השוטר חנק, והמפגינים הואשמו בנגיעה בפניו

המשטרה הגישה כתב אישום מנופח נגד שני פעילים שמחו על ייצוא הגז. ההגנה טענה לפגיעה בזכות ההפגנה. בית המשפט נמנע מהדיון המהותי ודחף לפשרה. זה נגמר בשישים שעות שירות לציבור. דיווח מחזית חופש הביטוי

מאת:
השאירו תגובה
א א א

זה היה בוקר לא פשוט בבית משפט השלום בתל אביב. שני חברים שלי, חובב ואלי, עמדו הבוקר על דוכן הנאשמים בשל השתתפות בהפגנה אזרחית חשובה וסוערת מול ביתו של שר האנרגיה סילבן שלום במוצאי שבת, ה-11 במאי, 2013.

באותו ערב התקיימו באזור תל אביב שתי הפגנות מחאה. האחת מיינסטרימית יותר, בשדרות רוטשילד, במחאה על תקציב הגזירות של שר האוצר דאז, יאיר לפיד. השתתפו בה אלפים רבים והיא זכתה לחיבוק המשטרה, שאבטחה אותה מבלי להתערב, זאת לאחר שמארגניה הוציאו רשיון הפגנה מראש.

השניה, קטנה וזועמת יותר, בהשתתפות כ-600 איש, עסקה גם היא בגזירות התקציביות, אך התמקדה במאבק נגד יצוא הגז הטבעי לחו"ל ובתביעה להגדלת תמלוגי המדינה מהרווחים העצומים שיניב לזכיינים משאב טבע השייך לאזרחי המדינה. הייתה זו הראשונה בסדרה של הפגנות מסוג זה באביב וקיץ 2013.

בהפגנה נעצרו באלימות מספר מפגינים. נגד שניים מהם, חובב ואלי, הוגש כתב אישום. התביעה המשטרתית האשימה אותם בהפרעה לשוטר, בהתנגדות למעצר, בהתפרעות הכוללת טיפוס על רכב משטרתי ובנגיעה בפניו של שוטר בעת ביצוע מעצר.

גז ולא גזירות, הפגנת הגז צועדת לעבר ביתו של השר שלום ברמת גן. 11.5.2013 צילום: יותם רונן |אקטיבסטילס

גז ולא גזירות, הפגנת הגז צועדת לעבר ביתו של השר שלום ברמת גן. 11.5.2013 צילום: יותם רונן |אקטיבסטילס

"בחורים טובים"

בדיון הבוקר אי אפשר היה שלא לחשוב על כמות המשאבים המבוזבזים על ההתנכלות הזו למפגינים: ימי עבודה של שופטים, תובעים, "נאשמים", עדים (שבעה שוטרים זומנו, רק ארבעה הגיעו), או על המשאבים הרגשיים כמו מתח, לחץ, דאגה והצורך של חברים להשקיע בתמיכה.

התביעה המשטרתית פתחה את הדיון בהצהרה על החשיבות שהמשטרה מייחסת לדמוקרטיה ולחופש הביטוי לצד השמירה על הסדר הציבורי. התובע הסביר שבעצם לו זה עולה יותר: היו יותר עצורים, יותר תיקים, יותר סעיפים, והם מצדם סגרו וצמצמו. עכשיו בעצם נותר לנאשמים רק לקחת אחריות על מעשיהם ולהגיע עם התביעה הגמישה להסדר לפיו יודו בעובדות כתב האישום. השופט ,שמאי בקר, התרשם והציע לנאשמים למהר ולסגור עסקה. "אתם לא נראים לי סוחרי סמים עם מרצדסים וגינוני פשע", אמר בהשראת דיון אחר שהתנהל באולם רגע לפני שנכנסנו. "חבל. אתם נראים לי בחורים טובים שעתידם עוד לפניהם".

את התנופה הזאת בלמה עו"ד גבי לסקי, באת כוחם של השניים. "כבודו, בפועל המשטרה פועלת בניגוד לדברי הפתיחה המטעים של חברי. לא דמוקרטיה ולא הגנה על חופש הביטוי, אלא בעיקר אי קיום של החוק. שוטרים בשטח שאינם מכירים את לשון החוק ושמבחינתם כל הפגנה כזו שלא הוצא לה רשיון נחשבת מיד לא חוקית ומכאן שהם פועלים בתקיפות לפיזורה תוך הפעלת כוח ולא פעם גם אלימות לשמה. מדובר כאן בחבורת אנשים, אולי מהטובים והאיכפתיים בארץ שהפגינו למען שמירה על משאבי טבע ודאגה לאזרח. איש מהם לא נהג באלימות. אך המשטרה בחרה לפזרם תוך הפעלת אלימות קשה".

השופט בקר יצא מהאולם וביקש מהצדדים להגיע לפשרה. בתום שעה ארוכה הסכימו הצדדים על הודאה ללא הרשעה בעובדות מרוככות, אולם שני סעיפים נותרו במחלוקת, והוחזרו לדיון בפני השופט. וזה מביך: למול תמונה קשה של אלימות משטרתית בה נראים מספר שוטרים חונקים את אלי, טען התובע כי באותה סיטואציה היה זה הנאשם ששלח ידיו קדימה ונגע באפו של אחד השוטרים, והתעקש על האשמה בהתנגדות למעצר. "איך לא מוזכרת שם כלל החניקה?" שאלה הסנגורית. "זו לא חניקה, זה ריסון", התעקש התובע. בלחצו של השופט, שנראה שהתרשם יותר מהתמונה, הוסכם להסיר את הסעיף.

> פנייה ליועמ"ש: הפסק שימוש המשטרה בכדורי ספוג שחורים

אלימות משטרתית כלפי אלי בהפגנה סמוך לביתו של שר האנרגיה והמים היוצא , סילבן שלום. צילום: יותם רונן |אקטיבסטילס

אלימות משטרתית כלפי אלי בהפגנה סמוך לביתו של שר האנרגיה והמים היוצא , סילבן שלום. צילום: יותם רונן |אקטיבסטילס

הניידת שלא הייתה ניידת

אבל אז כל ההסכם השברירי התמוטט על התעקשות התובע לא לוותר על האשמת אחד הפעילים בטיפוס על ניידת משטרתית וגרימת נזק. למרות שבמקום היו צלמים משטרתיים אין כל תיעוד כזה ושני הצדדים גם הסכימו שהרכב המדובר היה סמוי ללא כל זיהוי משטרתי, אבל התביעה התעקשה: טיפוס על רכב משטרתי. ריקוד על גג ניידת. "כבודו, לא אודה בעובדה שקרית לגמרי", זעק חובב, והזעקה הזו פלחה את חלל האולם וחדרה ללב.

כך התחיל דיון ההוכחות. קצין משטרה ראשון עלה במבט רברבני ובטוח בעצמו וטען בתחילת דבריו שהוא זוכר את הארוע לפרטיו. די במספר שאלות חקירה בסיסיות של ההגנה כדי שניחוחות פיברוק ימלאו את חלל האולם ויגרמו לכולם לנוע באי נוחות. "לא זוכר, לא ראיתי, לא יודע במי מהנאשמים מדובר", ענה השוטר לשאלות.

השופט, שהבין לאן כל זה הולך, נראה מתוסכל. לא נעים להוציא שוטר שקרן. עוד יותר לא נעים לנהל הליך ארוך ויקר בגלל כלום. אחרי הפסקה קצרה שחרר את העדים והזמין את הצדדים להפגש מיד עם סגן נשיאת בית המשפט למאמץ גישור נוסף, שיחסוך את כל הסאגה הזו בגלל ויכוח על ניידת.

כולנו עלינו קומה ובפני סגן הנשיאה הנמרץ והסמכותי הסכים סוף סוף התובע המשטרתי לתקן את סעיף האישום לטיפוס על סתם "רכב לבן, שהתחוור מאוחר יותר כרכב משטרתי". הצדדים הסכימו על הודאה בעובדות המתוקנות ועל שישים שעות עבודה לתועלת הציבור, אבל לתובע המשטרתי יש עז חדשה: דרישה לפיצוי על הנזק לגג הניידת, למרות שאין ראיות כלשהן לנזק.

"כבודו, לפחות שנוכל לשלוח את הרכב לתיקון במוסך" , ניסה התובע. "מה, שנתיים עומד לו הרכב מעוך גג ומחכה לתיקון?" לחש מישהו בקהל. הבקשה נדחתה. "נאשם מספר אחת מודה בעובדות כתב האישום ללא הרשעה בתיק ומבין את משמעות העונש שהוטל עליו. כך גם נאשם מספר שתיים", הכתיב השופט ביובש.

אז מה היה לנו כאן?

הפגנה חוקית עם משטרה שהתנהלה בה באופן לא חוקי. בית המשפט שאין לו ראש להתעסק בשאלות הגדולות של דמוקרטיה ושל חופש הביטוי, והוא לוחץ לעסקה: תודו. לא תורשעו, נגמור עניין.

שני נאשמים שפשוט רוצים לסיים עם זה כבר ומודים בסעיפים רזים ומגוחכים: טיפוס שלא היה, על רכב שלא היה ניידת אבל בעצם הוא כן, כלומר – התפרעות במקום ציבורי.  ניפוף נואש בידיים בזמן שארבעה שוטרים חונקים ולופתים אותך, כלומר – הפרעה לשוטר.

העונש: שישים שעות עבודה לתועלת הציבור. זה אולי הסעיף המעליב מכולם, לשני אנשים שתופסים עצמם מתקני עולם, שאת השעות בהן הם פועלים למען הציבור קשה בכלל למנות.

אני חוזר הביתה עם אמירה מהדהדת אחת של עו"ד גבי לסקי שמרפררת למאבקים אחרים, פריבילגים פחות: "כבודו, אני עוסקת בהגנה על חופש הביטוי כבר שנים. המציאות מלמדת שככל שמדובר בקבוצה מוחלשת יותר, מיינסטרימית פחות, כך היא תמצא עצמה לא מוגנת וחשופה לאלימות משטרתית ולמעצרי שווא, מבלי שימצא מי שיגן על חופש הביטוי שלה"…

> לאף אחד לא אכפת כשילד ערבי נעצר בשדרות רוטשילד

והגז? אתם שואלים, המדינה החליטה לייצא את רובו. אף אחד לא הקשיב למחאה אז. היום כבר משמיעים קולות חרטה ודיבור על פתיחת חוזים וגם בחינה מחודשת של תנאי הזכיונות ליזמים. אולי בסוף המעצר הזה, והמחאה כולה, בכל זאת יניבו משהו.

 

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
הפגנה בכביש 65 במחאה על האלימות בחברה הערבית, ב-13 באוקטובר 2019 (צילום: אורן זיו)

הפגנה בכביש 65 במחאה על האלימות בחברה הערבית, ב-13 באוקטובר 2019 (צילום: אורן זיו)

אלפים חסמו את כביש 65 במחאה על רצח צעיר מהכפר עארה

אחרי סוף שבוע רווי אירועי אלימות, מחו התושבים על אוזלת ידה של המשטרה נגד הפשע המאורגן. "אנחנו מתלוננים – והם סוגרים תיקים מחוסר ראיות", טען אחד המפגינים. ח"כ לשעבר ואאל יונס: "בכל מדינה מתוקנת ארדן ונתניהו היו מתפטרים"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf