד למזרח התיכון, מדובר במגמה: תנועות המונהגות על ידי דמגוגים שמנצלים פחדים, דעות קדומות ומצוקות, צוברות כוח. הסנטור ברני סנדרס קורא להקמת תנועה בינלאומית שתציע סדר עולמי חדש ותתנגד לכוחות שמנסים להפריד בינינו

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf