newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

חברת מדיה פלסטינית: הצילומים ב"סרטון ההרס" של גנץ נגנבו מאיתנו

לטענת חברת "מדיה טאון", במהלך מלחמת 2014 היא היתה היחידה שהחזיקה ברחפנים בעזה. בחברה מאשימים כי הצילומים בקמפיין של גנץ בהם הוא מתפאר בהרס שזרע ברצועה הם צילומים שלה שנלקחו ללא רשות. במטה גנץ בחרו שלא להגיב

מאת:

בשבוע שעבר פרסם בני גנץ סדרת סרטונים קצרים שעוררו תגובות רבות. שניים במיוחד זכו לביקורת – סרטון ספירת ההורגים ב״צוק איתן״ וסרטון בו גנץ מתאה ״החזרנו חלקים מעזה לתקופת האבן״.

כעת טוענת חברת מדיה פלסטינית שגנץ השתמש בלי רשות בקטעי וידאו שלה קמפיין הבחירות שלו. החברה, ששמה ״מדיה טאון״ ופועלת מרצועת עזה, פרסמה בדף הפייסבוק שלה פוסט, בו היא מאשימה את גנץ בכך שהוא ״גנב חומר וידאו ששייך לנו, ופרסם בחשבונות המדיה החברתית שלו״.

״הוא (גנץ) השתמש בווידאו שלנו בקמפיין הבחירות שלו נגד בנימין נתניהו, כשהוא מתגאה כמה הרס והרג הוא ביצע בעזה, כשהכותרת לחומרי הווידאו שגנב הם 'חלקים מעזה חזרו לתקופת האבן'". בחברה מציינים שהם היו הראשונים והיחידים שהחזיקו ברחפנים בשנת 2014, ושהם תיעדו במשך חודשים את ההרס ממבט אווירי. רק לשנה לאחר מכן, אומרים בחברה, הגיעו רחפנים נוספים לתוך רצועת עזה.

״קשה לראות סרטון שבו גנץ מתגאה בהרס והרג״, אומר אשרף משראווי מחברת ״מדיה טאון״ בשיחת טלפון. ״זה לא קשור למה המוצא שלי, זה עניין של אנושיות בסיסית. אדם מוסרי צריך לרצות לבנות וליצור חיים, ולא להפך״.

משראווי, שחי בעזה, מצלם סרטים במקומות רבים בעולם, מטורקיה, לוב ותימן ועד סוריה. ״גנבו לנו חומרים מצולמים לא פעם, אבל זו הפעם הראשונה שקמפיין פוליטי לוקח לנו וידאו ללא רשות״, הוא מעיד. ״זה לא נחמד שגונבים לך עבודה, כי זו הפרת זכויות היוצרים שלנו. כל אחד שמכבד עבודה של אחרים צריך קודם כל לפנות אלינו לבקש אישור״.

חברת ״מדיה טאון״ שלחה ל״שיחה מקומית״ את החומרי הווידאו המקוריים, והם אכן זהים לקטעים ששולבו בסרטון שפרסם גנץ בשבוע שעבר. אותם קטעים פורסמו בין השאר בכתבה בבי.בי.סי הבריטי בשנת 2014.

משראווי מבקש להדגיש כי הם עובדים עם כלי תקשורת בינלאומיים רבים, אך תמיד תחת רישיון שימוש מוגבל, לפיו אסור לכלי התקשורת למכור לצד שלישי את החומרים. ״תנסה לפנות ל-בי.בי.סי ולבקש לקנות את אותו הווידאו, הם ישר יפנו אותך לחברה שלנו״, הוא אומר. ״לפי ההסכם שלנו, הם אינם יכולים למכור את החומר, או אפילו להשתמש בו לכתבה אחרת בלי לדבר איתנו״.

פנינו לדוברות של מפלגתו של גנץ ״חוסן לישראל״ בבקשה לתגובה, הם לא הכירו את הטענות של החברה הפלסטינית, ויותר מאוחר בחרו שלא להגיב. בכל מקרה, הם לא טענו שקנו את חומרי הווידאו מגורם כלשהו.

״הגבנו בעמוד היוטיוב שלהם וכתבנו שזה חומר שלנו״ מספר משראווי. ״אם הם מקצועיים, למה הם לא המשיכו בטיפול בתלונה שלנו?״ משרוואי גם פנה ליוטיוב בדרישה להוריד את הווידאו, אך עד עתה לא קיבל תשובה. ״בדרך כלל הם מורידים תוך כמה שעות, אך בינתיים עברו כבר יומיים ועוד לא ענו לנו״.

הסרטון המדובר נפתח בצילום מרחפן של ההרס בעזה לאחר המלחמה ב-2014 ואחר מכן מופיעות הכתובית: ״חמאס ספג מכה אחר מכה, 6231 מטרות הושמדו, 1364 מחבלים הרוגים, 3.5 שנים של שקט, רק החזק מנצח". לאחר פרסום הסרטון, היו מי שביקשו להזכיר, שאותן ״מטרות שהושמדו״ בהן מתגאה גנץ, ששימש אז כרמטכ״ל, הן למעשה מעל 9000 בתים של תושבי עזה שנפגעו או נהרסו כליל במהלך המתקפה.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf