חוק ההסדרה: מעשה בשלוש חמישיות בני אדם

כדי להצליח לשמור גם על החזות הדמוקרטית וגם על הגמוניית הרוב, מחוקקים נדרשים לפעמים לאקרובטיות. לא המציאו את זה בישראל. גם בארה"ב בתחילת דרכה מצאו דרכים יצירתיות לא לספור אנשים כבני אדם

מאת:
השאירו תגובה
א א א

חוק ההסדרה, שנציגים מהימין הפוליטי מנסים להעביר כעת ושנועד, בפשטות, לקבוע שקרקע פלסטינית פרטית נחשבת כקניין פרטי רק כל עוד יהודים לא מעוניינים בה או בונים עליה, מזכירה לי הישג חקיקתי אחר, מההיסטוריה האמריקאית דווקא.

כי לפעמים רעיונותיו של רוב אתני מתקדם, נעלה ודמוקרטי מתנגשים עם מציאות דמוגרפית לא מאוד זורמת. בבואם לנסח חוקים במקרים כאלה, מחוקקים חייבים להפגין יצירתיות. מקרה היסטורי מפורסם כזה קרה בארה"ב בשנות עצמאותה הראשונות, ונודע כ"פשרת שלוש החמישיות”.

בוועידה החוקתית של שנת 1787, שמתכנסת בפילדלפיה בין מאי לספטמבר באותה שנה, נידונים הנושאים השונים אגב ניסוח החוקה האמריקאית. בין השאר עולה סוגיה אחת מעניינת ובעלת השלכות פוליטיות וכלכליות משמעותיות.

מאחז עמונה שחוק ההסדרה מבקש להלבין על חשבון שלוש חמישיות בני האדם שחיים בשטחים (צילום: הדס פרוש/פלאש 90)

מאחז עמונה שחוק ההסדרה מבקש להלבין על חשבון שלוש חמישיות בני האדם שחיים בשטחים (צילום: הדס פרוש/פלאש 90)

רקע היסטורי קצר: הקונגרס האמריקאי מורכב משני בתים: סנאט ובית נבחרים. את הסנאט קל לאייש: יש בו שני נציגים לכל מדינה, ללא קשר למספר תושביה. בית הנבחרים, לעומת זאת, קצת יותר טריקי, ובמיוחד עבור משתתפי הועידה החוקתית של 1787. כי בבית הנבחרים יהיו 435 נציגים, אבל לכל מדינה יינתן ייצוג לפי מספר התושבים שבה. בבית הנבחרים של זמננו, למשל, לקליפורניה יש 53 נציגים, בעוד למדינות מעוטות אוכלוסיה כמו מונטנה, אלסקה ודלאוור יש נציג אחד בלבד.

אבל יש בעיה במודל הדו-בתי הזה: במדינות הדרום יש עבדים במספרים גדולים מאוד. לעבדים, כמובן, אין זכות הצבעה (גם לנשים לא, עד ה-18 לאוגוסט 1920, היום שבו אושר התיקון ה 19 לחוקה). אבל מדינות הדרום כן רוצות לכלול את העבדים במניין התושבים כדי למקסם את כוחן הפוליטי בבית הנבחרים, אף על פי שמכל בחינה חוקית ונורמטיבית העבדים בדרום הם רכוש: נקנים, נמכרים, מועברים בירושה.

מדינות הצפון מתנגדות לספירת עבדים במניין התושבים: נציגיהן בוועידה יודעים שספירת העבדים כתושבים לצורך נציגות בבית הנבחרים תשאיר אותם עם מעט מאוד השפעה בבית הפוליטי החשוב של אמריקה. מתוך 2.5 מליון התושבים של ארה"ב המתגבשת של סוף המאה ה18, חצי מליון הם עבדים, ורובם הגדול שוהים במדינות הדרום, שבחלקן הם מהווים 40% מהאוכלוסיה הכללית. הבדל קריטי למספר נציגים בבית הנבחרים.

הנציגים יושבים על המדוכה, דנים ודנים ומגיעים בסופו של דבר לפשרה שהופכת לשם דבר היסטורי ולמופת של עיוות חולני של ערכים אנושיים בחסות החוק. כי הפשרה שהם מגיעים אליה, כפי שניתן להבין משמה, היא שעבדים יחשבו 3/5 אדם לצורך ייצוג יחסי בבית הנבחרים. כלומר 100 עבדים = 60 אישה ואיש "אמיתיים”.

הנה הטקסט המקורי לפניכם. סעיף ראשון, חלק שני, פסקה שלישית של החוקה האמריקאית:

Representatives and direct Taxes shall be apportioned among the several States which may be included within this Union, according to their respective Numbers, which shall be determined by adding to the whole Number of free Persons, including those bound to Service for a Term of Years, and excluding Indians not taxed, three fifths of all other Persons.

ובתרגום חופשי שלי:

נציגים (בבית הנבחרים א.מ) ומיסוי ישיר יוטלו ויתמנו מבין המדינות שירכיבו את הברית, לפי מספריהן היחסיים, אשר ייספרו על ידי מניית מספרם הכולל של בני האדם החופשיים, כולל אלה הקשורים בחוזה לשרת מספר שנים קצוב (מעין מעמד של משרתים בקולוניות הבריטיות א.מ), לא כולל אינדיאנים שאין מוטלים עליהם מיסים, ושלוש חמישיות מכל בני האדם האחרים.

הפשרה הזו נשארה בתוקף עד מלחמת האזרחים, שאחריה נחקק התיקון ה 13 לחוקה שאסר על העבדות כליל, וספירת תושבים לצורך ייצוג בבית הנבחרים שונתה כך שתכלול את כל בני האדם בשטח מדינה נתונה.

ראוי לציון: החוקה האמריקאית לא מתייחסת לעבדים שחורים באופן ישיר, אף על פי שברור ומוסכם שעליהם מדובר. המצפון מוצא דרכים משונות לדבר. יהיה מעניין, בהקשר הזה, איך המחוקק הישראלי ידברר הפקעת קרקעות לגיטימית ביהודה שומרון, אבל רק של פלסטינים, מבלי לקרוא להם בשמם. אולי הוא יקרא לזה: הסדרת בעלות על מקרקעין ביהודה ושומרון לבני אדם אחרים.

נמשיך לעקוב.

> נתוני המשטרה: עשרות כתבי אישום נגד ערבים על הסתה, אפס נגד יהודים

הקלף המקורי של חוקת ארצות הברית

הקלף המקורי של חוקת ארצות הברית

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
בניגוד לקמפיין של נתניהו, מצע החינוך של כחול לבן משקף עמדה שמרנית וימנית. הרביעיה של גנץ (נועם רבקין פנטון / פלאש90)

בניגוד לקמפיין של נתניהו, מצע החינוך של כחול לבן משקף עמדה שמרנית וימנית. הרביעיה של גנץ (נועם רבקין פנטון / פלאש90)

הסירוב לעודה הוכיח: כחול לבן היא חלק מהדה-לגיטימיציה לערבים

סוללת הגנרלים והעיתונאי של כחול לבן מדקלמים כי הרשימה לא תוכל לשבת בקואליציה עם מי ש"לא מכיר במדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי". אלא שהטיעון הזה לא מחזיק מים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf