קלוגהפט ביקש את מה שזנדברג לא יכולה לתת לו - לגיטימציה

השאלה היא לא רק מה חיפשה תמר זנדברג אצל אדם שסימן מטרות על ראשיהם של אנשים שהיא מכירה, אלא גם מה מחפש נציג האליטה הימנית החדשה אצל מועמדת מרצ

מאת:
השאירו תגובה
א א א

"אכזבתי רבים מכם", ככה פתחה תמר זדנברג את פוסט ההתנצלות שלה. "אכזבה" היא בהחלט אנדרסטיימנט לצונמי שהתפרץ בשמאל ובתקשורת אחרי שנודע שלא רק שהתייעצה באופן צפוף עם משה קלוגהפט, האיש שמאחורי הקמפיינים הכי ארסיים שהיו פה בשנים האחרונות נגד השמאל, אלא גם הכחישה את הקשר הזה בפני עיתונאים וגורמים נוספים שהשמועה גונבה לאוזנם בשבועות האחרונים.

אכן קשה להבין מה זנדברג חיפשה אצל אדם שצייר מטרות על ראשיהם של אנשים שהיא עצמה מכירה היטב, ושהיא נלחמה בשמם: משוברים שתיקה עד הקרן החדשה ועד בכלל. קשה עוד יותר להבין למה המשיכה להכחיש בתוקף שקלוגהפט מייעץ לה. הרי אחרי הטלפון השני מעיתונאי היה צריך להיות לה ברור שהסיפור "בחוץ", כפי שאומרים בעגה העיתונאית, והוא יתפרסם במוקדם או במאוחר.

בינתיים – עם דגש על בינתיים –  הטעויות האלה של זנדברג לא עלו לה במשרתה. אבל ברור שהנזק הוא גדול. היא מתחילה את הכהונה שלה ממקום נמוך מאוד. מול הציבור, מול התקשורת, והעיקר – מול הבסיס שלה. וכפי שנתניהו מלמד אותנו שוב ושוב: בלי שמירה על הבסיס הפוליטי שלך, קשה מאוד-מאוד להצליח.

אבל לצד התדהמה ממה שעשתה זנדברג  – ואפילו הגועל אצל אנשים רבים – התחמקה שאלה מעניינת אחרת. מה חיפש קלוגהפט – האיש שגם בראיון אצל עמית סגל המשיך לטעון ש"ארגוני הקרן החדשה" מספקים "ליווי משפטי צמוד לכל מחבל שיוצא מהבית" – אצל מועמדת לראשות מרצ, שגם בזמן אמיתי, גם במהלך הקמפיין וגם היום, המשיכה וממשיכה להביע הזדהות מוחלטת עם הארגונים האלה? איזה אינטרס יש לו לקדם דווקא את הרעיונות האלה?

הסבר אחד שנפוץ מיד אחרי שידור הראיון הוא שקלוגהפט היה בעצמו "שתול", שנשלח על ידי גורמים עלומים בימין כדי "לטנף" את זנדברג בעיני מצביעיה ברגע שייוודע שהיא עבדה אתו, עם "השטן הגדול". סוג של וידוא הריגה.

ההסבר הזה בעייתי. הוא מניח, קודם כל, שקלוגהפט מבין עד כמה הוא "טמא" בעיני השמאל, ואנשים מתקשים לראות בדרך כלל את הדבשת שלהם. והוא גם כנראה לא מסתדר עם העובדות. העיתונאית טל שניידר צייצה שלשום שקלוגהפט עדכן את זנדברג שהוא הולך לספר לסגל על הקשר ביניהם. זה לא מסתדר עם התיאוריה שהוא המתין לשריקת הסיום של הבחירות כדי להפיל אותה. ועוד דבר: התיאוריה הזו מניחה שהבית היהודי או הימין בכלל חושש ממרצ. זה לא המצב. לא בימי זהבה גלאון וכנראה גם לא בימיה של זנדברג.

מחפש חיבוק מהשמאל

בואו נחזור רגע אחורה. קלוגהפט מתואר בכתבה של סגל, וגם בתקשורת בכלל, כאחד הבכירים ביועצים האסטרטגיים והפוליטיים בישראל. לפחות על פי התוצאות בשטח, זה לא ממש המצב. הוא אכן עמד מאחורי הקמפיין המוצלח של "הבית היהודי" ב-2012 שהסתיים ב-12 מנדטים, וכמובן ניהל את הקמפיינים המסיתים נגד הקרן החדשה ונגד "השתולים", אבל מאז הוא לא רשם הצלחות פוליטיות גדולות. הקמפיין שלו ל"בית היהודי" ב-2015 הסתיים בהפסד של שליש מכוחה של המפלגה. את אראל מרגלית קמפיין ה"קיבינימט" של קלוגהפט הוביל למקום הרביעי והמביך במפלגת העבודה, במיוחד ביחס לכספים שהשקיע בו מרגלית.

על פי ערך הוויקיפדיה שלו, שאפשר להניח שקלוגהפט שותף לכתיבתו, מאז 2015 הוא ניהל קמפיינים של משרד החינוך לחיזוק לימודי מתמטיקה בחמש יחידות וקמפיין ל"קידום אליפות הסייבר". לא בדיוק ליגת העל של קמפיינים. זאת בנוסף להשתתפות בקמפיינים של מפלגות שמאל ברומניה, קוסובו ואוסטריה, שרובם הסתיימו בכישלון. בדף הזה לא מצוין לדוגמה שקלוגהפט ניהל את הקמפיין להכנסת "אובר" לישראל. את התוצאות כולנו יודעים: "אובר" לא פועלת בישראל.

בקיצור, אל הקמפיין של מרצ ב-2018 קלוגהפט הגיע עם שורה של כשלונות פוליטיים. לא מופרך לחשוב שחיבור למועמדת שסיכוייה להצליח נראו טובים מראש הצטייר כהזדמנות טובה לשקם את המוניטין שלו. בקיצור, ייתכן מאוד שקלוגהפט היה זקוק לזנדברג יותר ממה שהיא היתה זקוקה לו. דף הוויקיפדיה שלו יכול לרמוז שהיה חשוב לו מאוד להתפאר בהצלחה. מיד אחרי הראיון אצל סגל, ערך הוויקיפדיה עודכן כדי לבשר שקלוגהפט "ייעץ בהתנדבות לתמר זנדברג" בבחירות במרצ שבהן זכתה ב"רוב של 71% מהקולות". אתמול הנוסח הזה תוקן לכך שהוא ייעץ לה "בהתנדבות מאחורי הקלעים (בנוסף למנהלי הקמפיין הרשמיים)". נשאלת השאלה האם הובטח לו כסף תמורת הייעוץ, אבל את התשובה יצטרך לספק מבקר המדינה.

איננו יודעים מה בדיוק ייעץ קלוגהפט לזנדברג. לא היא ולא הוא לא חושפים את הפרטים. אבל אם הסחורה של קלוגהפט היא קמפיין נגטיבי, זה לא מה ששידר הקמפיין של זנדברג. אין זה אומר שלא היו הכפשות אנונימיות יותר או פחות מתחת לשולחן, אבל הקמפיין עצמו היה נקי למדי, לא פחות מזה של אבי בוסקילה.

גם הניסיון לטעון שקלוגהפט דחף את הישיבה עם ליברמן בממשלה ואת ססמת ה"לא מתנצלים" נראה קלוש. כל האסטרטגיה של נסים דואק ורן אהרון ממשרד יוניק היתה "לרדת מהיציע למגרש". במסגרת הזו, זנדברג הודיעה שתסכים לשבת עם ליברמן בתנאים מסוימים. לא חייבים לאהוב את האמירה הזו, אבל ברמה גבוהה של ודאות היא לא הגיעה מקלוגהפט.

> ישראלית ופלסטינית סטרו לחייל. נחשו מי עדיין נמצאת בכלא?

תמר זנדברג בכנס שלום עכשיו (שלום ענסי)

קשה להבין מה חיפשה אצל אדם שצייר מטרות על ראשיהם של אנשים שהיא עצמה מכירה היטב, ושהיא נלחמה בשמם. תמר זנדברג (שלום ענסי)

"לא מתנצלים" היא אכן ססמה שטבע קלוגהפט בקמפיין "הבית היהודי" בבחירות 2012, אבל מאז היא נכנסה לז'רגון הפוליטי. זנדברג טוענת שהיא משתמשת בה כבר כמה שנים. בוודאי שלא מדובר בנשק יום דין פרסומאי. אירוני למדי ש"הנכס" שקלוגפהט הביא כנראה לזנברג הוא התמיכה של אביב גפן. לא ממש אייקון של הימין.

אבל הסיפור המעניין יותר הוא לא קלוגהפט אישית. קלוגהפט, יחד עם מי שהוא מנסה לצייר כיציר כפיו הפוליטי נפתלי בנט, רואים את עצמם כחלק מהאליטה הישראלית החדשה: דתית-לאומית, בטוחה בעצמה ולא מתנצלת. קלוגהפט גם דיבר על חילופי האליטות בראיון עם סגל. אז מה בעצם מחפש נציג האליטה החדשה הזה אצל המועמדת לראשות מרצ, מפלגת אופוזיציה כמעט נצחית שהסיכוי שתשב בקואליציה הבאה היה ונשאר נמוך מאוד? "הבית היהודי" והימין בכלל, עם שלל המשרדים שהם שולטים בהם, בוודאי יכולים לספק יותר תקציבים לקמפיינים מאשר מרצ עם חמשת המנדטים שלה.

קלוגהפט, כך נראה, רצה קודם כך להתקרב לשמאל. "רע למדינה שיהיה מחנה אחד שלא יהיה על המגרש", הוא הסביר בראיון לסגל את החלטתו ללכת עם מרצ וקודם עם העבודה. זו אמירה משונה, אם נזכור שכמה רגעים קודם לכן הוא עדיין טוען שאנשי המחנה הזה בדיוק תומכים במחבלים. במלים אחרות, קלוגהפט לא הפך שמאלני, אבל  עדיין רצה להיות קרוב להנהגת מרצ החדשה כדי לקבל את הדבר היקר לו מכל – לגיטמציה.

בהליכה שלו לזנדברג, קלוגהפט משקף תופעה רחבה יותר בציונות-הדתית. גם היום, נראה שחלקים מהאליטה הדתית-לאומית החדשה – אף שהם שולטים במשרדי ממשלה חשובים וכוחם בצבא, בצמרת המגזר הציבורי ובמערכת המשפט הולך ומתגבר – עדיין לא לגמרי בטוחים בעצמם. יש לכך הרבה סיבות, אבל נדמה שהסיבה המרכזית קשורה לשאלה המדינית. הימין צועק ומקלל את השמאל, אבל בתוכו יודע שאין לו פתרון של ממש לכיבוש ולשליטה על עם זר. איך כתב פעם עמית סגל עצמו: "בבסיס כל המשברים עומדת העובדה שהימין מגיע לשלטון בלי מדיניות למעט התקרבנות אין קץ ושלילת השמאל". קלוגהפט וגם זנדברג כנראה שכחו שהוא בנה את עצמו על שלילת השמאל. מה שקרה בימים האחרונים הזכיר לו שלגיטימציה לא משיגים בתרגילים.

> הבחירות במצרים: הרודן שחיסל כל התנגדות פוליטית צפוי להיבחר שנית

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
הפרת הסדר צריכה לעמוד במרכז החינוך, לא קבלת ההגמוניה. ילדים בשיעור משחקי בבית ספר עין ים בחיפה (צילום: בית הספר עין ים)

הפרת הסדר צריכה לעמוד במרכז החינוך, לא קבלת ההגמוניה. ילדים בשיעור משחקי בבית ספר עין ים בחיפה (צילום: בית הספר עין ים)

מורים ומנהלים למדו לשתוק. הגיע הזמן שיכריזו עצמאות

המדינה עושה כל מאמץ להשתיק את אנשי החינוך. הבעיה שהם הפנימו את הדיכוי ומצנזרים את עצמם. זו טעות: הכוח נמצא בידיהם, הם צריכים לדעת לנצל אותו ולסרב למבנה הכוח הקיים. מנהל בי"ס קורא לשינוי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf